אמירים

מושב בישראל

אֲמִירִים הוא מושב וכפר נופש צמחוני בגליל העליון, הדוגל בחקלאות אורגנית. שייך למועצה אזורית מרום הגליל.

אמירים
מושב אמירים על רקע הר מצפה ימים
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית מרום הגליל
גובה ממוצע[1] ‎546 מטר
תאריך ייסוד 1950
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 865 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.7% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
6 מתוך 10

הקמה ואידאולוגיה עריכה

בשנת 1950 הוקם במקום כפר עבודה בשם "פרוד עילית" על ידי עולים מתימן, אולם הוא ניטש לאחר כשנתיים. המושב התאחד מאוחר יותר עם מעברת העולים "פרדיה", ונקרא "שפר". ב-1956, בעקבות שינוי תוואי הכביש לצפת, הופרד לשני מושבים "אמירים" ו"שפר". בשנת 1953 שוכנו מספר משפחות עולי מרוקו אשר מתגוררים במושב עד היום.

בשנת 1958 קבוצת צעירים בעלי מודעות בריאותית, בין השאר ניצולי שואה כמו דוד בר מאיר (וקטור), שהתארגנו סביב אגודת הצמחונים והטבעונים התל אביבית, מתוך כוונה להקים, בעזרת הסוכנות היהודית ותנועת המושבים, יישוב ראשון מסוגו בארץ בו יקדמו תזונה בריאה, צמחונית-טבעונית, הימנעות מעישון, מריסוסים כימיים וכו'.

בשל האופי הצמחוני של אמירים, לא מביאים לאמירים מוצרי בשר ודגים, לא מעשנים או אוכלים בשר במסעדות, בחצרות הבתים, בצימרים ובמקומות ציבוריים.

תעסוקה עריכה

על פי התוכנית, יועד המושב ל-65 משפחות שיעסקו במטעים, גידולי שלחין ובעל וגידול צאן[3].

כיוון שהתושבים סירבו להתפרנס מתעשיית בשר כמו מושבים רבים אחרים, ובזכות הקרבה לצפת שהייתה אטרקציה תיירותית חשובה באותה תקופה, החליטו תושבי המקום להקים במקום צימרים לתיירים, והמושב היה בין הראשונים לקיים צימרים ודוגמה למושבים אחרים ולמוסדות המיישבים[4]. 13 צימרים ראשונים נפתחו לשימוש באמירים בשנת 1965[5] ובעקבות ההצלחה תוכנן להקים במושב בשנת 1969 20 צימרים נוספים, בריכת שחייה ואולם נופשים, במימון אגודת הכפר, הסוכנות היהודית ומשרד השיכון[6].

ענף ההארחה בצימרים התפתח, ורבים מתושבי המקום מציעים צימרים ושירותי נופש. המושב מכיל כמה מסעדות צמחוניות, אשר מתמחות במזון בריאות מסוגים שונים. ארוחות הבוקר המוגשות בצימרים הן כשרות ולרוב הצימרים יש פלטת שבת ומיחמים.

אתרים ושירותים ביישוב עריכה

ביישוב שני מצפים המשקיפים על אזור הכנרת: "מצפה מנחם" ע"ש מנחם קשטן, טייס בן המקום שנפל במלחמת יום הכיפורים, ו"מצפה כנרת". בפסגת הר מצפה הימים שמעל היישוב, מצפה על שם סרן עומרי טל ממגלן, ובה תצפית 360 מעלות. בקיץ מתקיימים במצפה כנרת (בימי שישי, כשעה לפני כניסת השבת) ערבי מוזיקה הפתוחים לקהל בהרכבים שונים של הנגנים: עשהאל שריר, אורי פילר ועודד שוב-תוויאור.

בנוסף ביישוב הוקם "גן הפסלים באמירים", הנמצא בתוך חורש טבעי ייחודי, ובו פסלים הושאלו על ידי מוזיאון ישראל. הפסלים מפוזרים בתוך החורש והם מהווים אטרקציה תיירותית ללא תשלום. הגן הוקם עם ציון 30 שנה ליישוב והוא מטופח על ידי תושבי היישוב.

אמירים קרובה מאוד לקבר רבי שמעון בר יוחאי וביישוב קיים בית כנסת פעיל. בריכת שחייה חצי אולימפית עומדת לרשות התושבים. במושב קן של הנוער העובד והלומד.

תושבים ידועים עריכה

אחד התושבים הנודעים של המושב בשנותיו הראשונות היה חבר הכנסת ישראל גורי ובית העם במושב קרוי על שמו[7]. תושבים מפורסמים נוספים הם: פרופ' ישראל המאירי, סופר וזוכה פרס היצירה מקרן ראש הממשלה, ד"ר גדעון רון, כותב הערך 'רפואה לא קונבנציונלית' באנציקלופדיה העברית; ושחקן הכדורסל דורון שפר. במושב התגוררו בעבר: הזמרת מיקה קרני, הזמר מוש בן ארי עם להקת שבע, ושחקן הכדורסל בן המקום יהונתן שולדבראנד.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אמירים בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ טבעונים מתנחלים במושב אמירים, דבר, 14 בנובמבר 1958
  4. ^ צבי מגן, מתיישבים בהרים סובלים ממחסור בקרקע ומים, דבר, 21 באוקטובר 1966
  5. ^ מפעל קיט והבראה נפתח באמירים, דבר, 30 ביוני 1965
  6. ^ ישעיהו עשני, אמירים בת עשר, דבר, 6 בדצמבר 1968
  7. ^ ישעיהו עשני, חקלאות אורגנית, דבר, 21 בנובמבר 1969
  8. ^ http://www.jeepolog.com/forums/archive/index.php/t-21712.html