איור של טיר מאת קארל פרדריק פון זלצה, 1913.

בפגאניזם הגרמאני, טיר (Týr בנורדית עתיקה, Tíw באנגלית עתיקה, ו-Ziu בגרמנית עילית עתיקה) הוא אל, שמעבר למקורות הנורדיים, מעט ידוע עליו. מקורו של טיר הוא בישות פרוטו-גרמאנית בשם *Tiwaz[א] ובסופו של דבר מישות עליונה פרוטו-הודו-אירופית Dyeus*. בשל מקור שמו של טיר והנוכחות המעורפלת שלו במקורות הגרמאניים, השורדים, חוקרים רבים טוענים כי טיר שיחק תפקיד יותר חשוב במיתולוגיה הגרמאנית המוקדמת יותר.

במיתולוגיה הנורדית, שממנה רוב מקורות השורדים המדברים על אלים גרמאניים, טיר מקריב את זרועו לזאב המפלצתי פנריר, שנושך את גופו בזמן שהאלים עוקדים אותו. מנובא שטיר ייאכל על ידי כלב מפלצתי דומה גארם במהלך אירועי ראגנארוק. במקורות הנורדיים, טיר מתואר לסירוגין כבן של היוטון הימיר ב"זמר של הימיר" (Hymiskviða) מהאדה הפואטית או של האל אודין ב"שפת השירה" (Skáldskaparmál) מן האדה הפרוזאית. "ההתנצחות של לוקי" (Lokasenna) מן האדה הפואטית מתייחס לבת זוג שאין עליה מידע, אלה שהיא אולי מקבילה של האלה הגרמאנית היבשתית Zisa.


מקורות

עריכה

התקופה הרומית

עריכה

למרות שידוע לפי בלשנות השוואתית ששמו של טיר היה חלק מפרוטו-הודו-אירופית, ולכן שהיה ישות על-טבעית תקופה ארוכה מאוד של זמן, ישנן התייחסויות מועטות אליו במקורות מתקופות לפני התקופה הנורדית העתיקה (בערך מהמאה ה-8). כמו ישויות זרות לרומאים אחרות, הרומים אזכרו את טיר בצורה שניסתה למצוא מקביל אליו במיתולוגיה הנורדית. טקסטים לטיניים מתייחסים לטיר כמרס.

לדוגמה, בטקסט הבא שמופיע בעבודתו האתנוגרפית של טקיטוס "גרמניה", טקיטוס כותב כי סוגדים ל"הרקולס ולמרס" (ת'ור וטיר) על ידי הקרבת בעלי חיים מהסוג המותר. מאוחר יותר ב"גרמניה", טקיטוס מזכיר ישות שהוא קורא לה Regnator omnium deus (אל, אדון על כולם) ששבט מסוים סוגד לו ב"חורשה קדושה". ישנה סברה כי טקיטוס דיבר על הישות הגרמאנית *Tiwaz שקדמה לטיר.

במאה ה-6, ההיסטוריון הרומי יורדנס כתב כי הגותים, עם מזרח גרמאני, מאמינים כי אותו "מרס" הוא אביהם. הוא מרחיב וכותב כי הגותים היו ממיתים את השבויים שלהם כקורבנות אליו, ושהם חשבו שכדאי לרצות את אל המלחמה על ידי שפיכת דמים. את הדברים הראשונים שהם בזזו הם השאירו לו, ולכבודו הם היו גודעים את יד אויביהם התלויים.

התקופה הנורדית העתיקה

עריכה

אצל העמים הצפון גרמאניים, כאשר הגיעה התקופה הנורדית העתיקה (בערך מהמאה ה-8 עד המאה ה-13, אבל ההתנצרות הגיעה לפני סוף תקופה זו) *Tiwaz התפתח ל-Týr. במקורות הנורדים העתיקים לטיר אזכורים רבים, אך פחות מאשר אלים בכירים אחרים כגון פריה, אודין או ת'ור. רוב האזכורים של טיר הם באדה הפואטית, שהיא לקט מהמאה ה-13 של שירים פגאניים מוקדמים יותר, ובאדה הפרוזאית, שנכתבה במאה ה-13 על ידי סנורי סטורלוסון.

אדה פואטית

עריכה
 
טיר (ימין קיצון) כחלק מהאלים בהתנצחות של לוקי, לורנץ פרליך, 1895.

למרות שלטיר אזכורים רבים באדה הפואטית, ב"זמר של הימיר" (Hymiskviða), ב"בלדה של סיגרדריפה" (Sigrdrífumál), וב"התנצחות של לוקי" (Lokasenna), טיר משחק תפקיד ראשי רק בזמר של הימיר, שהוא שיר שלא מופיע בשלמותו.

בזמר של הימיר, טיר מציין כי לאביו קדרה עצומה שבה הוא וחבריו האלים יכולים לבשל אייל. טיר ות'ור יוצאים למסע להחזיר את הקדרה. טיר פוגש את סבתו בעלת תשע מאות (תשע הוא מספר טיפולוגי במיתולוגיה הנורדית) ראשים, ששונאת אותו, ו"אחרת" שלבושה בזהב שעוזרת לו להחזיר את הקדרה.

לאחר שחזר מציד, אשת הימיר מספרת לו כי בנו בא לבקר והביא איתו את ת'ור, וכי השניים עומדים מאחורי עמוד. מיד אחר כך, הימיר מרסק את העמוד ושמונה סירי ברזל באמצעות מבטו בלבד. הימיר רואה את ת'ור ונבהל. הימיר מצווה שיבשלו לאורחיו שלושה שוורים, ות'ור אוכל שניים מהם. הימיר מספר להם שכדי ששלושתם יאכלו בערב הבא, הם יצטרכו לצאת לצוד. ת'ור מבקש פיתיון שהוא יוכל לשוט איתו אל המפרץ. הימיר מציע שור כפיתיון, ות'ור מסכים. השיר ממשיך ללא אזכור של טיר.

ב"בלדה של סיגרדריפה" (Sigrdrífumál), הולקיריה סיגרדריפה מעניקה לגיבור סיגורד ידע על קסמים רוניים. קסם אחד קורא לאל טיר:

עליך להכיר רונות ניצחון
אם אתה רוצה להכיר את הניצחון. חצוב אותן
לתוך ניצב חרבך, לתוך הנדן
והלהב שלך, מה שיזעיק את טיר פעמיים

ב"התנצחות של לוקי", האלים עורכים סעודה, ולוקי מתחיל בהתנצחות שבה הוא מחליף עם אלים אחרים העלבות. ההקדמה הפרוזאית לשיר מציינת כי "טיר היה מהנוכחים, למרות שהייתה לו רק יד אחת משום שזמן לא רב לפני כן הזאב פנריר קרע ממנו את ידו השנייה בזמן שפנריר נֶעֱקַד". לאחר שלוקי מעליב את פרייר, טיר מגן על פרייר. לוקי משיב לו "אתה לא יכול להיות יד הימין של הצדק", התייחסות לפנריר, שתואר כבר כבנו של לוקי. טיר משיב לו שלמרות שהוא מתגעגע לידו הימנית, לוקי מתגעגע לפנריר, שיהיה קשור למקומו עד ראגנרוק. לוקי משיב בהעלבה שקשורה לאשתו של טיר: "שתוק, טיר. בני בא מאשתך. אתה לא שילמת לי אגורה או נתת לי אמה אחת של בד בתמורה, אפס עלוב". מלבד "מידע" זה, לא ידוע דבר על אשתו של טיר.

אדה פרוזאית

עריכה
 
איור של טיר מגיש את ידו לפיו של הזאב פנריר, 1911.

באדה הפרוזאית טיר מוזכר פעמים רבות בחלקים "התרמית על גילפי" (Gylfaginning) וב"שפת השירה" (Skáldskaparmál).

בחלק 25 של התרמית על גילפי טיר מוצג לראשונה:

"האר אמר: 'יש גם אסיר ששמו טיר. הוא אמיץ לב והנועז ביותר, ויש לו יכולת משמעותית להביא נצחון בקרב, טוב לאנשי מלחמה[ב] להתפלל אליו. ישנה אמירה שאדם הוא "טי"-אמיץ, אדם שעולה על גברים אחרים ושלא מהסס. טיר היה נבון עד כדי כך שאדם שנבון הוא בעצמו מכנים אותו "טיר-פיקח". הנה דוגמה שמוכיחה את גבורתו: כאשר האסיר ניסו לפתות את הזאב פנריר לשאת בעצמו את שרשראות גלייפניר, הזאב לא האמין להם שהם ישחררו אותו, עד שהם שמו בפיו את ידו של טיר כערבון. כשהאסיר סירבו לשחרר את פנריר, הוא נשך את ידו של טיר ממנו במקום שכעת נקרא מפרק הזאב (úlfliðr - מפרק כף היד) וכעת הוא בעל יד אחת בלבד ולא מיישב מחלוקות בין אנשים.

בחלק 34 של התרמית על גילפי, מסופר יותר על טיר ופנריר: "האסיר גידלו את פנריר בבית, ורק לטיר היה האומץ להאכילו".

מאוחר יותר בתרמית על גילפי, האר מספר על המוות המנובא של טיר בזמן ראגנרוק: "אז גם יצא לחופשי הכלב גארם, אשר עָקוּד מול גניפאהליר. זהו היצור הרשע ביותר. יהיה לו קרב עם טיר ושניהם ימיתו אחד את השני".

"שפת השירה" פותחת בסיפור שבו שנים עשר אלים יושבים כל אחד על כס במשתה, כאשר אחד מהם הוא טיר. מאוחר יותר בשפת השירה האל הסקאלדי ברגי לענק אגיר (Ægir) (שמתואר קודם בשפת השירה כאדם שבא מאי דני בים הצפוני) על קנינגים (אנ'). ברגי מספר שקוראים לאל אודין בשם "טיר-ניצחון", "טיר-תלוי", או "טיר-משא", ושלת'ור קוראים "טיר-מרכבה".

החלק התשיעי של שפת השירה נותן לסקאלדים (משוררים סקנדינביים) דרכים שונות להתייחס לטיר, "האסיר בעל יד אחת", "מזין הזאב", "אל-קרב", ו"הבן של אודין".

שמו של טיר מופיע בקנינגים שונים בשפת השירה המתייחסים לאל אודין.

שם ורונת טי

עריכה
 
הרונה טיוואז

ישנם שמות מאותו מקור של השם האלוהי טיר בנורדית עתיקה, שכוללים את tíw ו-tíʒ באנגלית עתיקה, ו-Ziu בגרמנית עילית עתיקה. מילה מאותו מקור בגותית מייצגת את רונת-טי (מתוארת למטה). כמו יופיטר הרומי וזאוס היווני, השחזור הפרוטו-גרמאני *Tiwaz מקורו ב-*Dyeus הפרוטו-הודו-אירופאי, האל הבכיר. משמעות המילה týr יכולה גם להיות "אל" (באופן כללי), וכנגד Týr "האל".

בגלל מקור השם של טיר, חוקרים רבים כי לטיר היה תפקיד משמעותי הרבה יותר משנדמה מקריאת המקורות הסקנדינביים ששרדו, שבהם הוא דמות יחסית משנית. חוקרים מציעים כי אודין נהיה יותר חשוב בתקופה פרה-היסטורית וקיבל מטיר חלק מתכונותיו. הרמן רייכרט כותב כי בגלל המשמעות של "האל" אודין כנראה החליף את מקומו של טיר, ושהעובדה שטקיטוס מדבר על שני אלים שצבאות האויב קידשו יכולה להצביע על כך שבסביבות 1 לספירה היה ביניהם דו קיום.

מקור המילה ליום שלישי באנגלית, tuesday, הוא במשמעות של "היום של tiw", הצורה האנגלית העתיקה של האל, ובצורה דומה בשפות גרמאניות אחרות. ישנה סברה גם שהמילה בגרמנית Dienstag במשמעותה המקורית עשויה להיות קשורה לטיר.

באלפבית הרוני, האלפבית ששימש את העמים הגרמאניים לפני אימוץ האלפבית הלטיני, הרונה שהוחלפה על ידי T, שמה טִיוַוז (Tiwaz), על שם טיר.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא Eladabudi/טיר בוויקישיתוף

ביאורים

עריכה
  1. ^ הכוכבית מסמנת ששם זה הוא שחזור והוא בעצמו לא מופיע במקור כלשהו
  2. ^ מתורגם גם כ"אנשי מעשה", "לוחמים", "אנשי גבורה"