צמחונות

צמחונות היא אורח חיים תזונתי המתאפיין בהימנעות מאכילת בשר בעלי חיים. בין הסיבות לאימוץ תזונה או אורח חיים צמחוני נמנים נימוקים מוסריים ואידאולוגיים, רוחניים, דתיים ואחרים, טעם אישי, סיבות בריאותיות ונימוקים סביבתיים-אקולוגיים. צמחונים הנמנעים מכל מזון מהחי, כגון: ביצים וחלב ומוצריו, נקראים לרוב טבעונים.

מזון מן הצומח ומוצרי חלב

כרזה ברחוב בסטוקהולם האומרת: "לבשר יש שתי עיניים. אכלו טבעוני!"

מאכלים צמחוניים וטבעוניים המוגשים במעדניה.

צמחונים לרוב צורכים יותר מקורות חלבון צמחיים טובים, כגון קטניות ובמיוחד סויה.

היסטוריה של הצמחונות

ערך מורחב – היסטוריה של הצמחונות

התופעה של הימנעות מכוונת מאכילת בעלי חיים, התקיימה עוד משחר ההיסטוריה; המקרים המתועדים המוקדמים ביותר הידועים לנו של צמחונים מגיעים מהמאה השישית לפנה"ס, ביוון העתיקה ובהודו. המניע לצמחונות היה לעיתים מטעמים דתיים, למשל, מתוך האמונה כי עשיית חסד מטיבה עם בעל החיים, ומבחינת שכר ועונש אף עם האדם עצמו, ובכל מקרה יש לה השפעה טובה על הסביבה. העניין של שכר ועונש נקשר באמונה בגלגול נשמות, שהובילה להתחשבות בכל יצור חי. ביוון היו אמונות אלו מקובלות בקרב הפיתגוראים והאורפיזם. בארץ ישראל, בתקופת בית שני המאוחרת, חיו על תזונה צמחונית האלכסאים והאביונים שנזכרו בכתבי אבות הכנסייה. בהודו אמונות הנוגעות לשכר ועונש וגלגול נשמות הגיעו כנראה לראשונה מתוך הבודהיזם והג'ייניזם, והתפשטו לתוך התרבות ההודית כולה, בה הצמחונות נשארה מקובלת מאוד (בפרט בדרום תת-היבשת ההודית).

במערב ההשפעה של התפיסות הצמחוניות על התרבות נשארה מעטה, אם כי עוד בימי האימפריה הרומית היו מחברים כפלוטרכוס ("על אכילת בשר") ואובידיוס שכתבו בגנות אכילת בשר. עם עליית הנצרות נעלמה הצמחונות כמעט לגמרי בתרבות המערבית, ולא ידוע כמעט כלל^{[דרוש מקור]} על צמחונים בימי הביניים. צמחונות הייתה נהוגה בקרב הקתרים שנרדפו כמינים על ידי הכנסייה.

במאה ה-19, עם עליית העניין בדאגה מוסרית לבעלי-חיים, החלה גם הצמחונות להיות מקובלת יותר. המשורר פרסי ביש שלי פרסם את המנשר הראשון בהיסטוריה לעידוד תזונה צמחונית, שצורף כנספח לשירו "המלכה מב", וב-1847 קמה באנגליה האגודה הצמחונית הראשונה, ובעקבותיה, האגודה הצמחונית האמריקאית שקמה בשנת 1850, וכן אגודות נוספות דומות קמו במדינות המערב השונות. במקומות רבים בעולם קמו יישובים צמחוניים; ביניהם גם היישוב אמירים בישראל. כיום צמחונות היא תופעה הולכת וגדלה בחברה המערבית, הן בגלל המודעות הגדלה לסבלם של בעלי חיים והסכמה לאידאולוגיות כגון זכויות בעלי חיים וטבעונות, והן בגלל המודעות הגדלה גם כן לבריאות והשמנה אשר נקשרו בתזונה מערבית לא צמחונית הרבה משנקשרו בתזונות צמחוניות או טבעוניות (בפרט לא מערביות).

הצמחונות כיום

בעולם

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בישראל

לפי סקר התזונה של משרד הבריאות לשנים 2001-1999, 8.5% מכלל המשתתפים בסקר הגדירו את עצמם צמחונים או טבעונים. 9.8% בקרב הנשים ובקרב הגברים 7.2%^{[דרוש מקור]}. סקר של הלמ"ס מ-2014, מצא ש-4.7% מהאוכלוסייה צמחוניים ו-1.7% - טבעוניים (בסה"כ 6.4%).

סוגי הימנעות ממאכלים מסוימים לאו דווקא עם קשר לצמחונות

• תזונה צמחונית הכוללת מוצרי חלב וביצים (Ovo-lacto vegetarian) - תזונה נטולת בשר בעלי חיים ודגים, המורכבת מתוצרים מסוימים של בעלי חיים מסוימים, כגון ביצים, חלב, דבש ומזונות ממקור צמחי, מינרלים, ויטמינים, ושאר נוטריאנטים.
• תזונה פלקסיטריאנית (semi-vegetarian ,Flexitarian) כוללת מעט מאוד בשר, עופות ודגים, כוללת מוצרי חלב וביצים.
• תזונה פסקטריאנית (Pescetarian) - אינה כוללת בשר ועופות. כוללת דגים ומאכלי ים אחרים, מוצרי חלב וביצים.
• תזונה צמחונית-חלבית (Lacto vegetarianism) תזונה שאינה כוללת בשר, עופות, דגים וביצים, אך כן כוללת מוצרי חלב.
• תזונה אגטריאנית (Ovo vegetarians, eggetarians) תזונה הנמנעת מבשר, עופות, דגים ומוצרי חלב, אך כן כוללת ביצים.
• תזונה טבעונית (Vegan); סוג ספציפי של תזונה צמחונית בה נמנעים גם מאכילת מזונות מן החי שאינם בשר גוף בעלי החיים, כמו חלב, ביצים, ודבש.
• תזונה מקרוביוטית (Macrobiotic diet) תזונה הכוללת דגים אולם נמנעת מבשר, עופות, ביצים, מוצרי חלב, פירות טרופיים, ממתיקים, עגבניות ותפוחי אדמה (ולעיתים גם חצילים ופלפלים).
• תזונה פרותנית (Fruitarian diet) תזונה טבעונית המבוססת על צריכת פירות טריים או מיובשים.
• תזונת המזון הגולמי (raw food diet) תזונה המבוססת על אכילת מזון שאינו מעובד ואינו מבושל.
• תזונה טבעונאית (Raw veganism) תזונה המשלבת טבעונות עם תפיסת תזונת המזון הגולמי.

מניעים למעבר לתזונה צמחונית

הפגנה בפריז בעד צמחונות, 2008. "בעלי החיים הם חברים שלי, ואני לא אוכלת את החברים שלי".

מניעים מצפוניים

רבים מהצמחונים בוחרים בתפריט צמחוני מתוך התנגדות מוסרית. יש המתנגדים לעצם הריגת בעלי חיים למאכל שלמטרת הנאה בלבד (כלומר שאינן למטרת השרדות), ויש שאינם מתנגדים לעצם ההריגה של בעלי חיים, אלא לתנאים הקשים בהם מוחזקים בעלי חיים במשקים מתועשים, כגון כליאה בצפיפות, הפרדה מההורים בגיל צעיר, או שימוש בברירה מלאכותית להאצת קצב הגדילה, באופן הפוגע ברווחת בעלי החיים. יש הרואים הן בהריגת בעלי החיים והן ביחס הניתן להם במהלך חייהם טעמים מוסריים להימנע מאכילת בשר.

מניעים בריאותיים

ערך מורחב – השפעות בריאותיות של אכילת בשר

סיבה נוספת למעבר לתפריט צמחוני קבוע, היא שיקולי בריאות. נייר העמדה של האקדמיה האמריקאית לתזונה ודיאטה שיצא בשנת 2015 קבע:

תזונה צמחונית ובכלל זה טבעונית שמתוכננות כראוי, הן בריאות, מספקות מבחינה תזונתית, וגלומים בהן יתרונות במניעת מחלות מסוימות ובטיפול בהן. תזונות אלה מתאימות לכל שלבי החיים כולל הריון, הנקה, ינקות, ילדות, גיל ההתבגרות וגיל מבוגר, וגם לספורטאים.

דו"ח המלצות תזונתיות שיצא ב-2010 על ידי משרד הבריאות של ארצות הברית ומשרד החקלאות של ארצות הברית מציין:

במחקרים פרוספקטיביים במבוגרים, בהשוואה לתבניות אכילה לא-צמחוניות, תבניות אכילה בסגנון צמחוני קושרו עם השלכות בריאותיות משופרות - רמות נמוכות של השמנת יתר, סיכון מופחת למחלות לב וכלי-דם, ושיעורי תמותה כוללים נמוכים יותר. מספר מבדקים קליניים תיעדו שלתבניות אכילה צמחוניות מפחיתות לחץ דם. בממוצע, צמחונים צורכים שיעורים נמוכים יותר של קלוריות משומן (ובפרט מחומצות שומן רוויות); שיעורים נמוכים יותר של קלוריות בסך הכל, ויותר סיבים, אשלגן, וויטמין C מאשר לא-צמחונים. לצמחונים באופן כללי יש מדד מסת גוף נמוך יותר. מאפיינים אלו וגורמים אחרים של סגנון חיים בתזונה הצמחונית עשויים לתרום לתוצאות בריאותיות חיוביות שזוהו בקרב צמחונים.

המזון הצמחי תרם כמחצית מכמות החלבון שצרך הישראלי הממוצע בשנת 2006. עם זאת, חלבון מן החי נוטה להיות עשיר יותר בכל הרכב חומצות האמינו, בעוד שבחלבון מן הצומח נוטה לעיתים להיות מחסור בחומצות אמינו אחדות, במיוחד בחלבון המגיע מדגנים. כמו כן, המזון הצמחי תורם את חלק הארי של צריכת ויטמינים ומינרלים רבים. יצוין כי ניתן להגיע לתכולת חלבון מלא מספקת בהינתן והתזונה הצמחונית כוללת מספיק מקורות חלבון, בעיקר מקטניות.

מחסור בוויטמין B₁₂ קיים גם באוכלוסייה הכללית, בעיקר בגלל בעיות ספיגה. בכ-2% ממקרי המחסור באוכלוסייה, הסיבה היא חוסר תזונתי, כתוצאה מאכילה מעטה של מזון המכיל וויטמין זה (הנמצא במוצרים מהחי), וזוהי תופעה האופיינית בעיקר לטבעונים או צמחוניים שלא אוכלים בצורה נכונה.

מניעים סביבתיים

ערך מורחב – צמחונות אקולוגית

צריכת מזון מן החי גורמת למפגעים סביבתיים (אקולוגיים) משמעותיים. כבר בנובמבר 2006 פרסם האו"ם דוח בשם "צילו הארוך של משק החי:סוגיות ואופציות סביבתיות" , ממנו עולה שהנזקים שגורמת תעשיית המזון מן החי עולים אף על אלו של התעשיות הכבדות. בעקבות המסקנות החמורות מהדו"ח יצא האו"ם בקריאה לצמצום צריכת הבשר בעולם באופן דחוף. הנזקים שגורמת תעשייה זו נחלקים למספר סוגים:

משקי החי עשויים ליצור זיהומי קרקע וזיהומי מים נרחבים, אם הפרשות בעלי החיים לא מטופלות כנדרש, וכך תיתכן השפעה שלילית על הסביבה. עם זאת זבל בעלי החיים, אם מטופל נכון, יכול להיטיב עם גידולי חקלאות אורגנים ובחקלאות קונבנציונלית.

חלק גדול מהאנרגיה הגלומה במזונם של בעלי חיים משמשת לטובת קיומם השוטף, וחלק משני לשם צבירת מסה. האנרגיה שבני האדם יכולים להפיק מתזונה בשרית היא רק האנרגיה ששימשה את בעלי החיים לצבירת המסה שלהם. כתוצאה מכך השטחים החקלאיים הדרושים להזין בעלי חיים לטובת תזונה בשרית גדולים פי כמה מזה שהיה דרוש לספק את אותה התזונה ממקורות צמחיים. שטחי חקלאות אלו כוללים את השטחים שנוצרו כתוצאה מבירוא יערות. רוב אוכלוסיית כדור הארץ ניזונה מכמויות קטנות מאוד של בשר, אם בכלל. לפיכך, להזנת כל אוכלוסיית כדור הארץ בבשר ידרשו שטחי חקלאות עצומים, גם לאחר בירוא כל היערות שעוד נותרו.

תעשיית גידול בקר צורכת אנרגיה רבה, הן בשל האנרגיה הדרושה לגידולו כמו כן האנרגיה הדרושה לשינועו רבה מאוד. גם צריכת המים לטובת ניקיון המכלאות הצפופות ובעלי החיים שבהן היא גדולה מאוד. להכנת קילו בשר משתמשים בעשרות אלפי ליטרים של מים. תעשיית הבשר העשירה יכולות לשלם יותר מאשר מדינות העולם השלישי ולכן יכולה להרשות לעצמה לקנות יותר מזון ומחיריו עולים. רוב התירס והסויה המיוצרים בעולם מיוצרים לטובת תעשיית הבקר.

טעמים כלכליים

אנשים רבים, בעיקר בעולם השלישי, בוחרים בצמחונות כיוון שידם אינה משגת לקנות בשר, ומזון מהצומח הוא בדרך כלל זול יותר. גם אנשים שמסוגלים לקנות בשר עשויים לבחור בצמחונות כאמצעי לצמצום בהוצאות. צמחונות מטעמים כלכליים אינה נפוצה בחברה המערבית המודרנית, שכן חקלאות מתועשת הובילה לירידה במחירי הבשר בעשרות השנים האחרונות. מצד שני, צמחונים רבים בוחרים לקנות "תחליפי בשר" שהם יקרים מהבשר עצמו, לדוגמה שניצל סויה שעשוי להיות יקר משניצל בשר, או משקה סויה דמוי חלב שעשוי להיות יקר מחלב פרה.

טעמים אסתטיים

צמחונים רבים בוחרים בצמחונות מכיוון שהם לא חשים בנוח עם הרעיון של אכילת בשרן של חיות, גם אם הם לא מוצאים בכך פגם מוסרי. בחירה זו שונה מבחירה בצמחונות מטעמי מוסר, מכיוון שהיא אינה מבוססת על עמדה עקרונית נגד פגיעה בחיות לצורכי מאכל, אלא על העדפה אישית.

צמחונות כשלב בדרך לטבעונות

למרות הטענות המוסריות והבריאותיות בזכות טבעונות, מרבית הציבור ממשיך בהרגלים התזונתיים הקיימים בשל מגוון רחב של סיבות: חוסר מודעות, נוחות, קושי להיפרד מהרגלים ישנים ולאמץ הרגלים חדשים, קושי להיפרד ממנות אהובות ולהסתגל לטעמים שונים, רצון בשמירה על מסורת, ועוד. כיום נשמעים יותר ויותר קולות בזכות "טבעונות גמישה", המאפשרת לכל אדם לצרוך או להימנע ממזונות שונים על פי תפיסתו ויכולותיו. יש טבעונים המתירים לעצמם לאכול ביצים, יש כאלה הנמנעים מבשר וחלב אך אוכלים דגים, יש השוברים את שגרת הטבעונות בימים ספורים בשנה שבהם הם אוכלים הכל (למשל בחלק מהחגים, או בחופשות משפחתיות). בטור בזכות טבעונות גמישה אומרת רחל טלשיר:

"הטבעונות הגמישה מייצרת שלוש חוזקות: לפני הכל, עצם העובדה שבחשבון כללי בעלי החיים מרוויחים הרבה יותר כאשר ציבור עצום מפחית מעט מאשר כשקבוצה קטנה מתנזרת לחלוטין; בנוסף, הטבעונות הגמישה יוצרת עניין ונגישה יותר לציבור; מעבר לכך, המתנסים ההססניים עוברים חוויה שמשפיעה עליהם בהדרגה, ובטווח הארוך חלקם הופכים לטבעונים גמורים".

עמדות דתיות בנוגע לצמחונות

Food for Life, ארגון צדקה בינלאומי של חסידי הרא קרישנה, מחלק מנות מזון צמחוניות בלבד.

בדתות המזרח

צמחונות מקובלת מאוד בהינדואיזם ובבודהיזם, אם כי דתות אלו אינן אוסרות באופן מוחלט על אכילת בשר. בדתות מעטות, כגון הג'ייניזם, אכילת בשר אסורה לחלוטין, וכל בני הדת צמחונים.

ביהדות

ערך מורחב – צמחונות וטבעונות ביהדות

ביהדות, על-פי רוב, צמחונות אינה נפוצה. אף על פי שעל פי חז"ל נאסר על האדם הראשון להרוג בעלי חיים על מנת לאוכלם (ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ט), לאחר המבול ניתן לנח ולזרעו היתר לאכול בעלי חיים כאוות נפשם, תחת הסייג היחיד של האיסור על אכילת בשר "בנפשו דמו" (ספר בראשית, פרק ט', פסוקים ב'–ד'). לפי חז"ל, הכוונה לאיסור איבר מן החי. על פי חז"ל, בזמן שבית המקדש היה קיים השמחה העיקרית הייתה באכילת בשר (פסחים ק"ט ע"ב). בחג הפסח המצווה החשובה הייתה צלייה של גדי או שה ואכילתו (שמות י"ב ה').

עם זאת, רבים מחוקי הכשרות (איסור גדי בחלב אמו, חלב ודם, גיד הנשה ומצוות שחיטה וכיסוי הדם) קובעים תנאים באכילת בשר. גם אין ביהדות שלילה מוחלטת של הצמחונות. הרב קוק, למשל, כותב שצמחונות היא המצב האידיאלי לאנושות, שאליו היא צפויה לחזור לעתיד לבוא, כאשר תתעלה למדרגה המאפשרת לה לעשות כן ("חזון הצמחונות והשלום"). הרב קוק מבאר את המצוות המגבילות אכילת בשר כמיועדות לעדן את יצר אכילת הבשר. עם זאת, הוא הדגיש שזה נועד לעתיד לבוא ולא בתקופתם. הרב קוק עצמו, לא היה צמחוני, והקפיד על תפריט צמחוני רק במהלך ימות החול, ובמכתב שכתב לבנו, הרצי"ה, כתב, בין היתר: "...ושלא ללכת שבוי אחרי הדולגים על ההרים של תנועת צער בעלי חיים, שרובם כמדומה יש במעמקי רוחם טינה גנוזה של שנאת הבריות..." (איגרת תת"ב)". באופן דומה יש המפרשים את הפסוק: "...זֹבְחֵי אָדָם, עֲגָלִים יִשָּׁקוּן" (הוֹשֵע יג', פס' 3) - "מי שזובח בני אדם - נושק לעגלים. או להפך: אין הם מרגישים סתירה בין השנים: להרוג בני אדם, ולנשק לעגלים".

הרב יוסף אלבו, בעל ספר העיקרים, כותב בספרו זה באופן דומה, אולם הוא מדגיש (במאמר השלישי חלק טו) שגם אם הריגת בעלי חיים ואכילתם איננה רצויה, הרי שזהו חטא לסבור שבעלי החיים ובני האדם שווים (ובכך הוא מבאר את פרשת קין והבל). בעקבותיו הולך הרב אלימלך בר שאול במאמר המוקדש כולו לשאלת הצמחונות ביהדות הכלול בספרו "מערכי לב".

הרב דוד כהן (הרב הנזיר), תלמידו של הרב קוק, היה צמחוני.

תיתכן גם הימנעות מאכילת בשר כדי לשמור על מטבח כשר, כאשר בשר כשר אינו בנמצא. ש"י עגנון מספר שבבית הוריו לא היה בשר, כי הם רצו לשמור על מטבח כשר, לכן הוא היה מצפה לארוחות הבשריות אצל ח.נ. ביאליק.

בשנות השבעים החלה לפעול עמותת הצמחונים היהודים של צפון אמריקה, בראשות ד"ר ריצ'רד שוורץ, המנסה לקדם צמחונות מתוך השקפה יהודית דתית, תוך שימת הדגש על כך ששיטות הגידול הנהוגות במשקים מתועשים אינן הולמות את רוח היהדות משום שהן עוברות על איסור צער בעלי חיים.

בנצרות

בזרם המרכזי של נצרות אין איסור על אכילת בשר. עם זאת יש מספר קבוצות נוצריות שמעודדת סוגים שונים של צמחונות. בנצרות הקתולית ובנצרות האורתודקסית נהוג בימי שישי להימנע מבשר, וכן גם בימי התעניות והצומות של הנצרות נהוג לא לאכול מוצרים מהחי. המורמונים מעודדים צריכה מופחתת של בשר מטעמים הומאניים. כנסיית האדוונטיסטים של היום השביעי מעודדת את מאמיניה לאמץ תזונה צמחונית מטעמים בריאותיים; ג'ון הארווי קלוג, ממציא הקורנפלקס ומייסד חברת קלוגס, היה אדוונטיסט וצמחוני עקב אמונתו ועודד אכילת קורנפלקס כתחליף לבשר בתזונה אורגנית. אמונתם של קהילת העבריים מדימונה מורה על תזונה טבעונית.

תזונה צמחונית מאוזנת

ראו גם – תזונה טבעונית ובריאות

מבחינה בריאותית מעבר מתזונה מאוזנת שכללה מוצרים מהחי, לתזונה צמחונית, עלול להיות מזיק אם אין הקפדה על השלמת חסרים הנובעים מן המעבר.

דוגמה לכך היא בצריכת החלבון. גוף האדם אינו יכול ליצור חלק מחומצות האמינו, ולכן הכרחי לצרוך אותן ממקור חיצוני. בעוד שמזון מן החי מכיל את מגוון חומצות האמינו, צמחונים, הממעיטים בצריכת מוצרי חלב וביצים, ובפרט הטבעונים, צריכים לשלב מקורות שונים של דגנים וקטניות כדי לקבל את מגוון חומצות האמינו.

דגש נוסף בתזונה צמחונית הוא הקפדה על צריכת מזון, המכיל כמות מספקת של ויטמין B₁₂, ברזל וחומצת שומן אומגה 3.

ראו גם

• פסקטריאניזם
• טבעונות
• טבעונאות
• פירותנות
• המטבח הצמחוני

לקריאה נוספת

• ד"ר קולין קמפבל, מחקר סין, הוצאת פוקוס, 2009.
• ד"ר ג'ואל פורמן, לאכול כדי לחיות, הוצאת פוקוס, 2006.
• ד"ר ג'ואל פורמן, ילדים עמידים, הוצאת פוקוס, 2007.
• ג'ון רובינס, בריא בן 100, הוצאת פוקוס, 2007.

• Colin Spencer, Vegetarianism: A History, Grub Street Cookery, 2016.

קישורים חיצוניים

• אתר הצמחונות והטבעונות הישראלי, מאת עמותת אנימלס
• טבעוניוז | חדשות, טבעונות, כתבות, מתכונים, שחרור בעלי חיים - אתר חדשות שסוקר את הסצנה הצמחונית והטבעונית בישראל ובעולם, מחקרים מדעיים בנושא שקושרים אותו עם בריאות ואיכות הסביבה.
• הדס בסקינד חלימי, בלי בשר: מדריך התזונה לצמחונים ולטבעונים, באתר שרותי בריאות כללית, ‏1 במאי 2014
• אביב לביא, ‏צמחונות להמונים, באתר ‏מאקו‏, 7 ביוני 2012
• נטע אחיטוב, מה המחיר של מעבר לצמחונות, באתר TheMarker‏, 8 בפברואר 2014
• יוסף פאר, ‏טבעונות וצמחונות במגזר החרדי: הצצה מרתקת לתופעה לא חריגה, באתר כיכר השבת, 13 בספטמבר 2012
• עמיחי אלינסון, תפיסות מוטעות לגבי צמחונות וטבעונות, זכויות בעלי חיים ויחס חיובי לחיות
• הרב אליעזר מלמד‏, האם ראוי לחנך לצמחונות?, באתר פניני הלכה
• צמחונות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• צמחונות, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.