ויקיפדיה

זניט סנקט פטרבורג

קבוצת כדורגל מרוסיה
פירוש נוסף ערך זה עוסק בקבוצת הכדורגל זניט. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו זניט סנקט פטרבורג (פירושונים).

זֵנִיט סנקט פטרבורג (ברוסית: Футбольный клуб «Зенит» Санкт-Петербург) הוא מועדון כדורגל, המתמודד בליגת העל הרוסית בכדורגל וממוקם בעיר סנקט פטרבורג, שבצפון-מערב רוסיה.

זניט סנקט פטרבורג
ФК Зенит Санкт-Петербург
סמל זניט, 2015
מידע כללי
שם מלא חברת המניות מועדון הכדורגל זניט סנקט פטרבורג
כינוי Sine-belo-golubye
(הכחולים-לבנים-תכולים)
תאריך ייסוד 25 במאי 1925
אצטדיון גזפרום ארנה,
סנקט פטרבורג, רוסיה
(תכולה: 64,468)
בעלים רוסיהרוסיה גזפרום
יו"ר רוסיהרוסיה ילנה איליוחינה
מנכ"ל רוסיהרוסיה אלכסנדר מדבדב
מאמן רוסיהרוסיה סרגיי סמאק
ליגה רוסיהרוסיה הפרמייר ליג הרוסי
http://www.fc-zenit.ru
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
מחלקות הספורט
של זניט סנקט פטרבורג
Football pictogram.svg Football pictogram.svg Football pictogram.svg
כדורגל זניט-2 (כדורגל) כדורגל נשים
Football pictogram.svg Basketball pictogram.svg Basketball pictogram.svg
קטרגל כדורסל זניט-2 (כדורסל)
Volleyball (indoor) pictogram.svg Volleyball (indoor) pictogram.svg
כדורעף זניט-2 (כדורעף)

קבוצת הכדורגל של המועדון הוקמה ב־25 במאי 1925 בחסות מפעל המתכות הלנינגרדי (LMZ). זניט חברה בארגון המועדונים האירופיים והיא נחשבת לאחת הקבוצות הגדולות, הן בתקופת ברית המועצות והן בתקופת רוסיה ואחת המוצלחות בכדורגל הרוסי. הקבוצה זכתה ב-23 תארים בסך הכל: אליפות ראשונה ב־1984. היא ניצחה במספר טורנירי גביע ב-1944 וב-1999, אך לאחר מכן לא זכתה באף תואר עד 2007, אז הייתה הקבוצה הלא-מוסקבאית השנייה בלבד (אחרי אלניה ולדיקווקז) שזכתה באליפות רוסיה. העשור הראשון, השני והשלישי במאה ה-21, הם המוצלחים ביותר בהיסטוריה של זניט, ששיאם היו שמונה אליפויות הפרמייר ליג הרוסי 2007, 2010, 2012, 2015, 2019, 2020, 2021 ו-2022 (מתוכם פעמיים הקבוצה זכתה בדאבל, בעונת 2010 ובעונת 2020[1]). בשנת 2008 זכתה הקבוצה לראשונה בתולדותיה בגביע אופ"א, לאחר שגברה במשחק הגמר על גלאזגו ריינג'רס. כמו כן, לזכות הקבוצה גם זכייה בסופר קאפ האירופי בשנת 2008, לאחר ניצחון 2:1 על מנצ'סטר יונייטד והיא גם העפילה ארבע פעמים לשלב שמינית גמר ליגת האלופות בשנים 1986, 2009, 2012 ו-2014, במה שמהווה להישג השיא שלה במפעלים האירופיים ולמספר שיא של העפלה לשלב זה בקרב הקבוצות הרוסיות.[2] מאז הקמתה, זכתה הקבוצה בשמונה אליפויות בסך הכל, גביע הפרמייר ליג, חמישה גביעים ושמונה טורנירי סופרקאפ, כמו גם, כאמור, בגביע אופ"א וסופר קאפ אירופי.

זו הקבוצה העשירה ביותר ברוסיה, בעיקר הודות לחברת גזפרום והיא ממועדוני הכדורגל הרוסיים הטובים ביותר בעולם, על פי דירוג הפדרציה הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה של הכדורגל.[3][4] זהו גם מותג הכדורגל הרוסי היקר ביותר, על פי סוכנות Brand Finance.[5] התקציב השנתי של הקבוצה מגיע ל-180 מיליון דולר[6] ונכון לשנת 2018 הקבוצה הכניסה סכום של 168 מיליון אירו.[7] בשנת 2019, דורג המועדון כמועדון הכדורגל הרוסי הרווחי ביותר (עם 547 מיליון רובל ו-11.31 מיליארד רובל בסך הכל, כ-156 מיליון דולר) וביולי 2020 זניט הוכתרה על ידי Euro Club Index בתור המועדון ה-28 בדירוג המועדונים הטובים ביבשת אירופה והמועדון הרוסי הטוב ביותר.[8] ב-2022, זניט דורגה במקום 40 כקבוצת הכדורגל הפופולרית ביותר בעולם על פי דירוג המועדונים של אתר FiveThirtyEight.[9]

אצטדיונהּ הביתי של הקבוצה, החל משנת 2017, הוא גזפרום ארנה, הממוקם על האי קרסטובסקי, שבסנקט פטרבורג. אצטדיון זה מכיל 67,800 מקומות ישיבה.[10] קודם לאצטדיון קרסטובסקי, שיחקה הקבוצה באצטדיון פטרובסקי.

היסטוריהעריכה

לידת הקבוצהעריכה

ההיסטוריה של מועדון הכדורגל זניט סנקט פטרבורג היא ארוכה מאוד, ונשזרת לאורך שנים רבות בהיסטוריה של העיר, כאשר נקראה סנקט פטרבורג, פטרוגרד ולנינגרד. בשנת 1897 נערך משחק הכדורגל הראשון ברוסיה באי וסילי בסנקט פטרבורג. משחק זה היה לא-רשמי ושוחק בין קבוצה מקומית של אנגלים בשם "חובבי הכדורגל של האי וסילי" נגד קבוצה רוסית מקומית בשם "ספורט פטרוגרד", משחק אותו ניצחו האנגלים בתוצאה 0–6. שחקניהן של שתי הקבוצות היו חובבנים ולא היה ארגון גג שארגן את משחקיהם. באותה התקופה, החלו להיות מוקמים מספר מועדוני כדורגל ברחבי סנקט פטרבורג, בעיקר בסביבות מפעלים גדולים ואזורי תעשייה שהיו בעיר. באותה העת, כל התנהלות הכדורגל הייתה מאוד לא מקצועית ובמספר מקרים, אף היו שחקנים ששיחקו בשביל יותר ממועדון אחד בו זמנית.[11]

קבוצת הכדורגל המקורית של זניט הוקמה מאיחודן של מספר קבוצות מקומיות שמאז מהפכת 1917 החליפו מספר רב של בעלים והנהלות השתנו מספר פעמים. כמו כן, גם המועדונים שהחזיקו מעמד בטלטלות של המהפכה, סבלו בשנים שלאחר מכן מהשפעה רבה מצד הממשל והופעל לחץ פוליטי רב על בעלי הקבוצות והשחקנים. התיעוד הישן ביותר של אחת ממקימות זניט הייתה קבוצת "מורזינקה" שהוקמה בשנת 1914 וששיחקה באצטדיון "אובוחובסקי" בין השנים 1914 ו-1924, אז שונה שם הקבוצה (ולאחר מכן גם האצטדיון) ל"בולשביק". הקבוצה והאצטדיון שרדו את מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הבולשביקית וכן את מלחמת האזרחים ברוסיה שהתנהלה בין השנים 1918–1922. בשנת 1925, הוקמה קבוצה נוספת שהתאחדה ברבות הימים להקמת זניט. הייתה זו קבוצה של פועלים ממפעל המתכת LMZ שנקראה במהלך שנות ה-30 "סטאלינץ". לפי ממצאים היסטוריים, הקבוצות המקימות של זניט השתתפו בתחרויות אזוריות עד לאיחוד הכולל בשנת 1939 ו"סטאלינץ" אף השתתפה בליגה הסובייטית הבכירה בשנת 1938.

השם "זניט" ניתן לראשונה למועדון בשנת 1936, אז הצטרפה "בולשביק" להתאחדות הספורט של זניט. בשנת 1939 התבצע האיחוד כאשר שליט ברית המועצות באותה התקופה, יוסיף סטלין, חייב את קבוצת זניט לקלוט לשורותיהם את כל שחקני "סטאלינץ" ובכך הוקם מועדון הספורט זניט סנקט פטרבורג המוכר לנו כיום. הקבוצה אף זכתה לתמיכה בשל העובדה שמפעל ל.מ.ז. היה ממפעלי הצבא הסובייטי החשובים ביותר. אחרי האיחוד, שיחקה הקבוצה המאוחדת בליגת המשנה.

בתקופת ברית המועצותעריכה

הקבוצה זכתה בתוארה הראשון בתולדותיה בשנת 1944, אז זכתה בגביע הסובייטי של תקופת המלחמה לאחר ניצחון בגמר על צסק"א מוסקבה. למרות העובדה שהקבוצה הייתה אהודה מאוד בלנינגרד, הקבוצה לא הצליחה לזכות באף תואר ממשי לאורך מספר רב של שנים. בשנת 1967, סיימה זניט במקום האחרון של הטבלה והייתה אמורה לרדת לליגת המשנה אך בממשל הסובייטי הוחלט, כי לא יאה שמועדון כדורגל מלנינגרד יירד לליגת המשנה דווקא בשנת היובל למהפכת 1917 ולכן הקבוצה נותרה עונה נוספת בליגה הבכירה.

הקבוצה סיימה שלישית בליגה הבכירה בעונת 1980 והגיעה לסגנות הגביע הסובייטי בעונת 1984. הקבוצה זכתה לראשונה באליפות ברית המועצות בעונת 1984, אליפותה הראשונה והאחרונה של הקבוצה בברית המועצות עד נפילתה בשנת 1991. בעונה שלאחר מכן, זכתה הקבוצה בסופר-קאפ הסובייטי. בעונת 1985/1986 העפילה עד לשלב שמינית גמר ליגת האלופות, שנקראה אז גביע אירופה לאלופות. פורמט הליגה כלל הרבה פחות משחקים אז ואת הדרך לשמינית הגמר היא עשתה אחרי ניצחון 4:0 בסיכום הכולל על ואלרנגה הנורווגית, אך הפסידה לקואוסיסי הפינית בשמינית הגמר בתוצאה 4:3 בסיכום הכולל.

לאורך השנים השתתפה הקבוצה מספר רב של עונות במפעלים האירופיים, כאשר היא פוגשת קבוצות מהגדולות ביבשת כגון בולוניה, סביליה, א.א.ק. אתונה, ויאריאל, אלמניה אאכן, הכוכב האדום בלגרד, ליל, גראסהופרס ציריך, שטוטגרט, קלאב ברוז', דינמו דרזדן, אברטון, נירנברג ואודינזה, את חלקן ניצחה ולחלקן הפסידה.

לאחר התפרקות ברית המועצותעריכה

מפעל לומו שהתעסק באופטיקה היה אחד הבעלים החשובים של הקבוצה באותה התקופה אך בשנת 1990 הקבוצה נרשמה מחדש לליגה הבכירה, הפעם בבעלותה של עיריית סנקט פטרבורג. אחרי שהודחה כבר בעונה הראשונה של הליגה הרוסית (עונת 1992), הקבוצה נרשמה מחדש כחברת מניות פתוחה בשנת 1993 (ОАО "ФК Зенит") וחזרה לליגה הבכירה בעונת 1996 ונותרה בה מאז. הקבוצה זכתה בגביע הרוסי בשנת 1999 וסיימה שלישית בליגה בעונת 2001 והגיעה לגמר הגביע הרוסי בעונת 2002 וסיימה כסגנית אלופת רוסיה וכזוכת הגביע הרוסי בעונת 2003.

הקבוצה שיחקה בגביע האינטרטוטו בעונת 2000 והעפילה עד לגמר הטורניר, שבו הפסידה לקבוצת סלטה ויגו הספרדית ולכן לא זכתה בכרטיס לגביע אופ"א בעונה זו. בעונת 2004 ובעונת 2005 סיימה במקום הרביעי בליגה והעפילה לשלב המוקדמות בגביע אופ"א פעמיים ברציפות.

עידן גזפרוםעריכה

בדצמבר 2005 השתלטה על הקבוצה חברת גזפרום, אחת החברות הגדולות ברוסיה של ימינו והבטיחה כי תשקיע כספים רבים בקבוצה, בבניית אצטדיון חדש ובהשקעה במחלקות הנוער של הקבוצה. למאמן הקבוצה מונה ולאסטימיל פטרז'לה הצ'כי שעל אף שהעפיל עם הקבוצה לרבע-גמר גביע אופ"א בעונת 2005/2006 ולשלב חצי גמר הגביע הרוסי בכדורגל, לא החזיק מעמד זמן רב בתפקיד.

תחת דיק אדבוקאטעריכה

 
דיק אדבוקאט, המאמן המוצלח ביותר בתולדות זניט. זכה עמה באליפות, גביע אופ"א ובסופרקאפ האירופי.

ביולי 2006 מונה למשרת המאמן דיק אדבוקאט ההולנדי, אך לאורך כל עונת 2006 התקשה להצעיד את הקבוצה קדימה. שנה לאחר מכן, בעונת 2007 זכתה הקבוצה לראשונה בתולדותיה באליפות רוסיה.

הישג מרשים במפעלים האירופיים רשמה הקבוצה בגביע אופ"א בעונת 2005/2006, אז הגיעה הקבוצה עד למעמד רבע-גמר הטורניר, בו הפסידה לסביליה שזכתה בסוף העונה בגביע. הישג השיא של הקבוצה בגביע אופ"א היה בעונת 2007/2008 כאשר ניצחה 0–2 את גלאזגו ריינג'רס במשחק הגמר שנערך בסיטי אוף מנצ'סטר סטדיום.[12] עוד בחצי הגמר רשמה הקבוצה הישג מרשים כשניצחה את באיירן מינכן, המועדפת לזכייה בטורניר, 5-1 בסיכום שני המשחקים.[13][14]

ב-29 באוגוסט 2008 זכתה זניט בסופר קאפ האירופי, לאחר ניצחון בתוצאה 1–2 על קבוצת מנצ'סטר יונייטד.[15][16][17]

תחת לוצ'יאנו ספאלטיעריכה

 
לוצ'יאנו ספאלטי, המאמן האיטלקי הראשון

בדצמבר 2009 מונה למאמן, האיטלקי לוצ'יאנו ספאלטי שאימן את רומא בעבר.

בעונת 2009/10 זניט הציגה כדורגל מרשים לכל אורך טורניר הגביע הרוסי, כאשר בשלב רבע הגמר הייתה הקבוצה הבכירה היחידה במפעל, כאשר צסק"א מוסקבה ורובין קאזאן הודחו כבר בשלבים מוקדמים יותר. הקבוצה זכתה בגביע, אחרי שגברה על סיביר נובוסיבירסק בגמר הגביע הרוסי 1:0, במשחק שנערך לראשונה בדרום המדינה, בעיר רוסטוב על הדון. ב-14 בנובמבר השלימה זניט דאבל לאחר שהבטיחה את זכייתה באליפות רוסיה לעונת 2010 שני מחזורים לסיום העונה בעקבות ניצחון 5:0 במשחק מול רוסטוב.[18]

בשלב המוקדמות השלישי של ליגת האלופות בעונת 2010, גברה זניט על אוניראה אורזיצ'ני 1:0 והוגרלה ב-6 באוגוסט אותה שנה, מול אוקזר הצרפתית. למרות הניצחון הביתי 1:0 על הצרפתים, זניט ספגה את ההפסד הראשון שלה לשנת 2010, אחרי 0:2 בחוץ, והודחה מהמפעל. היא הוגרלה בבית 7, בליגה האירופית לצד אנדרלכט, היידוק ספליט וא.א.ק. אתונה. בדצמבר 2010 זניט הבטיחה העפלה לשלבי ההכרעה של הליגה האירופית, לאחר מאזן מושלם של שישה ניצחונות מתוך שישה משחקים והפכה לקבוצה היחידה שהשיגה שישה ניצחונות רצופים בעונת 2010/2011. במרץ 2011 זניט הודחה משלב שמינית גמר הליגה האירופית, לאחר הפסד 3:2 בסיכום הכולל מול טוונטה אנסחדה, שהדיחה שלב קודם קבוצה רוסייה נוספת - רובין קאזאן.

זניט העפילה לשמינית גמר הגביע הרוסי לעונת 2010/2011, לאחר שגברה 3:1 על יריבתה העירונית, דינמו סנקט פטרבורג. במרץ 2011 הקבוצה זכתה בסופרקאפ הרוסי השני שלה והשלישי סך הכל, לאחר שגברה 1:0 על צסק"א מוסקבה בגמר. צסק"א נקמה כחודש לאחר מכן, כאשר הדיחה אותה משלב רבע גמר הגביע הרוסי. בספטמבר 2011 העפילה לרבע גמר הגביע הרוסי לעונת 2011/12 והפסידה לבסוף לדינמו מוסקבה. באפריל 2012 זכתה באליפות שנייה ברציפות, לאחר שהבטיחה את המקום הראשון שלושה מחזורים לסיום. בעונת 2011/2012, הקבוצה הוגרלה לשחק בשלב הבתים של ליגת האלופות מול פורטו, שחטאר דונצק ואפואל ניקוסיה והעפילה מהמקום השני לשלב שמינית גמר ליגת האלופות לראשונה בתולדותיה והתמודדה מול בנפיקה ליסבון[19]; במשחק הראשון היא גברה על בנפיקה בתוצאה 3:2[20][21] אך במשחק השני הפסידה והודחה מהטורניר בשלב שמינית גמר ליגת האלופות. בעונת 2012/2013 סיימה כסגנית האלופה, לאחר שצסק"א הבטיחה זכייה באליפות מחזור אחד לסיום. הקבוצה השתתפה 3 פעמים בסופרקאפ הרוסי, מתוכם זכתה פעמיים (ב-2008 וב-2011) כשב-2013 הפסידה לצסק"א מוסקבה.

בעונת 2013/14 הקבוצה התמודדה במסלול הליגה בשלבי המוקדמות של ליגת האלופות והעפילה לפלייאוף אחרי שדרסה בביתה 0:5 את נורדשלנד מדנמרק. במסגרת שלב הפלייאוף וההעפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות, זניט הוגרלה לשחק מול פאסוס די פריירה, שסיימה את עונת 2012/13 במקום השלישי בליגה הבכירה בפורטוגל. זניט גברה על פאסוס 8:3 בסיכום הכללי (4:1 בפורטוגל, 2:4 בבית) והעפילה לשלב הבתים בליגת האלופות בפעם השנייה ברציפות והוגרלה מול פורטו, אתלטיקו מדריד, ואוסטריה וינה. הקבוצה סיימה במקום השני, על חשבון פורטו ואחרי אתלטיקו מדריד והעפילה לשמינית גמר ליגת האלופות, למשחק התמודדות מול בורוסיה דורטמונד, על כרטיס לרבע הגמר. כשבמשחק הראשון זניט הפסידה באצטדיונה הביתי בתוצאה 2–4 ולא העפילה לשלב הבא חרף ניצחון 2:1 בשלב הגומלין.[22] לאחר שזניט לא הצליחה לגבור גם על יריבתה טום טומסק, במחזור ה-21 בליגה וירדה למקום השני, פוטר מאמנהּ לוצ'יאנו ספאלטי והוחלף בסרגיי סמאק, שמונה למאמן זמני.[23][24] ספאלטי ספג ביקורת על כך שבעונתו האחרונה בקבוצה, לזניט היה מיעוט שערים במשחקי הבית. בליגת האלופות עמד מאזנהּ על שני שערים בשלושה משחקי בית לעומת שלושה שערים בחוץ. גם בליגה הרוסית, הקבוצה הבקיעה במשחקי חוץ 35% יותר מאשר בבית.

תחת אנדרה וילאש בואשעריכה

 
אנדרה וילאש בואש, ספטמבר 2014.
 
שחקני זניט, לקראת המשחק מול א.א.ל. לימסול. 15 באוגוסט 2014.

ב-20 במרץ 2014 אנדרה וילאש בואש התמנה למאמן הקבוצה וכמאמן ראשי עד שנת 2016, כשהוא מרוויח 6.2 מיליון ליש"ט לעונה, בהתאם לחוזה שנחתם.[25] לאחר מינויו, הוביל רצף ניצחונות של הקבוצה על יריבותיה (6:2 על רובין קאזאן, 4:1 על קרסנודאר) לקראת התבססות בראש טבלת האליפות. בגביע הרוסי הקבוצה הודחה בשלב שמינית הגמר על ידי ארסנל טולה, שניצחה 3:2 בהארכה. באותה עונה זכתה הקבוצה באליפות, 2 מחזורים לפני סיום העונה.

בעונת 2014/15 העפילה הקבוצה לשלב הבתים בליגת האלופות אחרי שגברה על א.א.ל. לימסול (3:1) ועל סטנדרד ליאז' (4:0). זניט הוגרלה לבית ג' מול באייר לברקוזן, בנפיקה ליסבון ומונקו. הקבוצה סיימה את הטורניר במקום השלישי בבית, אחרי 3 הפסדים (בית וחוץ מול באייר לברקוזן וחוץ מול מונקו), 2 ניצחונות (מול בנפיקה בבית ובחוץ) ותוצאת שוויון (מול מונקו בבית). מאחר שסיימה במקום השלישי בבית, הקבוצה הודחה לליגת אירופה,[26] שבה העפילה עד לשלב רבע הגמר אחרי שגברה על פ.ס.וו. איינדהובן (2:0, 2:0) ועל טורינו (2:0, 0:1) אך הודחה על ידי סביליה (1:2, 2:2).

בעונת 2015/16 הקבוצה סיימה במקום הראשון בבית שלה בשלב הבתים של ליגת האלופות לאחר שניצחה את כל יריבותיה: גנט, ולנסיה וליון, אולם הודחה בשלב שמינית הגמר על ידי קבוצת בנפיקה ליסבון. באותה עונה זכתה בגביע הרוסי לאחר שגברה על צסק"א מוסקבה בגמר הגביע בתוצאה 4:1 וסיימה במקום השלישי בליגה.

תקופת חילופי המאמניםעריכה

 
מירצ'ה לוצ'סקו — מאמן זניט ממאי 2016 ועד מאי 2017
 
רוברטו מנצ'יני, מאמן זניט בשנים 2017—2018, בפגישה עם נשיא הקבוצה, סרגיי פורסנקו.

ב-24 במאי 2016, הוחתם המאמן הרומני של שחטאר דונצק, מירצ'ה לוצ'סקו, למאמן זניט. הקבוצה בהדרכתו זכתה בסופרקאפ הרוסי לאחר שגברה 0:1 על צסק"א מוסקבה. בעונת 2016/2017 השתתפה הקבוצה בשלב הבתים של הליגה האירופית.[27] בשלב הבתים ניצחה פעמיים את מכבי תל אביב ודאנדוק האירית, ניצחה את א.ז. אלקמאר פעם אחת ועל אף שהפסידה לה במחזור האחרון סיימה במקום הראשון בבית והעפילה לשלב 32 האחרונות.

לקראת סיום עונת 2016/2017 זניט עזבה את אצטדיון פטרובסקי ועברה לארח את משחקי הבית שלה באצטדיון קרסטובסקי החדש. בסיום העונה סיימה במקום השלישי בליגה ולוצ'סקו פוטר בשל חוסר יכולתו להביא להעפלה לליגת האלופות. ב-1 ביוני 2017 הנהלת הקבוצה הכריזה על מינויו של המאמן האיטלקי רוברטו מאנצ'יני למאמן הראשי. רשמית, הוא הוחתם למשך 3 שנים עם אופציה להארכה בשנתיים נוספות.

בעונת 2017/2018 זניט השתתפה שוב בליגה האירופית ופתחה את עונתה באירופה בשלב המוקדמות השלישי נגד בני יהודה תל אביב,[28] עליה גברה בתוצאה 2:0 וחרף הפסד מפתיע במגרשה הבייתי 1:0 העפילה לשלב הבא.[29] היא הצליחה לגבור על אוטרכט ולהעפיל לשלב הבתים בליגה האירופית, שנה שנייה ברציפות. במהלך חלון ההעברות בקיץ 2017, קמפיין הרכישה של זניט היה לגדול ביותר בתולדותיה משביצעה רכישה של 14 שחקנים חדשים, רובם זרים.[30][31] היא הוציאה סכום של 85 מיליון דולר ושחררה משורותיה 19 שחקנים, מהם 9 שחקנים שהושאלו.[32] באותה עונה הודחה הקבוצה בשלב שמינית גמר הליגה האירופית לאחר שסיימה במקום הראשון בבית עם מאזן של 5 ניצחונות ושוויון 1 וללא הפסד ועם כמות השערים הגבוהה ביותר בשלב הבתים, לאחר שהבקיעה 17 שערים. הקבוצה אומנם גברה על סלטיק אך הפסידה לר.ב. לייפציג בסיכום הכולל.

בטורניר הגביע הקבוצה הודחה בשלב 16 האחרונות על ידי יריבתה העירונית דינמו סנקט פטרבורג, חרף היותה הפייבוריטית במפגש. בליגה, זניט פתחה את עונת 2017/2018 בליגת העל הרוסית בכדורגל עם רצף של 11 משחקי ליגה רצופים ללא הפסד. ברם, היא איבדה גובה בהמשך, התקשתה לחבר רצף ניצחונות והגיעה לנתון של 5 משחקי שוויון רצופים ואפשרה ללוקומוטיב מוסקבה לעקוף אותה ולזכות באליפות על חשבונה כשזניט מסיימת את העונה במקום החמישי, במה שמהווה להישג הגרוע ביותר בתולדות הקבוצה, מאז דצמבר 2006.[33][34][35][36] ב-13 במאי 2018, מנצ'יני עזב.

תקופת סרגיי סמאקעריכה

 
סרגיי סמאק.

ב-29 במאי 2018 מונה סרגיי סמאק, שחקן עבר בקבוצה, למאמן הראשי, תמורת מיליון יורו לעונה. בכך היה למאמן הרוסי הראשון על הקווים בזניט מאז 2002 שאינו ממלא מקום. במפעלים האירופים זניט הייתה על סף הדחה בסיבוב המוקדמות השלישי של הליגה האירופית בעקבות הפסד 4:0 לדינמו מינסק אך הקבוצה רשמה את אחד הקאמבקים הגדולים בתולדות המפעל, כשניצחה 8:1 באצטדיון פטרובסקי, במשחק ללא קהל והייתה לקבוצה החמישית בהיסטוריה של הכדורגל האירופי לחזור מפיגור 4 שערים ומעלה ולנצח במשחק גומלין.[37] הקבוצה העפילה לשלב 32 האחרונות בליגה האירופית והפכה לקבוצה הרוסית הראשונה שמעפילה לפלייאוף המפעלים האירופיים כבר 9 עונות רצופות.[2] בסופו של דבר הודחה באותה עונה בשלב שמינית הגמר, אחרי שהגיעה למאזן של 9 משחקים ללא ניצחון במשחקי חוץ באירופה וללא ניצחונות חוץ כלל בעונת 2018/2019.

בגביע הקבוצה פגשה את וולגר אסטרחן, בשלב 16 האחרונות ואחרי שגברה עליה בתוצאה 0–4 העפילה לשלב שמינית הגמר. אך הודחה בשמינית הגמר על ידי רוסטוב בעקבות תבוסה 3:1. את עונת 2018/2019 בליגה זניט פתחה עם 5 ניצחונות רצופים ללא ספיגת שער, בהישג הטוב ביותר שלה מאז 1997 ועם 8 מחזורים רצופים ללא הפסד והצליחה להתבסס בראש טבלת האליפות במשך 30 מחזורים רצופים כשהיא מובילה את טבלת האליפות במשך כל העונה כולה. ברם הגיעה גם למאזן עגום של 5 הפסדים, שהוא המאזן הגרוע ביותר שלה מאז 2009. עם זאת, סמאק הצליח היכן שקודמיו נכשלו והוביל את זניט לזכייה באליפות רוסיה (3 מחזורים לסיום) ולהתמודדות בליגת האלופות, לאחר היעדרות של 5 שנים.[38][39]

בליגת האלופות הוגרלה מול בנפיקה ליסבון, ר.ב. לייפציג ואולימפיק ליון, אך לא הצליחה להעפיל לשמינית גמר וסיימה במקום האחרון בבית לאחר שהפסידה פעמיים ללייפציג ופעם אחת לבנפיקה; בליגה הרוסית בעונת 2019/2020 זניט זכתה באליפות הששית שלה והשנייה ברציפות, למרות התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה שהביאה לעצירה זמנית של העונה.[40] הזכייה באה אחרי שפתחה את העונה עם רצף של שישה מחזורים בלבד ללא הפסד ונצמדה לצמרת טבלת הליגה כשבמאזנה 18 שערי חובה בלבד (שניים מהם משער עצמי), במה שמהווה לנתון הטוב ביותר בתולדותיה ולטוב ביותר בליגה, כשהיא מסיימת את שנת 2019 ללא הפסד במשחקי הבית בגזפרום ארנה ומגיעה לרצף של 18 משחקים ללא הפסד, מספטמבר 2019 עד יולי 2020 (עם 15 ניצחונות ו-4 שוויונות בסך הכל) ביחס של 47 שערי זכות וחובה ועם פער של 15 נקודות מסגניתה. זניט זכתה באליפות ארבעה מחזורים לסיום העונה, שהייתה האליפות הכי מוקדמת אי פעם בה זכתה קבוצה בפרמייר-ליג הרוסי[41]; באותה עונה זניט זכתה בדאבל אחרי שזכתה בגביע הרוסי בעקבות ניצחון על חימקי,[42] כשהיא מעפילה לשלב הגמר, אחרי שגברה על טום טומסק, יניסיי, אחמט גרוזני וספרטק מוסקבה. לקראת 2020/2021, זניט רכשה את דיאן לוברן וונדל, שחררה שחקנים ותיקים כמו אלכסנדר קוקורין, ברניסלב איוואנוביץ', איגור סמולניקוב, אולג שאטוב, הרנני ואמיליאנו ריגוני ושלחה להשאלה את עמנואל ממאנה. היא התמודדה בטורניר הסופר קאפ נגד סגניתה בעונה הקודמת לוקומוטיב ואחרי שגברה עליה בתוצאה 2:1 זכתה בתואר השלישי שלה ובטרבל הפנימי הראשון בתולדותיה, כשזכתה בכל התארים הלאומיים בשנת 2020: אליפות, גביע וסופר קאפ.

ברם, היא סיימה במקום האחרון בשלב הבתים של ליגת האלופות בעונת 2020/2021, בקמפיין האירופי הגרוע ביותר בתולדותיה כשאיבדה סיכוי להעפיל לשלב הבא כבר במחזור הרביעי ובמאזנה תיקו אחד וארבעה הפסדים ובפברואר 2021 הודחה משלב שמינית גמר הגביע הרוסי בכדורגל 2020/2021 לאחר הפסד מפתיע לארסנל טולה. ברם, במאי 2021, זניט הצליחה לשמור על עליונותה בליגה הרוסית והשיגה זכייה שלישית ברציפות באליפות והפכה לקבוצה הלא מוסקבאית הראשונה לזכות בשלוש אליפויות רצופות, זאת שני מחזורים לסיום וכשהיא משיגה הישג שיא בליגה עם מירב השערים שהובקעו על ידי קבוצה אחת (71 בסך הכל).[43][44]

את עונת 2021/2022 זניט פתחה עם זכייה שביעית במספר בסופר קאפ הרוסי בכדורגל אחרי ניצחון 3:0 על לוקומוטיב מוסקבה, אך ללא שחקני הרכב מרכזיים שעזבו כמו אנדריי לוניוב, יורי ז'ירקוב וסבסטיאן דריוסי. עם זאת, הצליחה להשאיר בסגל את ארטיום דזיובה, סרדאר אזמון ודוגלאס סנטוס והחתימה את הקשר קלאודיניו והשוער סטניסלב קריציוק שסייעו לה לשמור על המקום הראשון בטבלת הליגה במחצית הראשונה של העונה. כך, מעונת 2012/13 זניט סיימה בפעם השישית כשהיא במקום הראשון כשיצאה לפגרת החורף. מתוכן ארבע עונות זניט סיימה עם זכייה באליפות (בעונות 2014/15, 2018/19, 2019/20 ו־2020/21), כשרק באליפות 2013/14, לאחר הפגרה, היא איבדה לצסק"א את המקום הראשון; את קמפיין ליגת האלופות זניט פתחה בשלב הבתים עם הפסד 1:0 לצ'לסי,[45] אך התאוששה עם ניצחון 4:0 בבית על מאלמו. אך התקשתה מול יובנטוס כשהפסידה לה 1:0 ולאחר מכן 4:2. עם זאת, בנובמבר 2021, סחטה שוויון 1:1 בחוץ מול מאלמו והבטיחה מקום בשלב 16 האחרונות של הליגה האירופית והשיגה בכך העפלה לפלייאוף אירופי ראשון מזה 3 שנים. עם זאת, חלוץ הקבוצה סרדאר אזמון עזב לגרמניה ובעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה עזב אותה שחקן ההגנה האוקראיני יארוסלב רקיצקי. הקבוצה הודחה בשמינית גמר הגביע לאלניה ולדיקווקז אבל בזכות החתמת חלוצים כמו יורי אלברטו ואיוואן סרגייב הבטיחה זכייה רביעית ברציפות באליפות רוסיה, 3 מחזורים לסיום.[46] בתום העונה עזבו אותה שחקני מפתח כמו ארטיום דזיובה, מגומד אוזדוייב ויורי אלברטו, שהושאל לקורינתיאנס. במקומם הוחתמו זלימחאן בקאייב, מתיאו קאסיירה, איוואן קווארסמה וגוסטבו מנטואן.

סטטיסטיקות לפי עונהעריכה

ברית המועצותעריכה

להצגת הישגי זניט באליפות הסובייטית לחצו על "הצגה" משמאל
עונה ליגה מיקום משחקים ניצחונות שוויונות הפסדים יחס ניקוד גביע מלך השערים
1936 ליגה B‏ 3 6 2 3 1 19−4 13 שמינית גמר ברית המועצות  לברנטייב — 3
ליגה B‏ 6 7 2 1 4 6−13 12
1937 ליגה B‏ 4  ‏ 12 5 3 4 22−18 25 שלב 64 האחרונות סמאגין — 7
1938 ליגה A‏ 14 25 7 10 8 38−57 24 שמינית גמר לריונוב — 9
1939 ליגה A‏ 11 26 7 7 12 30−46 21 גמר שלאגין — 8
1940 ליגה A 10 24 6 6 12 37−42 18 ‏- אודינצוב — 9
1941 ליגה A[47]‏ 11 8 2 3 3 12−14 7 ‏- ברית המועצות  לוין-קוגן, קורוטקוב — 3
1944 הליגה לא נערכה מחזיקת הגביע
1945 ליגה I 6 22 8 7 7 35−31 23 חצי גמר צ'וצ'לוב — 9
1946 ליגה I 9 22 5 5 12 22−45 15 שמינית גמר קומארוב — 6
1947 ליגה I 6 24 10 2 12 35−49 22 רבע גמר קומארוב — 10
1948 ליגה I 13 26 4 9 13 29−48 17 שמינית גמר מריוטין — 7
1949 ליגה I 5 34 17 8 9 48−48 42 רבע גמר אורלוב, קומארוב — 12
1950 ליגה А 6 36 19 5 12 70−59 43 רבע גמר קורוטקוב — 22
1951 ליגה A 7 28 10 8 10 36−40 28 שמינית גמר ז'ילין — 12
1952 ליגה A 7 13 6 2 5 20−21 14 רבע גמר איבנוב — 5
1953 ליגה A 5 20 11 1 8 25−21 23 שמינית גמר קטרובסקי — 8
1954 ליגה A 7 24 8 7 9 27−26 23 חצי גמר וולודין, קטרובסקי — 6
1955 ליגה A 8 22 5 8 9 23−36 18 שמינית גמר דניסוב — 5
1956 ליגה A 9 22 4 11 7 27−43 19 ‏- גולבסקי — 7
1957 ליגה A 10 22 4 7 11 23−41 15 שמינית גמר צאריצין — 5
1958 ליגה A 4 22 9 8 5 41−32 26 שמינית גמר מורוזוב — 7
1959 ליגה A 8 22 8 4 10 29−38 20 ‏- מורוזוב — 7
1960 ליגה A 15 30 14 5 11 47−37 33 16 האחרונות איבנוב, מורוזוב — 9
1961 ליגה A 13 32 12 8 12 50−52 31 חצי גמר בורצ'לקין — 11
1962 ליגה A 11 32 11 7 14 53−42 29 16 האחרונות בורצ'לקין — 12
1963 בית I בליגה A 6 38 14 17 7 45−32 45 16 האחרונות בורצ'לקין, ריזאנוב — 10
1964 בית I בליגה A 11 32 9 9 14 30−35 27 שמינית גמר זאווידונוב — 7
1965 בית I בליגה A ‏9 32 10 12 10 32−32 32 ‏16 האחרונות בורצ'לקין — 8
1966 בית I בליגה A 16 36 10 8 18 35−54 28 שמינית גמר וסילייב — 9
‏1967 בית I בליגה A‏[48] 19 ↓ 36 6 9 21 28−63 21 16 האחרונות סולובייב — 5
1968 בית I בליגה А‏ 11 38 10 14 14 35−49 34 ‏16 האחרונות גונצ'רוב — 9
1969 בית I בליגה А 9 32 9 11 12 28−37 29 שמינית גמר גונצ'רוב — 6
1970 ליגת העל 14 32 10 7 15 30−40 27 רבע גמר אונאנוב — 10
1971 ליגת העל 13 30 8 10 12 29−32 26 רבע גמר סאדירין — 8
1972 ליגת העל 7 30 11 11 8 44−30 33 רבע גמר חרומצ'נקוב — 12
1973 ליגת העל 11 30 9 3+9 9 33−35 21 שמינית גמר זינצ'נקו — 8
1974 ליגת העל 7 30 8 15 7 36−41 31 שמינית גמר סטרפטוב — 7
1975 ליגת העל 14 30 7 10 13 27−42 24 שמינית גמר מרקין — 6
1976 ליגת העל (אביב) 13 15 4 5 6 14−15 13 שמינית גמר מרקין — 5
ליגת העל (סתיו) 5 15 6 4 5 22−16 ‏16 מרקין — 13
1977 ליגת העל 10 30 8 12 10 34−33 28 חצי גמר קלמנטייב — 8
1978 ליגת העל 10 30 9 8 13 31−46 26 רבע גמר קלמנטייב — 10
1979 ליגת העל[49] 10 34 11 9 14 41−45 30 שלב הבתים קזאצ'ונוק — 16
1980 ליגת העל   34 16 10 8 51−42 42 שלב הבתים קזאצ'ונוק — 12
1981 ליגת העל 15 34 9 10 15 33−43 28 שמינית גמר צ'וחלוב — 17
1982 ליגת העל 7 34 12 9 13 44−41 33 שלב הבתים דמיטרייב — 12
1983 ליגת העל 4 34 15 11 8 42−32 40 חצי גמר צ'וחלוב — 11
1984 ליגת העל   34 19 9 6 60−32 47 גמר גביע ז'לודקוב — 17
1985 ליגת העל 6 34 14 7 13 48−38 35 חצי גמר קלמנטייב — 14
1986 ליגת העל 4 30 12 9 9 44−36 33 חצי גמר ז'לודקוב — 9
1987 ליגת העל 14 30 7 10 13 25−37 24 שמינית גמר דנילוב — 5
1988 ליגת העל 6 30 11 9 10 35−34 31 שמינית גמר דמיטרייב — 9
1989 ליגת העל ‏16  [50] 30 5 9 16 24−48 19 שמינית גמר צ'וחלוב — 8
1990 הליגה הראשונה 18 38 8 14 16 35−41 30 16 האחרונות רדצ'נקו — 11
1991 הליגה הראשונה ‏18  [51] 42 11 14 17 44−50 36 ‏16 האחרונות רוסיה (1991-1993)  ז'לודקוב — 8

רוסיהעריכה

להצגת הישגי זניט באליפות הרוסית לחצו על "הצגה" משמאל
עונה ליגה מיקום משחקים ניצחונות שוויונות הפסדים יחס ניקוד גביע הערות מלך השערים
1992 ליגת העל ‏16   30 10 8 12 39−45 28 64 האחרונות שוחק הגביע הסובייטי רוסיה (1991-1993)  קוליק — 13
1993 הליגה הראשונה, "מרכז" 2 38 25 8 5 87−33 58 16 האחרונות רוסיה (1991-1993)  קוליק — 36
1994 הליגה הראשונה 13 42 14 12 16 44−49 40 32 האחרונות רוסיה  קוליק — 9
1995 הליגה הראשונה     42 24 5 13 65−42 77 16 האחרונות קוליק — 19
1996 ליגת העל 10 34 13 4 17 32−37 43 16 האחרונות קוליק — 11
1997 ליגת העל 8 34 13 10 11 28−29 49 חצי גמר גורשקוב — 5
1998 ליגת העל 5 30 12 11 7 42−25 47 שמינית גמר רוסיה  פאנוב, אוקראינה  מקסימיוק — 8
1999 ליגת העל 8 30 9 12 9 36−34 39 מחזיקת הגביע אוקראינה  פופוביץ' — 7
2000 ליגת העל 7 30 13 8 9 38−26 47 1/16 פופוביץ' — 10
2001 ליגת העל   30 16 8 6 52−35 56 1/6 פופוביץ' — 7
2002 פרמייר-ליג 10 30 8 9 13 36−42 ‏33 גמר רוסיה  קרז'אקוב — 14
2003 פרמייר-ליג   30 16 8 6 48−32 56 1/8 ‏מחזיקת גביע הפרמייר ליג קרז'אקוב — 13
2004 פרמייר-ליג 4 30 17 5 8 55−37 56 שמינית גמר קרז'אקוב — 18
2005 פרמייר-ליג 6 30 13 10 7 45−26 49 חצי גמר רוסיה  ארשבין — 9
2006 פרמייר-ליג 4 30 13 11 6 42−30 50 חצי גמר ארשבין — 7
2007 פרמייר-ליג   30 18 7 5 54−32 61 רבע גמר רוסיה  פוגרבניאק — 11
2008 פרמייר-ליג 5 30 12 12 6 59−37 48 רבע גמר ‏מחזיקת הסופרקאפ הרוסי טורקיה  פתיח טקה — 8
2009 פרמייר-ליג   30 15 9 6 48−27 54 1/6 טקה — 8
2010 פרמייר-ליג   ‏30 20 8 2 61−21 68 מחזיקת הגביע קרז'אקוב — 13
2011/12 פרמייר-ליג   ‏44 ‏24 ‏16 ‏4 ‏85−40 ‏88 רבע גמר ‏מחזיקת הסופרקאפ הרוסי קרז'אקוב — 23
רבע גמר
2012/13 פרמייר-ליג   30 18 8 4 53−25 62 חצי גמר ‏גמר הסופרקאפ קרז'אקוב — 10
2013/14 פרמייר-ליג   30 19 6 5 63−32 63 1/6 ‏גמר הסופרקאפ ברזיל  האלק — 17
2014/15 פרמייר-ליג   ‏30 20 7 3 58−17 67 שמינית גמר האלק — 15
2015/16 פרמייר-ליג   ‏30 17 8 5 61−32 59 מחזיקת הגביע ‏מחזיקת הסופרקאפ‏ האלק — 17
2016/17 פרמייר-ליג   30 18 8 4 50-19 61 1/6 ‏מחזיקת הסופרקאפ‏ רוסיה  ארטיום דזיובה — 13
2017/18 פרמייר-ליג ‏5 30 14 10 5 46-20 53 1/6 ‏ רוסיה  אלכסנדר קוקורין — 10
2018/19 פרמייר-ליג ‏  ‏30 20 4 6 57−29 64 שמינית גמר ‏ איראן  סרדאר אזמון — 12
2019/20 פרמייר-ליג ‏  ‏30 22 6 2 65−17 72 מחזיקת הגביע ‏גמר הסופרקאפ‏ איראן  סרדאר אזמון, רוסיה  ארטיום דזיובה — 17
‏2020/21 פרמייר-ליג ‏ ‏ 30 19 8 3 76−26 65 שמינית גמר ‏מחזיקת הסופרקאפ‏ רוסיה  ארטיום דזיובה — 20
‏2021/22 פרמייר-ליג ‏ ‏ 30 19 8 3 66−28 65 שמינית גמר ‏מחזיקת הסופרקאפ‏ רוסיה  ארטיום דזיובה — 10
‏2022/23 פרמייר-ליג ‏ ? ‏מחזיקת הסופרקאפ‏

זניט במפעלים האירופייםעריכה

  ערך מורחב – זניט סנקט פטרבורג במפעלים האירופיים

יריבויותעריכה

היריבות העירוניתעריכה

  ערך מורחב – הדרבי של סנקט פטרבורג

בסנקט פטרבורג, שני מועדונים עיקריים: דינמו וזניט ולהן היסטוריה ותיקה וארוכה של יריבות עירונית הכוללת איבה הדדית, אף שידה של זניט הייתה על העליונה במרבית המפגשים. שורשי היריבות נעוצים עמוק בתוך ההיסטוריה של שני המועדונים ובעיקר בזיהוי הפוליטי שלהם. דינמו הוקמה כקבוצת הכדורגל של המשטרה וזרועות הביטחון ולכן זוהתה כקבוצתו של הממסד והשלטונות. לפיכך, באופן טבעי, הפכה זניט לקבוצה המקופחת, שבשל קיפוחה לכאורה על ידי השלטונות נאלצה להאבק על קיומה במרבית השנים עד להתפרקות ברית המועצות, אף על פי שהגיעה להישגים ספורטיביים טובים יותר מיריבתה. מאז 1990 משחקי הדרבי ביניהן קיבלו אופי תחרותי פחות, לאור התחזקותה של קבוצת זניט והיחלשות דינמו, מאז 2003 הקבוצה גם זוכה לתמיכה ממשלתית נרחבת. משחק הדרבי האחרון נערך באוקטובר 2017 לאחר שדינמו עברה לעיר סוצ'י והפכה לקבוצת סוצ'י.

היריבות עם ספרטק וצסק"אעריכה

  ערכים מורחבים – דרבי ערי הבירה (רוסיה), היריבות בין זניט סנקט פטרבורג לבין ספרטק מוסקבה, היריבות בין זניט סנקט פטרבורג לבין צסק"א מוסקבה

מאז העשור הראשון של המאה ה-21 לזניט יש יריבות חזקה עם ספרטק מוסקבה על ההגמוניה של הכדורגל הרוסי. הישגיה של זניט בעשור הראשון של המאה ה-21 לצד החלשות של ספרטק אומנם ציננו את היריבות ביניהן, אך היריבות עודנה מהווה לאחת המתוחות ביותר בכדורגל הרוסי ומכונה לעיתים "הסופרקלאסיקו הרוסי". צסק"א מוסקבה מהווה אף היא יריבה עיקרית, אף על פי שזוהי יריבות שהחלה רק מאז 1996 ומשחקים נגד לוקומוטיב מוסקבה ודינמו מוסקבה תמיד משכו קהל רב לאצטדיונים.

היריבות עם קרסנודארעריכה

  ערך מורחב – היריבות בין זניט סנקט פטרבורג לבין קרסנודאר

מאז 2011 התפתחה יריבות מיוחדת בין מועדון זניט למועדון קרסנודאר בייחוד לאחר שבעשור השני של המאה ה-21 כל משחק בין השניים הופך למשחק מרובה שערים ומותח במיוחד.

אצטדיונים ומתקן אימוניםעריכה

אצטדיוניםעריכה

  ערכים מורחבים – גזפרום ארנה, אצטדיון פטרובסקי
 
גזפרום ארנה, באי קרסטובסקי. מראה פנים, 2 במאי 2021.
 
מגרש הבית המשני של זניט, אצטדיון פטרובסקי, בסנקט פטרבורג.

לאורך השנים מאז 1936 זניט אירחה את משחקי הבית שלה ב-12 אצטדיונים שונים.[52] במחצית מהם נערכו עד חמישה משחקים בלבד.

מאז ה-10 באוגוסט 1994 ועד יוני 2017 מגרש הבית של הקבוצה היה אצטדיון פטרובסקי (לשעבר האצטדיון על שם לנין), המכיל 21,570 מושבים. לקראת עונת 2017/2018 הקבוצה עברה לארח את משחקיה באצטדיון קרסטובסקי החדש, המכיל 67,800 מושבים.

בתחילה שחקני קבוצת LMZ (שקדמה לזניט) אירחה את משחקיה במגרש הפרולטריון. ב-1934 הקבוצה אירחה באצטדיון KSI (האינטרנציונל האדום הספורטיבי) שבשדרות קונדראטייב בעיר לנינגרד.[53] האצטדיון הכיל אומנם 5,000 מושבים אך במשחק הבכורה של קבוצת סטאלינץ בליגה הסובייטית, ב-17 ביוני 1936 הגיעו 8,000 צופים.

בשנת 1938 שחקני הקבוצה עברו להתאמן במגרש אחר בכיכר נובוצ'רקסק ואירחו משחקים באצטדיון על שם לנין. בשנת 1939 מועצת העיר לנינגרד תכננה לבנות אצטדיון עבור הקבוצה, אך פרוץ מלחמת העולם השנייה טרף את הקלפים והתוכניות נזנחו.[54]

באצטדיון על שם לנין הקבוצה אירחה חמש מתוך שישה משחקים ביתיים במסגרת הגביע הסובייטי בעונות 1936–1939. במשחק הבכורה שלה בליגת העל הסובייטית הגיעו 25,000 צופים ב-30 במאי 1938. בשנות מלחמת העולם המגרש נזנח ומשנת 1944 זניט אירחה את משחקיה באצטדיון דינמו לנינגרד שהיה אז בעל תכולה של 15,000 עד 25,000 צופים.

בשנים 1950–1992 ובמחצית הראשונה של 1995 זניט שיחקה באצטדיון קירוב (תכולה של 100,000 צופים; מ-1980: 74,000 ומ-1994: 62,000 צופים). בקיץ 2006 החלו עבודות הריסת האצטדיון לקראת בניית אצטדיון חדש באי קרסטובסקי.

מספר משחקים ביתיים זניט אירחה באצטדיון על שם לנין בשנים 1963, 1966-1969, 1975, 1978-1981. משחק אחד במסגרת הגביע ב-1978 ובשנים 1990 ו-1993 זניט אירחה בהיכל הספורט זניט שברחוב בוטלרוב בסנקט פטרבורג,[55] מספר משחקים בשנים 1980–1990 ו-1992 — זניט אירחה באצטדיון פטרובסקי.[56] משחק אחד נערך באצטדיון לוץ' בעיר בשנת 1992[57] ובמגרש החלופי לאצטדיון קירוב.[58]

אצטדיונים בשימוש זניט
אצטדיון תכולה שנים סימוכין
אצטדיון האינטרנציונל האדום הספורטיבי (KSI) 5,000 1936—1937 [59]
אצטדיון דינמו לנינגרד 15,000 1944—1950
אצטדיון קירוב 72,000 1950—1994
היכל הספורט זניט 500 1990, 1993 [60][61]
אצטדיון פטרובסקי 21,570 1994—2017

מתקן האימוניםעריכה

  ערך מורחב – פארק אודלני

מתקן האימונים של זניט נמצא בפארק אודלני בסנקט פטרבורג והוא הוקם בשנת 1968.

מתקן האימונים מהווה מקום מפלט עבור שחקני ואנשי הקבוצה, באזור הצפוני והשקט בעיר. המתחם מתאפיין בשלושה משטחי כדורגל ומרכז ספורט ברמה הגבוהה ביותר, המכיל אולם-התעמלות ומתקנים רפואיים (שנועדים לטפל בפציעות השחקנים). בשנת 2002 בוצע שיפוץ מסיבי[62] והוא כולל גם משרדים, מתקני בידור וחדרי מנוחה עבור השחקנים ובהם מזגן, חדר אמבטיה, וטלוויזיה עם לוויין. תריסר צוותים מתחזקים את המקום ומספר חברות נושאות באחריות לספק שירותים כמו קייטרינג וטיפול במשטחי האדמה והדשא. שימש כמחנה אימונים למספר נבחרות במהלך יורו 2020.

קבוצות בתעריכה

מחלקת הנוערעריכה

באופן היסטורי התבססה קבוצת הבוגרים של זניט על שחקני בית שצמחו במחלקת הנוער ולא מעט משחקניה הידועים כאנדריי ארשבין, שהובילו את זניט לתארים הגדולים בתולדותיה יצאו ממנה. למרות זאת, רק באמצע העשור הראשון של שנות ה-2000, זכתה קבוצת הנוער של זניט (Зенит-М) באליפות רוסיה בכדורגל לנוער, בשנת 2009. אומנם ב-2010 הקבוצה הובילה במרבית העונה אך הפסידה את האליפות לספרטק מוסקבה. בעונת 2014/2015 הודחה בשלב שמינית גמר ליגת האלופות לנוער. זו אחת ממחלקות הנוער הגדולות והענפות ביותר ברוסיה שאף השתתפה בטורניר Alkass International Cup בעונת 2020 והתמודד נגד קבוצות צמרת כברצלונה, ריאל מדריד ופ.ס.ז'. בעונת 2020/2021 העפילה לשלב 32 האחרונות,[63] בעונה שבה גם סיימה במקום השלישי באליפות הנוער. בעונת 2021 הקבוצה גברה על UOR 5 בליגת הנוער בתוצאה 1:11 והשיגה את הניצחון הגדול ביותר בתולדות הטורניר[64]

תארים והישגיםעריכה

זניט-2עריכה

  ערך מורחב – זניט-2 סנקט פטרבורג

זניט-2 היא קבוצת המילואים של המועדון. הקבוצה נוסדה בשנת 1993, בשנת 2001 שונה שמה ל"מועדון הכדורגל לוקומוטיב-זניט", בשנת 2002 השם שונה ל"זניט-2" והיא מהווה חממה לגידול ספורטאים. כוכבי עבר והווה רבים גדלו בקבוצה לאורך השנים.

זניט נשיםעריכה

  ערך מורחב – זניט סנקט פטרבורג (כדורגל נשים)

קבוצת כדורגל נשים "זניט" היא קבוצת כדורגל הנשים של המועדון, שנוסדה בינואר 2020. הישגי השיא שלה הן סגנות אליפות רוסיה 2021 והעפלה לגמר הגביע הרוסי 2021.

אוהדיםעריכה

 
אוהדי זניט
 
דמיטרי מדבדב עם אוהדים במתחם אצטדיון קרסטובסקי ההולך ונבנה. 30 במאי 2010

בשנת 2016, Nielsen Sports ערכה סקר עולמי בקרב אוהדי כדורגל ב-15 מדינות ברחבי העולם. תוצאות הסקר הראו שלזניט 15 מיליון אוהדים בעולם.

שנתיים קודם לכן יזמה הסוכנות סקר בקרב אזרחי רוסיה. המשיבים התבקשו לציין גם מועדון מארץ הולדתם וגם קבוצה זרה. מספר אוהדי זניט היווה 24% מכלל האוכלוסייה ברוסיה. מומחי מרכז לבאדה הגיעו לדעה דומה ב־2013: סקר כלל רוסי, שהתקיים במאי באותה שנה, הראה כי 11% מהרוסים שמתעניינים בכדורגל מזדהים עם זניט.

בספטמבר 2011 ערכה חברת המחקר הבינלאומית AC Nielsen את המחקר בקנה מידה הגדול ביותר על צופי הכדורגל הרוסי בהיסטוריה. תוך שלושה שבועות נערכו 19,024 ראיונות בני חצי שעה ב-38 ערי רוסיה. החוקרים הצליחו לקבוע שזניט הוא המועדון הרוסי הפופולרי ביותר. מבין המשיבים המתעניינים בכדורגל, 27% ראו עצמם כאוהדי זניט כאשר מספר אוהדי זניט עמד על 12.6 מיליון איש.

זניט הוא המועדון הרוסי הפופולרי ביותר בכל המחוזות הפדרליים, מלבד מרכז רוסיה. בערים עם אוכלוסייה של למעלה ממיליון איש, זניט הייתה פופולרית ביותר בסנקט פטרבורג, ניז'ני נובגורוד, רוסטוב על הדון, סרטוב, אופה, יקטרינבורג, אומסק וקרסנויארסק.

למועדון מספר שיא של יותר מ־10 מיליון רשומים ברשתות החברתיות שלה. בנוסף, בעונת 2017/2018 קבעה זניט שיא ברוסיה כאשר יותר ממיליון צופים הגיעו לכל משחקי הבית של הקבוצה.

זניט בתרבות הרוסיתעריכה

שירים רבים הוקדשו לקבוצה[65] כולל מלהקות וזמרים נודעים כדוגמת אלכסנדר רוזנבאום ולהקות "סיקרט" ולהקת "ביווני" אף הקדישה רצועות מתוך 4 אלבומים.

מאז 2007 פועלת תחנת הרדיו "רדיו זניט" המדווחת חדשות ספורט וחדשות סביב מועדון הכדורגל "זניט". בנוסף, בעונת 2015/2016 זניט הוכתרה כקבוצת הכדורגל הפופולרית ביותר ברוסיה.

ארגוני האוהדיםעריכה

ארגון האוהדים הראשון של זניט נוסד בשנת 1980 כיציע 33. המספר 33 הוא למעשה הדמיון לראשי התיבות באותיות קיריליות ЗЗ = За Зенит ("למען זניט"). הארגון התקיים עד שנות ה-90. ישנם ארגוני אוהדים נוספים כדוגמת ארגון הכחולים-לבנים תכולים, בראשי תיבות SBG (באותיות קיריליות, СБГ) אך ארגון האוהדים העיקרי והגדול ביותר הוא הלנדסקרונה, הנחשב לאולטראס של זניט ולאחד מארגוני האוהדים הקיצוניים והגזענים[66] באירופה.[67]

פעמים רבות שזניט נקנסה בעבר בשל התנהגות אוהדיה ביציעים כנגד שחקנים שחורים של קבוצות יריבות. כך למשל במשחק במסגרת גביע אופ"א בעונת 2007/2008 זניט נקנסה ב-9,000 יורו לאחר שבמשחק מול מרסיי אוהדי זניט העליבו את השחקנים השחורים של המועדון והשליכו קליפות בננה על המגרש.

המנון הקבוצהעריכה

ההמנון החדשעריכה

בשנת 2018 סרגיי שנורוב מלהקת "לנינגרד" ביצע גרסה מחודשת להמנון הקבוצה.

או או! או או!
או או! או או!
או או! או או!
או או! או או!
איתנו יורד גשם והרוח נשפכת איתנו ונושבת בין הכרזות.
הרימו את הכרזה למעלה, גם אם הרוח איתנו.
פיטר - הרוח, הרוח - פיטר. הרימו את הכרזה למעלה.
ועל מצע הגרניט, למה שלא נשיר?
שמיים כחולים-לבנים-תכולים - פיטר,
יחד באומץ, זורחת השמש בזוהר שלנו.
שמיים כחולים-לבנים-תכולים - פיטר,
יחד באומץ, זורחת השמש בזוהר שלנו.
או או! או או!
או או! או או!
או או! או או!
או או! או או!
הגשם איתנו והרוח איתנו, הקיסר הוא הדוד פטיה.
אלכסנדר, הדודה קטיה, גם הוא בזניט, אגב.
פיטר - הרוח, הרוח - פיטר, הרימו את הכרזה למעלה.
ועל מצע הגרניט, למה שלא נשיר!
שמיים כחולים-לבנים-תכולים - פיטר,
יחד באומץ, זורחת השמש בזוהר שלנו.
שמיים כחולים-לבנים-תכולים - פיטר,
יחד באומץ, זורחת השמש בזוהר שלנו.
או או! או או!
או או! או או!
או או! או או!
או או! או או!
זו הקבוצה שלנו! כן! זו הקבוצה שלנו! כן!
זו הקבוצה שלנו! הקבוצה שלנו! הקבוצה שלנו!
כן!…

О-о! О-о!
О-о! О-о!
О-о! О-о!
О-о! О-о!

[Куплет 1, Ленинград]:
С нами дождь и ветер с нами льёт и дует между знамя.
Выше поднимите знамя, если даже ветер с нами.
Питер — ветер, ветер — Питер. Выше знамя поднимите.
А на граните-парапете, а почему бы и не спеть нам?

[Припев]:
Сине-бело-голубое небо - Питер,
Вместе смело, солнце светит нам в Зените.
Сине-бело-голубое небо - Питер,
Вместе смело, солнце светит нам в Зените.

О-о! О-о!
О-о! О-о!
О-о! О-о!
О-о! О-о!

[Куплет 2, Ленинград]:
С нами дождь и с нами ветер, император - дядя Петя.
Александр — тётя Катя, он на Зените тоже, кстати.
Питер — ветер, ветер — Питер, выше знамя поднимите.
А на граните-парапете, а почему бы и не спеть нам!

[Припев]:
Сине-бело-голубое небо - Питер,
Вместе смело, солнце светит нам в Зените.
Сине-бело-голубое небо - Питер,
Вместе смело, солнце светит нам в Зените.

О-о! О-о!
О-о! О-о!
О-о! О-о!
О-о! О-о!

[Переход]:
Это наша команда! Да! Это наша команда! Да!
Это наша команда! Наша команда! Наша команда! Да!
Это наша команда! Да! Это наша команда! Да!
Это наша команда! Наша команда! Наша команда! Да!

[Припев]:
Сине-бело-голубое небо - Питер,
Вместе смело, солнце светит нам в Зените.
Сине-бело-голубое небо - Питер,
Вместе смело, солнце светит нам в Зените.

О-о! О-о!
О-о! О-о!
О-о! О-о!
О-о! О-о!

ההמנון הישןעריכה

עד לזכיית הקבוצה בגביע אופ"א 2008, המנון הקבוצה היה גרסה מחודשת של המנון העיר לנינגרד עם מילים חדשות:

העיר על נבה החופשית
היכן שאוהדים את "זניט" מילדות
האזיני, לנינגרד, לך אני אשיר
שיר מלא רגש.
אנו חברייך האמיתיים,
את נותנת לנו השראה תמיד.
מגזר 33 - איתך במזג אוויר רע, ובחום
בכל לבנו ונשמתנו אנו איתך.
אם לך לא קל
והרחק תהיי מביתך,
נהיה אנו איתך, "זניט", אנחנו איתך תמיד,
לעולם לא תהיי לבד!
אם היריב הוא - "ספרטק"
אל תשכחי את התקפותייך.
"המבורג" ו"ראפיד", את כולם ננצח,
"זניט" לנינגרד ילידתנו!
רוצה אני שהדגל הכחול
יתנופף מעל כל העולם, והמדינה.
את גביע אופ"א, "זניט" שלנו תיקח
ונשיר את שיר הניצחון!

Город над вольной Невой,
Где болеют за «Зенит» родной,
Слушай, Ленинград, я тебе спою
Задушевную песню свою.

Мы твои верные друзья,
Будем вдохновлять тебя всегда.
Сектор 33 — в непогоду, в зной
Мы душою и сердцем с тобой.

Если тебе нелегко,
Будешь ты от дома далеко,
Мы с тобой, «Зенит», мы с тобой всегда,
Ты не будешь один никогда!

Если соперник — «Спартак»,
Ты не забывай своих атак.
«Гамбург» и «Рапид», всех он победит,
Наш родной ленинградский «Зенит»!

Я хочу, чтоб флаг голубой
Реял над всем миром и страной.
Кубок УЕФА наш «Зенит» возьмёт
И победную песню споёт!

סגל הקבוצהעריכה

 
שחקני זניט בעונת 2021/2022 בליגת האלופות, לקראת המשחק מול צ'לסי. 14 בספטמבר 2021.

נכון ל-19 ביולי 2022[68][69]:

מס' עמדה שם
1 ברזיל  שוער איוואן (בהשאלה מקורינתיאנס)
2 רוסיה  בלם דמיטרי צ'יסטיאקוב
3 רוסיה  בלם דוגלאס סנטוס
4 רוסיה  קשר דניל קרוגובוי
5 קולומביה  קשר וילמר בריוס
6 קרואטיה  בלם דיאן לוברן (קפטן)
7 רוסיה  חלוץ זלימחאן בקאייב
8 ברזיל  קשר ונדל
10 ברזיל  קשר מלקום
11 ברזיל  קשר קלאודיניו
14 רוסיה  קשר דאלר קוזיאייב
15 רוסיה  מגן ויאצ'סלב קרבאייב
17 רוסיה  קשר אנדריי מוסטובוי
מס' עמדה שם
19 רוסיה  חלוץ אלכסיי סוטורמין
21 רוסיה  קשר אלכסנדר ירוחין
23 רוסיה  בלם ארסן אדמוב
28 קזחסטן  מגן נוראלי אליפ (בהשאלה מקאיראט אלמטי)
30 קולומביה  חלוץ מתיאו קאסיירה
31 ברזיל  קשר גוסטבו מאנטואן (בהשאלה מקורינתיאנס)
33 רוסיה  חלוץ איוואן סרגייב
41 רוסיה  שוער מיכאיל קרז'אקוב (קפטן משנה)
55 ברזיל  הגנה רודריגו
71 רוסיה  שוער דניל אודוייבסקי

כדורגלנים מפורסמים בעברעריכה

קפטני הקבוצהעריכה

מאז 1983:

שם שנים
ברית המועצות  ניקולאי לאריונוב 1983–1984
ברית המועצות  מיכאיל ביריוקוב 1984–1990
ברית המועצות  מיכאיל לוין 1991
רוסיה  אלכסיי נאומוב 1992
רוסיה  אולג דמיטרייב 1993–1994
רוסיה  ולדימיר קוליק 1995–1996
אוקראינה  יורי ורנידוב 1997–2000
רוסיה  אנדריי קובלב 2000–2001
רוסיה  אלכסיי איגונין 2001–2003
רוסיה  ולדיסלב רדימוב 2003–2007
רוסיה  אנדריי ארשבין 2007
נורווגיה  אריק האגן 2007
אוקראינה  אנטולי טימושצ'וק 2007–2009
רוסיה  ויאצ'סלב מלאפייב 2009
רוסיה  אלכסנדר אניוקוב 2009–2012
רוסיה  ויאצ'סלב מלאפייב 2012
פורטוגל  דני 2012–2013
רוסיה  רומן שירוקוב 2013
פורטוגל  דני 2014–2017
איטליה  דומניקו קרישיטו 2017–2018
רוסיה  אלכסנדר אניוקוב 2018–2019
סרביה  ברניסלב איוואנוביץ' 2019–2020
רוסיה  ארטיום דזיובה יולי–ספטמבר 2020
קרואטיה  דיאן לוברן ספטמבר 2020–

נשיאי/מנכ"לי הקבוצהעריכה

מאז 1989:

שם שנים
יבגני ורשינסקי 1989—1990
ולדיסלב גוסב 1990—1992
לאוניד טופרין 1992—1994
ויטאלי מוטקו 1995–2003
דוד טרקטובנקו 2003–2005
סרגיי פורסנקו 2006–2008
אלכסנדר דיוקוב 2008–2017
ס. פורסנקו 2017–2019
אלכסנדר מדבדב 2019–

צוות מקצועיעריכה

מנכ"ל הקבוצה רוסיה  אלכסנדר מדבדב
מאמן ראשי רוסיה  סרגיי סמאק
עוזרי המאמן הראשי רוסיה  אלכסנדר ניזליק
ברזיל  ויליאם ארתור דה אוליביירה
רוסיה  איגור סימוטנקוב
אוקראינה  אנטולי טימושצ'וק
רוסיה  אלכסנדר אניוקוב
מאמן שוערים רוסיה  מיכאיל ביריוקוב
מאמני כושר איטליה  איוואן קרמינאטי
ספרד  אלברטו נווארו
רוסיה  מריה בורובה
מנהל הקבוצה רוסיה  יורי גוסאקוב
רוסיה  יבגני קושלב
המנהל הספורטיבי ?
סגן המנהל הספורטיבי
וראש מחלקת פיתוח כדורגל הנוער		 רוסיה  אנדריי ארשבין
ראש מחלקת הסקאוט רוסיה  סרגיי גורדייב
מזכיר העיתונות (דובר הקבוצה) רוסיה  אנטון מקארנקו

מאמנים ראשייםעריכה

שם[70][71] מדינה שנים תארים / הערות
פאבל בוטוסוב ברית המועצות  ברית המועצות 1935
פיוטר פיליפוב 1936—1938
בוריס איווין 1938 ממלא מקום
קונסטנטין ייגורוב 1938—1940 גמר הגביע הסובייטי בכדורגל 1939
פ. פיליפוב 1940 ממלא מקום
קונסטנטין למשב מאי 1941
מיכאיל אוקון מאי—יוני 1941
קונסטנטין קוואשנין 1943
ק. למשב 1944—1945 מחזיקת הגביע הסובייטי בכדורגל 1944
מיכאיל בוטוסוב 1946
איוואן טלאנוב 1946—1948
ק. למשב 1948—1950
גאורגי לאסין 1950—1951
ולדימיר למשב 1952—1954
ניקולאי ליוקשינוב 1954—1955
ארקדי אלוב 1956—1957
גאורגי ז'רקוב 1957—1960
גנאדי בונדארנקו 1960
יבגני יליסייב 1961—1964
ולנטין פיודורוב 1964—1966
ארקדי אלוב 1967
ארטיום פליאן 1968—1970
יבגני גוריאנסקי 1970—1972
גרמן זונין 1973—1977
ולדימיר קורנב אוגוסט—אוקטובר 1977 ממלא מקום
יורי מורוזוב 1977—1982 מקום שלישי בליגת העל הסובייטית בכדורגל 1980
פאבל סאדירין 1982—1987 אלופת ברית המועצות 1984
גמר הגביע 1984
מחזיקת גביע העונה 1985
ולדימיר גולובב יוני—דצמבר 1987 ממלא מקום
סטניסלב זאווידונוב 1987—1989
ו. גולובב 1989 ממלא מקום
אנטולי קונקוב ינואר—מאי 1990 ממלא מקום
ויאצ'סלב בולאווין 1990 ממלא מקום
י. מורוזוב 1991—1992
ויאצ'סלב מלניקוב רוסיה  רוסיה 1992—1994
פ. סאדירין 1994—1996 מקום שלישי בליגת המשנה הרוסית 1995
אנאטולי בישובץ 1996—1998
אנאטולי דווידוב 1998—2000 מחזיקת הגביע הרוסי בכדורגל 1998/1999
יורי מורוזוב 2000—2002 גמר גביע אינטרטוטו 2000
מקום שלישי בליגת העל 2001
הגביע הרוסי בכדורגל 2001/2002
מיכאיל ביריוקוב יולי—אוגוסט 2002 ממלא מקום
בוריס רפופורט אוגוסט—נובמבר 2002
ולאסטימיל פטרז'לה[72] צ'כיה  צ'כיה 2002—2006 מחזיקת גביע הליגה הרוסית
סגנית אלופת רוסיה 2003
ולדימיר בירוביצ'קה מאי 2006
דיק אדבוקאט הולנד  הולנד 2006—2009 אלופת רוסיה 2007
מחזיקת הסופרקאפ הרוסי 2008
מחזיקת גביע אופ"א 2008
מחזיקת הסופרקאפ האירופי 2008
א. דווידוב רוסיה  רוסיה אוגוסט—דצמבר 2009 מקום שלישי באליפות 2009
לוצ’יאנו ספאלטי איטליה  איטליה 2010—2014 מחזיקת הגביע הרוסי בכדורגל 2009/2010
אלופת 2010
מחזיקת הסופרקאפ הרוסי 2011
אלופת 2011/2012
סגנית אלופת 2012/2013
סרגיי סמאק רוסיה  רוסיה 11—20 במרץ 2014 ממלא מקום
אנדרה וילאס בואס פורטוגל  פורטוגל 2014—2016 סגנית אלופת 2013/2014
אלופת 2015
מחזיקת הסופרקאפ הרוסי 2015
מחזיקת הגביע הרוסי בכדורגל 2015/2016
מקום שלישי באליפות 2015/2016
מירצ'ה לוצ'סקו רומניה  רומניה 2016—2017 מחזיקת הסופרקאפ הרוסי 2016
מקום שלישי באליפות 2016/2017
רוברטו מנצ'יני איטליה  איטליה 2017—2018
ס. סמאק רוסיה  רוסיה 29 במאי 2018— אלופת 2019
אלופת 2020
מחזיקת הגביע הרוסי בכדורגל 2019/2020
מחזיקת הסופר קאפ הרוסי 2020
אלופת 2021
מחזיקת הסופר קאפ הרוסי 2021
אלופת 2022
מחזיקת הסופר קאפ הרוסי 2022

סמל הקבוצהעריכה

סמלעריכה

מאז הקמת הקבוצה היא השתמשה במספר סמלים עיקריים.[73][74] ב-1936 הקבוצה נקראה "סטלינץ" והיא אימצה דגל בצבעי ירוק ולבן ששימש אותה עד שנת 1940.

בשנת 1939 הקבוצה הפכה לקבוצת זניט והיא אימצה סמל מופשט כשהמילה "זניט" (Зенит) ברוסית מעוצבת בצורת חץ אדום, ששימש את הקבוצה עד שנת 1978, כשצבע הסמל היה כחול.

בשנת 1989 עוצב סמל חדש ובו המילים "מועדון הכדורגל הלנינגרדי" (ЛЕНИНГРАДСКИЙ ФУТБОЛЬНЫЙ КЛУБ) בתוך מסגרת מעוגלת כחולה ובראשה סמל אונייה מוזהב, כפי שהוא מופיע מעל בניין האדמירליות בסנקט פטרבורג וכדורגל בתחתית הסמל. בעונת 1991 הוחזר סמל החץ, אך הקבוצה אימצה מחדש את הסמל משנת 1989, בשנת 1997 לאחר שהקבוצה העפילה חזרה לליגת העל הרוסית בכדורגל. הסמל עוצב מחדש, הפעם עם הכתובת "מועדון הכדורגל של סנקט פטרבורג" (ФУТБОЛЬНЫЙ КЛУБ САНКТ-ПЕТЕРБУРГ), סביב למילה "זניט" בעיצוב חץ, כשהסמל כולו צבוע בכחול.

בשנת 2013 הקבוצה אימצה מחדש את הסמל המופשט יותר של המילה "זניט" בצורת חץ, ללא האלמנטים ששימשו כסמל הקבוצה קודם לכן. בתחתית הסמל נוספה שנת הקמת המועדון "1925", אף שעל חולצות השחקנים הסמל הופיע ללא שנת ההקמה.

באפריל 2016 עיתון הדיילי מייל הבריטי דירג את סמל זניט כאחד מעשרת סמלי קבוצות הכדורגל הגרועים ביותר, נטען שהסמל הקודם ששימש את הקבוצה בשנים 1989–2013 היה טוב יותר ושיקף טוב יותר את היות הקבוצה לקבוצת הכדורגל העיקרית של העיר סנקט פטרבורג, בעוד הסמל החדש הוא נטול ייחוד ונעדר כל סממנים בסיסיים של סמל קבוצת כדורגל.[75]

  • דגל זניט, 1925

  • סמל קבוצת סטלינץ, לפני הפיכתה לזניט, 1939

  • סמל זניט לנינגרד במרבית התקופה הסובייטית

  • סמל זניט לנינגרד, לאחר אליפות 1984

  • סמל זניט בשנות ה-90

  • סמל זניט, 1998–2006

  • סמל האליפות של זניט, 2010

  • סמל זניט בשנים 2010 - 2013

  • דגל זניט

  • סמל הקבוצה בשנים 2013–2015

  • סמל הקבוצה משנת 2015.

  • סמל הקבוצה במלאת 95 שנה לקבוצה

קמעעריכה

מאז אמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 הפך האריה לקמע של זניט. ב־1996 הופיעה תמונה של אריה בכרטיסי החברות של מועדון האוהדים. בשנת 1999 הופיע לראשונה קמע האריה באצטדיון פטרובסקי.[76]

האריה היווה השראה לשחקני זניט שקעקעו את האריה על גופם, כמו חלוצי העבר סבסטיאן דריוסי ואמיליאנו ריגוני ולקשר מלקום, אם כי דריוסי ציין כי לקעקוע שלו על הגב אין קשר לזניט.

צבע ותלבושת הקבוצהעריכה

צבעי הקבוצהעריכה

כחול לבן תכלת

תלבושתעריכה

צבע מדי הבית הקבועים של הקבוצה הוא תכלת וצבע מדי החוץ הוא לבן. אלו מדי הקבוצה מאז 1940, כשעד אז שיחקה במדי ירוק-לבן ונקראה בשם סטאלינץ.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
2006
מדי בית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
2006
מדי חוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
2006
מדים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
2007
מדי בית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
2007
מדי חוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
2008
מדי בית
 
 
 
 
 
2008
מדי חוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
2008
מדים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
2009
מדי בית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
2009
מדי חוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
2009
מדים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
2010
מדי בית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
2010
מדי חוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
2011-2012
מדי בית
 
 
 
 
 
 
 
 
2011-2012
מדי חוץ
 
 
 
 
 
 
2012-2013
מדי בית
 
 
 
 
 
 
2012-2013
מדי חוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
2013-2014
מדי בית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
2013-2014
מדי חוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
2014-2015
מדי בית
 
 
 
 
 
2014-2015
מדי חוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
2015-2016
מדי בית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
2015-2016
מדי חוץ
 
 
 
 
2016-2017
מדי בית
 
 
 
 
 
 
 
 
2017-2018
מדי בית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
2017-2018
מדי חוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
2018-2019
מדי בית
 
 
 
 
 
2018-2019
מדי חוץ
 
 
 
 
 
 
 
‏2019-2020
מדי בית
 
 
 
 
 
‏2019-2020
מדי חוץ
 
 
 
 
 
 
 
‏2020-2021
מדי בית
 
 
 
 
 
 
 
‏2020-2021
מדי חוץ
 
 
 
 
 
 
 
‏2021/2022, 2022/2023
מדי בית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
‏2021/2022, 2022/2023
מדי חוץ

בעלים, תקציב וספונסרים ראשייםעריכה

 
מטוס של חברת התעופה "רוסיה" בצבעי זניט.

משנת הקמתה ועד לאחר מלחמת העולם השנייה, נתמכה הקבוצה על ידי מפעל LMZ. מהתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ועד 1990 הקבוצה הייתה בבעלות מפעל האופטיקה LOMO‏.[77] באוגוסט 1993 זניט הייתה בבעלות משותפת של חברת הבנייה 20th Trest‏ (80% מהמניות) ועיריית סנקט פטרבורג (20%),[78] שגייסה את חברת לנטרנסגז לממן את תקציב הקבוצה.

במהלך עונת 1994/95 מבשלת הבירה בלטיקה הפכה לספונסר הראשי במקום חברת הבנייה.[79] ב-2002 מרבית מניות הקבוצה נרכשו על ידי בית בנקאות מקומי שבבעלות איש העסקים דוד טרקטובנקו.

עד 2006 בנק התעשייה והבנייה של סנקט פטרבורג (Promstroybank SPb) שימש כספונסר מרכזי (הבנק שהוקם בשנת 1990, הפך בשנת 2007 לחלק מקבוצת VTB).

בשנת 2006 תאגיד הגז גזפרום הפך לספונסר הראשי ולבעלים החדש של הקבוצה.[80] לצד התאגיד, הקבוצה מקבלת מימון גם מחברות תקשורת כמגהפון ו¯МТС ומחברות הגז סוגאז וסיבור[81][82][83]

ביולי 2014 זניט חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת התעופה "רוסיה", שמטיסה את צוות השחקנים במטוסי החברה.[84]

משנת 2010 עד 2021 את התלבושת של זניט ייצרה יצרנית ביגוד הספורט, נייקי. תקציב הקבוצה בעונת 2017/2018 עמד על 188 מיליון דולרים. בשנת 2020 פורסם כי מועדון הכדורגל נמצא בבעלות ישירה של גזפרום בנק (51.01%) וגזפרום טרנסגז סנקט פטרבורג (25.01%),[85] מינהל העיר סנקט פטרבורג (0.63%), סיבור (10.75%), הקרן לפיתוח ותמיכה באמצעי התקשורת (10.78%), חברות מקפריסין כמו SIXB Ltd., SOIHL Cyprus Investement Limites ואנשי עסקים כמו גנאדי טימצ'נקו ולאוניד מיכלסון.[86]

במהלך שנת 2020, נודע שהמועדון ספג הפסד נקי של 2.35 מיליארד רובל כאשר במקביל, שנה קודם לכן, רשמה זניט רווח נקי של 547 מיליון רובל. ההפסד הפך לשיא עבור זניט מאז 2014 - אז הפסיד המועדון 5.2 מיליארד רובל. ההפסד ממכירות גדל ב־14.9% והסתכם ב־4.76 מיליארד רובל, שהיה גם הנתון הגבוה ביותר מזה 6 שנים. במקביל, הכנסות המועדון לשנת 2020 היו הגדולות ביותר בשש השנים החולפות, המדד עלה ב־4.2% בהשוואה לשנת 2019 והגיע ל־11.8 מיליארד רובל. על פי הדיווחים של המועדון לשנת 2019, גזפרומבנק היה בעל המניות הגדול ביותר. החברה החזיקה ב־49.9% ממניות המועדון. בדו"ח לשנת 2020 המועדון לא חשף את הרכב בעליו.

יצרני התלבושות והספונסרים בכל הזמניםעריכה

שנים יצרניות התלבושות שנים ספונסרים

1977—2000 		 
אדידס 		1936—1987 ללא ספונסר
1987 Ocrim
1988—1992 ללא ספונסר
1993—1994 תאגיד 20th Trest
1994—1995 Marcopizzi Calzature
1995 אדידס
1995—1996  
בלטיקה
1997 לנטראסגז
1998—1999 גזפרום גזאנרגופיננס
2000  
גזפרום
2001—2002  
Diadora 		‏2001—
2003—2004  
יומברו
2005—2007  
אדידס
2008—2009  
Puma
2010—2021  
נייקי
2022  
אדידס

תארים והישגיםעריכה

 
שחקני זניט במהלך גמר גביע אופ"א 2008 מול גלאזגו ריינג'רס.

זניט נחשבת לאחד ממועדוני הכדורגל המעוטרים ביותר ברוסיה והיא הקבוצה היחידה ברוסיה שזכתה בכל תואר לאומי אפשרי לפחות פעם אחת, לרבות אליפות, גביע, סופר קאפ, וגביע הליגה הרוסית.

אליפות ברית המועצות / אליפות רוסיה:

הגביע הסובייטי / הגביע הרוסי:

הסופר-קאפ הסובייטי / הסופר קאפ הרוסי:

גביע הליגה הרוסית:

ליגת האלופות:

גביע אופ"א:

הסופר קאפ האירופי:

גביע אינטרטוטו:

Match World Cup

גביע Match Premier

דאבל (זכייה בגביע ובאליפות באותה עונה)

  •   (2): 2010, 2020

שיאים קבוצתיים ואישייםעריכה

בליגה הסובייטיתעריכה

זניט התמודדה בליגת העל הסובייטית בשנים 1938–1989.

  • ההישג הגבוה ביותר - אליפות ליגת העל הסובייטית (1984)
  • שיאן הופעות - לב בורצ'לקין (400 משחקים)
  • שיאן שערי ליגה - לב בורצ'לקין (78 שערים)
  • שיאן שערים לעונה - אנטולי קורוטקוב, 22 שערים - 1950
  • הניצחון הגבוה ביותר בליגה - 7:0 נגד ז'לגיריס (1962)
  • הניצחון הגבוה ביותר בגביע - 8:1 נגד טורפדו כותאיסי (1981)
  • ההפסד הגבוה ביותר בליגה - 0:8 לדינמו מוסקבה (1949)
  • ההפסד הגבוה ביותר בגביע - 0:7 לצדק"א מוסקבה (1945)

בליגה הרוסיתעריכה

זניט מתמודדת בליגת העל הרוסית מאז 1996.

אחת הסדרות הארוכות ביותר בתולדות הליגה הרוסית הוא רצף של 26 ניצחונות ללא הפסד לזניט בעונות 2009–2010. רצף הניצחונות הגדול ביותר היה בעונת 2010 ובעונת 2014 עם רצף של 9 ניצחונות. בעונת 2002 ספגה שיא שלילי של 11 משחקים ללא ניצחון. בעונות 2019–2021 הגיעה לרצף כולל של 27 משחקי בית ללא הפסד.

בטורנירים אירופייםעריכה

זניט החלה להתמודד בטורנירים אירופאיים מאז 1987.

שיא צופים במשחקי ביתעריכה

צופים יריבה טורניר אצטדיון תאריך
61,494 צסק"א מוסקבה אליפות רוסיה גזפרום ארנה 12 במאי 2019
61,467 ספרטק מוסקבה אליפות רוסיה סנקט פטרבורג ארנה 2 בספטמבר 2018
53,359 ספרטק מוסקבה אליפות רוסיה סנקט פטרבורג ארנה 6 באוגוסט 2017
45,470 טרק אליפות רוסיה סנקט פטרבורג ארנה 13 באוגוסט 2017
44,000 דינמו מוסקבה אליפות רוסיה אצטדיון קירוב 6 ביולי 2006
38,284 רובין קאזאן אליפות רוסיה סנקט פטרבורג ארנה 22 ביולי 2017
30,673 טרק אליפות רוסיה סנקט פטרבורג ארנה 7 במאי 2017
25,000 ספרטק מוסקבה אליפות רוסיה פטרובסקי 28 במרץ 1998
25,000 ספרטק מוסקבה אליפות רוסיה פטרובסקי 3 בנובמבר 1996
23,500 אוראלאן אליפות רוסיה פטרובסקי 3 באפריל 1999
23,500 אורל אליפות רוסיה פטרובסקי 16 במרץ 1996
22,700 ז'מצ'וז'ינה סוצ'י אליפות רוסיה פטרובסקי 6 באפריל 1996

ענפי ספורט נוספיםעריכה

"מועדון הכדורגל זניט" מפעיל קבוצות ספורט מקצועניות וחובבניות במספר ענפי ספורט מלבד הכדורגל. יש שלוש קבוצות ספורט מקצועניות בנוסף לקבוצת הכדורגל - בכדורסל, בכדורעף וקבוצת כדורגל נשים (ובעבר הפעילה גם קבוצת קטרגל). כל הקבוצות הללו משתתפות בליגה הבכירה בענף הספורט שלהן ברוסיה והן זוכות להישגים נאים:

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זניט סנקט פטרבורג
עיינו גם בפורטלים:
  פורטל סנקט פטרבורג
  פורטל כדורגל

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דאבל שני בהיסטוריה: זניט סנט פטרסבורג זכתה בגביע הרוסי
  2. ^ 1 2 Зенит обновил еврокубковие рекорды
  3. ^ The 20 richest football clubs in the world
  4. ^ CLUB WORLD RANKING 2017 : REAL MADRID NUMBER 1 !(הקישור אינו פעיל, 27.6.2020)
  5. ^ Brand Finance 2018
  6. ^ Бюджеты клубов РПЛ 2019/20. Кто и сколько тратит на российский футбол?
  7. ^ הכסף מדבר: מי הקבוצה העשירה באירופה?
  8. ^ «Зенит» – 28-й в рейтинге лучших клубов Европы. «Спартак» на 114-м месте, «Локо» – 49-й, ЦСКА – 69-й (Euro Club Index)
  9. ^ https://projects.fivethirtyeight.com/soccer-predictions/global-club-rankings/
  10. ^ גזפרום ארנה באתר ליגת העל הרוסית בכדורגל
  11. ^ https://pantv.livejournal.com/790459.html
  12. ^ זניט סט. פטרסבורג זכתה בגביע אופ"א
  13. ^ גם זניט חגגה פיינל פור // זניט הביסה 4:0 את באיירן מינכן ועלתה לגמר גביע אופ"א
  14. ^ אופ"א: באיירן הובסה 4:0, זניט מול ריינג'רס בגמר
  15. ^ הכדורגל הרוסי חוזר לכותרות // סופרקאפ אירופי: זניט ניצחה 2:1 את מנצ'סטר יונייטד
  16. ^ זניט ניצחה 1:2 את מנצ'סטר יונייטד וזכתה בסופר-קאפ האירופי
  17. ^ הסופר קאפ מציג: הקבוצה של פוטין נגד מנצ'סטר יונייטד
  18. ^ זניט סנט פטרסבורג זכתה באליפות רוסיה
  19. ^ Benfica to face Zenit St Petersburg
  20. ^ מערכת אתר ערוץ הספורט |, ‏צפו ב-2:3 הדרמטי של זניט מול בנפיקה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏16 בפברואר 2012‏
  21. ^ רומן שירוקוב סידר לזניט 2:3 דרמטי על בנפיקה, באתר ONE‏, 15 בפברואר 2012
  22. ^ דורטמונד ברבע הגמר למרות הפסד 2:1 לזניט
  23. ^ רגע לפני גומלין ליגת האלופות: ספאלטי פוטר ספורט5
  24. ^ לוצ'יאנו ספאלטי פוטר מזניט סנט פטרסבורג, וואלה! ספורט
  25. ^ וילאס בואס צפוי להתמנות למאמן זניט, ספורט 5
  26. ^ ליגת האלופות: בזל הדיחה את ליברפול, יובנטוס בשמינית הגמר, וואלה! ספורט
  27. ^ אנחנו כאן במקרה: זניט רוצה לחזור לגדולתה
  28. ^ אימפריה בנסיגה: זה מה שמחכה לבני יהודה
  29. ^ בני יהודה הודחה מאירופה למרות 0:1 מדהים על זניט סנט. פטרסבורג בחוץ
  30. ^ ולדימיר פוטין נגד זניט: לא ייתכן שיעלו עם שמונה זרים בהרכב
  31. ^ זה הזמן להתעורר, JSport
  32. ^ סטטיסטיקת ההעברות בזניט, קיץ 2017, מידע (ברוסית)
  33. ^ הנקמה הוגשה קרה: כך מושאלי זניט פגעו אנושות במועדון
  34. ^ Три Манчини в одном
  35. ^ זניט מאבדת גובה עם 0-0 מול אחמט, לוקומוטיב מנצחת, הפער בפסגה: 8
  36. ^ כמו בגמר היורו: אדר נכנס כמחליף וכבש, לוקומוטיב זכתה באליפות רוסיה
  37. ^ מוקדמות הליגה האירופית: זניט מחקה הפסד 4:0 עם ניצחון 1:8 בגומלין
  38. ^ זניט היא אלופת רוסיה בפעם החמישית, דיווח Vesti.ru (ברוסית)
  39. ^ ראו בגוף הכתבה
  40. ^ בפעם החמישית מאז 2010: זניט סנט פטרסבורג אלופת רוסיה
  41. ^ בפעם החמישית מאז 2010: זניט סנט פטרסבורג אלופת רוסיה
  42. ^ דאבל שני בהיסטוריה: זניט סנט פטרסבורג זכתה בגביע הרוסי
  43. ^ בפעם השלישית ברציפות: זניט אלופת רוסיה
  44. ^ זניט אלופת רוסיה בפעם השלישית ברציפות
  45. ^ Chelsea boss Thomas Tuchel has shown potential weakness despite Zenit win
  46. ^ https://sport1.maariv.co.il/world-soccer/article/872188/
  47. ^ העונה לא שוחקה עד תום
  48. ^ חרף התוצאה בליגה, הוחלט שלא להדיח את זניט לליגת המשנה בחגיגות ה-50 למהפכת אוקטובר
  49. ^ נקודה אחת הורדה בשל חריגה בכמות שוויונות
  50. ^ על פי חוקי הליגה זניט הייתה אמורה להיות מודחת לליגה הראשונה
  51. ^ מאחר שסיימה אחרונה בליגה זניט הייתה אמורה להיות מודחת לליגה השנייה, אך בשל פירוק ברית המועצות צורפה לליגת העל הרוסית.
  52. ^ Стадионы — История — Официальный сайт ФК «Зенит»
  53. ^ פנים אצטדיון האינטרנציונל האדום הספורטיבי, כפי שנראה באתר wikimapia.org
  54. ^ «Наш „Зенит“» № 2 (349), 16-22 января 2006. «Наша история. Жертва индустриализации»
  55. ^ «Наш „Зенит“» № 8 (355), 27 февраля — 5 марта 2006. «Наша история. Путь к рынку»
  56. ^ «Наш „Зенит“» № 13 (360), 3 — 9 апреля 2006. «Наша история. Разные судьбы двух стадионов»
  57. ^ Зенит (Санкт-Петербург) — Торпедо (Владимир) 3:0 (2:0)
  58. ^ Зенит (Санкт-Петербург) — Прометей-Динамо (Санкт-Петербург) 7:1 (3:1)
  59. ^ פנים אצטדיון האינטרנציונל האדום הספורטיבי, כפי שנראה באתר wikimapia.org
  60. ^ «Наш „Зенит“» № 8 (355), 27 февраля — 5 марта 2006. «Наша история. Путь к рынку»
  61. ^ «Наш „Зенит“» № 13 (360), 3 — 9 апреля 2006. «Наша история. Разные судьбы двух стадионов»
  62. ^ Как саудиты будут гостить у «Зенита»
  63. ^ «Зенит»-м сыграет с «Ренном» в 1/32 финала Юношеской лиги УЕФА
  64. ^ «Зенит» одержал самую крупную победу в истории М-Лиги
  65. ^ Наиболее полный архив песен о Зените в mp3
  66. ^ אוהדי זניט למועדון: אל תרכשו שחורים והומואים
  67. ^ The Ugly Side of FC Zenit St Petersburg
  68. ^ הרכב הקבוצה באתר הרשמי
  69. ^ הרכב זניט בפרמייר ליג הרוסי בכדורגל, אליפות רוסיה
  70. ^ רשימת מאמנים באתר הקבוצה
  71. ^ Все Тренеры ФК Зенит
  72. ^ אלכס נירנבורג, הנהלת זניט סירבה להחתים שחקן שחום עור, באתר nrg‏, 14 בפברואר 2013
  73. ^ Эмблема, Официальный сайт ФК «Зенит»
  74. ^ История логотипа «Зенита»
  75. ^ Wolfsburg's ugly badge could be seen in the Champions League semi-finals... but does it make our list of the 10 worst in football?
  76. ^ Малком сделал татуировку с изображением символа «Зенита»
  77. ^ Первая лига: на грани выживания
  78. ^ Первая лига: команда Мельникова
  79. ^ Возвращение Садырина
  80. ^ Команда Петржелы
  81. ^ Петербургский «Зенит» к своему юбилею обзавелся виртуальным музеем. При участии компании «МегаФон»
  82. ^ «Зенит» сменил МТС на «МегаФон»
  83. ^ Спонсоры
  84. ^ Прямо сейчас на стадионе «Петровский» проходит подписание договора о партнерстве двух крупнейших петербургских брендов — ОАО "Авиакомпания «Россия» и ФК «Зенит»!
  85. ^ המהוות חברות בת של תאגיד גזפרום, שמחצית ממניותיו בבעלות ממשלת רוסיה באמצעות הסוכנות הפדרלית לניהול רכוש המדינה
  86. ^ Кто владеет российским футболом: от госкорпораций до миллиардеров


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=זניט_סנקט_פטרבורג&oldid=34661416"