מסאפר יטא
מַסַ֫אפֶר יַ֫טַּא (בערבית: مسافر يطا) היא קבוצה של 19 כפרים פלסטיניים קטנים בדרום הר חברון שבדרום יהודה ושומרון, הנמצאים בין 14 ל-24 ק"מ דרומית לעיר חברון, בנפת חברון, ושוכנים כ-6 קילומטרים דרום–מזרחית לעיר יטא, סמוך למעון וכרמל.
| מדינה / טריטוריה | שטח C |
|---|---|
| נפה | חברון |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במספר כפרים זעירים | 768 (2007) |
| קואורדינטות | 31°22′48″N 35°10′51″E / 31.38°N 35.18083333°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
הכפרים הם כפרים בלתי מוכרים הנמצאים בשטח C ובשליטה ישראלית מלאה ומרבית תושביהם יושבים בתוך שטח אש של צה"ל, ובשל כך מתנהלים במשך שנים הליכי פינוי של הכפרים. לאור פסיקת בג"ץ משנת 2022, ישראל פועלת לפינוי השטח מתושבים פלסטינים כולל הריסת בתים וחסימת צירי תנועה.
האיחוד האירופי, ארגוני זכויות אדם וגורמים בין לאומיים נוספים מעבירים ביקורת על יחס ישראל לתושבי המקום.[1][דרושה הבהרה]
תחילת הכפרים מהתיישבות במערות בסביבה.[דרושה הבהרה] יש המקשרים בין המילה "מסאפר" למילה הערבית שפירושה "נסיעה", וטוענים כי השם רומז למרחק שבין הכפרים ליטא, ויש המקשרים למילה הערבית שפירושה "כלום", לאור האמונה המקומית שהמקום לא יצלח ל"שום דבר".[2]
תיאור ומיקום עריכה
הכפרים במסאפר יטא הם:
- ח'רבת ג'ינבא
- ח'רבת אל-מרכז
- ח'רבת אל-חלאווה
- ח'רבת אל-פח'ית
- ח'רבת א-תבאן
- ח'רבת אל-מג'אז
- ח'רבת אספי אל-פוקא
- ח'רבת אספי א-תחתא
- מר'אייר אל-עביד
- מנטיקת שיעב אל-בטם
- קוואוויס
- ח'רבת ביר אל-עיד
- אל-בקלה
- ח'רבת אל-מקעורה
- א-רכיז
- ח'לת א-דבע
- סאדת א-ת'עלה
- סארורה
- ח'רבת א-טובא
לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשישה מהיישובים המרכיבים את מסאפר יטא (מנטיקת שיעב אל-בטם, ח'ירבת טוויל א-שיח', ח'רבת אל-פח'ית, ח'רבת ביר אל-עיד, ח'רבת אספי, ומר'אייר אל-עביד) היו 768 תושבים בשנת 2007. בקרבת מקום נמצא הכפר א-תוואני, זעיר גם הוא, המשמש כמרכז היישובים. מסאפר יטא מנוהל על ידי ועדת פיתוח מקומית שחבריה ממונים על ידי משרד הפנים של הרשות הפלסטינית.
היסטוריה עריכה
הקרן לחקר ארץ ישראל הבריטית ביקרה באזור ב-1881 ותיעדה את ההתיישבות במערות הטבעיות הנפוצות במקום.[3]
המזרחן יעקב חבקוק מאוניברסיטת בן-גוריון חקר את אורחות חייהם של תושבי המערות בדרום הר חברון, והתגורר איתם פרקי זמן ממושכים משנת 1977 עד 1981. ממצאיו פורסמו בספר "חיים במערות הר חברון" שראה אור ב-1985. חבקוק צילם תצלומים רבים המעידים על קיום כפרי מערות בשנות ה-70 וה-80. חבקוק מספר שדרי המערות חיו במערות בעונת המרעה, היא עונת החורף, באופן עונתי ולעיתים גרו במערות למשך 8 חודשים, וכמה מהם אף באופן קבוע.[4] עוד הוא תיאר שבמשך שנים התקיימה פעילות חבלנית באזור.
שטח אש 918 עריכה
בשנת 1980 הכריז צה"ל על חלק מהשטח בו שוכנים הכפרים, כשטח אש 918.[5]
ביולי 1981, במהלך התכנסות וועדת השרים להתיישבות הניע שר החקלאות אריאל שרון מהלך, בו הורחב שטח האש באופן משמעותי לכ-30,000 דונם. בדיון, תא"ל אליעזר רם שטח את המחסור הגדל בשטחי אימונים לצה"ל על רקע הקמת יישובים חדשים. שרון הציע את האזור והוא הסביר כי הוא מעדיף שהצבא ישתמש בסביבה הזו "כדי לשמור את אותם שטחים בידינו, שהם חיוניים כל-כך".[6]
לאחר הסכם אוסלו ב' כל אזור מסאפר יטא הוגדר חלק משטח C, ובהתאם לכך יש לישראל שליטה צבאית ואזרחית מלאה עליו.
בשנת 1999 קיבלו מרבית התושבים באזור צווי פינוי מידי בשל "שהייה בלתי חוקית בשטח אש". בעקבות עתירה שהוגשה בשם התושבים, הורה בג"ץ לצה"ל בצו ביניים לאפשר להם לשוב לכפריהם. ההליכים המשפטיים התנהלו מאז כ-23 שנים. עד שנת 2007 עזבו כ-850 מתוך כ-3,500 מתושבי אזור מסאפר יטא את מקומות המגורים שלהם.[7] בספרו של המזרחן יעקב חבקוק מאוניברסיטת בן-גוריון הוא תיאר את ההתיישבות במספאר יטא בשנת 1980 כשטח מרעה עונתי ששימש את הפלסטינים כמחצית מהשנה, בעוד הם תמיד נשארו מחוברים בטבורם לכפר האם, ורק צעירים בודדים נשארו לגור בו במשך כל השנה. משכך, בג"ץ קיבל את העמדה שצו ההכרזה על שטח אש, שמנוע מלחול על תושבי קבע – חל על תושבי מספאר יטא שלא מוגדרים תושבי קבע.[8]
בעקבות פניית עורך הדין שלמה לקר, חבקוק ביקש להגיש חוות דעת לבג"ץ מטעם העותרים נגד הפינוי, אך המדינה סירבה לאפשר לו לעשות זאת, כיוון שעובדי מדינה אינם רשאים להגיש תצהיר עצמאי לבג"ץ.[4]
באוגוסט 2013 הוציא צה"ל צווי פינוי ל-1,300 תושבי שמונה כפרים באזור מסאפר יטא, כדי לפנות את שטח אש 918.[9]
כחלק מיישום צווי ההריסה והפינוי, לאורך השנים ביצע צה"ל הרס של תשתיות מים ודרכי גישה שהוקמו ללא אישור[8] באזור.[10][11][12][13]
תחקיר של רגבים גילה כי כחלק מהסוואת בניה ללא אישור של המנהל האזרחי בנו תושבי הכפר בית-קבע מבטון וברזלים ולאחר מכן חיפו אותו ביריעות פלסטיק והסוו אותו כאוהל.[8]
אחת מהסצנות בסרטה של הבמאית נעמי שחורי "שוקן, על גבול הקונצנזוס" (2020), צולמה באחד הכפרים במסאפר יטא.
הכרעת בג"ץ עריכה
ב-4 במאי 2022 דחה בג"ץ[14] את עתירות תושבי הכפרים שהגישו האגודה לזכויות האזרח כנגד פינויים משטח האש, ומתח ביקורת על "היעדר ניקיון כפיים מוחלט של העותרים" ועל "שיהוי כבד".[15]
הקביעה המשפטית המשמעותית ביותר העולה מפסק הדין, שכתב השופט דוד מינץ בהסכמתם של השופטים יצחק עמית ועופר גרוסקופף, היא כי בית המשפט רשאי להסתמך על חקיקה ישראלית, כולל צווים של המפקד הצבאי, על מנת לגבור על הוראות משפט בין-לאומי פרטי:
- "גם אם נניח כי יש לבחון את פעולות המפקד הצבאי באזור בהתאם להוראות האמנה 'המנהגיות', אין חולק כי כאשר הוראת חוק מפורשת בחוק הישראלי עומדת מול כללי המשפט הבינלאומי, הדין הישראלי מכריע".[16]
בג"ץ הוסיף וקבע, כבמקרים קודמים,[17] כי טענת העותרים המתבססת על סעיף 49(1) של אמנת ז'נבה הרביעית אינה משקפת 'דין מנהגי' במשפט הבינלאומי, שהוא בעל כוח נורמטיבי רב יותר, אלא 'דין הסכמי' בלבד ובכל מקרה הוא חל ביחס לגירוש המוני למטרות השמדה או עבודות כפייה בלבד כך שאינו מסייע לתושבים במקרה הנוכחי.
ב-10 במאי פרסם האיחוד האירופי הצהרה לפיה "הרחבת התנחלויות, הריסת בתים ופינוי הם בלתי חוקיים תחת החוק הבינלאומי" וכי הקמת אזור אש במקום אינה "סיבה צבאית הכרחית" לביצוע טרנספר של אוכלוסיה תחת כיבוש.[1]
לאחר הכרעת בג"ץ עריכה
לאחר הכרעת בג"ץ החל צה"ל להשתמש באזור כשטחי אש לאימונים באש חיה והציב מחסומים בין הכפרים.[18]
בינואר 2023 הודיעה מנהלת התיאום והקישור של צה"ל לנציגי התושבים הפלסטינים שבכוונתה להוציא צווי פינוי לכאלף תושבי מסאפר יטא, תושבי 12 כפרים, וכי יוצע להם מקום מגורים חלופי.[19] בין המבנים שעתידים להיהרס, עשרות בתים שנבנו בסיוע האיחוד האירופי[20].
התנחלויות בסביבה עריכה
ההתנחלות מעון, הוקמה בלב האזור בשנת 1981 כהיאחזות נח"ל ואוזרחה בשנת 1982.
היישוב אביגיל הוקם באזור כמאחז ב-2001,[21] והוסדר כיישוב ב-2023.
בסביבה הוקמו מספר מאחזים, חלקם על אדמה פרטית בבעלות תושבי מסאפר יטא.[22]
- המאחז חוות מעון הוקם סמוך לכפר א-תוואני ב-1997, החווה פונתה ב-1999 מאחר שהיא הוקמה על קרקע פרטית. היא הוקמה שוב ב-2002 בסמוך.[23] ב-2006 שוב חולקו צווי הריסה למבנים במקום, אך הם לא בוצעו.[24]
- המאחז מצפה יאיר הוקם סמוך לח'ירבת ביר אל-עיד ב-2000.
במקביל החל המנהל האזרחי במהלכים שיטתיים לפינוי והריסת חלק מהכפרים באזור לשם הרחבת המאחזים, ואילו צה"ל ביקש לפנות את רובם לשם שימוש בשטח אש 918.[25]
הסכסוך עם אנשי המאחזים עריכה
החיכוך בין אנשי מסאפר יטא לבין אנשי המאחזים הביא למספר תקיפות כלפיהם.[דרוש מקור] מאז תחילת שנת 2000 צה"ל שולח ליווי שיגן על ילדי הכפרים שעוברים בקרבת המאחזים בדרכם לבתי ספר.[26]
ב-28 בספטמבר 2021, בעיצומו של חג שמחת תורה, הגיעו אל הכפר אל-מופקרה עשרות ישראלים מאביגיל וחוות מעון, כשחלקם רעולי פנים, וחלקם תקפו באבנים ואלות את תושבי הכפרים ורכושם.[27]. התקרית החלה לאחר ששני רועים פלסטינים רעו כ-200 מטרים מהמאחז אביגיל, כאשר תושב ניסה לגרשם ודקר בסכין אחדות מהכבשים, מכך התפתחו חילופי זריקות אבנים בין מתנחלים לערבים סמוך ליישוב. לטענת המתנחלים, התקיפה נעשתה כתגובה ליידוי אבנים על קבוצת נערים שהלכה מאביגיל לחוות מעון. לאחר העימות הגיעו עשרות גברים אל הכפר בן 11 המשפחות, אל-מופקרה, הסמוך ותקפו את התושבים והמבנים באבנים ואלות. המתפרעים פצעו 6 מתושבי המקום, ובהם ילד בן 4 שנפגע מאבן בראשו ואושפז בבית חולים.[28] כמו כן נגרם נזק רב לכ-10 כלי רכב ולכ-10 בתים. כוחות צה"ל, שהיו במקום, התערבו רק בשלבים מאוחרים של התקרית על מנת להרחיק את הגברים מהכפר וירו רימוני גז על הפלסטינים.
האירוע סוקר בישראל ומחוצה לה, בין השאר ברשתות CNN[29] ואל-ג'זירה[30] ובמגזין Foreign Policy.[31] מחלקת המדינה של ארצות הברית גינתה את אלימות המתנחלים והאיחוד האירופי הוסיף כי יש להעמיד לדין את העבריינים.[29]
תמונות נוספות עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- קהילות במסאפר יטא שהצבא הכריז על אזור מגוריהן "שטח אש", באתר בצלם, 20 באוגוסט 2012
- מקרה מבחן: קהילות מסאפר יטא, החיים בשטח אש, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, 23 מאי 2013
עמירה הס, 130 יהודים מחו"ל עומדים בין צה"ל לתושבי כפר מערות פלסטיני, באתר הארץ, 1 ביולי 2017- מוסא אבו השאש, החלומות של תושבי מסאפר יטא: לחיות בשקט, בלי פחד גירוש, באתר "שיחה מקומית", 26 באוקטובר 2020
- אמיר בן-דוד, ואז באו הבולדוזרים וניתקו את התושבים, באתר זמן ישראל, 24 ביוני 2021
- Factsheet, ARIJ
- Massafer Yatta, aerial photo, ARIJ
- Survey of Western Palestine, Map 25: IAA, Wikimedia commons
- http://www.taayush.org/?cat=248 Bir al-'Id] from Ta'ayush]
- Bir el Id, from Rabbis for Human Rights, Israel
- http://blog.eappi.org/tag/masafer-yatta/ Masafer Yatta], Ecumenical Accompaniment Programme in Palestine and Israel]
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Israel/Palestine: Statement by the Spokesperson on evictions in Masafer Yatta, EEAS Press Team האיחוד האירופי, 10.05.2022
- ^ At Tuwani & Mosfaret Yatta Profile, באתר המכון למחקר יישומי - ירושלים, 2009 (באנגלית), עמ' 4.
- ^ Palmer, 1881, p. 433
- ^ 1 2 יובל אברהם, האנתרופולוג שכתב על מסאפר יטא: ברור שהיו שם כפרים, באתר "שיחה מקומית", 23 במאי 2022.
- ^ חיים לוינסון, כל הרעות החולות של הכיבוש - דיווח משטח 918 בדרום הר חברון, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2013 גדעון לוי ואלכס ליבק, ביקור בארץ האש שבדרום הר חברון, באתר הארץ, 5 ביולי 2013
- ^ מסמך ועדת השרים, עמוד 7 מופיע ב עופר אדרת, מסמך בן 40 שנה שהתגלה בארכיון חושף את התוכנית שהגה שרון לסילוק אלף פלסטינים מבתיהם, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2020
- ^ עמירה הס, טקטיקת חברון, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2007
- ^ 1 2 3 תגית יטא באתר רגבים. בקישור תיאור עובדות ההריסה וכן תשובת המדינה לבג"ץ בנוגע לחוקיות הדרך מ-2019
- ^ עמירה הס, המדינה: יש לפנות 1,300 תושבי שמונה כפרים - כדי לחסוך זמן נסיעה לחיילים, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2013
- ^ עמירה הס, אובדן דרך: תושבי שישה כפרים בגדה לא מבינים למה צה"ל חסם להם את הגישה הביתה, באתר הארץ, 4 בינואר 2018
- ^ עמירה הס, מה יש למינהל האזרחי נגד מים זורמים, באתר הארץ, 2 בפברואר 2019
- ^ באסל אל עדרה, צה"ל ניתק עשרה יישובים בדרום הר חברון מהעולם, באתר "שיחה מקומית", 12 ביוני 2021
- ^ סרטון: צה"ל הורס בארות מים בכפר ח'לת א-דבע, בעמוד הפייסבוק של Quds News Network, 2 בפברואר 2022.
- ^ בג"ץ 413/13 מוחמד מוסא שחאדה אבו עראם ואחרים נ' שר הבטחון ואחרים, ניתן ב־4 במאי 2022
- ^ בג"ץ: אפשר לפנות מאות פלסטינים המתגוררים בשטח אש בדרום הר חברון, באתר ynet, 4 במאי 2022
- ^ יובל יועז, פינוי מסאפר יטא: פסק הדין של מינץ תחת אש ויעבור כנראה לדיון נוסף בהרכב מורחב, באתר זמן ישראל, 9 במאי 2022
- ^ ראו למשל: בג"ץ 698/80 קוואסמה נ' שר הביטחון, פ"ד לח(1) 617 (1981); בג"ץ 253/88 סג'דיה נ' שר הביטחון, פ"ד מב(3) 801, 815 (1988); בג"ץ 814/88 נסראללה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פ"ד מג(2) 265, 269-268 (1989);
- ^ הגר שיזף, החיים של תושבי מסאפר יטא בצל אימוני צה"ל הפכו לבלתי נסבלים, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2022.
- ^ חנן גרינווד, לאחר מאבק ארוך: תושבי כפרים באזור "מסאפר יטא" יפונו מבתיהם, באתר ישראל היום, 2 בינואר 2023.
- ^ יהונתן ליס, האיחוד האירופי: ישראל צריכה לשלם פיצוי על הרס מבנים פלסטינים שהוקמו במימוננו, באתר הארץ, 11 בינואר 2023
- ^ הסיפור של מאחז אביגיל, באתר עמותת "כרם נבות"
- ^ For 17 years, stone-throwing settlers have terrorized Palestinian children. I was one of them, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2021 (באנגלית).
- ^ עמוס הראל, מכולות המגורים והדיר חזרו לחוות מעון, באתר הארץ, 29 במאי 2003
- ^ עמוס הראל, חולקו צווי הריסה למבנים בחוות מעון, באתר הארץ, 31 במאי 2006
עמירה הס, פלסטיני נדקר בהר חברון. עדים: הדוקר ברח לחוות מעון, באתר הארץ, 21 במרץ 2011 - ^ עמירה הס, שטח 918 בהר חברון בדרך להפוך לעיר ואם בישראל, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2012
- ^ מיכל גרינברג,עמוס הראל, מתנחלי מעון תקפו ילדים פלשתינאים, באתר הארץ, 7 במאי 2006 עמירה הס, ילדים בגדה זקוקים כבר 14 שנה לליווי צה"ל כדי שיגן עליהם ממתנחלים, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2018
- ^ הגר שיזף, בחירבת אל-מופקרה עוד המומים מהתפרעויות המתנחלים, וחוששים שיחזרו שוב, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2021.
- ^ אלישע בן קימון, חיים גולדיטש, אליאור לוי, עימותים אלימים בדרום הר חברון: ילד פלסטיני נפצע בראשו מאבן | תיעוד, באתר ynet, 28 בספטמבר 2021
- ^ 1 2 US condemns attack by West Bank settlers on Palestinian villagers, באתר CNN, 2 באוקטובר 2021 (באנגלית).
- ^ 450 settler attacks on Palestinians in two years: Israeli NGO, באתר CNN, 14 בנובמבר 2021 (באנגלית).
- ^ Israeli Settlers Escalate Violence in West Bank, באתר Foreign Policy, 9 בנובמבר 2021 (באנגלית).