רמת עמידר
רמת עמידר היא שכונה במזרח רמת גן.
 | |
| "בתי תותח" אופייניים עם תוספות מאוחרות ברמת עמידר | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | רמת גן |
| תאריך ייסוד | 1980 |
| שטח |
437 דונם  |
| אוכלוסייה | 8,683 (2017) |
| קואורדינטות | 32°04′04″N 34°50′08″E / 32.06769444°N 34.83563889°E |
| שכונות נוספות ברמת גן | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   רמת עמידר  מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו ממזרח: __ בני ברק, __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון | |
  | |
השכונה גובלת במזרח בכביש 4, בצפון בעיר בני ברק, במערב בשכונת מרום נווה וב"שיכון המזרחי", ובדרום בשכונת גן ערמונים. במזרח השכונה זרם בעבר נחל כופר (כיום מנוקז בתעלה סגורה). השכונה הוקמה על אדמות שהיו שייכות לכפר אל-ח'ירייה, והועברו לרמת גן בשנת 1948.
היסטוריה
עריכההשכונה נבנתה בשנת 1950 עם בתים דו־קומתיים ("בתי תותח" - על שם שיטת היציקה בה נבנו) ואכלסה תושבים עולים ניצולי השואה ממוצא מזרח אירופאי, אך גם עולים מתימן ומצרים.[1] נשמעו טענות שהשכונה נבנתה במיוחד כ"שכונת יוקרה" לעולים אלה מאחר שלא "ראוי היה" לאכלס קבוצה זו במעברות שהוקמו אותה עת. אוכלוסייה זו כללה בעלי מקצועות חופשיים, דוקטורים ומשכילים שנקלטו במהירות במשרות ניהוליות במוסדות ובעיריות. בתחילת שנות החמישים מיד עם קבלת השילומים מגרמניה, רבים מתושבי השכונה שהייתה מרוחקת ממרכז רמת גן עזבו אותה. חלקם היגרו לארצות הברית ולקנדה וחלקם לרמת גן ולגבעתיים. במקום המזרח אירופאים שיצאו, החלו רוכשים את הדירות יוצאי המעברות מהסביבה (מעברת מפדה - נוה יהושע, סאקיה ועוד)[דרוש מקור].
כבר בשנת 1953 נחשבה רמת עמידר "שכונת פועלים" בתוך רמת גן האזרחית[2] וכנגד עיריית רמת גן הועלו טענות על הזנחת השכונה, בכך שאין מספיק פועלי ניקיון בשכונה, חיוב התושבים לממן תשתיות ביוב בניגוד למצב בשכונות אחרות "לא פועליות", ועל כך שאין מספיק תאורה בלילות.[3]
לאחר עזיבת האוכלוסייה החזקה, וכניסת מפוני המעברות ליחידות הדיור שהתפנו בשנות השישים, השכונה נחשבה לשכונה ברמה סוציו-אקונומית נמוכה. בתקופה מסוימת פעלו בה גורמי פשע שכונו בתקשורת "כנופיית רמת עמידר". החל משנות השבעים של המאה העשרים נבנו בשכונה מספר רחובות עם בתי קומות אליהם נכנסו להתגורר זוגות צעירים ומשפרי דיור מחוץ לשכונה. בסוף שנות השבעים במסגרת פרויקט שיקום השכונות שופצו והורחבו בתים רבים. תחנת כיבוי האש של רמת גן נמצאת בפאתי השכונה. בין תושבי השכונה בעיקר יוצאי תימן ויוצאי רומניה, ובתי כנסת של עדות אלו נמצאים בשכונה. בעבר התגוררו בשכונה רבנים חשובים, ביניהם הרב יוסף קורח.
שיכון הבולגרים
עריכה
כבר בחודש יוני שנת 1921 קיבל ועד "עיר גנים" הזמנה מראש הקהילה בסופיה עבור 75 מגרשים והתחילו דיונים בנושאים הכספיים.[4]
בסוף שנות החמישים של המאה העשרים הגיעו לרמת עמידר יהודים מבולגריה שעלו לארץ במסגרת פעילותה של הסוכנות היהודית. "שיכון הבולגרים" נבנה על ידי חברת עמידר בשטח שבין רחוב התפוצות לבין "כביש גהה", הוא כביש 4 הידוע גם בשם "דרך הנשיא הראשון", שסלילתו החלה בשנת 1951. בניגוד לבתי השכונה האחרים היו אלה בתים של ארבע דירות בלבד, שתיים בקומת הקרקע ושתיים בקומה הראשונה, והדירות היו מרווחות יותר מאשר בשאר בתי שכונת עמידר. הן כללו שני חדרים, שירותים וגינה.[5]. הבתים נבנו בניצב לרחוב, כך שבין הבתים נוצרו סמטאות.
בשנת 1959 נפתח בשיכון הבולגרים גן משחקים חדש, ברחוב התפוצות 22 וגן נוסף ברחוב התפוצות 20.[6]
בשנת 1977 הועברו על ידי קק"ל חלק מחלקות לבעלות העירייה לצורך פיתוח השכונה. [7]בשל הבנייה המואצת באזור, הצטמצם בהדרגה שטחו של שיכון הבולגרים. השריד האחרון הוא גן הבולגרים, פינת משחק קטנה מוקפת רבי קומות.
חינוך ותרבות
עריכה
בשכונה בית ספר ממלכתי "מכל"ל" (מזכרת כבוד לקדושי לודז') אשר הוקם בשנת 1951 מיד עם הקמת השכונה, בית ספר ממלכתי דתי "שלום" ומוסד לחינוך מיוחד. בצמוד לשכונה התקיים עד סוף שנות ה-90 של המאה העשרים בית ספר תיכון אורט שכלל "אורט בנים" למקצועות טכנולוגיים (מכונות, אלקטרוניקה וחשמל), "אורט בנות" (מזכירות, אופנה ואדריכלות), "אורט נגרות" ו"אורט יהלומים". בקמפוס שפונה הוקמו "תיכון מקיף רמת גן" ומכללת רמת גן.
בין בוגרי בית הספר מכל"ל ברמת עמידר בשנות ה-50 ניתן למצוא את יצחק קאול מנכ"ל "כלל" ויו"ר חבר הנאמנים של המכללה למנהל, מפיק הטלוויזיה אהרון גולדפינגר, הבמאי פנחס גולדנברג, חבר הכנסת ד"ר אבי דואן, ד"ר יצחק ספורטא, הסופר אלכס פז-גולדמן, הסופרת והמשוררת ומנהלת מכללת לוינסקי לחינוך ד"ר פנינה פרנקל (יבורסקי), שחקן הכדורגל ויקי פרץ. מבית הספר הדתי צמח שופט בית משפט השלום ציון קפאח.
בשכונה קיימת ישיבת ההסדר (ישיבת רמת גן). במרץ 2007 נחנך בניין הישיבה החדש. רבים מתלמידי הישיבה נשואים וגרים עם משפחותיהם בשכונה.
בשכונה מתנ"ס קהילתי פעיל ושני סניפים של תנועות נוער: אחד של תנועת "בני עקיבא" והשני הוא סניף של תנועת הנוער "המכבי הצעיר". כמו כן נמצא בשכונה מרכז תרבות ע"ש ראסל - הכולל גם אולם תיאטרון ונקרא גם תיאטרון ראסל (בו צולמו סצינות רבות מהסדרה "השוטרים"), ובסמוך אליו מרכז ספורט (קאנטרי רמת גן) הכולל בריכת שחיה, אולם כושר ומגרשי טניס, שניהם בצמוד לגינת "אלי כהן"- הגן המרכזי של השכונה.
ספורט
עריכהבשכונה קיים מגרש כדורגל. קבוצת הכדורגל מכבי רמת עמידר התאחדה עם הכח מכבי רמת גן בקיץ 2005 תחת השם הכח עמידר רמת גן, ופורקה בסוף שנת 2021.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ בשיכון לעולים חדשים, דבר, 15 בנובמבר 1950
- ^ ש. עמינדב, מפעלים בלתי מאורגנים - למסגרת ההסתדרות, דבר, 16 ביולי 1953
- ^ עירית רמת גן מפלה לרעה שכונת עמידר, דבר, 12 בינואר 1959
- ^ IDEA - ALM : פרוטוקול ישיבת חברת עיר גנים 21, 14.06.1921, באתר www.infocenters.co.il
- ^ IDEA - ALM : בית התפוצות של רמת-עמידר - שיקום השכונה, 1988, באתר www.infocenters.co.il
- ^ IDEA - ALM : גינת הבולגרים, באתר www.infocenters.co.il
- ^ IDEA - ALM : פרוטוקול ישיבת מועצת העירייה 28, 09.01.1977, באתר www.infocenters.co.il