נועה מימן
נועה מימן (נולדה ב-19 באוקטובר 1980) היא שחקנית, במאית, מפיקה, תסריטאית ופעילת שמאל ישראלית. בתו של המיליארדר יוסי מימן.
מימן, 2010 | |
לידה |
19 באוקטובר 1980 (בת 43) תל אביב, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהנועה מימן נולדה בתל אביב, גדלה בתחילה בשכונת רמת אביב, ואחר כך בהרצליה. היא האחות האמצעית במשפחה ולה שני אחים. אביה, יוסי מימן, היה איש עסקים מיליארדר שנולד בגרמניה במחנה עקורים להורים ניצולי שואה מפולין.
נועה מימן למדה בבית ספר יסודי נוף ים, בחטיבת הביניים סמדר ובמגמת תיאטרון בתיכון חדש היובל בהרצליה, אותה עזבה בתקופת רצח רבין, עת נכנסה לפעילות פוליטית. מימן הייתה יושבת ראש "נוער העבודה" בהרצליה ואחר-כך יושבת הראש הארצית של התנועה בשנים 1995–1997. בצה"ל שירתה תחילה כמראיינת ומאבחנת פסיכוטכנית, אחר-כך יצאה לקורס קצינים ולאחריו, שימשה עוזרת המזכיר הצבאי של סגני שר הביטחון אפרים סנה ודליה רבין. בתום שירותה הצבאי, באוגוסט 2001, למדה שנה משפטים באוניברסיטה העברית. מימן היא בוגרת תואר ראשון בהיסטוריה כללית ולימודים כלליים מאוניברסיטת תל אביב (2005-2002). אחר כך עבדה במרכז יצחק רבין כמנהלת פרויקטים, אחראית פרויקט העשור לרצח רבין וחנוכת המרכז החדש (2005-2004).
נועה מימן שהתה בלונדון כשלוש שנים. בשנתיים הראשונות עברה קורסים במשחק מול מצלמה, כתיבת תסריט וצילום. בד בבד החלה לקבל תפקידי משחק ראשונים בסרטי סטודנטים. בשנתה האחרונה בלונדון סיימה תואר שני בפוליטיקה השוואתית, עם דגש על לימודי קונפליקטים בבית הספר לכלכלה של לונדון (2009-2008). בו בזמן קיבלה תפקידי משחק בישראל ונעה על הקו תל אביב-לונדון. שיחקה בתפקידי אורח בסדרות ובסרטים "פרשת השבוע", "איים אבודים", "המקום", הייתה כתבת הבידור והתרבות של y בעשר ושיחקה בתפקיד קבוע בסדרה "נשות הטייסים". מימן השתתפה בתערוכות צילום שונות, כתבה טורי דעה בישראל היום וכיכבה בפרסומות.
היא שיחקה בסרטו הקצר של עומר רגב "הבית על המים". הסרט השתתף בתחרות הרשמית בפסטיבל הסרטים "FIFA - Aubagne International Film Festival" בצרפת בשנת 2013.
עם שובה לישראל, בשלהי 2009, הקימה מימן את חברת "אדד ואליו" (Added Value), שבמסגרתה הפיקה, ביימה וכתבה סרטי תעודה רבים. היא סגרה את החברה בנובמבר 2011.
מימן עברה סדנת משחק מול מצלמה בשיטתה של רות דייכס, סדנת בימוי ומשחק עם רני בלייר וסדנת משחק לפי שיטתה של איוונה צ'בק בהדרכתם של אלון נוימן ושחר רוזן.
בעקבות סרטה "אוי מאמא", שמספר גם על הילדה הזרה שמאמצת סבתא, החלה מימן להיות פעילה במאבק נגד גירוש ילדי העובדים הזרים ב-2009.
ב-2010 הייתה מימן מייסדת-שותפה של הארגון "ויזיט פלסטיין"[1], ביחד עם אחמד אל-חילו, עוזרו של הפוליטיקאי הפלסטיני לשעבר סאיב עריקאת ושל יואב בודור. הארגון מארגן סיורים של פלסטינים בישראל ושל ישראלים ברשות הפלסטינית, במטרה למוטט חומות מנטליות. במסגרת זאת הכניסו עד פברואר 2012 כ-1,200 ישראלים לרמאללה.
בשנת 2012 התמודדה בעונה השביעית של תוכנית המציאות "רוקדים עם כוכבים" בערוץ 2 של רשת, עם הרקדן דני יוחטמן, והודחה מהתחרות בשלב מוקדם.
משנת 2017 ועד פברואר 2018 הוציאה סדרת סרטוני יוטיוב בשם "ערכת כלים להחלמה מאונס"[2].
מימן נשואה לאיש העסקים תומר דביר, ממייסדיי סולוטו ולהם שני ילדים. מתגוררים מאז שנת 2020 ביאכטה[3].
סרטים שהפיקה וביימה
עריכה- 2011 - "סטטוס: רווק/ה" – הפקה ותסריט: סרט תיעודי על 4 רווקים ורווקות מצליחים מקצועית (גילאי 38 ומעלה) שאינם נשואים, הם בוחנים את אורח חייהם אל מול הנורמה ומשתפים בהתמודדות עם המצב.
- 2011 - "השיבה הביתה" – בימוי משותף, הפקה: סרט הלוקח שלושה ילדי עובדים זרים (אוטו, פרואני-קולומביאני בן 18; נואטו, פיליפיני בן 17 וז'רמיין; קונגולזית בת 16) למסע לארצות המוצא של הוריהם כדי לפגוש לראשונה בחייהם את המשפחה שנשארה במולדת הישנה ואת התרבות שממנה הגיעו הוריהם. בסרט רואים שהנערים נהפכו לישראלים באישיותם ולנטע זר בארצות מוצאם. הסרט היה מועמד לתחרות המרכזית בפסטיבל פיפה 2011, השתתף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי Golden Coast הראשון בלונג איילנד, ניו יורק ובפסטיבל ישראל האחרת שנערך בניו יורק בנובמבר 2011 ושודר בערוץ 10 במאי 2010.
- 2010 – "ילד לא שקט" – הפקה: סרט תיעודי הבוחן את התמודדותם של ילדים והוריהם עם הפרעת קשב וריכוז, בחיפושם אחר אבחון וטיפול מתאימים בסבך הקיים.
- 2010 - "כשהכאב גדול מנשוא" – הפקה: סדרה בת שלושה פרקים בבימויה של אורנה בן דור הנכנסת לעולמם של אנשים המבקשים לשים קץ לחייהם ולחיי משפחותיהם. הסדרה שודרה בערוץ 8 במהלך חודש מאי 2010.
- 2010 - "המרשם לילד המושלם" – הפקה: הסרט בוחן את הבדיקות המרובות שעושה ההורה הממוצע בישראל לקראת הלידה, תוצאותיהן ונחיצותן. שודר בערוץ 10 במרץ 2010.
- 2010 – "סקס קטלני" – הפקה: סרט הסוקר את מחלות המין הנפוצות כיום, מחלות אשר מופיעות במספרים גדולים והולכים, השלכותיהן ודרכי המניעה. שודר בערוץ 10 במרץ 2010.
- 2010 – "הדיכאון יוצא מהארון" – הפקה: סרט העוקב אחר סופר, עיתונאית וסטנדאפיסט במהלך טיפולים פסיכולוגיים שונים, בהם הם נחשפים לגבי הדיכאון האישי שלהם. שודר בערוץ 10 במרץ 2010.
- 2010 – "אוי מאמא" – בימוי, תסריט והפקה: סרט ביכורים תיעודי המלווה את פירה, סבתה של הבמאית, במסע לשחרורה מהעול המכביד עליה מתקופת השואה. הסרט מתעד את פגישתה של סבתה עם האחיין של הפולנייה שהצילה אותה בתקופת מלחמת העולם השנייה, בעת ביקורו בישראל ומראה כיצד היא עוזרת לילדה פרואנית צעירה. הסרט שודר בערוץ 10 ביום השואה 2010 ו-2011. זוכה הפרס "זיכרון ועתיד" לסרט התיעודי בפסטיבל goEast, ויסבאדן, גרמניה, אפריל 2010. הסרט היה מועמד גם לפרס "היסטוריה וביוגרפיה" לסרט תיעודי בפסטיבל הטלוויזיה ה-16 של שאנגחאי, סין, יוני 2010, בפסטיבל בנד באורגון, ארצות הברית 2010 ובתחרות פורום היוצרים הדוקומנטריים הישראלי בשנת 2010.
משחק
עריכהקולנוע
עריכהסרט | חברת הפקות/בית ספר | במאי | תפקיד | שנה |
---|---|---|---|---|
ילדי הסתיו | חוף לבן הפקות | איתן גפני | רייצ'ל | 2016 |
לבטח אהבה | סיון | 2013 | ||
בלי נדר | בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה | אלעד מלכה | אלה | 2012 |
הבית על המים | בית הספר לקולנוע לטלוויזיה ולאמנויות "מעלה" ירושלים | עומר רגב | מאיה | 2011 |
איים אבודים | ינוסן הפקות | רשף לוי | מיכל מזרחי | 2008 |
גבריאלה | גורילה הפקות (לונדון) | מוחמד אל-עזם | גבריאלה | 2007 |
טלוויזיה
עריכהסדרה | ערוץ/חברת הפקה | במאי | תפקיד | שנה |
---|---|---|---|---|
יומני החופש הגדול | yes | עופר ויצמן | נויה קדמי | 2013 |
נשואים פלוס | ערוץ 2, קשת | גילי | 2012 | |
רוקדים עם כוכבים | ערוץ 2, רשת | בתפקיד עצמה (מתמודדת) | 2012 | |
נשות הטייסים | אולפני הרצליה | אייל סלע | תמי גרינברג | 2009 |
Y בעשר | סינרגיה הפקות | זיו שמש | כתבת תרבות וחו"ל | 2008 |
המקום, עונה ראשונה | JCS הפקות | אבי כהן | לימור | 2008-7 |
פרשת השבוע, עונה שנייה | ענת אסולין הפקות | רני בלייר | מתדלקת | 2008 |
תערוכות צילום 2009-2008
עריכה- ילדים הודים לאלוהים – חלק מתערוכה קבוצתית באלווריון
- איש חרב בין חרבות – תערוכת יחיד בתיאטרון קרוב במסגרת ערב לכבודו של גבריאל מוקד
- שכינה באוהל – חלק מתערוכה קבוצתית נודדת שהוצגה בביאנלה של וונציה, בדוקומנטה בקאסל ובניו-יורק בפסטיבל אמנות בכחול לבן
- קשרי משפחה – חלק מתערוכה קבוצתית בבית ציוני אמריקה
- הספרייה הנודדת 2 – מוזיאון האומנים, גלריה קרגו, פריז
- רוטשילד, 3 - תערוכת מכירה קולקטיבית, תל אביב
קישורים חיצוניים
עריכה- נועה מימן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- נועה מימן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- נועה מימן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- נועה מימן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- יעל ולצר, "פחדתי שיאשימו אותי, שיגידו שהוא תקף אותי בגלל שהייתי ילדה יפה ושאולי פיתיתי אותו", באתר גלובס, 3 בפברואר 2011
- דני ענבר, מחיר היופי של נועה מימן, באתר מאקו, 20 בפברואר 2012
- אלקנה שור, גז אציל: נועה מימן חוצה את הקווים של הערוצים המסחריים, באתר nrg, 5 במאי 2012
- אראלה טהרלב בן-שחר, נועה מימן: 'השימוש בריטלין עשה לי מישמש במוח', באתר ynet, 1 ביולי 2012
- הדס בשן, "רק המחשבה על רופא שבודק אותי מכניסה אותי לסטרס", באתר מאקו, 22 בפברואר 2018
- דיאנה בחור ניר, "חייתי בידיעה שאסור להתרגל לשפע, זה הכין אותי ליום הדין", באתר כלכליסט, 17 בנובמבר 2022
הערות שוליים
עריכה- ^ יעל ולצר, נועה מימן - הראיון המלא: הותקפתי מינית בגיל 5, באתר גלובס, 2 בפברואר 2011
- ^ ערכת כלים להחלמה מאונס"
- ^ דיאנה בחור ניר, "הסגירה של סולוטו היא ברכה לישראל", באתר כלכליסט, 28 ביולי 2022