זניט סנקט פטרבורג
ערך זה עוסק במועדון הכדורגל זֵנִיט סנקט פטרבורג (רוסית: Футбольный клуб «Зенит» Санкт-Петербург) הוא מועדון כדורגל המתמודד בליגת העל הרוסית בכדורגל וממוקם בעיר סנקט פטרבורג, שבצפון-מערב רוסיה.
 | |||||||||
| מידע כללי | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | חברת המניות מועדון הכדורגל זניט סנקט פטרבורג | ||||||||
| כינוי |
Sine-belo-golubye (הכחולים-לבנים-תכלת) | ||||||||
| תאריך ייסוד | 25 במאי 1925 | ||||||||
| אצטדיון |
גזפרום ארנה, סנקט פטרבורג, רוסיה (תכולה: 68,172) | ||||||||
| בעלים |
 גזפרום | ||||||||
| יו"ר |
ילנה איליוחינה | ||||||||
| מנכ"ל |
אלכסנדר מדבדב | ||||||||
| מאמן |
סרגיי סמאק | ||||||||
| ליגה |
הפרמייר ליג הרוסי | ||||||||
| http://www.fc-zenit.ru | |||||||||
| |||||||||
| מחלקות הספורט של זניט סנקט פטרבורג | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
|
|
|
|
|
_pictogram.svg){kind=small}
|
|
| כדורגל | קבוצת מילואים | כדורגל נשים | קטרגל | כדורסל | כדורעף | כדורעף חופים |
קבוצת הכדורגל של המועדון הוקמה ב-25 במאי 1925 בחסות מפעל המתכות הלנינגרדי (LMZ). זניט חברה בארגון המועדונים האירופיים והיא נחשבת לאחת הקבוצות הגדולות, הן בתקופת ברית המועצות והן בתקופת רוסיה ואחת המוצלחות בכדורגל הרוסי. הקבוצה זכתה ב-17 תארים בסך הכל: אליפות ראשונה ב-1984. היא ניצחה במספר טורנירי גביע ב-1944 וב-1999, אך לאחר מכן לא זכתה באף תואר עד 2007. העשור הראשון והשני הם המוצלחים ביותר בהיסטוריה של זניט, ששיאם היו חמש אליפויות הפרמייר ליג הרוסי 2007, 2010, 2012, 2015 ו-2019 (מתוכם פעם אחת הקבוצה זכתה בדאבל, בעונת 2010). בשנת 2008 זכתה הקבוצה לראשונה בתולדותיה בגביע אופ"א, לאחר שגברה במשחק הגמר על גלאזגו ריינג'רס. כמו כן, לזכות הקבוצה גם זכייה בסופר קאפ האירופי בשנת 2008, לאחר ניצחון 2:1 על מנצ'סטר יונייטד. בסך הכל זכתה הקבוצה ב-5 אליפויות, גביע הפרמייר ליג, 4 גביעים ו-5 טורנירי סופרקאפ, כמו גם, כאמור, בגביע אופ"א וסופר קאפ אירופי.
זניט העפילה ארבע פעמים לשלב שמינית גמר ליגת האלופות בשנים 1986, 2009, 2012 ו-2014, במה שמהווה להישג השיא שלה במפעלים האירופיים ולמספר שיא של העפלה לשלב זה בקרב הקבוצות הרוסיות.[1]
המועדון הוא העשיר ביותר ברוסיה, בעיקר הודות לחברת גזפרום ואחד ממועדוני הכדורגל הרוסיים הטובים ביותר בעולם, על פי דירוג IFFHS.[2][3] זהו גם מותג הכדורגל הרוסי היקר ביותר, על פי סוכנות Brand Finance.[4] התקציב השנתי של הקבוצה מגיע ל-196 מיליון דולר ונכון לשנת 2018 הקבוצה הכניסה סכום של 168 מיליון יורו.[5]
אצטדיונהּ הביתי של הקבוצה, החל משנת 2017, הוא גזפרום ארנה, הממוקם על האי קרסטובסקי, שבסנקט פטרבורג. אצטדיון זה מכיל 68,172 מקומות ישיבה.[6] קודם לאצטדיון קרסטובסקי, שיחקה הקבוצה באצטדיון פטרובסקי.
היסטוריהעריכה
ערך מורחב – היסטוריה של זניט סנקט פטרבורג
לידת הקבוצהעריכה
ההיסטוריה של מועדון הכדורגל זניט סנקט פטרבורג היא ארוכה מאוד, ונשזרת לאורך שנים רבות בהיסטוריה של העיר, כאשר נקראה סנקט פטרבורג, פטרוגרד ולנינגרד.
בשנת 1897 נערך משחק הכדורגל הראשון ברוסיה באי וסילי בסנקט פטרבורג. משחק זה היה לא-רשמי ושוחק בין קבוצה מקומית של אנגלים בשם "חובבי הכדורגל של האי וסילי" נגד קבוצה רוסית מקומית בשם "ספורט פטרוגרד", משחק אותו ניצחו האנגלים בתוצאה 0–6. שחקניהן של שתי הקבוצות היו חובבנים ולא היה ארגון גג שאירגן את משחקיהם. באותה התקופה, החלו להיות מוקמים מספר מועדוני כדורגל ברחבי סנקט פטרבורג, בעיקר בסביבות מפעלים גדולים ואזורי תעשייה שהיו בעיר. באותה העת, כל התנהלות הכדורגל הייתה מאוד לא מקצועית ובמספר מקרים, אף היו שחקנים ששיחקו בשביל יותר ממועדון אחד בו זמנית.
קבוצת הכדורגל המקורית של זניט הוקמה מאיחודן של מספר קבוצות מקומיות שמאז מהפכת 1917 החליפו מספר רב של בעלים והנהלות השתנו מספר פעמים. כמו כן, גם המועדונים שהחזיקו מעמד בטלטלות של המהפכה, סבלו בשנים שלאחר מכן מהשפעה רבה מצד הממשל והופעל לחץ פוליטי רב על בעלי הקבוצות והשחקנים.
התיעוד הישן ביותר של אחת ממקימות זניט הייתה קבוצת "מורזינקה" שהוקמה בשנת 1914 וששיחקה באצטדיון "אובוחובסקי" בין השנים 1914 ו-1924, אז שונה שם הקבוצה (ולאחר מכן גם האצטדיון) ל"בולשביק". הקבוצה והאצטדיון שרדו את מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הבולשביקית וכן את מלחמת האזרחים הרוסית שהתנהלה בין השנים 1918–1922.
בשנת 1925, הוקמה קבוצה נוספת שהתאחדה ברבות הימים להקמת זניט. הייתה זו קבוצה של פועלים ממפעל המתכת LMZ שנקראה במהלך שנות ה-30 "סטאלינץ". לפי ממצאים היסטוריים, הקבוצות המקימות של זניט השתתפו בתחרויות אזוריות עד לאיחוד הכולל בשנת 1939 ו"סטאלינץ" אף השתתפה בליגה הסובייטית הבכירה בשנת 1938.
השם "זניט" ניתן לראשונה למועדון בשנת 1936, אז הצטרפה "בולשביק" להתאחדות הספורט של זניט. בשנת 1939 התבצע האיחוד כאשר שליט ברית המועצות באותה התקופה, יוסיף סטלין, חייב את קבוצת זניט לקלוט לשורותיהם את כל שחקני "סטאלינץ" ובכך הוקם מועדון הספורט זניט סנקט פטרבורג המוכר לנו כיום. הקבוצה אף זכתה לתמיכה בשל העובדה שמפעל ל.מ.ז. היה ממפעלי הצבא הסובייטי החשובים ביותר. אחרי האיחוד, שיחקה הקבוצה המאוחדת בליגת המשנה.
בתקופת ברית המועצותעריכה
הקבוצה זכתה בתוארה הראשון בתולדותיה בשנת 1944, אז זכתה בגביע הסובייטי של תקופת המלחמה לאחר ניצחון בגמר על צסק"א מוסקבה. למרות העובדה שהקבוצה הייתה אהודה מאוד בלנינגרד, הקבוצה לא הצליחה לזכות באף תואר ממשי לאורך מספר רב של שנים. בשנת 1967, סיימה זניט במקום האחרון של הטבלה והייתה אמורה לרדת לליגת המשנה אך בממשל הסובייטי הוחלט, כי לא יאה שמועדון כדורגל מלנינגרד יירד לליגת המשנה דווקא בשנת היובל למהפכת 1917 ולכן הקבוצה נותרה עונה נוספת בליגה הבכירה.
הקבוצה סיימה שלישית בליגה הבכירה בעונת 1980 והגיעה לסגנות הגביע הסובייטי בעונת 1984. הקבוצה זכתה לראשונה באליפות ברית המועצות בעונת 1984, אליפותה הראשונה והאחרונה של הקבוצה בברית המועצות עד נפילתה בשנת 1991. בעונה שלאחר מכן, זכתה הקבוצה בסופר-קאפ הסובייטי. בעונת 1985/1986 העפילה עד לשלב שמינית גמר ליגת האלופות, שנקראה אז גביע אירופה לאלופות. פורמט הליגה כלל הרבה פחות משחקים אז ואת הדרך לשמינית הגמר היא עשתה אחרי ניצחון 4:0 בסיכום הכולל על ואלרנגה הנורווגית, אך הפסידה לקואוסיסי הפינית בשמינית הגמר בתוצאה 4:3 בסיכום הכולל.
לאורך השנים השתתפה הקבוצה מספר רב של עונות במפעלים האירופיים, כאשר היא פוגשת קבוצות מהגדולות ביבשת כגון בולוניה, סביליה, א.א.ק. אתונה, ויאריאל, אלמניה אאכן, הכוכב האדום בלגרד, ליל, גראסהופרס ציריך, שטוטגרט, קלאב ברוז', דינמו דרזדן, אברטון, נירנברג ואודינזה, את חלקן ניצחה ולחלקן הפסידה.
לאחר התפרקות ברית המועצותעריכה
מפעל לומו שהתעסק באופטיקה היה אחד הבעלים החשובים של הקבוצה באותה התקופה אך בשנת 1990 הקבוצה נרשמה מחדש לליגה הבכירה, הפעם בבעלותה של עיריית סנקט פטרבורג.
אחרי שהודחה כבר בעונה הראשונה של הליגה הרוסית (עונת 1992), הקבוצה נרשמה מחדש כחברת מניות פתוחה בשנת 1993 (ОАО "ФК Зенит") וחזרה לליגה הבכירה בעונת 1996 ונותרה בה מאז. הקבוצה זכתה בגביע הרוסי בשנת 1999 וסיימה שלישית בליגה בעונת 2001 והגיעה לגמר הגביע הרוסי בעונת 2002 וסיימה כסגנית אלופת רוסיה וכזוכת הגביע הרוסי בעונת 2003.
הקבוצה שיחקה בגביע האינטרטוטו בעונת 2000, אז גברה בסיבוב השני על קבוצת פרימורה הסלובנית וגברה בסיבוב השלישי על קבוצת טטבאניה ההונגרית. בשלב חצי-הגמר ניצחה הקבוצה את קבוצת ברדפורד סיטי האנגלית אך הפסידה בגמר לקבוצת סלטה ויגו הספרדית ולכן לא זכתה בכרטיס לגביע אופ"א בעונה זו.
בעונת 2004 ובעונת 2005 סיימה במקום הרביעי בליגה והעפילה לשלב המוקדמות בגביע אופ"א פעמיים ברציפות.
עידן גזפרוםעריכה
בדצמבר 2005 השתלטה על הקבוצה חברת גזפרום, אחת החברות הגדולות ברוסיה של ימינו והבטיחה כי תשקיע כספים רבים בקבוצה, בבניית אצטדיון חדש ובהשקעה במחלקות הנוער של הקבוצה. למאמן הקבוצה מונה ולסטימיל פטרז'לה הצ'כי שעל אף שהעפיל עם הקבוצה לרבע-גמר גביע אופ"א בעונת 2005/2006 ולשלב חצי גמר הגביע הרוסי בכדורגל, לא החזיק מעמד זמן רב בתפקיד.
תחת דיק אדבוקאטעריכה
ביולי 2006 מונה למשרת המאמן דיק אדבוקאט ההולנדי, אך לאורך כל עונת 2006 התקשה להצעיד את הקבוצה קדימה. שנה לאחר מכן, בעונת 2007 זכתה הקבוצה לראשונה בתולדותיה באליפות רוסיה.
הישג מרשים במפעלים האירופיים רשמה הקבוצה בגביע אופ"א בעונת 2005/2006, אז הגיעה הקבוצה עד למעמד רבע-גמר הטורניר, בו הפסידה לסביליה שזכתה בסוף העונה בגביע. הישג השיא של הקבוצה בגביע אופ"א היה בעונת 2007/2008 כאשר ניצחה 0–2 את גלאזגו ריינג'רס במשחק הגמר שנערך בסיטי אוף מנצ'סטר סטדיום.[7] עוד בחצי הגמר רשמה הקבוצה הישג מרשים כשניצחה את באיירן מינכן, המועדפת לזכייה בטורניר, 5-1 בסיכום שני המשחקים.[8][9]
ב-29 באוגוסט 2008 זכתה זניט בסופר קאפ האירופי, לאחר ניצחון בתוצאה 1–2 על קבוצת מנצ'סטר יונייטד.[10]
תחת לוצ'יאנו ספאלטיעריכה
בדצמבר 2009 מונה למאמן, האיטלקי לוצ'יאנו ספאלטי שאימן את רומא בעבר.
בעונת 2009/10 זניט הציגה כדורגל מרשים לכל אורך טורניר הגביע הרוסי, כאשר בשלב רבע הגמר הייתה הקבוצה הבכירה היחידה במפעל, כאשר צסק"א מוסקבה ורובין קאזאן הודחו כבר בשלבים מוקדמים יותר. הקבוצה זכתה בגביע, אחרי שגברה על סיביר נובוסיבירסק בגמר הגביע הרוסי 1:0, במשחק שנערך לראשונה בדרום המדינה, בעיר רוסטוב על הדון. ב-14 בנובמבר השלימה זניט דאבל לאחר שהבטיחה את זכייתה באליפות רוסיה לעונת 2010 שני מחזורים לסיום העונה בעקבות ניצחון 5:0 במשחק מול רוסטוב.[11]
בשלב המוקדמות השלישי של ליגת האלופות בעונת 2010, גברה זניט על אוניראה אורזיצ'ני 1:0 והוגרלה ב-6 באוגוסט אותה שנה, מול אוקזר הצרפתית. למרות הניצחון הביתי 1:0 על הצרפתים, זניט ספגה את ההפסד הראשון שלה לשנת 2010, אחרי 0:2 בחוץ, והודחה מהמפעל. היא הוגרלה בבית 7, בליגה האירופית לצד אנדרלכט, היידוק ספליט וא.א.ק אתונה. בדצמבר 2010 זניט הבטיחה העפלה לשלבי ההכרעה של הליגה האירופית, לאחר מאזן מושלם של שישה ניצחונות מתוך שישה משחקים והפכה לקבוצה היחידה שהשיגה שישה ניצחונות רצופים בעונת 2010/2011.
בינואר 2011 זניט סנקט פטרבורג הודחה משלב חצי גמר ליגת האלופות של מדינות חבר העמים והעפילה לגמר טורניר MatchWorldCup שנערך בדובאי, שם הפסידה בגמר לאל-הילאל בפנדלים והיה זה הפסדה היחיד בטורניר. במרץ 2011 זניט הודחה משלב שמינית גמר הליגה האירופית, לאחר הפסד 3:2 בסיכום הכולל מול טוונטה אנסחדה, שהדיחה שלב קודם קבוצה רוסייה נוספת - רובין קאזאן.
זניט העפילה לשמינית גמר הגביע הרוסי לעונת 2010/2011, לאחר שגברה 3:1 על יריבתה העירונית, דינמו סנקט פטרבורג. במרץ 2011 הקבוצה זכתה בסופרקאפ הרוסי השני שלה והשלישי סך הכל, לאחר שגברה 1:0 על צסק"א מוסקבה בגמר. צסק"א נקמה כחודש לאחר מכן, כאשר הדיחה אותה משלב רבע גמר הגביע הרוסי. בספטמבר 2011 העפילה לרבע גמר הגביע הרוסי לעונת 2011/12 והפסידה לבסוף לדינמו מוסקבה. באפריל 2012 זכתה באליפות שנייה ברציפות, לאחר שהבטיחה את המקום הראשון שלושה מחזורים לסיום.
בעונת 2011/2012, הקבוצה הוגרלה לשחק בשלב הבתים של ליגת האלופות מול פורטו, שחטאר דונצק ואפואל ניקוסיה והעפילה מהמקום השני לשלב שמינית גמר ליגת האלופות לראשונה בתולדותיה והתמודדה מול בנפיקה ליסבון[12]; במשחק הראשון היא גברה על בנפיקה בתוצאה 3:2[13][14] אך במשחק השני הפסידה והודחה מהטורניר בשלב שמינית גמר ליגת האלופות.
בעונת 2012/2013 סיימה כסגנית האלופה, לאחר שצסק"א הבטיחה זכייה באליפות מחזור אחד לסיום. הקבוצה השתתפה 3 פעמים בסופרקאפ הרוסי, מתוכם זכתה פעמיים (ב-2008 וב-2011) כשב-2013 הפסידה לצסק"א מוסקבה.
בעונת 2013/14 הקבוצה התמודדה במסלול הליגה בשלבי המוקדמות של ליגת האלופות והעפילה לפלייאוף אחרי שדרסה בביתה 0:5 את נורדשלנד מדנמרק. במסגרת שלב הפלייאוף וההעפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות, זניט הוגרלה לשחק מול פאסוס די פריירה, שסיימה את עונת 2012/13 במקום השלישי בליגה הבכירה בפורטוגל. זניט גברה על פאסוס 8:3 בסיכום הכללי (4:1 בפורטוגל, 2:4 בבית) והעפילה לשלב הבתים בליגת האלופות בפעם השנייה ברציפות והוגרלה מול פורטו, אתלטיקו מדריד, ואוסטריה וינה. הקבוצה סיימה במקום השני, על חשבון פורטו ואחרי אתלטיקו מדריד והעפילה לשמינית גמר ליגת האלופות, למשחק התמודדות מול בורוסיה דורטמונד, על כרטיס לרבע הגמר. כשבמשחק הראשון זניט הפסידה באצטדיונה הביתי בתוצאה 2–4 ולא העפילה לשלב הבא חרף ניצחון 2:1 בשלב הגומלין.[15] לאחר שזניט לא הצליחה לגבור גם על יריבתה טום טומסק, במחזור ה-21 בליגה וירדה למקום השני, פוטר מאמנהּ לוצ'יאנו ספאלטי והוחלף בסרגיי סמאק, שמונה למאמן זמני.[16][17] ספאלטי ספג ביקורת על כך שבעונתו האחרונה בקבוצה, לזניט היה מיעוט שערים במשחקי הבית. בליגת האלופות עמד מאזנהּ על שני שערים בשלושה משחקי בית לעומת שלושה שערים בחוץ. גם בליגה הרוסית, הקבוצה הבקיעה במשחקי חוץ 35% יותר מאשר בבית.
תחת אנדרה וילאש בואשעריכה
.jpg)
.jpg)
ב-20 במרץ 2014 אנדרה וילאש בואש התמנה למאמן הקבוצה וכמאמן ראשי עד שנת 2016, כשהוא מרוויח 6.2 מיליון ליש"ט לעונה, בהתאם לחוזה שנחתם.[18] לאחר מינויו, הוביל רצף ניצחונות של הקבוצה על יריבותיה (6:2 על רובין קאזאן, 4:1 על קרסנודאר) לקראת התבססות בראש טבלת האליפות. בגביע הרוסי הקבוצה הודחה בשלב שמינית הגמר על ידי ארסנל טולה, שניצחה 3:2 בהארכה. באותה עונה זכתה הקבוצה באליפות, 2 מחזורים לפני סיום העונה.
בעונת 2014/15 העפילה הקבוצה לשלב הבתים בליגת האלופות אחרי שגברה על א.א.ל. לימסול (3:1) ועל סטנדרד ליאז' (4:0). זניט הוגרלה לבית ג' מול באייר לברקוזן, בנפיקה ליסבון ומונקו. הקבוצה סיימה את הטורניר במקום השלישי בבית, אחרי 3 הפסדים (בית וחוץ מול באייר לברקוזן וחוץ מול מונקו), 2 ניצחונות (מול בנפיקה בבית ובחוץ) ותוצאת שוויון (מול מונקו בבית). מאחר שסיימה במקום השלישי בבית, הקבוצה הודחה לליגת אירופה,[19] שבה העפילה עד לשלב רבע הגמר אחרי שגברה על פ.ס.וו איינדהובן (2:0, 2:0) ועל טורינו (2:0, 0:1) אך הודחה על ידי סביליה (1:2, 2:2).
בעונת 2015/16 הקבוצה סיימה במקום הראשון בבית שלה בשלב הבתים של ליגת האלופות לאחר שניצחה את כל יריבותיה: גנט, ולנסיה וליון, אולם הודחה בשלב שמינית הגמר על ידי קבוצת בנפיקה ליסבון. באותה עונה זכתה בגביע הרוסי לאחר שגברה על צסק"א מוסקבה בגמר הגביע בתוצאה 4:1 וסיימה במקום השלישי בליגה.
תקופת חילופי המאמניםעריכה
ב-24 במאי 2016, הוחתם המאמן הרומני של שחטאר דונצק, מירצ'ה לוצ'סקו, למאמן זניט למשך שנתיים שבמהלכן ירוויח חמישה מיליון יורו לעונה.[20][21] הקבוצה בהדרכתו זכתה בסופרקאפ הרוסי לאחר שגברה 0:1 על צסק"א מוסקבה.
בעונת 2016/2017 השתתפה הקבוצה בשלב הבתים של הליגה האירופית.[22] בשלב הבתים ניצחה פעמיים את מכבי תל אביב ודאנדוק האירית, ניצחה את א.ז. אלקמאר פעם אחת ועל אף שהפסידה לה במחזור האחרון סיימה במקום הראשון בבית והעפילה לשלב 32 האחרונות.
לקראת סיום עונת 2016/2017 זניט עזבה את אצטדיון פטרובסקי ועברה לארח את משחקי הבית שלה באצטדיון קרסטובסקי החדש. בסיום העונה סיימה במקום השלישי בליגה ולוצ'סקו פוטר בשל חוסר יכולתו להביא להעפלה לליגת האלופות.
ב-1 ביוני 2017 הנהלת הקבוצה הכריזה על מינויו של המאמן האיטלקי רוברטו מאנצ'יני למאמן הראשי. רשמית, הוא הוחתם למשך 3 שנים עם אופציה להארכה בשנתיים נוספות.
מירצ'ה לוצ'סקו — מאמן זניט ממאי 2016 ועד מאי 2017
רוברטו מנצ'יני כמאמן זניט, בפגישה עם נשיא הקבוצה, סרגיי פורסנקו.
השחקנים הארגנטינאים של זניט היו קבוצת הזרים העיקרית בזניט בעונת 2018. משמאל לימין: מתיאס קראנביטר, עמנואל ממאנה, לאנדרו פארדס, סבסטיאן דריוסי, אמיליאנו ריגוני.
בעונת 2017/2018 זניט השתתפה שוב בליגה האירופית ופתחה את עונתה באירופה בשלב המוקדמות השלישי נגד בני יהודה תל אביב,[23] עליה גברה בתוצאה 2:0 וחרף הפסד מפתיע במגרשה הבייתי 1:0 העפילה לשלב הבא.[24] היא הצליחה לגבור על אוטרכט ולהעפיל לשלב הבתים בליגה האירופית, שנה שנייה ברציפות. במהלך חלון ההעברות בקיץ 2017, קמפיין הרכישה של זניט היה לגדול ביותר בתולדותיה משביצעה רכישה של 14 שחקנים חדשים, רובם זרים.[25][26] היא הוציאה סכום של 85 מיליון דולר ושחררה משורותיה 19 שחקנים, מהם 9 שחקנים שהושאלו.[27] באותה עונה הודחה הקבוצה בשלב שמינית גמר הליגה האירופית לאחר שסיימה במקום הראשון בבית עם מאזן של 5 ניצחונות ושוויון 1 וללא הפסד ועם כמות השערים הגבוהה ביותר בשלב הבתים, לאחר שהבקיעה 17 שערים. הקבוצה אומנם גברה על סלטיק אך הפסידה לר.ב. לייפציג בסיכום הכולל.
בטורניר הגביע הקבוצה הודחה בשלב 16 האחרונות על ידי יריבתה העירונית דינמו סנקט פטרבורג, חרף היותה הפייבוריטית במפגש. בליגה, זניט פתחה את עונת 2017/2018 בליגת העל הרוסית בכדורגל עם רצף של 11 משחקי ליגה רצופים ללא הפסד. ברם, היא איבדה גובה בהמשך, התקשתה לחבר רצף ניצחונות והגיעה לנתון של 5 משחקי שוויון רצופים ואפשרה ללוקומוטיב מוסקבה לעקוף אותה ולזכות באליפות על חשבונה כשזניט מסיימת את העונה במקום החמישי, במה שמהווה להישג הגרוע ביותר בתולדות הקבוצה, מאז נרכשה על ידי גזפרום בדצמבר 2006.[28][29][30][31] ב-13 במאי 2018, מנצ'יני והנהלת הקבוצה הסכימו לבטל את החוזה ביניהם ללא תשלום פיצויים זה לזה, לאחר שסיכם לאמן את איטליה.[32]
תקופת סרגיי סמאקעריכה
ב-29 במאי 2018 מונה סרגיי סמאק, שחקן עבר בקבוצה, למאמן הראשי, תמורת מיליון יורו לעונה ובכך היה למאמן הרוסי הראשון על הקווים בזניט מאז 2002 שאינו ממלא מקום. הוא החזיר שחקנים רבים לסגל שנשלחו קודם להשאלה ביניהם כריסטיאן נובואה, רוברט מאק, ארטיום דזיובה, לואיס נטו, אולג שאטוב ומיכאיל קרז'אקוב. מנגד עקב ריבוי זרים בקבוצה שלח להשאלה את לוקה ג'ורג'ביץ' ואמיליאנו ריגוני (שהוחזר בחורף 2019). ההעברה היחידה בקיץ 2018 הייתה של קלאודיו מרקיזיו שהגיע אליה כשחקן חופשי לאחר ששוחרר מיובנטוס. בנוסף יורי לודיגין, יגור באבורין, דמיטרי פולוז ואיברגים צלאגוב הושאלו לקבוצות אחרות. עם זאת, בפברואר 2019 הקבוצה חיזקה את הסגל עם רכישתם של וילמר בריוס, סרדאר אזמון ויארוסלב רקיצקי, שהתאפשרה אחרי מכירתו של לאנדרו פארדס לפריז סן-ז'רמן תמורת 47 מיליון יורו.
במפעלים האירופים זניט הייתה על סף הדחה בסיבוב המוקדמות השלישי של הליגה האירופית בעקבות הפסד 4:0 לדינמו מינסק אך הקבוצה רשמה את אחד הקאמבקים הגדולים בתולדות המפעל, כשניצחה 8:1 באצטדיון פטרובסקי, במשחק ללא קהל והייתה לקבוצה החמישית בהיסטוריה של הכדורגל האירופי לחזור מפיגור 4 שערים ומעלה ולנצח במשחק גומלין.[33] הקבוצה העפילה לשלב 32 האחרונות בליגה האירופית והפכה לקבוצה הרוסית הראשונה שמעפילה לפלייאוף המפעלים האירופיים כבר 9 עונות רצופות.[1] בסופו של דבר הודחה באותה עונה בשלב שמינית הגמר, אחרי שהגיעה למאזן של 9 משחקים ללא ניצחון במשחקי חוץ באירופה וללא ניצחונות חוץ כלל בעונת 2018/2019.
בגביע הקבוצה פגשה את וולגר אסטרחן, בשלב 16 האחרונות ואחרי שגברה עליה בתוצאה 0–4 העפילה לשלב שמינית הגמר. אך הודחה בשמינית הגמר על ידי רוסטוב בעקבות תבוסה 3:1. את עונת 2018/2019 בליגה זניט פתחה עם 5 ניצחונות רצופים ללא ספיגת שער, בהישג הטוב ביותר שלה מאז 1997 ועם 8 מחזורים רצופים ללא הפסד והצליחה להתבסס בראש טבלת האליפות במשך 30 מחזורים רצופים כשהיא מובילה את טבלת האליפות במשך כל העונה כולה. ברם הגיעה גם למאזן עגום של 5 הפסדים, שהוא המאזן הגרוע ביותר שלה מאז 2009. עם זאת, סמאק הצליח היכן שקודמיו נכשלו והוביל את זניט לזכייה באליפות רוסיה (3 מחזורים לסיום) ולהתמודדות בליגת האלופות, לאחר היעדרות של 5 שנים.[34][35]
לקראת עונת 2019/2020 בליגת העל הרוסית בכדורגל, זניט ביצעה ניקוי בסגל: היא נפרדה משישה עשר שחקנים, כמו לואיס נטו, יורי לודיגין, אנדריי פאניוקוב, איברגים צלאגוב, אלמיר נביאולין, איוואן נובוסלצב, קלאודיו מרקיזיו, דמיטרי פולוז, יגור באבורין, כריסטיאן נובואה, אנטון זבולוטני, לוקה ג'ורג'ביץ', מיחה מבליה, אלכסנדר אניוקוב, דניס טרנטייב שהושאל לאופה, אמיליאנו ריגוני שהושאל לסמפדוריה והברזילאי הרנני שהושאל לפארמה האיטלקית. מנגד ביצעה רכש מסיבי של שחקנים איכותיים כדוגמת: אלכסיי סוטורמין, דוגלאס סנטוס, אלכסנדר ואסיוטין, דניל קרוגובוי (שעם רכישתו הושאל לאופה עד קיץ 2020), ויאצ'סלב קרבאייב, יורדן אוסוריו שהושאל לשנה ומלקום שנרכש בסכום שיא של 40 מיליון יורו.
בעונת 2019/2020 בליגה זניט פתחה את העונה עם רצף של ששה מחזורים בלבד ללא הפסד ונצמדה לצמרת טבלת הליגה כאשר במאזנה 9 שערי חובה בלבד (שניים מהם משער עצמי), במה שמהווה לנתון הטוב ביותר בתולדותיה ולטוב ביותר בליגה, כשהיא מסיימת את שנת 2019 ללא הפסד במשחקי הבית בגזפרום ארנה.
בליגת האלופות הוגרלה מול בנפיקה ליסבון, ר.ב. לייפציג ואולימפיק ליון, אך לא הצליחה להעפיל לשמינית גמר וסיימה במקום האחרון בבית לאחר שהפסידה פעמיים ללייפציג ופעם אחת לבנפיקה.
זניט במפעלים האירופייםעריכה
- ערך מורחב – זניט סנקט פטרבורג במפעלים האירופיים
יריבויותעריכה
היריבות העירוניתעריכה
- ערך מורחב – הדרבי של סנקט פטרבורג
עד 2018 היו שני מועדונים עיקריים בסנקט פטרבורג, דינמו וזניט ולהן היסטוריה ותיקה וארוכה של יריבות עירונית הכוללת איבה הדדית, אף שידה של זניט הייתה על העליונה במרבית המפגשים. שורשי היריבות נעוצים עמוק בתוך ההיסטוריה של שני המועדונים ובעיקר בזיהוי הפוליטי שלהם. דינמו הוקמה כקבוצת הכדורגל של המשטרה וזרועות הביטחון ולכן זוהתה כקבוצתו של הממסד והשלטונות. לפיכך, באופן טבעי, הפכה זניט לקבוצה המקופחת, שבשל קיפוחה לכאורה על ידי השלטונות נאלצה להאבק על קיומה במרבית השנים עד להתפרקות ברית המועצות, אף על פי שהגיעה להישגים ספורטיביים טובים יותר מיריבתה. מאז 1990 משחקי הדרבי ביניהן קיבלו אופי תחרותי פחות, לאור התחזקותה של קבוצת זניט והיחלשות דינמו, מאז 2003 הקבוצה גם זוכה לתמיכה ממשלתית נרחבת. משחק הדרבי האחרון נערך באוקטובר 2017 לאחר שדינמו עברה לעיר סוצ'י והפכה לקבוצת סוצ'י.
היריבות עם ספרטקעריכה
- ערך מורחב – דרבי ערי הבירה (רוסיה)
מאז העשור הראשון של המאה ה-21 לזניט יש יריבות חזקה עם ספרטק מוסקבה על ההגמוניה של הכדורגל הרוסי. הישגיה של זניט בעשור הראשון של המאה ה-21 לצד החלשות של ספרטק אומנם ציננו את היריבות ביניהן, אך היריבות עודנה מהווה לאחת המתוחות ביותר בכדורגל הרוסי ומכונה לעיתים "הסופרקלאסיקו הרוסי".
צסק"א מוסקבה מהווה אף היא יריבה עיקרית, אף על פי שזוהי יריבות שהחלה רק מאז 1996 ומשחקים נגד לוקומוטיב מוסקבה ודינמו מוסקבה תמיד משכו קהל רב לאצטדיונים.
אצטדיונים ומתקן אימוניםעריכה
אצטדיוניםעריכה
- ערכים מורחבים – גזפרום ארנה, אצטדיון פטרובסקי
לאורך השנים מאז 1936 זניט אירחה את משחקי הבית שלה ב-12 אצטדיונים שונים.[36] במחצית מהם נערכו עד חמישה משחקים בלבד.
מאז ה-10 באוגוסט 1994 ועד יוני 2017 מגרש הבית של הקבוצה היה אצטדיון פטרובסקי (לשעבר האצטדיון על שם לנין). כיום מכיל האצטדיון 21,570 מושבים. לקראת עונת 2017/2018 הקבוצה עברה לארח את משחקיה באצטדיון קרסטובסקי החדש, המכיל 68,172 מושבים.
בתחילה שחקני קבוצת LMZ (שקדמה לזניט) אירחה את משחקיה במגרש הפרולטריון. ב-1934 הקבוצה אירחה באצטדיון KSI (האינטרנציונל האדום הספורטיבי) שבשדרות קונדראטייב בעיר לנינגרד.[37] האצטדיון הכיל אומנם 5,000 מושבים אך במשחק הבכורה של קבוצת סטאלינץ בליגה הסובייטית, ב-17 ביוני 1936 הגיעו 8,000 צופים.
בשנת 1938 שחקני הקבוצה עברו להתאמן במגרש אחר בכיכר נובוצ'רקסק ואירחו משחקים באצטדיון על שם לנין. בשנת 1939 מועצת העיר לנינגרד תכננה לבנות אצטדיון עבור הקבוצה, אך פרוץ מלחמת העולם השנייה טרף את הקלפים והתוכניות נזנחו.[38]
באצטדיון על שם לנין הקבוצה אירחה חמש מתוך ששה משחקים ביתיים במסגרת הגביע הסובייטי בעונות 1936–1939. המשחק הבכורה שלה בליגת העל הסובייטית הגיעו 25,000 צופים ב-30 במאי 1938. בשנות מלחמת העולם המגרש נזנח ומשנת 1944 זניט אירחה את משחקיה באצטדיון דינמו לנינגרד שהיה בעל תכולה של 15,000 עד 25,000 צופים.
בשנים 1950–1992 ובמחצית הראשונה של 1995 זניט שיחקה באצטדיון קירוב (תכולה של 100,000 צופים; מ-1980: 74,000 ומ-1994: 62,000 צופים). בקיץ 2006 החלו עבודות הריסת האצטדיון לקראת בניית אצטדיון חדש באי קרסטובסקי
מספר משחקים ביתיים זניט אירחה באצטדיון על שם לנין בשנים 1963, 1966-1969, 1975, 1978-1981. משחק אחד במסגרת הגביע ב-1978 ובשנים 1990 ו-1993 זניט אירחה בהיכל הספורט זניט שברחוב בוטלרוב בסנקט פטרבורג,[39] מספר משחקים בשנים 1980–1990 ו-1992 — זניט אירחה באצטדיון פטרובסקי.[40] משחק אחד נערך באצטדיון לוץ' בעיר בשנת 1992[41] ובמגרש החלופי לאצטדיון קירוב.[42]
מתקן האימוניםעריכה
- ערך מורחב – פארק אודלני
מתקן האימונים של זניט נמצא בפארק אודלני בסנקט פטרבורג והוא הוקם בשנת 1968.
מתקן האימונים מהווה מקום מפלט עבור שחקני ואנשי הקבוצה, באזור הצפוני והשקט בעיר. המתחם מתאפיין בשלושה משטחי כדורגל ומרכז ספורט ברמה הגבוהה ביותר, המכיל אולם-התעמלות ומתקנים רפואיים (שנועדים לטפל בפציעות השחקנים). בשנת 2002 בוצע שיפוץ מסיבי[43] והוא כולל גם משרדים, מתקני בידור וחדרי מנוחה עבור השחקנים ובהם מזגן, חדר אמבטיה, וטלוויזיה עם לוויין. תריסר צוותים מתחזקים את המקום ומספר חברות נושאות באחריות לספק שירותים כמו קייטרינג וטיפול במשטחי האדמה והדשא.
קבוצות בתעריכה
מחלקת הנוערעריכה
באופן היסטורי התבססה קבוצת הבוגרים של זניט על שחקני בית שצמחו במחלקת הנוער ולא מעט משחקניה הידועים כאנדריי ארשבין, שהובילו את זניט לתארים הגדולים בתולדותיה יצאו ממנה. למרות זאת, רק באמצע העשור הראשון של שנות ה-2000, זכתה קבוצת הנוער של זניט (Зенит-М) באליפות רוסיה בכדורגל לנוער, בשנת 2009. אומנם ב-2010 הקבוצה הובילה במרבית העונה אך הפסידה את האליפות לספרטק מוסקבה. בעונת 2014/2015 הודחה בשלב 16 האחרונות של ליגת האלופות לנוער. זו אחת ממחלקות הנוער הגדולות והענפות ביותר ברוסיה.
זניט-2עריכה
- ערך מורחב – זניט-2 סנקט פטרבורג
זניט-2 היא קבוצת המילואים של המועדון, שמשחקת כיום בליגת המשנה הרוסית. הקבוצה נוסדה בשנת 1993, בשנת 2001 שונה שמה ל"מועדון הכדורגל לוקומוטיב-זניט", בשנת 2002 השם שונה ל"זניט-2". כוכבי עבר והווה רבים גדלו בקבוצה לאורך השנים.
זניט נשיםעריכה
- ערך מורחב – זניט סנקט פטרבורג (כדורגל נשים)
קבוצת כדורגל נשים "זניט" היא קבוצת כדורגל הנשים של המועדון, שנוסדה בינואר 2020.
אוהדיםעריכה
.jpg)
.jpg)
זניט בתרבות הרוסיתעריכה
שירים רבים הוקדשו לקבוצה[44] כולל מלהקות וזמרים נודעים כדוגמת אלכסנדר רוזנבאום ולהקות "סיקרט" ולהקת "ביווני" אף הקדישה רצועות מתוך 4 אלבומים.
מאז 2007 פועלת תחנת הרדיו "רדיו זניט" המדווחת חדשות ספורט וחדשות סביב מועדון הכדורגל "זניט". בנוסף, בעונת 2015/2016 זניט הוכתרה כקבוצת הכדורגל הפופולרית ביותר ברוסיה.
ארגוני האוהדיםעריכה
ארגון האוהדים הראשון של זניט נוסד בשנת 1980 כיציע 33. המספר 33 הוא למעשה הדמיון לראשי התיבות באותיות קיריליות ЗЗ = За Зенит ("למען זניט"). הארגון התקיים עד שנות ה-90. ישנם ארגוני אוהדים נוספים כדוגמת ארגון הכחולים-לבנים תכולים, בראשי תיבות SBG (באותיות קיריליות, СБГ) אך ארגון האוהדים העיקרי והגדול ביותר הוא הלנדסקרונה, הנחשב לאולטראס של זניט ולאחד מארגוני האוהדים הקיצוניים והגזענים[45] באירופה.[46]
פעמים רבות שזניט נקנסה בעבר בשל התנהגות אוהדיה ביציעים כנגד שחקנים שחורים של קבוצות יריבות. כך למשל במשחק במסגרת גביע אופ"א בעונת 2007/2008 זניט נקנסה ב-9,000 יורו לאחר שבמשחק מול מרסיי אוהדי זניט העליבו את השחקנים השחורים של המועדון והשליכו קליפות בננה על המגרש.
המנון הקבוצה הישןעריכה
|
Город над вольной Невой, |
סגל הקבוצהעריכה
נכון ל-28 בינואר 2020[47][48]:
|
|
כדורגלנים מפורסמים בעבר ובהווהעריכה
לב בורצ'לקין- יורי ז’לודקוב
- אנטולי דוידוב
- מיכאיל ביריוקוב
אנטולי טימושיוק- יארוסלב רקיצקי
-
אלכסנדר ספיבאק - אלכסנדר קוקורין
- אלכסנדר ואסיוטין
- יגור באבורין
- אלכסנדר קרז'אקוב
- אנדריי ארשאבין
- פאבל סדירין
- קונסטנטין זיריאנוב
- ויאצ'סלב מלאפייב
- פאבל פוגרבניאק
- אלכסנדר אניוקוב
- ארטיום דזיובה
- ויקטור פייזולין
- דמיטרי בוגאייב
- יבגני צ'רנוב
- דניס טרנטייב
רומן ברזובסקי
יוהאן מולו
חאבי גארסיה
לואיס נטו
פרננדו ריקסן- סרקיס הובספיאן
ווקאשין יובאנוביץ'
ניקולאס לומבארטס
פאתיח טקה
סרדאר אזמון
ראדק שירל
מיחה מבליה
רוברט מאק- מרטין שקרטל
היון יונג מין- לי הו
- אקסל ויטסל
- קאמיל צ'ונט
לוקה ג'ורג'ביץ'- קים דונג ג'ין
אריק האגן
דני- סלומון רונדון
- יורדן אוסוריו
כריסטיאן נובואה
וילמר בריוס
דומניקו קרישיטו- קלאודיו מרקיזיו
לאנדרו פארדס- סבסטיאן דריוסי
- עמנואל ממאנה
- מתיאס קראנביטר
- אמיליאנו ריגוני
האלק- דוגלאס סנטוס
- ג'וליאנו דה פאולה
- ז'וזה מאוריסיו
- הרנני אסבדו ג'וניור
- מלקום
יורי לודיגין
קפטני הקבוצהעריכה
מאז 1983:
| שם | שנים |
|---|---|
 ניקולאי לאריונוב
|
1983 - 1984 |
| מיכאיל ביריוקוב
|
1984 - 1990 |
| מיכאיל לוין
|
1991 |
| אלכסיי נאומוב
|
1992 |
| אולג דמיטרייב
|
1993–1994 |
| ולדימיר קוליק
|
1995–1996 |
 יורי ורנידוב
|
1997–2000 |
| אנדריי קובלב
|
2000–2001 |
| אלכסיי איגונין
|
2001–2003 |
| ולדיסלב רדימוב
|
2003–2007 |
| אנדריי ארשבין
|
2007 |
 אריק האגן
|
2007 |
| אנטולי טימושצ'וק
|
2007–2009 |
| ויאצ'סלב מלאפייב
|
2009 |
| אלכסנדר אניוקוב
|
2009–2012 |
| ויאצ'סלב מלאפייב
|
2012 |
 דני
|
2012–2013 |
| רומן שירוקוב
|
2013 |
| דני
|
2014–2017 |
 דומניקו קרישיטו
|
2017–2018 |
| אלכסנדר אניוקוב
|
2018–2019 |
 ברניסלב איבנוביץ'
|
2019– |
צוות מקצועיעריכה
| מנכ"ל הקבוצה | אלכסנדר מדבדב
|
| מאמן ראשי | סרגיי סמאק
|
| עוזרי המאמן הראשי | אלכסנדר ניזליק  ויליאם ארתור דה אוליביירה איגור סימוטנקוב אנטולי טימושצ'וק
|
| מאמן שוערים | מיכאיל ביריוקוב
|
| מאמני כושר |  פליקס לדסמה איוואן קרמינאטי מריה בורובה
|
| מנהל הקבוצה | יורי גוסאקוב יבגני קושלב
|
| המנהל הספורטיבי | חוויאר ריבלטה[49][50] |
| סגן המנהל הספורטיבי | ויאצ'סלב מלאפייב
|
| מזכיר העיתונות (דובר הקבוצה) | אנטון מקארנקו
|
נשיאי/מנכ"לי הקבוצהעריכה
מאז 1989:
| שם | שנים |
|---|---|
| יבגני ורשינסקי | 1989—1990 |
| ולדיסלב גוסב | 1990—1992 |
| לאוניד טופרין | 1992—1994 |
| ויטאלי מוטקו | 1995–2003 |
| דוד טרקטובנקו | 2003–2005 |
| סרגיי פורסנקו | 2006–2008 |
| אלכסנדר דיוקוב | 2008–2017 |
| ס. פורסנקו | 2017–2019 |
| אלכסנדר מדבדב | 2019– |
מאמנים ראשייםעריכה
| שם[51][52] | מדינה | שנים | תארים והישגים | הערות |
|---|---|---|---|---|
| פאבל בוטוסוב | ברית המועצות
|
1935 | ||
| קונסטנטין ייגורוב | ברית המועצות
|
1938 - 1940 | גמר הגביע הסובייטי בכדורגל 1939 | |
| פיוטר פיליפוב | ברית המועצות
|
1936 - 1938, 1940 | ||
| קונסטנטין למשב | ברית המועצות
|
1941 - 1945, 1948 - 1950 | מחזיקת הגביע הסובייטי בכדורגל 1944 | |
| גאורגי ז'רקוב | ברית המועצות
|
1957 - 1960 | ||
| יבגני יליסייב | ברית המועצות
|
1960 - 1964 | ||
| ולנטין פיודורוב | ברית המועצות
|
1964 - 1966 | ||
| יורי מורוזוב | ברית המועצות, רוסיה
|
1977 - 1982, 1991, 2000 - 2002 | מקום שלישי בליגת העל הסובייטית בכדורגל 1980 גמר גביע אינטרטוטו 2000 מקום שלישי בליגת העל 2001 הגביע הרוסי בכדורגל 2001/2002 |
|
| ויאצ'סלב מלניקוב | רוסיה
|
1992 - 1994 | ||
| פאבל סאדירין | ברית המועצות, רוסיה
|
1983 - 1987, 1995 - 1996 | אלופת ברית המועצות 1984 גמר הגביע 1984 מחזיקת גביע העונה 1985 מקום שלישי בליגת המשנה הרוסית 1995 |
|
| אנאטולי בישובץ | רוסיה
|
1997 - 1998 | ||
| אנאטולי דווידוב | רוסיה
|
1998 - 2000, 2009 | מחזיקת הגביע הרוסי בכדורגל 1998/1999 מקום שלישי באליפות 2009 |
כיהן כממלא מקום בעונת 2009 |
| ולסטימיל פטרז'לה[53] |  רוסיה, צ'כיה
|
2003 - 2006 | מחזיקת גביע הליגה הרוסית סגנית אלופת רוסיה 2003 |
המאמן הזר הראשון בתולדות זניט |
| דיק אדבוקאט |  הולנד
|
2006 - 2009 | אלופת רוסיה 2007 מחזיקת הסופרקאפ הרוסי 2008 מחזיקת גביע אופ"א 2008 מחזיקת הסופרקאפ האירופי 2008 |
|
| סרגיי סמאק | רוסיה
|
מרץ 2014 | כיהן כממלא מקום | |
| לוצ’יאנו ספאלטי | איטליה
|
2010 - 2014 | מחזיקת הגביע הרוסי בכדורגל 2009/2010 אלופת 2010 מחזיקת הסופרקאפ הרוסי 2011 אלופת 2011/2012 סגנית אלופת 2012/2013 |
|
| אנדרה וילאס בואס | פורטוגל
|
2014 - 2016 | סגנית אלופת 2013/2014 אלופת 2015 מחזיקת הסופרקאפ הרוסי 2015 מחזיקת הגביע הרוסי בכדורגל 2015/2016 מקום שלישי באליפות 2015/2016 |
|
| מירצ'ה לוצ'סקו |  רומניה
|
2016 - 2017 | מחזיקת הסופרקאפ הרוסי 2016 מקום שלישי באליפות 2016/2017 |
|
| רוברטו מנצ'יני | איטליה
|
2017 - 2018[32] | ||
| סרגיי סמאק | רוסיה
|
2018 - | אלופת 2019 |
סמל הקבוצהעריכה
מאז הקמת הקבוצה היא השתמשה במספר סמלים עיקריים.[54][55] ב-1936 הקבוצה נקראה "סטלינץ" והיא אימצה דגל בצבעי ירוק ולבן ששימש אותה עד שנת 1940.
בשנת 1939 הקבוצה הפכה לקבוצת זניט והיא אימצה סמל מופשט כשהמילה "זניט" (Зенит) ברוסית מעוצבת בצורת חץ אדום, ששימש את הקבוצה עד שנת 1978, כשצבע הסמל היה כחול.
בשנת 1989 עוצב סמל חדש ובו המילים "מועדון הכדורגל הלנינגרדי" (ЛЕНИНГРАДСКИЙ ФУТБОЛЬНЫЙ КЛУБ) בתוך מסגרת מעוגלת כחולה ובראשה סמל אונייה מוזהב, כפי שהוא מופיע מעל בניין האדמירליות בסנקט פטרבורג וכדורגל בתחתית הסמל. בעונת 1991 הוחזר סמל החץ, אך הקבוצה אימצה מחדש את הסמל משנת 1989, בשנת 1997 לאחר שהקבוצה העפילה חזרה לליגת העל הרוסית בכדורגל. הסמל עוצב מחדש, הפעם עם הכתובת "מועדון הכדורגל של סנקט פטרבורג" (ФУТБОЛЬНЫЙ КЛУБ САНКТ-ПЕТЕРБУРГ), סביב למילה "זניט" בעיצוב חץ, כשהסמל כולו צבוע בכחול.
בשנת 2013 הקבוצה אימצה מחדש את הסמל המופשט יותר של המילה "זניט" בצורת חץ, ללא האלמנטים ששימשו כסמל הקבוצה קודם לכן. בתחתית הסמל נוספה שנת הקמת המועדון "1925", אף שעל חולצות השחקנים הסמל הופיע ללא שנת ההקמה.
באפריל 2016 עיתון הדיילי מייל הבריטי דירג את סמל זניט כאחד מעשרת סמלי קבוצות הכדורגל הגרועים ביותר, נטען שהסמל הקודם ששימש את הקבוצה בשנים 1989–2013 היה טוב יותר ושיקף טוב יותר את היות הקבוצה לקבוצת הכדורגל העיקרית של העיר סנקט פטרבורג, בעוד הסמל החדש הוא נטול ייחוד ונעדר כל סממנים בסיסיים של סמל קבוצת כדורגל.[56]
דגל זניט, 1925
סמל קבוצת סטלינץ, לפני הפיכתה לזניט, 1939
סמל זניט לנינגרד במרבית התקופה הסובייטית
סמל זניט לנינגרד, לאחר אליפות 1984
סמל זניט בשנות ה-90
סמל האליפות של זניט, 2010
סמל זניט בשנים 2010 - 2013
דגל זניט
סמל הקבוצה בשנים 2013–2015
סמל הקבוצה משנת 2015.
צבע ותלבושת הקבוצהעריכה
צבעי הקבוצהעריכה
| כחול | לבן | תכלת |
תלבושתעריכה
צבע מדי הבית הקבועים של הקבוצה הוא תכלת וצבע מדי החוץ הוא לבן. אלו מדי הקבוצה מאז 1940, כשעד אז שיחקה במדי ירוק-לבן ונקראה בשם סטאלינץ.
          2006
מדי בית |
     2006
מדי חוץ |
    2006
מדים נוספים |
     2007
מדי בית |
     2007
מדי חוץ |
    2008
מדי בית |
  2008
מדי חוץ |
    2008
מדים נוספים |
     2009
מדי בית |
     2009
מדי חוץ |
   2009
מדים נוספים |
     2010
מדי בית |
     2010
מדי חוץ |
    2011-2012
מדי בית |
    2011-2012
מדי חוץ |
  2012-2013
מדי בית |
  2012-2013
מדי חוץ |
    2013-2014
מדי בית |
    2013-2014
מדי חוץ |
    2014-2015
מדי בית |
 2014-2015
מדי חוץ |
     2015-2016
מדי בית |
     2015-2016
מדי חוץ |
2016-2017
מדי בית |
    2017-2018
מדי בית |
     2017-2018
מדי חוץ |
    2018-2019
מדי בית |
 2018-2019
מדי חוץ |
   2019-2020
מדי בית |
 2019-2020
מדי חוץ |
בעלים, תקציב וספונסרים ראשייםעריכה
,_VQ-BAS,_Airbus_A319-111_(16785228539).jpg)
מהתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ועד 1990 הקבוצה הייתה בבעלות מפעל האופטיקה LOMO.[57] באוגוסט 1993 זניט הייתה בבעלות משותפת של חברת הבנייה 20th Trest (80% מהמניות) ועיריית סנקט פטרבורג (20%).[58] במהלך עונת 1994/95 מבשלת הבירה בלטיקה הפכה לספונסר הראשי במקום חברת הבנייה.[59] ב-2002 מרבית מניות הקבוצה נרכשו על ידי בית בנקאות מקומי שבבעלות איש העסקים דוד טרקטובנקו.
בשנת 2006 תאגיד הגז גזפרום הפך לספונסר הראשי ולבעלי הקבוצה.[60] לצד התאגיד, הקבוצה מקבלת מימון גם מחברות תקשורת כמגהפון ו¯МТС ומחברות הגז סוגאז וסיבור[61][62][63]
ביולי 2014 זניט חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת התעופה "רוסיה", שמטיסה את צוות השחקנים במטוסי החברה.[64]
משנת 2010 את התלבושת של זניט מייצרת יצרנית ביגוד הספורט, Nike.
תקציב הקבוצה בעונת 2017/2018 עמד על 188 מיליון דולרים.
יצרני התלבושות והספונסרים בכל הזמניםעריכה
| שנים | יצרניות התלבושות | שנים | ספונסרים |
|---|---|---|---|
| 1977—2000 | Adidas | 1936—1987 | ללא ספונסר |
| 1987 | Ocrim | ||
| 1988—1992 | ללא ספונסר | ||
| 1993—1994 | תאגיד 20th Trest | ||
| 1994—1995 | Marcopizzi Calzature | ||
| 1995 | Adidas | ||
| 1995—1996 | בלטיקה | ||
| 1997 | לנטראסגז | ||
| 1998—1999 | גזפרום גזאנרגופיננס | ||
| 2000 | גזפרום | ||
| 2001—2002 | Diadora | 2001—ואילך | |
| 2003—2004 | Umbro | ||
| 2005—2007 | Adidas | ||
| 2008—2009 | Puma | ||
| 2010—ואילך | Nike |
תארים והישגיםעריכה
זניט נחשבת לאחד ממועדוני הכדורגל המעוטרים ביותר ברוסיה והיא הקבוצה היחידה ברוסיה שזכתה בכל תואר אפשרי ברוסיה לפחות פעם אחת, לרבות אליפות, גביע, סופר קאפ, וגביע הליגה הרוסית.
ענפי ספורט נוספיםעריכה
"מועדון הכדורגל זניט" מפעיל קבוצות ספורט מקצועניות וחובבניות במספר ענפי ספורט מלבד הכדורגל. יש שתי קבוצות ספורט מקצועניות בנוסף לקבוצת הכדורגל - בכדורסל, בכדורעף (ובעבר הפעילה גם קבוצת קטרגל). כל הקבוצות הללו משתתפות בליגה הבכירה בענף הספורט שלהן ברוסיה והן זוכות להישגים נאים:
- מחלקת הכדורסל של מועדון הכדורגל זניט נוסדה בשנת 2014 והצליחה להעפיל לגמר הגביע הרוסי בכדורסל בעונת 2015/2016 ופעמיים העפילה לרבע גמר היורוקאפ בעונות 2016/2017 ו-2017/2018.
- מחלקת הכדורעף של מועדון הכדורגל זניט הוקמה בשנת 2017 והיא מובילה בענפה הן בתחרויות המקומיות והן בתחרויות היבשתיות. באליפות הליגה הרוסית בכדורעף, הקבוצה העפילה לגמר פלייאוף הליגה בעונת 2017/2018. ביוני 2018 הוקם גם מועדון כדורעף חופים.
- קבוצת הקטרגל של המועדון הוקמה בפעם הראשונה ב-1993 אך פורקה תוך 6 שנים. ב-2017 החליטה הנהלת המועדון להחזיר את הקבוצה לצד הקמת קבוצת כדוריד, אך החלטה זו טרם יושמה.
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל סנקט פטרבורג | ||
|
פורטל כדורגל | ||
- האתר הרשמי (ברוסית ובאנגלית)
זניט סנקט פטרבורג, ברשת החברתית פייסבוק
זניט סנקט פטרבורג, ברשת החברתית טוויטר
זניט סנקט פטרבורג, ברשת החברתית אינסטגרם
זניט סנקט פטרבורג, סרטונים בערוץ היוטיוב- זניט סנקט פטרבורג באתר אופ"א
- רוב הוגס ויירי לונגמן, ניו יורק טיימס, השדים של זניט סנט פטרסבורג, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2012
.svg){kind=icon}
הערות שולייםעריכה
- ^ 1.0 1.1 Зенит обновил еврокубковие рекорды
- ^ The 20 richest football clubs in the world
- ^ CLUB WORLD RANKING 2017 : REAL MADRID NUMBER 1 !
- ^ Brand Finance 2018
- ^ הכסף מדבר: מי הקבוצה העשירה באירופה?
- ^ גזפרום ארנה באתר ליגת העל הרוסית בכדורגל
- ^ זניט סט. פטרסבורג זכתה בגביע אופ"א
- ^ גם זניט חגגה פיינל פור // זניט הביסה 4:0 את באיירן מינכן ועלתה לגמר גביע אופ"א
- ^ אופ"א: באיירן הובסה 4:0, זניט מול ריינג'רס בגמר
- ^ הכדורגל הרוסי חוזר לכותרות // סופרקאפ אירופי: זניט ניצחה 2:1 את מנצ'סטר יונייטד
- ^ זניט סנט פטרסבורג זכתה באליפות רוסיה
- ^ Benfica to face Zenit St Petersburg
- ^ מערכת אתר ערוץ הספורט |, צפו ב-2:3 הדרמטי של זניט מול בנפיקה, באתר מאקו, 16 בפברואר 2012
- ^ רומן שירוקוב סידר לזניט 2:3 דרמטי על בנפיקה, באתר ONE, 15 בפברואר 2012
- ^ דורטמונד ברבע הגמר למרות הפסד 2:1 לזניט
- ^ רגע לפני גומלין ליגת האלופות: ספאלטי פוטר ספורט5
- ^ לוצ'יאנו ספאלטי פוטר מזניט סנט פטרסבורג, וואלה! ספורט
- ^ וילאס בואס צפוי להתמנות למאמן זניט, ספורט 5
- ^ ליגת האלופות: בזל הדיחה את ליברפול, יובנטוס בשמינית הגמר, וואלה! ספורט
- ^ מירצ'ה לוצ'סקו חתם בזניט סנט פטרסבורג // צפוי להרוויח חמישה מיליון יורו לעונה, וואלה! ספורט
- ^ דרך חדשה: לוצ'סקו חתם לשנתיים בזניט, ספורט 5
- ^ אנחנו כאן במקרה: זניט רוצה לחזור לגדולתה
- ^ אימפריה בנסיגה: זה מה שמחכה לבני יהודה
- ^ בני יהודה הודחה מאירופה למרות 0:1 מדהים על זניט סנט. פטרסבורג בחוץ
- ^ ולדימיר פוטין נגד זניט: לא ייתכן שיעלו עם שמונה זרים בהרכב
- ^ זה הזמן להתעורר, JSport
- ^ סטטיסטיקת ההעברות בזניט, קיץ 2017, מידע (ברוסית)
- ^ הנקמה הוגשה קרה: כך מושאלי זניט פגעו אנושות במועדון
- ^ Три Манчини в одном
- ^ זניט מאבדת גובה עם 0-0 מול אחמט, לוקומוטיב מנצחת, הפער בפסגה: 8
- ^ כמו בגמר היורו: אדר נכנס כמחליף וכבש, לוקומוטיב זכתה באליפות רוסיה
- ^ 32.0 32.1 רשמית: מנצ'יני עוזב את זניט לאחר שנה אחת, בדרך לנבחרת איטליה
- ^ מוקדמות הליגה האירופית: זניט מחקה הפסד 4:0 עם ניצחון 1:8 בגומלין
- ^ זניט היא אלופת רוסיה בפעם החמישית, דיווח Vesti.ru (ברוסית)
- ^ ראו בגוף הכתבה
- ^ Стадионы — История — Официальный сайт ФК «Зенит»
- ^ פנים אצטדיון האינטרנציונל האדום הספורטיבי, כפי שנראה באתר wikimapia.org
- ^ «Наш „Зенит“» № 2 (349), 16-22 января 2006. «Наша история. Жертва индустриализации»
- ^ «Наш „Зенит“» № 8 (355), 27 февраля — 5 марта 2006. «Наша история. Путь к рынку»
- ^ «Наш „Зенит“» № 13 (360), 3 — 9 апреля 2006. «Наша история. Разные судьбы двух стадионов»
- ^ Зенит (Санкт-Петербург) — Торпедо (Владимир) 3:0 (2:0)
- ^ Зенит (Санкт-Петербург) — Прометей-Динамо (Санкт-Петербург) 7:1 (3:1)
- ^ Как саудиты будут гостить у «Зенита»
- ^ Наиболее полный архив песен о Зените в mp3
- ^ אוהדי זניט למועדון: אל תרכשו שחורים והומואים
- ^ The Ugly Side of FC Zenit St Petersburg
- ^ הרכב הקבוצה באתר הרשמי
- ^ הרכב זניט בפרמייר ליג הרוסי בכדורגל, אליפות רוסיה
- ^ Испанский скаут — в кресло директора «Зенита»?
- ^ У «Зенита» новый спортивный директор. Это бывший скаут «Ювентуса»
- ^ רשימת מאמנים באתר הקבוצה
- ^ Все Тренеры ФК Зенит
- ^ אלכס נירנבורג, הנהלת זניט סירבה להחתים שחקן שחום עור, באתר nrg, 14 בפברואר 2013
- ^ Эмблема, Официальный сайт ФК «Зенит»
- ^ История логотипа «Зенита»
- ^ Wolfsburg's ugly badge could be seen in the Champions League semi-finals... but does it make our list of the 10 worst in football?
- ^ Первая лига: на грани выживания
- ^ Первая лига: команда Мельникова
- ^ Возвращение Садырина
- ^ Команда Петржелы
- ^ Петербургский «Зенит» к своему юбилею обзавелся виртуальным музеем. При участии компании «МегаФон»
- ^ «Зенит» сменил МТС на «МегаФон»
- ^ Спонсоры
- ^ Прямо сейчас на стадионе «Петровский» проходит подписание договора о партнерстве двух крупнейших петербургских брендов — ОАО "Авиакомпания «Россия» и ФК «Зенит»!
| ליגת האלופות 2019/20 | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בית א' | בית ב' | בית ג' | בית ד' | בית ה' | בית ו' | בית ז' | בית ח' | |||||||||
 פריז סן-ז'רמן
|
 באיירן מינכן
|
 מנצ'סטר סיטי
|
יובנטוס
|
ליברפול
|
ברצלונה
|
זניט סנקט פטרבורג
|
צ'לסי
| |||||||||
| ריאל מדריד
|
טוטנהאם
|
שחטאר דונצק
|
אתלטיקו מדריד
|
נאפולי
|
בורוסיה דורטמונד
|
בנפיקה ליסבון
|
אייאקס
| |||||||||
 קלאב ברוז'
|
 אולימפיאקוס
|
 דינמו זאגרב
|
באייר לברקוזן
|
 רד בול זלצבורג
|
אינטר מילאנו
|
אולימפיק ליון
|
ולנסיה
| |||||||||
 גלאטסראיי
|
הכוכב האדום בלגרד
|
אטאלנטה
|
לוקומוטיב מוסקבה
|
גנק
|
סלביה פראג
|
ר.ב. לייפציג
|
ליל
| |||||||||