מלחמה

מאבק אלים בעצימות גבוהה בין גופים מדיניים וצבאיים
(הופנה מהדף לוחמה)

מלחמה היא בדרך כלל מאבק אלים בעצימות גבוהה בין גופים מדיניים וצבאיים אך יכולה להיות מלחמת מילים כמו המלחמה הקרה בין רוסיה לארה"ב, על מנת לכפות את רצונם זה על זה או למנוע כפייה כזו.[1][2] מטרות המלחמה נגזרות ממטרות הקבוצה הנלחמת, ונקבעות על פי רוב על ידי הנהגתה.[3] סר באזיל לידל הארט הגדיר את מטרת המלחמה כהשגת שלום טוב יותר מנקודת המבט של הצד הלוחם.[4] יש סיבות אפשריות רבות למלחמה, רציונליות ושאינן רציונליות. ההצדקה שבשמה מוכרזת מלחמה מכונה עילה למלחמה. כלי המלחמה כוללים אמצעים פיזיים, מחשבתיים וטכנולוגיים.

חיילים יורים במקלע ויקרס, במלחמת העולם הראשונה.

מלחמות וסכסוכים אלימים אפיינו את כל החברות האנושיות, והתופעה אינה ייחודית לאדם.[5] ג'ון קיגן טוען כי המלחמה האנושית קדמה למדינה, לדיפלומטיה ולאסטרטגיה, וכי היא אינה מונעת בהכרח משיקולים רציונליים.[6] כך למשל אצל האבוריג'ינים שחיו טרם הגעת האירופאים באורח חיים התואם את התקופה הפרה היסטורית, כ-15% מהאוכלוסייה ו-25% אחוז מהגברים מתו כתוצאה ממוות אלים. אותו דבר גילו אצל הפולינזים שנחשבו על ידי האירופאים לאנשים שלומניים, אבל טרם הגעת האדם הלבן לפולינזיה, היו סכסוכים אלימים רבים בתוך החברות הפולינזיות.

למלחמה מופעים רבים באמנות ובתרבות האנושית: תעודות, ציורים, שירים, רומנים ספרותיים, מחקרים היסטוריים, מחזות, סרטי קולנוע, מוזיקה ועוד. לטענת קיגן, ישנם מקרים בהם המלחמה אינה רק ביטוי של תרבות אלא גם גורם הקובע דפוסים חברתיים ואף לעיתים מהותה של תרבות מסוימת.[6]

ההתנגדות למלחמה מכונה פציפיזם, בעוד שהתמיכה במלחמה ובפעולות צבאיות מכונה מיליטריזם.

הגורמים למלחמה עריכה

  ערך מורחב – עילה למלחמה

הגורמים למלחמה יכולים להיות רציונליים ובלתי רציונליים, והם נובעים מהצרכים האנושיים ומהיווצרותן של סוגיות חברתיות. לאור זאת, מלחמות נגרמות בשל חוסר יציבות של גורמים כלכליים, חברתיים, דמוגרפיים, אתניים, אנתרופולוגיים, דתיים ואפילו ביולוגיים.[7]

לפי הוגים ריאליסטיים כניקולו מקיאוולי שהושפע מאי היציבות הפוליטית של רפובליקת פירנצה, תומאס הובס שהושפע ממלחמת האזרחים האנגלית אך גם הוגים מאוחרים כקנת וולץ והנס מורגנטאו שהושפעו ממלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה, מלחמות הן כתוצאה מטבע האדם השואף לכוח ועוצמה, לצד הצורך של המדינה לשרוד המניע אותה להלחם. וכל זה כתוצאה מהמצב האנרכי הקיים בעולם. הריאליסטים טוענים שהיחסים בין מדינות מתנהלים במשחק סכום אפס, כך שהרווח של מדינה אחת אמור לבוא על חשבון מדינה אחרת.

 
וושינגטון חוצה את הדלאוור

עצימות ויחס הכוחות במלחמה עריכה

ניתן למדוד את עצימות הלחימה באמצעות חיתוך בין כמות האירועים בלחימה לבין גודל הכוחות ואמצעי הלחימה.[8] מלחמה בין צבא לבין ארגונים חמושים בלתי סדירים מכונה לחימה בעצימות נמוכה. מלחמה בה מעורב התווך האזרחי באופן מלא מכונה מלחמה כוללת.

 
נסיגת נפוליאון ממוסקבה

אמצעי לחימה עריכה

  ערך מורחב – אמצעי לחימה

האמצעים בהם נעשה שימוש במלחמה נחלקים לאמצעים פיזיים ולאמצעים רעיוניים. האמצעים הפיזיים כוללים את המשאבים ובכללם את כלי הנשק, את פני השטח ועוד. האמצעים הרעיוניים כוללים את התכנון, את המטרה והאסטרטגיה והטקטיקה הנגזרות ממנה.

את פעולת המלחמה מבצעים בדרך כלל צבאות. בנוסף, ארגונים חמושים לא סדירים, כגון מיליציות, ארגוני טרור ומחתרות עשויים לקחת חלק במלחמה.

 
ציור של קרב טרפלגר

טקטיקה ואסטרטגיה צבאית עריכה

המלחמה כוללת מספר מישורים:

  • בלימת צבא האויב - נטרול כוחו הצבאי של האויב על מנת שלא יהווה איום, זה נעשה בדרך כלל על ידי פגיעה פיזית בצבא האויב: הריגת חייליו והשמדת ציודו
  • פגיעה בתשתיות צבאיות בעורף שטח האויב
  • תקיפה ופלישה לשטח האויב וכיבוש שטחים
  • פגיעה בתשתיות עורפיות (לרבות תשתיות אזרחיות)
  • לוחמה פסיכולוגית - מאמץ להשגת הכרעה על ידי שבירת רוחו של האויב
 
ציור של קרב ווטרלו.

מלחמה במשפט הבינלאומי עריכה

  ערך מורחב – פשע מלחמה

"מלחמה" היא גם מושג משפטי, שמוגדר באופן פורמלי בחוקי המשפט הבין-לאומי, וחלים לגביה תקנות שונות. כך מדינות יכולות להכריז מלחמה זו על זו, ולהימצא במצב משפטי של מלחמה, גם אם בפועל לא מתנהלים קרבות בין הצדדים.

כמעט כל מדינות העולם חתומות על אמנת ז'נבה, שמהוות בסיס לחוק הבין-לאומי לעניינים הומניטריים בזמן מלחמה. מאז חתימת האמנה התברר שרוב המדינות זונחות את כללי האמנה בזמן מלחמה. כניסתם של ארגונים חמושים שאינם מדינות הפכה את האמנה ללא רלוונטית בעימותים איתם - הארגונים אינם מקפידים על האמנה, והמדינות שלוחמות נגדם מסתפקות במראית עין, אך בפועל פועלות גם נגד אוכלוסיות שמספקות מסתור ללוחמים, דוגמה למלחמה כזו היא מלחמת וייטנאם.

במהלך המלחמה מסכימים הצדדים לעיתים על הפוגה זמנית בלחימה. סיום יציב יותר של הלחימה נוצר באמצעות כניעת הצד המובס, שמוכן לקבל את כל תנאי הצד המנצח, או באמצעות הפסקת אש, וסיום חוזי שלה נעשה בהסכם שביתת נשק, שבעקבותיו בא לעיתים הסכם שלום.

תאוריית השלום הדמוקרטית גורסת שדמוקרטיות ליברליות לא נלחמות זו בזו. ההסבר התאורטי לשלום הדמוקרטי שהאזרחים במדינות הדמוקרטיות לומדים לכבד את שלטון החוק ואת הסדרת הסכסוכים בדרכי שלום על פי החוק וציפו שאותו דבר ישרור ביחסים בין המדינות. ויש את האמון הנחוץ בין המדינות כדי לא ללכת למלחמה. הסבר נוסף הוא שמנהיגים לא נכנסים למלחמה מחשש להפסדים פוליטיים.

המלחמה בשירות האדם עריכה

לעיתים, המלחמה תורמת רבות להתפתחות המדע (עקב מרוצי חימוש), כלי נשק שפותחו למען מלחמה עברו הסבה בסופה והפכו לכמה מהכלים היומיומיים ביותר בחיינו כדוגמת המחשב, המכונית, המטוס, האינטרנט וכו'. מלחמת העולם השנייה תרמה להתפתחות האנרגיה הגרעינית, הוציאה את ארצות הברית מהמשבר הכלכלי הגדול שהייתה נתונה בו, גרמה מעשית לשיקום כלכלי של אירופה במאה ה-20, ובסופו של דבר (אחרי המלחמה הקרה) גם לאיחודה.

הרבה מלחמות גם חילצו עמים ממצבים קשים כדוגמת העם היהודי אחרי מלחמת העצמאות, העם הכורדי אחרי מלחמת עיראק, העבדים השחורים בארצות הברית אחרי מלחמת האזרחים האמריקנית ועוד.

ראו גם עריכה

סוגי מלחמות: הוגים ותאורטיקנים צבאיים:

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הגדרת מלחמה לפי מילון מונחים צבאיים (צה"ל 1980): מצב אשר בו מפעילים צדדים יריבים את כוחותיהם ומשאביהם כדי לכפות רצונם זה על זה, או כדי למנוע כפייה כזו.
  2. ^ על פי קרל פון קלאוזביץ, המלחמה היא הדרך להשגת מטרות תוך שימוש באמצעים אלימים. קרל פון קלאוזביץ, על המלחמה, מערכות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תל אביב, תש"י-1950.
  3. ^ שמעון גולן, ‏מטרות מלחמה, מערכות 289-290, אוקטובר 1983 .
  4. ^ באזיל לידל הארט, אסטרטגיה של גישה עקיפה, מערכות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תל אביב, 1978.
  5. ^ נמלים, למשל, מנהלות מלחמות. ראו Mark W. Moffett (בדצמבר 2011). "Ants & the Art of War" (PDF). סיינטיפיק אמריקן (באנגלית) (6 ed.). 335: 84–89. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 ג'ון קיגן, תולדות הלחימה, דביר, תל אביב, 1996.
  7. ^ Mario Coccia (ביוני 2019). "Theories and the reasons for war: A survey". Journal of Economic and Social Thought (באנגלית). 6 (2): 115–124. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ סא"ל (מיל') ד"ר עדו הכט, ‏התמרון הרב־זרועי כאמצעי בניהול הסכסוכים של מדינת ישראל, מערכות 482, ינואר 2019
  9. ^   דן תמיר, המדריך השלם למלחמה, באתר הארץ, 15 בפברואר 2017