זניט סנקט פטרבורג

מועדון הכדורגל זניט סנקט פטרבורג (רוסית: Футбольный клуб «Зенит» Санкт-Петербург) הוא מועדון כדורגל המתמודד בליגת העל הרוסית בכדורגל וממוקם בעיר סנקט פטרבורג, שבצפון-מערב רוסיה.

זניט סנקט פטרבורג
ФК Зенит Санкт-Петербург

מידע כללי
שם מלא	חברת המניות מועדון הכדורגל זניט סנקט פטרבורג
כינוי	Sine-belo-golubye (הכחולים-לבנים-תכלת)
תאריך ייסוד	25 במאי 1925
אצטדיון	גזפרום ארנה, סנקט פטרבורג, רוסיה (תכולה: 67,800)
בעלים	גזפרום
יו"ר	ילנה איליוחינה
מנכ"ל	אלכסנדר מדבדב
מאמן	סרגיי סמאק
ליגה	הפרמייר ליג הרוסי
http://www.fc-zenit.ru
תלבושת תלבושת בית תלבושת חוץ

מחלקות הספורט של זניט סנקט פטרבורג
כדורגל	קבוצת מילואים	קטרגל	כדורסל	כדורעף	כדורעף חופים	רוגבי

קבוצת הכדורגל של המועדון הוקמה ב-25 במאי 1925 בחסות מפעל המתכות הלנינגרדי (LMZ) ונחשבת לאחת הקבוצות הגדולות, הן בתקופת ברית המועצות והן בתקופת רוסיה. הקבוצה זכתה ב-17 תארים בסך הכל: אליפות ראשונה ב-1984. היא ניצחה במספר טורנירי גביע ב-1944 וב-1999, אך לאחר מכן לא זכתה באף תואר עד 2007. העשור הראשון והשני הם המוצלחים ביותר בהיסטוריה של זניט, ששיאם היו חמש אליפויות הפרמייר ליג הרוסי 2007, 2010, 2012, 2015 ו-2019 (מתוכם פעם אחת הקבוצה זכתה בדאבל, בעונת 2010). בשנת 2008 זכתה הקבוצה לראשונה בתולדותיה בגביע אופ"א, לאחר שגברה במשחק הגמר על גלאזגו ריינג'רס. כמו כן, לזכות הקבוצה גם זכייה בסופר קאפ האירופי בשנת 2008, לאחר ניצחון 2:1 על מנצ'סטר יונייטד. בסך הכל זכתה הקבוצה ב-5 אליפויות, גביע הפרמייר ליג, 4 גביעים ו-5 טורנירי סופרקאפ, כמו גם, כאמור, בגביע אופ"א וסופר קאפ אירופי.

זניט העפילה שלוש פעמים לשלב שמינית גמר ליגת האלופות בשנים 2009, 2012 ו-2014, במה שמהווה להישג השיא שלה במפעלים האירופיים ולמספר שיא של העפלה לשלב זה בקרב הקבוצות הרוסיות.

המועדון הוא העשיר ביותר ברוסיה, בעיקר הודות לחברת גזפרום ואחד ממועדוני הכדורגל הרוסיים הטובים ביותר בעולם, על פי דירוג IFFHS. זהו גם מותג הכדורגל הרוסי היקר ביותר, על פי סוכנות Brand Finance. התקציב השנתי של הקבוצה מגיע ל-188 מיליון דולר ונכון לשנת 2018 הקבוצה הכניסה סכום של 168 מיליון יורו.

אצטדיונהּ הביתי של הקבוצה, החל משנת 2017, הוא גזפרום ארנה, הממוקם על האי קרסטובסקי, סנקט פטרבורג. אצטדיון זה מכיל 67,800 מקומות ישיבה. קודם לאצטדיון קרסטובסקי, שיחקה הקבוצה באצטדיון פטרובסקי.

תוכן עניינים

היסטוריה

לידת הקבוצה

ההיסטוריה של מועדון הכדורגל זניט סנקט פטרבורג היא ארוכה מאוד, ונשזרת לאורך שנים רבות בהיסטוריה של העיר, כאשר נקראה סנקט פטרבורג, פטרוגרד ולנינגרד.

בשנת 1897 נערך משחק הכדורגל הראשון ברוסיה באי וסילי בסנקט פטרבורג. משחק זה היה לא-רשמי ושוחק בין קבוצה מקומית של אנגלים בשם "חובבי הכדורגל של האי וסילי" נגד קבוצה רוסית מקומית בשם "ספורט פטרוגרד", משחק אותו ניצחו האנגלים בתוצאה 0–6. שחקניהן של שתי הקבוצות היו חובבנים ולא היה ארגון גג שאירגן את משחקיהם. באותה התקופה, החלו להיות מוקמים מספר מועדוני כדורגל ברחבי סנקט פטרבורג, בעיקר בסביבות מפעלים גדולים ואזורי תעשייה שהיו בעיר. באותה העת, כל התנהלות הכדורגל הייתה מאוד לא מקצועית ובמספר מקרים, אף היו שחקנים ששיחקו בשביל יותר ממועדון אחד בו זמנית.

קבוצת הכדורגל המקורית של זניט הוקמה מאיחודן של מספר קבוצות מקומיות שמאז מהפכת 1917 החליפו מספר רב של בעלים והנהלות השתנו מספר פעמים. כמו כן, גם המועדונים שהחזיקו מעמד בטלטלות של המהפכה, סבלו בשנים שלאחר מכן מהשפעה רבה מצד הממשל והופעל לחץ פוליטי רב על בעלי הקבוצות והשחקנים.

התיעוד הישן ביותר של אחת ממקימות זניט הייתה קבוצת "מורזינקה" שהוקמה בשנת 1914 וששיחקה באצטדיון "אובוחובסקי" בין השנים 1914 ו-1924, אז שונה שם הקבוצה (ולאחר מכן גם האצטדיון) ל"בולשביק". הקבוצה והאצטדיון שרדו את מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הבולשביקית וכן את מלחמת האזרחים הרוסית שהתנהלה בין השנים 1918–1922.

בשנת 1925, הוקמה קבוצה נוספת שהתאחדה ברבות הימים להקמת זניט. הייתה זו קבוצה של פועלים ממפעל המתכת LMZ שנקראה במהלך שנות ה-30 "סטאלינץ". לפי ממצאים היסטוריים, הקבוצות המקימות של זניט השתתפו בתחרויות אזוריות עד לאיחוד הכולל בשנת 1939 ו"סטאליניסט" אף השתתפה בליגה הסובייטית הבכירה בשנת 1938.

השם "זניט" ניתן לראשונה למועדון בשנת 1936, אז הצטרפה "בולשביק" להתאחדות הספורט של זניט. בשנת 1939 התבצע האיחוד כאשר שליט ברית המועצות באותה התקופה, יוסיף סטלין, חייב את קבוצת זניט לקלוט לשורותיהם את כל שחקני "סטאליניסט" ובכך הוקם מועדון הספורט זניט סנקט פטרבורג המוכר לנו כיום. הקבוצה אף זכתה לתמיכה בשל העובדה שמפעל ל.מ.ז. היה ממפעלי הצבא הסובייטי החשובים ביותר. אחרי האיחוד, שיחקה הקבוצה המאוחדת בליגת המשנה.

בתקופת ברית המועצות

הקבוצה זכתה בתוארה הראשון בתולדותיה בשנת 1944, אז זכתה בגביע הסובייטי של תקופת המלחמה לאחר ניצחון בגמר על צסק"א מוסקבה. למרות העובדה שהקבוצה הייתה אהודה מאוד בלנינגרד, הקבוצה לא הצליחה לזכות באף תואר ממשי לאורך מספר רב של שנים. שנת 1967, סיימה זניט במקום האחרון של הטבלה והייתה אמורה לרת לליגת המשנה אך הוחלט בממשל הסובייטי, כי לא יאה שמועדון כדורגל מלנינגרד יירד לליגת המשנה דווקא בשנת היובל למהפכת 1917 ולכן הקבוצה נותרה עונה נוספת בליגה הבכירה.

הקבוצה סיימה שלישית בליגה הבכירה בעונת 1980 והגיעה לסגנות הגביע הסובייטי בעונת 1984. הקבוצה זכתה לראשונה באליפות ברית המועצות בעונת 1984, אליפותה הראשונה והאחרונה של הקבוצה בברית המועצות עד נפילתה בשנת 1991. בעונה שלאחר מכן, זכתה הקבוצה בסופר-קאפ הסובייטי. בעונת 1985/1986 העפילה עד לשלב שמינית גמר ליגת האלופות, שנקראה אז גביע אירופה לאלופות.

לאורך השנים השתתפה הקבוצה מספר רב של עונות במפעלים האירופיים, כאשר היא פוגשת לאורך השנים קבוצות מהגדולות ביבשת כגון בולוניה, סביליה, א.א.ק. אתונה, ויאריאל, אלמניה אאכן, הכוכב האדום בלגרד, ליל, גראסהופרס ציריך, שטוטגרט, קלאב ברוז', דינמו דרזדן, אברטון, נירנברג ואודינזה, את חלקן ניצחה ולחלקן הפסידה.

לאחר התפרקות ברית המועצות

מפעל לומו שהתעסק באופטיקה היה אחד הבעלים החשובים של הקבוצה באותה התקופה אך בשנת 1990 הקבוצה נרשמה מחדש לליגה הבכירה, הפעם בבעלותה של עיריית סנקט פטרבורג.

אחרי שהודחה כבר בעונה הראשונה של הליגה הרוסית (עונת 1992), הקבוצה נרשמה מחדש כחברת מניות פתוחה בשנת 1993 (ОАО "ФК Зенит") וחזרה לליגה הבכירה בעונת 1996 ונותרה בה מאז.

הקבוצה זכתה בגביע הרוסי בשנת 1999 וסיימה שלישית בליגה בעונת 2001 והגיעה לגמר הגביע הרוסי בעונת 2002 וסיימה כסגנית אלופת רוסיה וכזוכת הגביע הרוסי בעונת 2003.

הקבוצה שיחקה בגביע האינטרטוטו בעונת 2000, אז גברה בסיבוב השני על קבוצת פרימורה הסלובנית וגברה בסיבוב השלישי על קבוצת טטבאניה ההונגרית בשלב חצי-הגמר ניצחה הקבוצה את קבוצת ברדפורד סיטי האנגלית אך הפסידה בגמר לקבוצת סלטה ויגו הספרדית ולכן לא זכתה בכרטיס לגביע אופ"א בעונה זו.

בעונת 2004 ובעונת 2005 סיימה במקום הרביעי בליגה והעפילה לשלב המוקדמות בגביע אופ"א פעמיים ברציפות.

עידן גזפרום

ולסטימיל פטרז'לה, המאמן הזר הראשון בתולדות הקבוצה, שהביא אותה לשלב רבע גמר גביע אופ"א ו

בדצמבר 2005 השתלטה על הקבוצה חברת גזפרום, אחת החברות הגדולות ברוסיה של ימינו והבטיחה כי תשקיע כספים רבים בקבוצה, בבניית אצטדיון חדש ובהשקעה במחלקות הנוער של הקבוצה. למאמן הקבוצה מונה ולסטימיל פטרז'לה הצ'כי שעל אף שהעפיל עם הקבוצה לרבע-גמר גביע אופ"א בעונת 2005/2006 ולשלב חצי גמר הגביע הרוסי בכדורגל, לא החזיק מעמד זמן רב בתפקיד.

תחת דיק אדבוקאט

דיק אדבוקאט, המאמן המוצלח בתולדות הקבוצה, 2006 - 2009.

ביולי 2006 מונה למשרת המאמן דיק אדבוקאט ההולנדי, אך לאורך כל עונת 2006 התקשה להצעיד את הקבוצה קדימה. שנה לאחר מכן, בעונת 2007 זכתה הקבוצה לראשונה בתולדותיה באליפות רוסיה.

הישג מרשים במפעלים האירופיים רשמה הקבוצה בגביע אופ"א בעונת 2005/2006, אז הגיעה הקבוצה עד למעמד רבע-גמר הטורניר, בו הפסידה לסביליה שזכתה בסוף העונה בגביע. הישג השיא של הקבוצה בגביע אופ"א היה בעונת 2007/2008 כאשר ניצחה 0–2 את גלאזגו ריינג'רס במשחק הגמר שנערך בסיטי אוף מנצ'סטר סטדיום. עוד בחצי הגמר רשמה הקבוצה הישג מרשים כשניצחה את באיירן מינכן, המועדפת לזכייה בטורניר, 5-1 בסיכום שני המשחקים.

ב-29 באוגוסט 2008 זכתה זניט בסופר קאפ האירופי, לאחר ניצחון בתוצאה 1–2 על קבוצת מנצ'סטר יונייטד.

תחת לוצ'יאנו ספאלטי

לוצ'יאנו ספאלטי, המאמן האיטלקי הראשון

בדצמבר 2009 מונה למאמן, האיטלקי לוצ'יאנו ספאלטי שאימן את רומא בעבר.

בעונת 2009/10 זניט הציגה כדורגל מרשים לכל אורך טורניר הגביע הרוסי, כאשר בשלב רבע הגמר הייתה הקבוצה הבכירה היחידה במפעל, כאשר צסק"א מוסקבה ורובין קאזאן הודחו כבר בשלבים מוקדמים יותר. הקבוצה זכתה בגביע, אחרי שגברה על סיביר נובוסיבירסק בגמר הגביע הרוסי 1:0, במשחק שנערך לראשונה בדרום המדינה, בעיר רוסטוב על הדון. ב-14 בנובמבר השלימה זניט דאבל לאחר שהבטיחה את זכייתה באליפות רוסיה לעונת 2010 שני מחזורים לסיום העונה בעקבות ניצחון 5:0 במשחק מול רוסטוב.

בשלב המוקדמות השלישי של ליגת האלופות בעונת 2010, גברה זניט על אוניראה אורזיצ'ני 1:0 והוגרלה ב-6 באוגוסט אותה שנה, מול אוקזר הצרפתית. למרות הניצחון הביתי 1:0 על הצרפתים, זניט ספגה את ההפסד הראשון שלה לשנת 2010, אחרי 0:2 בחוץ, והודחה מהמפעל. היא הוגרלה בבית 7, בליגה האירופית לצד אנדרלכט, היידוק ספליט וא.א.ק אתונה. בדצמבר 2010 זניט הבטיחה העפילה לשלבי ההכרעה של הליגה האירופית, לאחר מאזן מושלם של שישה ניצחונות מתוך שישה משחקים והפכה לקבוצה היחידה שהשיגה שישה ניצחונות רצופים בעונת 2010/2011.

בינואר 2011 זניט סנקט פטרבורג הודחה משלב חצי גמר ליגת האלופות של מדינות חבר העמים והעפילה לגמר טורניר MatchWorldCup שנערך בדובאי, שם הפסידה בגמר לאל-הילאל בפנדלים והיה זה הפסדה היחיד בטורניר. במרץ 2011 זניט הודחה משלב שמינית גמר הליגה האירופית, לאחר הפסד 3:2 בסיכום הכולל מול טוונטה אנסחדה, שהדיחה שלב קודם קבוצה רוסייה נוספת - רובין קאזאן.

זניט העפילה לשמינית גמר הגביע הרוסי לעונת 2010/2011, לאחר שגברה 3:1 על יריבתה העירונית, דינמו סנקט פטרבורג. במרץ 2011 הקבוצה זכתה בסופרקאפ הרוסי השני שלה והשלישי סך הכל, לאחר שגברה 1:0 על צסק"א מוסקבה בגמר. צסק"א נקמה כחודש לאחר מכן, כאשר הדיחה אותה משלב רבע גמר הגביע הרוסי. בספטמבר 2011 העפילה לרבע גמר הגביע הרוסי לעונת 2011/12 והפסידה לבסוף לדינמו מוסקבה. באפריל 2012 זכתה באליפות שנייה ברציפות, לאחר שהבטיחה את המקום הראשון שלושה מחזורים לסיום.

בעונת 2011/2012, הקבוצה הוגרלה לשחק בשלב הבתים של ליגת האלופות מול פורטו, שחטאר דונצק ואפואל ניקוסיה והעפילה מהמקום השני לשלב שמינית גמר ליגת האלופות לראשונה בתולדותיה והתמודדה מול בנפיקה ליסבון; במשחק הראשון היא גברה על בנפיקה בתוצאה 3:2 אך במשחק השני הפסידה והודחה מהטורניר בשלב שמינית גמר ליגת האלופות.

בעונת 2012/2013 סיימה כסגנית האלופה, לאחר שצסק"א הבטיחה זכייה באליפות מחזור אחד לסיום. הקבוצה השתתפה 3 פעמים בסופרקאפ הרוסי, מתוכם זכתה פעמיים (ב-2008 וב-2011) כשב-2013 הפסידה לצסק"א מוסקבה.

בעונת 2013/14 הקבוצה התמודדה במסלול הליגה בשלבי המוקדמות של ליגת האלופות והעפילה לפלייאוף אחרי שדרסה בביתה 0:5 את נורדשלנד מדנמרק. במסגרת שלב הפלייאוף וההעפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות, זניט הוגרלה לשחק מול פאסוס די פריירה, שסיימה את עונת 2012/13 במקום השלישי בליגה הבכירה בפורטוגל. זניט גברה על פאסוס 8:3 בסיכום הכללי (4:1 בפורטוגל, 2:4 בבית) והעפילה לשלב הבתים בליגת האלופות בפעם השנייה ברציפות והוגרלה מול פורטו, אתלטיקו מדריד, ואוסטריה וינה. הקבוצה סיימה במקום השני, על חשבון פורטו ואחרי אתלטיקו מדריד והעפילה לשמינית גמר ליגת האלופות, למשחק התמודדות מול בורוסיה דורטמונד, על כרטיס לרבע הגמר. כשבמשחק הראשון זניט הפסידה באצטדיונה הביתי בתוצאה 2–4 ולא העפילה לשלב הבא חרף ניצחון 2:1 בשלב הגומלין. לאחר שזניט לא הצליחה לגבור גם על יריבתה טום טומסק, במחזור ה-21 בליגה וירדה למקום השני, פוטר מאמנהּ לוצ'יאנו ספאלטי והוחלף בסרגיי סמאק, שמונה למאמן זמני. ספאלטי ספג ביקורת על כך שבעונתו האחרונה בקבוצה, לזניט היה מיעוט שערים במשחקי הבית. בליגת האלופות עמד מאזנהּ על שני שערים בשלושה משחקי בית לעומת שלושה שערים בחוץ. גם בליגה הרוסית, הקבוצה הבקיעה במשחקי חוץ 35% יותר מאשר בבית.

תחת אנדרה וילאש בואש

אנדרה וילאש בואש, ספטמבר 2014.

שחקני זניט, לקראת המשחק מול א.א.ל. לימסול. 15 באוגוסט 2014.

ב-20 במרץ 2014 אנדרה וילאש בואש התמנה למאמן הקבוצה וכמאמן ראשי עד שנת 2016, כשהוא מרוויח 6.2 מיליון ליש"ט לעונה, בהתאם לחוזה שנחתם. לאחר מינויו, הוביל רצף ניצחונות של הקבוצה על יריבותיה (6:2 על רובין קאזאן, 4:1 על קרסנודאר) לקראת התבססות בראש טבלת האליפות. בגביע הרוסי הקבוצה הודחה בשלב שמינית הגמר על ידי ארסנל טולה, שניצחה 3:2 בהארכה. באותה עונה זכתה הקבוצה באליפות, 2 מחזורים לפני סיום העונה.

בעונת 2014/15 העפילה הקבוצה לשלב הבתים בליגת האלופות אחרי שגברה על א.א.ל. לימסול (3:1) ועל סטנדרד ליאז' (4:0). זניט הוגרלה לבית ג' מול באייר לברקוזן, בנפיקה ליסבון ומונקו. הקבוצה סיימה את הטורניר במקום השלישי בבית, אחרי 3 הפסדים (בית וחוץ מול באייר לברקוזן וחוץ מול מונקו), 2 ניצחונות (מול בנפיקה בבית ובחוץ) ותוצאת שוויון (מול מונקו בבית). מאחר שסיימה במקום השלישי בבית, הקבוצה הודחה לליגת אירופה, שבה העפילה עד לשלב רבע הגמר אחרי שגברה על פ.ס.וו איינדהובן (2:0, 2:0) ועל טורינו (2:0, 0:1) אך הודחה על ידי סביליה (1:2, 2:2).

בעונת 2015/16 הקבוצה סיימה במקום הראשון בבית שלה בשלב הבתים של ליגת האלופות לאחר שניצחה את כל יריבותיה: גנט, ולנסיה וליון, אולם הודחה בשלב שמינית הגמר על ידי קבוצת בנפיקה ליסבון. באותה עונה זכתה בגביע הרוסי לאחר שגברה על צסק"א מוסקבה בגמר הגביע בתוצאה 4:1 וסיימה במקום השלישי בליגה.

תקופת חילופי המאמנים

ב-24 במאי 2016, הוחתם המאמן הרומני של שחטאר דונייצק, מירצ'ה לוצ'סקו, למאמן זניט למשך שנתיים שבמהלכן ירוויח חמישה מיליון יורו לעונה. הקבוצה בהדרכתו זכתה בסופרקאפ הרוסי לאחר שגברה 0:1 על צסק"א מוסקבה.

בעונת 2016/2017 השתתפה הקבוצה בשלב הבתים של הליגה האירופית. בשלב הבתים ניצחה פעמיים את מכבי תל אביב ודאנדוק האירית, ניצחה את א.ז. אלקמאר פעם אחת ועל אף שהפסידה לה במחזור האחרון סיימה במקום הראשון בבית והעפילה לשלב 32 האחרונות.

לקראת סיום עונת 2016/2017 זניט עזבה את אצטדיון פטרובסקי ועברה לארח את משחקי הבית שלה באצטדיון קרסטובסקי החדש. בסיום העונה סיימה במקום השלישי בליגה ולוצ'סקו פוטר בשל חוסר יכולתו להביא להעפלה לליגת האלופות.

ב-1 ביוני 2017 הנהלת הקבוצה הכריזה על מינויו של המאמן האיטלקי רוברטו מאנצ'יני למאמן הראשי. רשמית, הוא הוחתם למשך 3 שנים עם אופציה להארכה בשנתיים נוספות.

• 

  מירצ'ה לוצ'סקו — מאמן זניט ממאי 2016 ועד מאי 2017

• 

  רוברטו מנצ'יני כמאמן זניט, בפגישה עם נשיא הקבוצה, סרגיי פורסנקו.

• 

  השחקנים הארגנטינאים של זניט היו קבוצת הזרים העיקרית בזניט בעונת 2018. משמאל לימין: מתיאס קראנביטר, עמנואל ממאנה, לאנדרו פארדס, סבסטיאן דריוסי, אמיליאנו ריגוני.

בעונת 2017/2018 זניט השתתפה שוב בליגה האירופית ופתחה את עונתה באירופה בשלב המוקדמות השלישי נגד בני יהודה תל אביב, עליה גברה בתוצאה 2:0 וחרף הפסד מפתיע במגרשה הבייתי 1:0 העפילה לשלב הבא. היא הצליחה לגבור על אוטרכט ולהעפיל לשלב הבתים בליגה האירופית, שנה שנייה ברציפות. במהלך חלון ההעברות בקיץ 2017, קמפיין הרכישה של זניט היה לגדול ביותר בתולדותיה משביצעה רכישה של 14 שחקנים חדשים, רובם זרים. היא הוציאה סכום של 85 מיליון דולר ושחררה משורותיה 19 שחקנים, מהם 9 שחקנים שהושאלו. באותה עונה הודחה הקבוצה בשלב שמינית גמר הליגה האירופית לאחר שסיימה במקום הראשון בבית עם מאזן של 5 ניצחונות ושוויון 1 וללא הפסד ועם כמות השערים הגבוהה ביותר בשלב הבתים, לאחר שהבקיעה 17 שערים. הקבוצה אומנם גברה על סלטיק אך הפסידה לר.ב. לייפציג בסיכום הכולל.

בטורניר הגביע הקבוצה הודחה בשלב 16 האחרונות ליריבתה העירונית דינמו סנקט פטרבורג, חרף היותה הפייבוריטית במפגש. בליגה, זניט פתחה את עונת 2017/2018 בליגת העל הרוסית בכדורגל עם רצף של 11 משחקי ליגה רצופים ללא הפסד. ברם, היא איבדה גובה בהמשך, התקשתה לחבר רצף ניצחונות והגיעה לנתון של 5 משחקי שוויון רצופים ואפשרה ללוקומוטיב מוסקבה לעקוף אותה ולזכות באליפות על חשבונה כשזניט מסיימת את העונה במקום החמישי, במה שמהווה להישג הגרוע ביותר בתולדות הקבוצה, מאז נרכשה על ידי גזפרום בדצמבר 2006. ב-13 במאי 2018, מנצ'יני והנהלת הקבוצה הסכימו לבטל את החוזה ביניהם ללא תשלום פיצויים זה לזה, לאחר שסיכם לאמן את איטליה.

תקופת סרגיי סמאק

סרגיי סמאק, מאמן זניט.

ב-29 במאי 2018 מונה סרגיי סמאק, שחקן עבר בקבוצה, למאמן הראשי, תמורת מיליון יורו לעונה ובכך היה למאמן הרוסי הראשון על הקווים בזניט מאז 2002 שאינו ממלא מקום. הוא החזיר שחקנים רבים לסגל שנשלחו קודם להשאלה ביניהם כריסטיאן נובואה, רוברט מאק, ארטיום דזיובה, לואיס נטו, אולג שאטוב ומיכאיל קרז'אקוב. מנגד עקב ריבוי זרים בקבוצה שלח להשאלה את לוקה ג'ורג'ביץ' (שהוחזר בקיץ 2019) ואמיליאנו ריגוני (שהוחזר בחורף 2019). ההעברה היחידה בקיץ 2018 הייתה של קלאודיו מרקיזיו שהגיע אליה כשחקן חופשי לאחר ששוחרר מיובנטוס. בנוסף יורי לודיגין, יגור באבורין, דמיטרי פולוז ואיברגים צלאגוב הושאלו לקבוצות אחרות. עם זאת, בפברואר 2019 הקבוצה חיזקה את הסגל עם רכישתם של וילמר בריוס, סרדאר אזמון ויארוסלב רקיצקי, שהתאפשרה אחרי מכירתו של לאנדרו פארדס לפריז סן ז'רמן תמורת 47 מיליון יורו.

במפעלים האירופים זניט הייתה על סף הדחה בסיבוב המוקדמות השלישי של הליגה האירופית בעקבות הפסד 4:0 לדינמו מינסק אך הקבוצה רשמה את אחד הקאמבקים הגדולים בתולדות המפעל, כשניצחה 8:1 באצטדיון פטרובסקי, במשחק ללא קהל והייתה לקבוצה החמישית בהיסטוריה של הכדורגל האירופי לחזור מפיגור 4 שערים ומעלה ולנצח במשחק גומלין. הקבוצה העפילה לשלב 32 האחרונות בליגה האירופית והפכה לקבוצה הרוסית הראשונה שמעפילה לפלייאוף המפעלים האירופיים כבר 9 עונות רצופות. בסופו של דבר הודחה באותה עונה בשלב שמינית הגמר, אחרי שהגיעה למאזן של 9 משחקים ללא ניצחון במשחקי חוץ באירופה וללא ניצחונות חוץ כלל בעונת 2018/2019.

בגביע הקבוצה פגשה את וולגר אסטרחן, בשלב 16 האחרונות ואחרי שגברה עליה בתוצאה 0–4 העפילה לשלב שמינית הגמר. אך הודחה בשמינית הגמר על ידי רוסטוב בעקבות תבוסה 3:1. את עונת 2018/2019 בליגה זניט פתחה עם 5 ניצחונות רצופים ללא ספיגת שער, בהישג הטוב ביותר שלה מאז 1997 ועם 8 מחזורים רצופים ללא הפסד והצליחה להתבסס בראש טבלת האליפות במשך 30 מחזורים רצופים כשהיא מובילה את טבלת האליפות במשך כל העונה כולה. ברם הגיעה גם למאזן עגום של 5 הפסדים, שהוא המאזן הגרוע ביותר שלה מאז 2009. עם זאת, סמאק הצליח היכן שקודמיו נכשלו והוביל את זניט לזכייה באליפות רוסיה (3 מחזורים לסיום) ולהתמודדות בליגת האלופות, לאחר היעדרות של 5 שנים.

הישגים לפי עונה

ברית המועצות

להצגת הישגי זניט באליפות הסובייטית לחצו על "הצגה" משמאל
עונה	ליגה	מיקום	משחקים	ניצחונות	שוויונות	הפסדים	יחס	ניקוד	גביע	הערות	מלך השערים
1936	ליגה B‏	3	6	2	3	1	19−4	13	שמינית גמר		לברנטייב — 3
	ליגה B	6	7	2	1	4	6−13	12
1937	ליגה B	4 ‏	12	5	3	4	22−18	25	שלב 64 האחרונות		סמאגין — 7
1938	ליגה A‏	14	25	7	10	8	38−57	24	שמינית גמר		לריונוב — 9
1939	ליגה A‏	11	26	7	7	12	30−46	21	גמר		שלאגין — 8
1940	ליגה A	10	24	6	6	12	37−42	18	-		אודינצוב — 9
1941	ליגה A	11	8	2	3	3	12−14	7	-	העונה לא שוחקה עד תום	לוין-קוגן, קורוטקוב — 3
1944									מחזיקת הגביע	הליגה לא נערכה
1945	ליגה I	6	22	8	7	7	35−31	23	חצי גמר		צ'וצ'לוב — 9
1946	ליגה I	9	22	5	5	12	22−45	15	שמינית גמר		קומארוב — 6
1947	ליגה I	6	24	10	2	12	35−49	22	רבע גמר		קומארוב — 10
1948	ליגה I	13	26	4	9	13	29−48	17	שמינית גמר		מריוטין — 7
1949	ליגה I	5	34	17	8	9	48−48	42	רבע גמר		אורלוב, קומארוב — 12
1950	ליגה А	6	36	19	5	12	70−59	43	רבע גמר		קורוטקוב — 22
1951	ליגה A	7	28	10	8	10	36−40	28	שמינית גמר		ז'ילין — 12
1952	ליגה A	7	13	6	2	5	20−21	14	רבע גמר		איבנוב — 5
1953	ליגה A	5	20	11	1	8	25−21	23	שמינית גמר		קטרובסקי — 8
1954	ליגה A	7	24	8	7	9	27−26	23	חצי גמר		וולודין, קטרובסקי — 6
1955	ליגה A	8	22	5	8	9	23−36	18	שמינית גמר		דניסוב — 5
1956	ליגה A	9	22	4	11	7	27−43	19	-		גולבסקי — 7
1957	ליגה A	10	22	4	7	11	23−41	15	שמינית גמר		צאריצין — 5
1958	ליגה A	4	22	9	8	5	41−32	26	שמינית גמר		מורוזוב — 7
1959	ליגה A	8	22	8	4	10	29−38	20	-		מורוזוב — 7
1960	ליגה A	15	30	14	5	11	47−37	33	16 האחרונות		איבנוב, מורוזוב — 9
1961	ליגה A	13	32	12	8	12	50−52	31	חצי גמר		בורצ'לקין — 11
1962	ליגה A	11	32	11	7	14	53−42	29	16 האחרונות		בורצ'לקין — 12
1963	בית I בליגה A	6	38	14	17	7	45−32	45	16 האחרונות		בורצ'לקין, ריזאנוב — 10
1964	בית I בליגה A	11	32	9	9	14	30−35	27	שמינית גמר		זאווידונוב — 7
1965	בית I בליגה A	9	32	10	12	10	32−32	32	16 האחרונות		בורצ'לקין — 8
1966	בית I בליגה A	16	36	10	8	18	35−54	28	שמינית גמר		וסילייב — 9
1967	בית I בליגה A	19 ↓	36	6	9	21	28−63	21	16 האחרונות	חרף התוצאה בליגה, הוחלט שלא להדיח את זניט לליגת המשנה בחגיגות ה-50 למהפכת אוקטובר	סולובייב — 5
1968	בית I בליגה А	11	38	10	14	14	35−49	34	16 האחרונות		גונצ'רוב — 9
1969	בית I בליגה А	9	32	9	11	12	28−37	29	שמינית גמר		גונצ'רוב — 6
1970	ליגת העל	14	32	10	7	15	30−40	27	רבע גמר		אונאנוב — 10
1971	ליגת העל	13	30	8	10	12	29−32	26	רבע גמר		סאדירין — 8
1972	ליגת העל	7	30	11	11	8	44−30	33	רבע גמר		חרומצ'נקוב — 12
1973	ליגת העל	11	30	9	3+9	9	33−35	21	שמינית גמר		זינצ'נקו — 8
1974	ליגת העל	7	30	8	15	7	36−41	31	שמינית גמר		סטרפטוב — 7
1975	ליגת העל	14	30	7	10	13	27−42	24	שמינית גמר		מרקין — 6
1976	ליגת העל (אביב)	13	15	4	5	6	14−15	13	שמינית גמר		מרקין — 5
	ליגת העל (סתיו)	5	15	6	4	5	22−16	16			מרקין — 13
1977	ליגת העל	10	30	8	12	10	34−33	28	חצי גמר		קלמנטייב — 8
1978	ליגת העל	10	30	9	8	13	31−46	26	רבע גמר		קלמנטייב — 10
1979	ליגת העל	10	34	11	9	14	41−45	30	שלב הבתים	נקודה אחת הורדה בשל חריגה בכמות שוויונות	קזאצ'ונוק — 16
1980	ליגת העל		34	16	10	8	51−42	42	שלב הבתים		קזאצ'ונוק — 12
1981	ליגת העל	15	34	9	10	15	33−43	28	שמינית גמר		צ'וחלוב — 17
1982	ליגת העל	7	34	12	9	13	44−41	33	שלב הבתים		דמיטרייב — 12
1983	ליגת העל	4	34	15	11	8	42−32	40	חצי גמר		צ'וחלוב — 11
1984	ליגת העל		34	19	9	6	60−32	47	גמר גביע		ז'לודקוב — 17
1985	ליגת העל	6	34	14	7	13	48−38	35	חצי גמר	מחזיקת הסופר-קאפ הסובייטי	קלמנטייב — 14
1986	ליגת העל	4	30	12	9	9	44−36	33	חצי גמר	גמר גביע הפדרציה הסובייטי	ז'לודקוב — 9
1987	ליגת העל	14	30	7	10	13	25−37	24	שמינית גמר		דנילוב — 5
1988	ליגת העל	6	30	11	9	10	35−34	31	שמינית גמר		דמיטרייב — 9
1989	ליגת העל	16	30	5	9	16	24−48	19	שמינית גמר	על פי חוקי הליגה זניט הייתה אמורה להיות מודחת לליגה הראשונה	צ'וחלוב — 8
1990	הליגה הראשונה	18	38	8	14	16	35−41	30	16 האחרונות		רדצ'נקו — 11
1991	הליגה הראשונה	18	42	11	14	17	44−50	36	‏16 האחרונות	מאחר שסיימה אחרונה בליגה זניט הייתה אמורה להיות מודחת לליגה השנייה, אך בשל פירוק ברית המועצות צורפה לליגת העל הרוסית	ז'לודקוב — 8
1992									‏64 האחרונות
סך הכל	הליגה העליונה (50)		1410								בורצ'לקין — 78
	הליגה הראשונה (5)		105								רדצ'נקו — 11

רוסיה

להצגת הישגי זניט באליפות הרוסית לחצו על "הצגה" משמאל
עונה	ליגה	מיקום	משחקים	ניצחונות	שוויונות	הפסדים	יחס	ניקוד	גביע	הערות	מלך השערים
1992	ליגת העל	‏16	30	10	8	12	39−45	28	64 האחרונות	שוחק הגביע הסובייטי	קוליק — 13
1993	הליגה הראשונה, "מרכז"	2	38	25	8	5	87−33	58	16 האחרונות		קוליק — 36
1994	הליגה הראשונה	13	42	14	12	16	44−49	40	32 האחרונות		קוליק — 9
1995	הליגה הראשונה		42	24	5	13	65−42	77	16 האחרונות		קוליק — 19
1996	ליגת העל	10	34	13	4	17	32−37	43	16 האחרונות		קוליק — 11
1997	ליגת העל	8	34	13	10	11	28−29	49	חצי גמר		גורשקוב — 5
1998	ליגת העל	5	30	12	11	7	42−25	47	שמינית גמר		פאנוב, מקסימיוק — 8
1999	ליגת העל	8	30	9	12	9	36−34	39	מחזיקת הגביע		פופוביץ' — 7
2000	ליגת העל	7	30	13	8	9	38−26	47	1/16		פופוביץ' — 10
2001	ליגת העל		30	16	8	6	52−35	56	16 האחרונות		פופוביץ' — 7
2002	פרמייר-ליג	10	30	8	9	13	36−42	33	גמר		קרז'אקוב — 14
2003	פרמייר-ליג		30	16	8	6	48−32	56	1/8	מחזיקת גביע הפרמייר ליג	קרז'אקוב — 13
2004	פרמייר-ליג	4	30	17	5	8	55−37	56	שמינית גמר		קרז'אקוב — 18
2005	פרמייר-ליג	6	30	13	10	7	45−26	49	חצי גמר		ארשבין — 9
2006	פרמייר-ליג	4	30	13	11	6	42−30	50	חצי גמר		ארשבין — 7
2007	פרמייר-ליג		30	18	7	5	54−32	61	רבע גמר		פוגרבניאק — 11
2008	פרמייר-ליג	5	30	12	12	6	59−37	48	רבע גמר	מחזיקת הסופרקאפ הרוסי	פתיח טקה — 8
2009	פרמייר-ליג		30	15	9	6	48−27	54	16 האחרונות		טקה — 8
2010	פרמייר-ליג		30	20	8	2	61−21	68	מחזיקת הגביע		קרז'אקוב — 13
2011/12	פרמייר-ליג		44	24	16	4	85−40	88	רבע גמר	מחזיקת הסופרקאפ הרוסי	קרז'אקוב — 23
									רבע גמר
2012/13	פרמייר-ליג		30	18	8	4	53−25	62	חצי גמר	גמר הסופרקאפ	קרז'אקוב — 10
2013/14	פרמייר-ליג		30	19	6	5	63−32	63	16 האחרונות	גמר הסופרקאפ	האלק — 17
2014/15	פרמייר-ליג		30	20	7	3	58−17	67	שמינית גמר		האלק — 15
2015/16	פרמייר-ליג		30	17	8	5	61−32	59	מחזיקת הגביע	מחזיקת הסופרקאפ	האלק — 17
2016/17	פרמייר-ליג		30	18	8	4	50-19	61	16 האחרונות	מחזיקת הסופרקאפ הרוסי	ארטיום דזיובה — 13
2017/18	פרמייר-ליג	‏5	30	14	10	5	46-20	53	16 האחרונות	‏	אלכסנדר קוקורין — 10
2018/19	פרמייר-ליג	‏	26	18	3	5	49−25	57	שמינית גמר	‏	סרדאר אזמון — 12
2019/20	פרמייר-ליג	‏							?	‏

זניט במפעלים האירופיים

ערך מורחב – זניט סנקט פטרבורג במפעלים האירופיים

יריבויות

היריבות העירונית

ערך מורחב – הדרבי של סנקט פטרבורג

עד 2018 היו שני מועדונים עיקריים בסנקט פטרבורג, דינמו וזניט ולהן היסטוריה ותיקה וארוכה של יריבות עירונית הכוללת איבה הדדית, אף שידה של זניט הייתה על העליונה במרבית המפגשים. שורשי היריבות נעוצים עמוק בתוך ההיסטוריה של שני המועדונים ובעיקר בזיהוי הפוליטי שלהם. דינמו הוקמה כקבוצת הכדורגל של המשטרה וזרועות הביטחון ולכן זוהתה כקבוצתו של הממסד והשלטונות. לפיכך, באופן טבעי, הפכה זניט לקבוצה המקופחת, שבשל קיפוחה לכאורה על ידי השלטונות נאלצה להאבק על קיומה במרבית השנים עד להתפרקות ברית המועצות, אף על פי שהגיעה להישגים ספורטיביים טובים יותר מיריבתה. מאז 1990 משחקי הדרבי ביניהן קיבלו אופי תחרותי פחות, לאור התחזקותה של קבוצת זניט והיחלשות דינמו, מאז 2003 הקבוצה גם זוכה לתמיכה ממשלתית נרחבת. משחק הדרבי האחרון נערך באוקטובר 2017 לאחר שדינמו עברה לעיר סוצ'י והפכה לקבוצת סוצ'י.

היריבות עם ספרטק

ערך מורחב – דרבי ערי הבירה (רוסיה)

מאז העשור הראשון של המאה ה-21 לזניט יש יריבות חזקה עם ספרטק מוסקבה על ההגמוניה של הכדורגל הרוסי. הישגיה של זניט בעשור הראשון של המאה ה-21 לצד החלשות של ספרטק אומנם ציננו את היריבות ביניהן, אך היריבות עודנה מהווה לאחת המתוחות ביותר בכדורגל הרוסי ומכונה לעיתים "הסופרקלאסיקו הרוסי".

צסק"א מוסקבה מהווה אף היא יריבה עיקרית, אף על פי שזוהי יריבות שהחלה רק מאז 1996 ומשחקים נגד לוקומוטיב מוסקבה ודינמו מוסקבה תמיד משכו קהל רב לאצטדיונים.

אצטדיונים ומתקן אימונים

אצטדיונים

ערכים מורחבים – גזפרום ארנה, אצטדיון פטרובסקי

גזפרום ארנה, באי קרסטובסקי

מגרש הבית המשני של זניט, אצטדיון פטרובסקי, בסנקט פטרבורג.

לאורך השנים מאז 1936 זניט אירחה את משחקי הבית שלה ב-12 אצטדיונים שונים. במחצית מהם נערכו עד חמישה משחקים בלבד.

מאז ה-10 באוגוסט 1994 ועד יוני 2017 מגרש הבית של הקבוצה היה אצטדיון פטרובסקי (לשעבר האצטדיון על שם לנין). כיום מכיל האצטדיון 21,570 מושבים. לקראת עונת 2017/2018 הקבוצה עברה לארח את משחקיה באצטדיון קרסטובסקי החדש, המכיל 64,468 מושבים.

בתחילה שחקני קבוצת LMZ (שקדמה לזניט) אירחה את משחקיה במגרש הפרולטריון. ב-1934 הקבוצה אירחה באצטדיון KSI (האינטרנציונל האדום הספורטיבי) שבשדרות קונדראטייב בעיר לנינגרד. האצטדיון הכיל אומנם 5,000 מושבים אך במשחק הבכורה של קבוצת סטאלינץ בליגה הסובייטית, ב-17 ביוני 1936 הגיעו 8,000 צופים.

בשנת 1938 שחקני הקבוצה עברו להתאמן במגרש אחר בכיכר נובוצ'רקסק ואירחו משחקים באצטדיון על שם לנין. בשנת 1939 מועצת העיר לנינגרד תכננה לבנות אצטדיון עבור הקבוצה, אך פרוץ מלחמת העולם השנייה טרף את הקלפים והתוכניות נזנחו.

באצטדיון על שם לנין הקבוצה אירחה חמש מתוך ששה משחקים ביתיים במסגרת הגביע הסובייטי בעונות 1936–1939. המשחק הבכורה שלה בליגת העל הסובייטית הגיעו 25,000 צופים ב-30 במאי 1938. בשנות מלחמת העולם המגרש נזנח ומשנת 1944 זניט אירחה את משחקיה באצטדיון דינמו לנינגרד שהיה בעל תכולה של 15,000 עד 25,000 צופים.

בשנים 1950–1992 ובמחצית הראשונה של 1995 זניט שיחקה באצטדיון קירוב (תכולה של 100,000 צופים; מ-1980: 74,000 ומ-1994: 62,000 צופים). בקיץ 2006 החלו עבודות הריסת האצטדיון לקראת בניית אצטדיון חדש באי קרסטובסקי

מספר משחקים ביתיים זניט אירחה באצטדיון על שם לנין בשנים 1963, 1966-1969, 1975, 1978-1981. משחק אחד במסגרת הגביע ב-1978 ובשנים 1990 ו-1993 זניט אירחה בהיכל הספורט זניט שברחוב בוטלרוב בסנקט פטרבורג, מספר משחקים בשנים 1980–1990 ו-1992 — זניט אירחה באצטדיון פטרובסקי. משחק אחד נערך באצטדיון לוץ' בעיר בשנת 1992 ובמגרש החלופי לאצטדיון קירוב.

מתקן האימונים

ערך מורחב – פארק אודלני

מתקן האימונים של זניט נמצא בפארק אודלני בסנקט פטרבורג והוא הוקם בשנת 1968.

מתקן האימונים מהווה מקום מפלט עבור שחקני ואנשי הקבוצה, באזור הצפוני והשקט של, המתחם מתאפיין בשלושה משטחי כדורגל ומרכז ספורט ברמה הגבוהה ביותר, המכיל אולם-התעמלות ומתקנים רפואיים (שנועדים לטפל בפציעות השחקנים). בשנת 2002 בוצע שיפוץ מסיבי והוא כולל גם משרדים, מתקני בידור וחדרי מנוחה עבור השחקנים ובהם מזגן, חדר אמבטיה, וטלוויזיה עם לוויין. תריסר צוותים מתחזקים את המקום ומספר חברות נושאות באחריות לספק שירותים כמו קייטרינג וטיפול במשטחי האדמה והדשא.

קבוצות בת

מחלקת הנוער

באופן היסטורי התבססה קבוצת הבוגרים של זניט על שחקני בית שצמחו במחלקת הנוער ולא מעט משחקניה הידועים כאנדריי ארשבין, שהובילו את זניט לתארים הגדולים בתולדותיה יצאו ממנה. למרות זאת, רק באמצע העשור הראשון של שנות ה-2000, זכתה קבוצת הנוער של זניט (Зенит-М) באליפות רוסיה בכדורגל לנוער, בשנת 2009. אומנם ב-2010 הקבוצה הובילה במרבית העונה אך הפסידה את האליפות לספרטק מוסקבה. בעונת 2014/2015 הודחה בשלב 16 האחרונות של ליגת האלופות לנוער.

זו אחת ממחלקות הנוער הגדולות והענפות ביותר ברוסיה.

זניט-2

ערך מורחב – זניט-2 סנקט פטרבורג

זניט-2 היא קבוצת המילואים של המועדון, שמשחקת כיום בליגת המשנה הרוסית. הקבוצה נוסדה בשנת 1993, בשנת 2001 שונה שמה ל"מועדון הכדורגל לוקומוטיב-זניט", בשנת 2002 השם שונה ל"זניט-2". כוכבי עבר והווה רבים גדלו בקבוצה לאורך השנים.

אוהדים

אוהדי זניט

דמיטרי מדבדב עם אוהדים במתחם אצטדיון קרסטובסקי ההולך ונבנה. 30 במאי 2010

זניט בתרבות הרוסית

שירים רבים הוקדשו לקבוצה כולל מלהקות וזמרים נודעים כדוגמת אלכסנדר רוזנבאום ולהקות "סיקרט" ולהקת "ביווני" אף הקדישה רצועות מתוך 4 אלבומים.

בעונת 2015/2016 זניט הוכתרה כקבוצת הכדורגל הפופולרית ביותר ברוסיה.

ארגוני האוהדים

ארגון האוהדים הראשון של זניט נוסד בשנת 1980 כיציע 33. המספר 33 הוא למעשה הדמיון לראשי התיבות באותיות קיריליות ЗЗ = За Зенит ("למען זניט"). הארגון התקיים עד שנות ה-90. ישנם ארגוני אוהדים נוספים כדוגמת ארגון הכחולים-לבנים תכולים, בראשי תיבות SBG (באותיות קיריליות, СБГ) אך ארגון האוהדים העיקרי והגדול ביותר הוא הלנדסקרונה, הנחשב לאולטראס של זניט ולאחד מארגוני האוהדים הקיצוניים והגזענים באירופה.

פעמים רבות שזניט נקנסה בעבר בשל התנהגות אוהדיה ביציעים כנגד שחקנים שחורים של קבוצות יריבות. כך למשל במשחק במסגרת גביע אופ"א בעונת 2007/2008 זניט נקנסה ב-9,000 יורו לאחר שבמשחק מול מרסיי אוהדי זניט העליבו את השחקנים השחורים של המועדון והשליכו קליפות בננה על המגרש.

המנון הקבוצה הישן

העיר על נבה החופשית היכן שאוהדים את "זניט" מילדות האזיני, לנינגרד, לך אני אשיר שיר מלא רגש. אנו חברייך האמיתיים, את נותנת לנו השראה תמיד. מגזר 33 - איתך במזג אוויר רע, ובחום בכל לבנו ונשמתנו אנו איתך. אם לך לא קל והרחק תהיי מביתך, נהיה אנו איתך, "זניט", אנחנו איתך תמיד, לעולם לא תהיי לבד! אם היריב הוא - "ספרטק" אל תשכחי את התקפותייך. "המבורג" ו"ראפיד", את כולם ננצח, "זניט" לנינגרד ילידתנו! רוצה אני שהדגל הכחול יתנופף מעל כל העולם, והמדינה. את גביע אופ"א, "זניט" שלנו תיקח ונשיר את שיר הניצחון!

Город над вольной Невой, Где болеют за «Зенит» родной, Слушай, Ленинград, я тебе спою Задушевную песню свою. Мы твои верные друзья, Будем вдохновлять тебя всегда. Сектор 33 — в непогоду, в зной Мы душою и сердцем с тобой. Если тебе нелегко, Будешь ты от дома далеко, Мы с тобой, «Зенит», мы с тобой всегда, Ты не будешь один никогда! Если соперник — «Спартак», Ты не забывай своих атак. «Гамбург» и «Рапид», всех он победит, Наш родной ленинградский «Зенит»! Я хочу, чтоб флаг голубой Реял над всем миром и страной. Кубок УЕФА наш «Зенит» возьмёт И победную песню споёт!

סגל הקבוצה

שחקני זניט במדי עונת 2018/2019

שחקני זניט חוגגים את הזכייה באליפות רוסיה 2007

נכון ל-15 ביוני 2019:

מס' עמדה שם 3 בלם דניס טרנטייב 6 בלם ברניסלב איבנוביץ' (קפטן) 7 חלוץ סרדאר אזמון 8 קשר מתיאס קראנביטר 9 חלוץ אלכסנדר קוקורין (אינו משחק בפועל) 10 קשר קלאודיו מרקיזיו 11 חלוץ סבסטיאן דריוסי 14 קשר דאלר קוזיאייב 15 קשר אלמיר נביאולין 16 קשר כריסטיאן נובואה 17 קשר אולג שאטוב 18 קשר יורי ז'ירקוב 19 מגן איגור סמולניקוב 20 קשר רוברט מאק 21 קשר אלכסנדר ירוחין 22 חלוץ ארטיום דזיובה

מס' עמדה שם 23 בלם מיחה מבליה 24 חלוץ אמיליאנו ריגוני 25 קשר וילמר בריוס 27 קשר מגומד אוזדוייב 29 חלוץ אנטון זבולוטני 30 בלם עמנואל ממאנה 33 קשר הרנני 38 חלוץ לאון מוסאייב 44 בלם יארוסלב רקיצקי 71 שוער מיכאיל קרז'אקוב 77 חלוץ לוקה ג'ורג'ביץ' 99 שוער אנדריי לוניוב

כדורגלנים מפורסמים בעבר ובהווה

• לב בורצ'לקין
• יורי ז’לודקוב
• אנטולי דוידוב
• מיכאיל ביריוקוב
• אנטולי טימושיוק
• יארוסלב רקיצקי
• אלכסנדר ספיבאק
• אלכסנדר קרז'אקוב
• אנדריי ארשאבין
• פאבל סדירין
• קונסטנטין זיריאנוב
• ויאצ'סלב מלאפייב
• פאבל פוגרבניאק
• אלכסנדר אניוקוב
• ארטיום דזיובה
• ויקטור פייזולין
• דמיטרי בוגאייב
• יבגני צ'רנוב
• דניס טרנטייב
• רומן ברזובסקי
• יוהאן מולו
• חאבי גארסיה
• לואיס נטו
• פרננדו ריקסן
• סרקיס הובספיאן
• ווקאשין יובאנוביץ'
• ניקולאס לומבארטס
• פאתיח טקה
• סרדאר אזמון
• ראדק שירל
• מיחה מבליה
• רוברט מאק
• מרטין שקרטל
• היון יונג מין
• לי הו
• אקסל ויטסל
• קאמיל צ'ונט
• קים דונג ג'ין
• אריק האגן
• דני
• כריסטיאן נובואה
• וילמר בריוס
• דומניקו קרישיטו
• קלאודיו מרקיזיו
• לאנדרו פארדס
• סבסטיאן דריוסי
• עמנואל ממאנה
• מתיאס קראנביטר
• אמיליאנו ריגוני
• האלק
• ג'וליאנו דה פאולה
• ז'וזה מאוריסיו
• הרנני אסבדו ג'וניור
• יורי לודיגין

קפטני הקבוצה

מאז 1983:

שם	שנים
ניקולאי לאריונוב	1983 - 1984
מיכאיל ביריוקוב	1984 - 1990
מיכאיל לוין	1991
אלכסיי נאומוב	1992
אולג דמיטרייב	1993–1994
ולדימיר קוליק	1995–1996
יורי ורנידוב	1997–2000
אנדריי קובלב	2000–2001
אלכסיי איגונין	2001–2003
ולדיסלב רדימוב	2003–2007
אנדריי ארשבין	2007
אריק האגן	2007
אנטולי טימושצ'וק	2007–2009
ויאצ'סלב מלאפייב	2009
אלכסנדר אניוקוב	2009–2012
ויאצ'סלב מלאפייב	2012
דני	2012–2013
רומן שירוקוב	2013
דני	2014–2017
דומניקו קרישיטו	2017–2018
אלכסנדר אניוקוב ברניסלב איבנוביץ'	2018 2018–

צוות מקצועי

מנכ"ל הקבוצה	אלכסנדר מדבדב
מאמן ראשי	סרגיי סמאק
עוזרי המאמן הראשי	אלכסנדר ניזליק ויליאם ארתור דה אוליביירה איגור סימוטנקוב אנטולי טימושצ'וק אלכסנדר אניוקוב
מאמן שוערים	מיכאיל ביריוקוב
מאמני כושר	פליקס לדסמה איוואן קרמינאטי מריה בורובה
מנהל הקבוצה	יורי גוסאקוב יבגני קושלב
המנהל הספורטיבי	חוויאר ריבלטה
סגן המנהל הספורטיבי	ויאצ'סלב מלאפייב
מזכיר העיתונות (דובר הקבוצה)	אנטון מקארנקו

נשיאי/מנכ"לי הקבוצה

מאז 1989:

שם	שנים
יבגני ורשינסקי	1989—1990
ולדיסלב גוסב	1990—1992
לאוניד טופרין	1992—1994
ויטאלי מוטקו	1995–2003
דוד טרקטובנקו	2003–2005
סרגיי פורסנקו	2006–2008
אלכסנדר דיוקוב	2008–2017
ס. פורסנקו	2017–2019
אלכסנדר מדבדב	2019–

מאמנים ראשיים

שם	מדינה	שנים	תארים והישגים	הערות
פאבל בוטוסוב		1935
קונסטנטין ייגורוב		1938 - 1940	גמר הגביע הסובייטי בכדורגל 1939
פיוטר פיליפוב		1936 - 1938, 1940
קונסטנטין למשב		1941 - 1945, 1948 - 1950	מחזיקת הגביע הסובייטי בכדורגל 1944
גאורגי ז'רקוב		1957 - 1960
יבגני יליסייב		1960 - 1964
ולנטין פיודורוב		1964 - 1966
יורי מורוזוב	ברית המועצות, רוסיה	1977 - 1982, 1991, 2000 - 2002	מקום שלישי בליגת העל הסובייטית בכדורגל 1980 גמר גביע אינטרטוטו 2000 מקום שלישי בליגת העל 2001 הגביע הרוסי בכדורגל 2001/2002
ויאצ'סלב מלניקוב		1992 - 1994
פאבל סאדירין	ברית המועצות, רוסיה	1983 - 1987, 1995 - 1996	אלופת ברית המועצות 1984 גמר הגביע 1984 מחזיקת גביע העונה 1985 מקום שלישי בליגת המשנה הרוסית 1995
אנאטולי בישובץ		1997 - 1998
אנאטולי דווידוב		1998 - 2000, 2009	מחזיקת הגביע הרוסי בכדורגל 1998/1999 מקום שלישי באליפות 2009	כיהן כממלא מקום בעונת 2009
ולסטימיל פטרז'לה	רוסיה, צ'כיה	2003 - 2006	מחזיקת גביע הליגה הרוסית סגנית אלופת רוסיה 2003	המאמן הזר הראשון בתולדות זניט
דיק אדבוקאט		2006 - 2009	אלופת רוסיה 2007 מחזיקת הסופרקאפ הרוסי 2008 מחזיקת גביע אופ"א 2008 מחזיקת הסופרקאפ האירופי 2008
סרגיי סמאק		מרץ 2014		כיהן כממלא מקום
לוצ’יאנו ספאלטי		2010 - 2014	מחזיקת הגביע הרוסי בכדורגל 2009/2010 אלופת 2010 מחזיקת הסופרקאפ הרוסי 2011 אלופת 2011/2012 סגנית אלופת 2012/2013
אנדרה וילאס בואס		2014 - 2016	סגנית אלופת 2013/2014 אלופת 2015 מחזיקת הסופרקאפ הרוסי 2015 מחזיקת הגביע הרוסי בכדורגל 2015/2016 מקום שלישי באליפות 2015/2016
מירצ'ה לוצ'סקו		2016 - 2017	מחזיקת הסופרקאפ הרוסי 2016 מקום שלישי באליפות 2016/2017
רוברטו מנצ'יני		2017 - 2018
סרגיי סמאק		2018 -	אלופת 2019

סמל הקבוצה

מאז הקמת הקבוצה היא השתמשה במספר סמלים עיקריים. ב-1936 הקבוצה נקראה "סטלינץ" והיא אימצה דגל בצבעי ירוק ולבן ששימש אותה עד שנת 1940.

בשנת 1939 הקבוצה הפכה לקבוצת זניט והיא אימצה סמל מופשט כשהמילה "זניט" (Зенит) ברוסית מעוצבת בצורת חץ אדום, ששימש את הקבוצה עד שנת 1978, כשצבע הסמל היה כחול.

בשנת 1989 עוצב סמל חדש ובו המילים "מועדון הכדורגל הלנינגרדי" (ЛЕНИНГРАДСКИЙ ФУТБОЛЬНЫЙ КЛУБ) בתוך מסגרת מעוגלת כחולה ובראשה סמל אונייה מוזהב, כפי שהוא מופיע מעל בניין האדמירליות בסנקט פטרבורג וכדורגל בתחתית הסמל. בעונת 1991 הוחזר סמל החץ, אך הקבוצה אימצה מחדש את הסמל משנת 1989, בשנת 1997 לאחר שהקבוצה העפילה חזרה לליגת העל הרוסית בכדורגל. הסמל עוצב מחדש, הפעם עם הכתובת "מועדון הכדורגל של סנקט פטרבורג" (ФУТБОЛЬНЫЙ КЛУБ САНКТ-ПЕТЕРБУРГ), סביב למילה "זניט" בעיצוב חץ, כשהסמל כולו צבוע בכחול.

בשנת 2013 הקבוצה אימצה מחדש את הסמל המופשט יותר של המילה "זניט" בצורת חץ, ללא האלמנטים ששימשו כסמל הקבוצה קודם לכן. בתחתית הסמל נוספה שנת הקמת המועדון "1925", אף שעל חולצות השחקנים הסמל הופיע ללא שנת ההקמה.

באפריל 2016 עיתון הדיילי מייל הבריטי דירג את סמל זניט כאחד מעשרת סמלי קבוצות הכדורגל הגרועים ביותר, נטען שהסמל הקודם ששימש את הקבוצה בשנים 1989–2013 היה טוב יותר ושיקף טוב יותר את היות הקבוצה לקבוצת הכדורגל העיקרית של העיר סנקט פטרבורג, בעוד הסמל החדש הוא נטול ייחוד ונעדר כל סממנים בסיסיים של סמל קבוצת כדורגל.

• 

  דגל זניט, 1925

• 

  סמל קבוצת סטלינץ, לפני הפיכתה לזניט, 1939

• 

  סמל זניט לנינגרד במרבית התקופה הסובייטית

• 

  סמל זניט לנינגרד, לאחר אליפות 1984

• 

  סמל זניט בשנות ה-90

• 

  סמל זניט, 1998–2006

• 

  סמל האליפות של זניט, 2010

• 

  סמל זניט בשנים 2010 - 2013

• 

  דגל זניט

• 

  סמל הקבוצה בשנים 2013–2015

תלבושת

צבע מדי הבית הקבועים של הקבוצה הוא תכלת וצבע מדי החוץ הוא לבן. אלו מדי הקבוצה מאז 1940, כשעד אז שיחקה במדי ירוק-לבן ונקראה בשם סטאלינץ.

2006 מדי בית

2006 מדי חוץ

2006 מדים נוספים

2007 מדי בית

2007 מדי חוץ

2008 מדי בית

2008 מדי חוץ

2008 מדים נוספים

2009 מדי בית

2009 מדי חוץ

2009 מדים נוספים

2010 מדי בית

2010 מדי חוץ

2011-2012 מדי בית

2011-2012 מדי חוץ

2012-2013 מדי בית

2012-2013 מדי חוץ

2013-2014 מדי בית

2013-2014 מדי חוץ

2014-2015 מדי בית

2014-2015 מדי חוץ

2015-2016 מדי בית

2015-2016 מדי חוץ

2016-2017 מדי בית

2017-2018 מדי בית

2017-2018 מדי חוץ

2018-2019 מדי בית

2018-2019 מדי חוץ

בעלים, תקציב וספונסרים ראשיים

מטוס של חברת התעופה "רוסיה" בצבעי זניט

מהתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ועד 1990 הקבוצה הייתה בבעלות מפעל האופטיקה LOMO‏. באוגוסט 1993 זניט הייתה בבעלות משותפת של חברת הבנייה 20th Trest‏ (80% מהמניות) ועיריית סנקט פטרבורג (20%). במהלך עונת 1994/95 מבשלת הבירה בלטיקה הפכה לספונסר הראשי במקום חברת הבנייה. ב-2002 מרבית מניות הקבוצה נרכשו על ידי בית בנקאות מקומי שבבעלות איש העסקים דוד טרקטובנקו.

בשנת 2006 תאגיד הגז גזפרום הפך לספונסר הראשי ולבעלי הקבוצה. לצד התאגיד, הקבוצה מקבלת מימון גם מחברות תקשורת כמגהפון ו¯МТС ומחברות הגז סוגאז וסיבור

ביולי 2014 זניט חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת התעופה "רוסיה", שמטיסה את צוות השחקנים במטוסי החברה.

משנת 2010 את התלבושת של זניט מייצרת יצרנית ביגוד הספורט, Nike.

תקציב הקבוצה בעונת 2017/2018 עמד על 188 מיליון דולרים.

יצרני התלבושות והספונסרים בכל הזמנים

שנים	יצרניות התלבושות	שנים	ספונסרים
1977—2000	Adidas	1936—1987	ללא ספונסר
		1987	Ocrim
		1988—1992	ללא ספונסר
		1993—1994	תאגיד 20th Trest
		1994—1995	Marcopizzi Calzature
		1995	Adidas
		1995—1996	בלטיקה
		1997	לנטראסגז
		1998—1999	גזפרום גזאנרגופיננס
		2000	גזפרום
2001—2002	Diadora	2001—ואילך
2003—2004	Umbro
2005—2007	Adidas
2008—2009	Puma
2010—ואילך	Nike

תארים והישגים

שחקני זניט במהלך גמר גביע אופ"א 2008 מול גלאזגו ריינג'רס.

זניט נחשבת לאחד ממועדוני הכדורגל המעוטרים ביותר ברוסיה והיא הקבוצה היחידה ברוסיה שזכתה בכל תואר אפשרי ברוסיה לפחות פעם אחת, לרבות אליפות, גביע, סופר קאפ, וגביע הליגה הרוסית.

אליפות ברית המועצות / אליפות רוסיה:

• אלופה (6): 1984, 2007, 2010, 2012, 2015, 2019
• סגנית אלופה (3): 2003, 2013, 2014
• מקום שלישי (5): 1980, 2001, 2009, 2016, 2017

הגביע הסובייטי / הגביע הרוסי:

• אלופה (4): 1944, 1999, 2010, 2016
• סגנית אלופה (3): 1939, 1984, 2002

הסופר-קאפ הסובייטי / הסופר קאפ הרוסי:

• אלופה (5): 1985, 2008, 2011, 2015, 2016

גביע הליגה הרוסית:

• אלופה (1): 2003

ליגת האלופות:

• שמינית גמר (3): 2012, 2014, 2016

גביע אופ"א:

• אלופה (1): 2008

הסופר קאפ האירופי:

• אלופה (1): 2008

גביע אינטרטוטו:

• גמר (1): 2000

שיאים קבוצתיים ואישיים

בליגה הסובייטית

זניט התמודדה בליגת העל הסובייטית בשנים 1938–1989.

• ההישג הגבוה ביותר - אליפות ליגת העל הסובייטית (1984)
• שיאן הופעות - לב בורצ'לקין (400 משחקים)
• שיאן שערי ליגה - לב בורצ'לקין (78 שערים)
• שיאן שערים לעונה - אנטולי קורוטקוב, 22 שערים - 1950
• הניצחון הגבוה ביותר בליגה - 7:0 נגד ז'לגיריס (1962)
• הניצחון הגבוה ביותר בגביע - 8:1 נגד טורפדו כותאיסי (1981)
• ההפסד הגבוה ביותר בליגה - 0:8 לדינמו מוסקבה (1949)
• ההפסד הגבוה ביותר בגביע - 0:7 לצדק"א מוסקבה (1945)

בליגה הרוסית

זניט מתמודדת בליגת העל הרוסית מאז 1996.

• ההישג הגבוה ביותר - אליפות ליגת העל הרוסית (2007, 2010, 2011/12, 2014/15, 2018/19)
• שיאן הופעות - ויאצ'סלב מלאפייב (328 משחקים)
• שיאן שערים - אלכסנדר קרז'אקוב (161 שערים)
• שיאן שערים לעונה - אלכסנדר קרז'אקוב, 44 שערים - 2011/2012
• הניצחון הגבוה ביותר בליגה - 8:1 נגד לוצ'-אנרגיה ולדיווסטוק (2008); 8:1 נגד טורפדו מוסקבה (2014)
• הניצחון הגבוה ביותר בגביע - 7:1 נגד דינמו סנקט פטרבורג (1993); 9:3 נגד דינמו מוסקבה (2007)
• ההפסד הגבוה ביותר בליגה - 1:7 לדינמו מוסקבה (2003)
• ההפסד הגבוה ביותר בגביע - 0:4 ללוקומוטיב מוסקבה (1995); 4:0 לאנז'י מחצ'קלה (2016)

אחת הסדרות הארוכות ביותר בתולדות הליגה הרוסית הוא רצף של 26 ניצחונות ללא הפסד לזניט בעונות 2009–2010. רצף הניצחונות הגדול ביותר היה בעונת 2010 ובעונת 2014 עם רצף של 9 ניצחונות. בעונת 2002 ספגה שיא שלילי של 11 משחקים ללא ניצחון.

בטורנירים אירופיים

זניט החלה להתמודד בטורנירים אירופאיים מאז 1987.

• ההישג הגבוה ביותר - זכייה בגביע אופ"א (2008)
• שיאן הופעות - אלכסנדר אניוקוב (109 משחקים)
• שיאן שערים - אלכסנדר קרז'אקוב (26 שערים)
• שיאן שערים לעונה - פאבל פוגרבניאק, 11 שערים - 2007/2008
• הניצחון הגבוה ביותר - 5:0 נגד א.ז. אלקמאר (2016); 0:5 נגד וארדאר סקופיה (2017); 8:0 נגד אנקמף (2002); 8:1 נגד דינמו מינסק (2018)
• ההפסד הגבוה ביותר - 0:5 לקלאב ברוז' (1987); 0:5 לשטוטגרט (1989), 4:0 לדינמו מינסק (2018)

ענפי ספורט נוספים

"מועדון הכדורגל זניט" מפעיל קבוצות ספורט מקצועניות וחובבניות במספר ענפי ספורט מלבד הכדורגל. יש שתי קבוצות ספורט מקצועניות בנוסף לקבוצת הכדורגל - בכדורסל, בכדורעף (ובעבר הפעילה גם קבוצת קטרגל). כל הקבוצות הללו משתתפות בליגה הבכירה בענף הספורט שלהן ברוסיה והן זוכות להישגים נאים.

מחלקת הכדורסל של מועדון הכדורגל זניט נוסדה בשנת 2014 והצליחה להעפיל לגמר הגביע הרוסי בכדורסל בעונת 2015/2016 ופעמיים העפילה לרבע גמר היורוקאפ בעונות 2016/2017 ו-2017/2018.

מחלקת הכדורעף של מועדון הכדורגל זניט הוקמה בשנת 2017 והיא מובילה בענפה הן בתחרויות המקומיות והן בתחרויות היבשתיות. באליפות הליגה הרוסית בכדורעף, הקבוצה העפילה לגמר פלייאוף הליגה בעונת 2017/2018. ביוני 2018 הוקם גם מועדון כדורעף חופים.

קבוצת הקטרגל של המועדון הוקמה בפעם הראשונה ב-1993 אך פורקה תוך 6 שנים. ב-2017 החליטה הנהלת המועדון להחזיר את הקבוצה לצד הקמת קבוצת כדוריד, אך החלטה זו טרם יושמה.

ראו גם

• זניט סנקט פטרבורג (כדורסל)

קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי (ברוסית ובאנגלית)

• זניט סנקט פטרבורג, ברשת החברתית פייסבוק
• זניט סנקט פטרבורג, ברשת החברתית טוויטר
• זניט סנקט פטרבורג, ברשת החברתית אינסטגרם
• זניט סנקט פטרבורג, סרטונים בערוץ היוטיוב
• זניט סנקט פטרבורג באתר אופ"א
• רוב הוגס ויירי לונגמן, ניו יורק טיימס, השדים של זניט סנט פטרסבורג, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2012