משכן נוב היה מבנה מקודש שהוקם, על פי המקרא, בעיר נוב, לאחר חורבן משכן שילה. לפי מסורת חז"ל, המבנה בנוב התקיים 13 שנה[1] וחרב על ידי שאול המלך[2], ואז הועבר לגבעון. בזמן קיום המבנה הותרה ההקרבה בבמות הפרטיות[3]. בזמן שהות המבנה בנוב ארון הברית היה בקריית יערים[4].

לפי המסורת היהודית משכן נוב עמד בין השנים ב'תתע"אב'תתפ"ד (889 לפנה"ס876 לפנה"ס).

נוב המקראית

עריכה
  ערך מורחב – נוב (עיר מקראית)
  ערך מורחב – הטבח בנוב עיר הכהנים

בתקופת שאול נוב הייתה עיר כהנים[5], שעל פי המקובל שכנה בנחלת שבט בנימין[6] בסביבות ירושלים; אך יש המשערים שהייתה בסביבות עמק יזרעאל. בתקופת אחימלך הכהן, השמיד דואג האדומי את כל תושבי נוב, בהוראת שאול המלך, בטענה שהם עזרו לדוד המורד במלכות. יש המזהים פעולה זו כחורבן משכן נוב, והעברתו לגבעון.

הקמת נוב

עריכה

לפי התלמוד[7] ביום שבו מת עלי הכהן הגדול חרב משכן שילה. אובדן זה, התרחש לאחר הפסד משמעותי של עם ישראל לפלשתים, הפסד שגבה מחיר דמים כבד הכולל את בניו של עלי חפני ופנחס, ואף את ארון הברית. אירועים אלו הובילו לאובדן החשיבות והדומיננטיות של המרכז בשילה, ושרידי בית עלי הקימו את המשכן מחדש בנוב. יתכן שהמעבר של מרכז הכובד הפולחני קשור גם לכך ששילה, ששכנה בנחלת שבט אפרים, ביססה את מעמדה בתקופת ההנהגה של יהושע, בן שבט אפרים, ואילו נוב ששכנה בנחלת שבט בנימין שימשה מרכז פולחני בתקופת המלך שאול, בן שבט בנימין.

המשכן בנוב היה קיים 13 שנה, ובו הקריבו את קורבנות הציבור. בימי שאול מוזכרת נוב כמקום שבו חיו "כהני ה'" ש"שאלו בה'" - כלומר השתמשו באורים ותומים. בספר שמואל[8] מתואר ביקור דוד את אחימלך הכהן בנוב, ומצוין בו כי היו במקום לחם קודש, לחם הפנים ואפוד, עדות לכך שהעיר היתה אתר מרכזי לפולחן האל. לאחר הביקור מספר דואג האדומי למלך שאול שהכוהנים שאלו בעצת האל עבור דוד המורד בשאול, ובעקבות זאת הוחרבה העיר [9]: "וַיֹּאמַר: רָאִיתִי אֶת בֶּן יִשַׁי בָּא נֹבֶה אֶל אֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב. וַיִּשְׁאַל לוֹ בַּה', וְצֵידָה נָתַן לוֹ וְאֵת חֶרֶב גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי נָתַן לוֹ."

על אף האמור לעיל, יתכן שחשיבותו הרוחנית של המרכז בנוב הייתה פחותה מזו שהיתה למשכן בשילה, מפני שבעת שהפלשתים החזירו את ארון הברית, הוא שהה בקרית יערים[4] שבנחלת שבט יהודה[10] ולא בנוב. נוסף על כך, עפ"י חז"ל, באותה התקופה הציבור הכללי כבר לא נמנע מהקרבת קורבנות אישיים בנחלתו[11], והמבנה בנוב שימש רק כמבנה לצורך ציבורי.

המבנה בנוב

עריכה

תיאור צורת המבנה בנוב אינו ברור, ותיאורו לוט בערפל. לחלק מהדעות נוב וגבעון נבנו לפי הדגם של משכן שילה. דברים אלו מבוססים על מקורות שונים המגדירים מבנים אלו בתואר אוהל מועד, במקרא[12], בתוספתא[13] ובתלמוד[7]. אך מתוך מקורות אחרים ניתן לראות שלעיתים המבנה בנוב מתואר בכינוי אחר, מה עוד שקיום התקרה במבנה נוב והעובדה שארון הברית לא היה בו, מעידים על שינויים ידועים; כך שניתן להעריך שהתקיימו שינויים נוספים.

סוג המבנה

עריכה

אין בהירות האם המבנה בנוב מהווה משכן או מקדש. מלשון הרמב"ם[14] הבניין בנוב מכונה 'מקדש'; אולם לפי תפיסות שונות המבנה בנוב מהווה 'משכן'. ברור הדיון תלוי בהבדל בין המושג 'משכן' למושג 'מקדש'; כאשר רוב השיטות מזהות את המבנה בנוב כמשכן.

ההבדל בין משכן למקדש

עריכה

למציאת ההבדלים בין משכן למקדש קיימות כמה שיטות:

  1. יש שנוקטים שההבדל הוא שמשכן הוא מבנה עצים (עצי שיטים), ומקדש הוא מבנה אבנים. אך מלשון הרמב"ם[14] שמכנה את שילה כמשכן, אף שהייתה בנויה מאבנים, מסתבר שהסבר זה אינו נכון.
  2. קיימת טענה המבוססת על התוספתא[15] והתלמוד[16] שבמשכן ארון הברית לא היה, אך במקדש ארון הברית היה. יש שצידדו בטענה זו מלשון דברי דוד המלך "רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאלוקים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה"[17]. אך יש שדוחים גישה זו לפי הטענה שגם אחרי שהארון נגנז בימי בית ראשון ושני, המקומות נקראו מקדש[18]; וכן גם מכך שהארון לעיתים היה במקומות שבוודאי אינם 'מקדש', כגון בגבעת קריית יערים[19] בבית עובד אדום הגיתי[20], וכמובן במשכן משה במהלך שנות הנדודים במדבר.
  3. הסבר אחר המבוסס על לשון התלמוד[21] טוען שההבדל הוא במציאות של תקרה מלמעלה, ובשילה שלא הייתה תקרה הוא מכונה 'משכן' ונוב וגבעון מכונים 'מקדש'. אולם לרוב הדעות[22] אין להוכיח מקיום התקרה.
  4. הרב שאול ישראלי מביא את הפסוקים המתארים את הציווי לבנות את המקדש: "וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ.. וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח. וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלוקיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מצווה אֶתְכֶם.."[23]. וכשהוא מתבסס עליהם הוא טוען שהציווי לבניית 'מקדש' (ולא 'משכן') קיים רק 'לאחר שיניח לך מכל אויבך' ורק אז מתקיימת 'המצווה להקים המקדש על מקום קבוע'
  5. הדעה המקובלת מבדילה בין כל מבנה שלא היה בירושלים ולא נבנה מתוך שאיפה עולמית למקדש בירושלים. כך רק מקדש ראשון ושני שהיו בירושלים מהווים 'מקדש' לעומת שאר המבנים המהווים 'משכן'. המשך גישה זו נעוץ בטענה על 'צו האל' שניתן רק למקום בו האל בוחר "כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ"[24]; כאשר המקום שהאל בחר בו היה ירושלים, והמקומות האחרים נבחרו בידי בשר ודם לתקופה זמנית.[דרוש מקור]

היחס בין שילה לנוב

עריכה

יש שכותבים[25] שהיחס בין נוב למשכן שילה, מקביל ליחס בין בית המקדש השני לבית המקדש הראשון. כלומר קיימת ירידה ברמת השראת השכינה, בין המשכן בשילה לבין המשכן בנוב; ירידה המתבטאת בכך שארון הברית לא היה בנוב במקומו, ובעקבות זאת אף היתר הבמות שהיה בזמן משכן נוב. אולם ירידה רוחנית זו משולבת בעלייה חומרית, כאשר רמת הבנייה בנוב הייתה טובה יותר יחסית למשכן שילה (כך מבחינה חיצונית התקיימה עלייה מתמדת, ממשכן נודד במדבר, למשכן קבוע בגלגל, ומשם לבניין ללא תקרה בשילה וממנו לבניין שלם בנוב). זאת בהתאם לבית מקדש שני שהיה גדול יותר וחזק יותר מאשר בית מקדש ראשון[26] אך היה בו ירידה רוחנית ביחס לבית מקדש ראשון[27].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ סדר עולם רבה פרק יג; תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה י"ב.
  2. ^ פירוש המשנה לרמב״ם מסכת זבחים פרק יד,ז (מהדורת מוסד הרב קוק, תורגם מערבית על ידי הרב יוסף קאפח, ושם בהערתו מספר 47)
  3. ^ משנה, זבחים יד,ז
  4. ^ 1 2 ספר שמואל א', פרק ז', פסוק ב'
  5. ^ ספר שמואל א', פרק כ"ב, פסוק י"ט
  6. ^ ספר נחמיה, פרק י"א
  7. ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קי"ח, עמוד ב'
  8. ^ ספר שמואל א', פרק כ"א, פסוקים ה'י'
  9. ^ ספר שמואל א', פרק כ"ב, פסוק ט'
  10. ^ ספר שופטים, פרק י"ח, פסוק י"ב
  11. ^ משנה, מסכת זבחים, פרק י"ד, משנה ז'
  12. ^ ספר דברי הימים ב', פרק א', פסוק ג'
  13. ^ זבחים יג,ו
  14. ^ 1 2 בית הבחירה א,ב
  15. ^ זבחים יג,יח
  16. ^ ירושלמי, מגילה פ"א ה"יב, דף עב טור ד
  17. ^ ספר שמואל ב', פרק ז', פסוקים א'ב'
  18. ^ עמוד הימיני סימן א ס"ק ג
  19. ^ ספר שמואל א', פרק ז', פסוק א'
  20. ^ ספר שמואל ב', פרק ו', פסוק י"א
  21. ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קי"ח, עמוד א'
  22. ^ ראו עמוד הימיני סימן א ס"ק ג
  23. ^ ספר דברים, פרק י"ב, פסוקים ו'י"ג
  24. ^ ספר דברים, פרק י"ב, פסוק י"ד
  25. ^ ישראל יהודה שניידר, מעלין בקודש ג – סיון תשס"א, עמ' 43 ואילך, בייחוד הערה 8
  26. ^ ספר חגי, פרק ב', פסוק ט'; תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ג'
  27. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף כ"א, עמוד ב'

 אירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורתספירת הנוצריםמדינת ישראלתחילת הציונות והעליות לפני קום המדינהחשמונאיםבית המקדש הראשוןבית המקדש השניגלות אשור (עשרת השבטים)גירוש ספרד ופורטוגלתקופת השופטיםתקופת המלכיםתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםתקופת בית ראשוןגלות בבלתקופת בית שניסוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135)השואהגלות רומיתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלותתקופות של עליה לארץ ישראלתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקיתתקופות בהן היה קיים בית המקדש
היסטוריה של עם ישראל
ב'תתע"א-ב'תתפ"ד - משכן נוב