מתחם האלף
מתחם האלף הוא אזור תעשייה, נופש, מגורים ותעסוקה בהקמה הנמצא בראשון לציון, בין הים התיכון לנתיבי איילון. שטח המתחם הוא למעלה מ-1,700 דונם, מה שהופך אותו למרכז העסקים הגדול ביותר בשטחו במדינה[1].
הדמייה של מרכז בניינים במתחם | |
מידע | |
---|---|
עיר | ראשון לציון |
שטח | מעל 1,700 דונם |
קואורדינטות | 31°59′06″N 34°45′00″E / 31.985102656462917°N 34.750029692297936°E |
שכונות נוספות בראשון לציון | |
המתחם
עריכההמתחם תוכנן כך שיהיה מהמתקדמים בפיתוח בר-קיימא, וכמחצית מהשטח בבעלות של עיריית ראשון לציון והוא ינוהל על ידי מנהלת המתחם של החברה כלכלית. וכן, המתחם יהווה מתחם תעסוקה מתקדם ויאכלס מרכזים פיננסיים, תעשיות עתירות ידע, מלונאות עסקית, מרכז קונגרסים ותערוכות, מוסדות חינוך, בצד מתחמי פנאי ומגורים. בנוסף, שטח המתחם מחולק לאזורים:
תעסוקה ומסחר - כ-1,400 דונם ייבנו כשטחי מסחר.
מגורים - כ-4,900 יחידות דיור ייבנו במתחם, בעיקר מעונות סטודנטים ודיור מוגן.
סביבה - כ-110 דונם ייבנו כשטחי ציבור בהם בין היתר כ-75 דונם של פארקים.
פנאי ונופש - כ-275 דונם ייבנו כשטחים פתוחים לספורט ונופש, למעשה אחד מהמבנים הראשונים שיוקמו בפארק יהיו מבני ספורט ופנאי בהם ארנה שתשמש אירועי ספורט ומופעים שתכיל כ-6,000 מקומות ישיבה לצופים וכן עוד כ-4,000 מקומות בהם יהיה ניתן לעמוד[2]).
מיקום
עריכה
מתחם האלף ייבנה על שטחן של חלק מחולות ראשון לציון, בין הים התיכון לנתיבי איילון. גבולות המתחם: מצפון – שדרות רחבעם זאבי (בהמשך משה דיין), ממערב – שדרות מרילנד, ממזרח – נתיבי איילון, מדרום – רחוב אבא אבן. המתחם כולל קרקע של למעלה מ-1,500 דונם, המהווה עתודה משמעותית לפיתוח העיר.
תחבורה
עריכהחלק מבחירת מיקום המתחם הוא התייחסות לנתיבי תחבורה רבים ומגוונים העוברים ליד או בשטח המתחם.
בין אמצעי ונתיבי התחבורה של המתחם נמצאים:
- המתחם נמצא סמוך לתחנת משה דיין של רכבת ישראל והוא מתוכנן להתחבר אליה באמצעות גשר הולכי רגל[3].
- 3 קווי רכבת קלה עתידיים, הקו האדום (קיים תכנון להאריך אותו עד לסמוך למתחם[4]), הקו הירוק והקו החום של הרכבת הקלה.
- המתחם נגיש לכבישים הארציים: כביש 4, נתיבי איילון וכביש 431 העוברים סמוך מאוד למתחם.
- קיים תכנון ראשוני להקמת מונורייל בשטח המתחם וכן מעלית אופקית שתוכל להסיע עד 6,000 נוסעים בשעה[5].
היסטוריה
עריכהבאוגוסט 2015 אושרה התוכנית להקמת מתחם ה-1000 על יד הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז המרכז.
בפברואר 2016 הצהירה עיריית ראשון לציון כי תקדם מערכת הסעה מתוצרת חברת Sky Cube מדרום קוריאה הכוללת קרוניות קטנות המונעות בחשמל (דגמי הקרוניות מאפשרים בין ארבעה נוסעים בישיבה לכ-20 נוסעים בישיבה ובעמידה) הנעות במהירות של עד 50 קמ"ש מעל מסילה עילית שגובהה כ-5 מטרים בדומה למסילות המונורייל במסלול שאורכו יהיה בין 3–5 ק"מ בין תחנת הרכבת ראשון לציון – משה דיין ומבני "שער העיר" המתוכננים לצידה אל "מתחם האלף" הסמוך[6]. על פי המשוער יימשך זמן הקפת מסלול של כ-5 ק"מ בקרוניות כ-10 דקות ומערך הקרוניות המרבי יוכל לשנע עד כ-6,000 נוסעים בשעה.
במרץ 2016 אושרה סופית התוכנית ואף העייריה החלה בשיווק מקדים של כמה מגרשים במתחם[7].
באוקטובר 2017 החלה עיריית ראשון לציון לקדם את התכנון המפורט והשיווק של מתחם האלף וזאת במקביל להקמת אזור תעסוקה נוסף בסמוך שיקרא "ראשון איילון", מטרתם של אזורי התעסוקה היא להוות אלטרנטיבה לאזורי התעשייה בתל אביב והרצליה פיתוח[8]
עוד בדצמבר 2017 פורסם אודות מועברות בפלילים של הגורמים האחראים על הקמת המתחם, ביניהם היה אביו של היזם ארז מוסצ'ו, שגייס עבור ראש עיירית ראשון לציון, דב צור תרומות בבחירות המקומיות והיה למעשה אחד מבעלי המקום[9],מלבד זאת פורסם עוד באותו החודש כי אחת מהחברות שיבצעו וינהלו את עבודות התשתית של המתחם היא החברה "אחים מרגולין", החברה בבעלותם של נתן, לוזי, ושי מרגולין, בני דודיו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו דבר אשר גרר ביקורת רבה מהתקשורת והציבור[10].
עוד באוקטובר 2018 החלו העבודות להקמת מבנים במתחם ואף נסללו מספר מהכבישים שעתידים לשמש אותו[11][12].
בדצמבר 2018 פורסמו מספר מכרזים להקמת מגדלי תעסוקה ומסחר במתחם האלף[13]., עוד לפני מכרזים אלו זכו מספר חברות בבעלות על מגרש במתחם בהם בין היתר קבוצת דיסקונט הכוללת את דיסקונט, cal ומרכנתיל, מלבד זכו החברות פרשקובסקי ואמות במגרשים סמוכים למגרשים של המכרז שפורסם שמתכננים לבנות שם שטחים למטרות מסחר ותעסוקה[14]. מלבד זכו חברות נוספות כמו הפניקס ורוגובין.
בספטמבר 2020 זכתה בשנית החברה פרשקובסקי במכרז במתחם האלף, המכרז היה על מגרש בן כ-24 דונם שנמצא במרכזו של המתחם[15].
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- יעל דראל, אושר: מתחם חדש שיהיה "רמת החייל" של ראשון לציון, באתר וואלה, 14 במרץ 2016
- אמיתי גזית, המכרז שנועד להביא לראשל"צ את הבנקים, באתר כלכליסט, 30 באוקטובר 2019
- הילה ציאון, מסחר, תיירות והשכרה: פרשקובסקי זכתה במכרז הענק במתחם האלף בראשל"צ, באתר ynet, 1 בספטמבר 2020
- דוד בקר, "עובד היי־טק מגיע למשרד פעמיים בשבוע, מה אכפת לו להגיע לראשון במקום הרצליה?", באתר TheMarker, 25 בדצמבר 2022
- פיתוח מתחם האלף 28.10.18, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:14)
- ראשון לציון מרכז העסקים החדש של ישראל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:58)
הערות שוליים
עריכה- ^ לפי המידע על כל מתחמי העסקים הנוכחיים והעתידיים
- ^ איילת רוטה-גבאי, הצצה ראשונה: כך יראה "הדבר הבא" במתחם האלף (וידאו), באתר mynet ראשון, 4 בנובמבר 2018
- ^ יורדים לשטח - סקירת שער הכניסה למתחם האלף, באתר CivilEng - מובילים שינויי בענף הבנייה
- ^ יובל שדה, בלעדימסלול הרכבת הקלה מתארך לראשון לציון וגבעת שמואל, באתר כלכליסט, 5 בדצמבר 2022
- ^ צפו: מעלית אופקית תיקח אתכם מהרכבת לעבודה, באתר ynet, 18 בפברואר 2016
- ^ ynet, צפו: מעלית אופקית תיקח אתכם מהרכבת לעבודה, באתר ynet, 18 בפברואר 2016
- ^ אמיתי גזית, אושר סופית: מתחם העסקים הגדול בארץ יקום בראשל"צ; שיווק הקרקעות יחל תוך שבועות, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2016
- ^ מתחם האלף בראשון-לציון מתיימר להוות אלטרנטיבה לתל-אביב, באתר גלובס, 2 באוקטובר 2017
- ^ לי ירון, מתחם האלף: מיזם הענק שמוביל ראש העיר ראשון לציון ונקשר בפרשת השחיתות בעירייה, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2017
- ^ אמיתי גזית, בני הדודים של נתניהו מנהלים את התשתיות במתחם האלף, באתר כלכליסט, 7 בדצמבר 2017
- ^ מתחם האלף בראשון לציון - סטטוס התוכנית ואיפה הדברים עומדים?, בפברואר 2020 ryxjf7OG8, באתר mynet ראשון
- ^ עדי כהן, מתחם האלף: הפניקס הציעה 338 מיליון שקל וצפויה לזכות במכרז, באתר TheMarker, 16 בדצמבר 2019
- ^ ענת דניאלי, ראש עיריית ראשל"צ מקדם את מתחם האלף: פורסמו מכרזים לשני מגדלים, באתר כלכליסט, 26 בדצמבר 2018
- ^ הילה ציאון, אמות ופרשקובסקי זכו במכרזים ל-2 מגרשים במתחם האלף בראשל"צ, באתר וואלה, 24 ביוני 2018
- ^ דותן לוי, פרשקובסקי היא הזוכה במכרז לקרקע במתחם האלף בראשל"צ, באתר כלכליסט, 1 בספטמבר 2020