ניצנה דרשן-לייטנר

עורכת דין ישראלית

ניצנה דרשן-לייטנר (נולדה ב-1973) היא עורכת דין ישראלית, אשר ייסדה בדצמבר 2002 את ארגון "שורת הדין" ומכהנת כמנהלת שלו מאז ועד היום. זוכת פרס מוסקוביץ לציונות לשנת 2012[1].

ניצנה דרשן-לייטנר
Nitsana new pic.jpg
לידה 1973 (בת 49 בערך)
פתח תקווה
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת מנצ'סטר (לימים הקריה האקדמית אונו)
תפקידים בולטים מייסדת ומנהלת ארגון "שורת הדין"
פרסים והוקרה פרס מוסקוביץ לציונות

ביוגרפיהעריכה

נולדה ב-1973 בפתח תקווה להורים דתיים לאומיים, אשר ברחו מאיראן בשנות החמישים והשאירו מאחוריהם את כל רכושם. אביה היה מורה ואימה עקרת בית. למדה בבית ספר תיכון באולפנית ישורון בפתח תקווה ואף נבחרה שם ליו"ר מועצת התלמידים. עשתה שירות לאומי במגן דוד אדום. בוגרת הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן, ובעלת תואר שני (MBA) מאוניברסיטת מנצ'סטר (לימים, הקריה האקדמית אונו).

  ערך מורחב – שורת הדין

דרשן-לייטנר החלה לפעול בשדה המשפט כנגד ארגוני הטרור ונגד גופים ומדינות המממנות טרור בשנת 1997, בהיותה סטודנטית למשפטים, כאשר עתרה לבג"ץ כנגד מתן היתר לאבו עבאס להיכנס לרצועת עזה, במסגרת הסכמי אוסלו. לאחר מכן התמחתה בדיני נזיקין ודיני מקרקעין, אך כמעט כל פעילותה המשפטית נכון ל-2014 מוקדשת לתחום המלחמה בטרור, בתומכיו ובמממניו.

בין השאר, דרשן-לייטנר ייצגה את אחת ממשפחות החיילים הישראלים שנעשה בהם הלינץ' ברמאללה, בתביעה בסך 64 מיליון שקל, כנגד הרשות הפלסטינית, ייצגה את ילדי כפר דרום, שנפגעו בפיגוע אוטובוס הילדים, בתביעה כנגד הרשות בגובה 100 מיליון שקל, ועוד שורה ארוכה של משפטים ידועים אחרים[2]. מאז הקמת ארגון "שורת הדין" ב־2002, דרשן-לייטנר פועלת בעיקר במסגרתו, והיא וארגונה מייצגים מאות נפגעי טרור בישראל ובעולם.

על פי ראיון שנתנה ל"גלובס" לרגל בחירתה למקום ה-35 מקרב חמישים הנשים המשפיעות ביותר בישראל בשנת 2011: "המהלך החשוב שלי השנה (היה) הטיפול המשפטי בנושא המשטים נגד ישראל. נקטתי בפעולות משפטיות כדי לעצור חלק מהמשטים. בין היתר, הוצאנו מכתבי התראה לכ-30 חברות ביטוח ימי, ובהם התרענו שאם הן יבטחו את הספינות המשתתפות (במשט השני לעזה), הן עלולות לחוב בנזיקין וגם בפלילים בגין סיוע לארגון טרור..."[3]. המכתבים לחברות הביטוח אכן הניבו הפסקת ביטוחים לספינות שאמורות היו להשתתף במשט וכתוצאה מכך מניעת יציאתן לדרך של רובן[4], כאשר משמר החופים היווני עוצר חלק מהאחרות[5].

במקביל לפעילות ביוון כנגד המשט הטורקי השני הגישה דרשן-לייטנר ב-2011 גם תביעה בארצות הברית, בשם ד"ר אלן באוור, יהודי-אמריקאי נפגע טרור, כנגד ה"מאווי מרמרה" ואחרים, שהשתתפו במשט הראשון במאי 2010. התביעה דורשת להשתמש בתקנה אמריקאית שהותקנה עוד ב-1794 ולהחרים לטובת האוצר האמריקאי את כל 14 הספינות שהשתתפו במשט הטורקי הראשון ואשר מימון ציודן נעשה בעזרת תרומות אמריקאיות[6].

דרשן-לייטנר ממשיכה גם בייצוג שלא במסגרת "שורת הדין". בין היתר היא מייצגת את ג'ונתן פולרד בעניינים שונים, למשל עתירה לבג"ץ - שנדחתה ב-2006 - לחייב את ממשלת ישראל לדרוש מארצות הברית לשחרר אותו, ועתירות אחרות מטעמו ומטעם אשתו. מייצגת את חוקר השואה מרק גולד בנסיונותיו לגרום למדינת ישראל לבקש מגרמניה להסגיר לישראל את מי שהוא טוען שהוא פושע נאצי - ברנרד פרנק, המסתובב בה חופשי[7] ועוד[8].

ב-2012 זכתה דרשן-לייטנר בפרס מוסקוביץ' לציונות בשל ה"מסירות היומיומית שלה בשמירת כבוד המדינה...עקשנותה והמקצועיות שלה הביאו להישגים ש...לא כולנו במדינה מודעים אליהם. אנשים כמותה מהווים סמן ימני לחברה"[9]. באותה שנה נבחרה לרשימת 50 הנשים המשפיעות בישראל של העיתון הכלכלי גלובס[10].

ב-2014 דורגה ברשימת 50 היהודים המשפיעים ביותר של הג'רוזלם פוסט על הובלת המאבק המשפטי כנגד הטרור וארגוני השנאה האנטי-יהודיים[11].

בדצמבר 2020 יצא ספרה "הרפון", העוסק בכוח משימה של המוסד שתפקידו לעצור העברות כספים של ארגוני טרור[12][13].

פעילות פוליטיתעריכה

לקראת הבחירות לכנסת ה-21, הייתה דרשן-לייטנר מועמדת לתפקיד יו"ר הבית היהודי, אך המועצה לבסוף בחרה ברפי פרץ[14]. לקראת הבחירות לכנסת ה-25 שובצה במקום הרביעי ברשימת הבית היהודי בראשות איילת שקד[15].

חיים אישייםעריכה

נשואה לאביאל (קרייג ארת'ור) לייטנר, עורך דין אף הוא, הפעיל בארגון שורת הדין, ואם לשישה (בהם שלישייה). מתגוררת בחשמונאים ובעלת משרד עריכת דין ברמת גן. בן זוגה היה בעברו פעיל "הליגה להגנה יהודית" ו"תנועת כך", וריצה 30 חודשי מאסר לאחר שהורשע, במסגרת הסדר טיעון כעד מדינה, בהסעת פעילי "כך" אשר ירו על אוטובוס ערבי בשנת 1983[16].

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ניצנה דרשן-לייטנר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הודעה לעיתונות - 22 במאי 2012, משרד החינוך
  2. ^ הדס מגן, ‏"ארוחת הערב השנתית" של עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, באתר גלובס, 27 באוגוסט 2001
  3. ^ "גלובס", 13 בספטמבר 2011
  4. ^ "מכה משפטית למשט: חברות הביטוח מסרבות לבטח ספינות שישוטו לעזה", "מעריבnrg",‏ 23 במאי 2011
  5. ^ קברניט ספינת המשט האמריקנית נעצר, גלי צה"ל און-ליין, 3 ביולי 2011
  6. ^ תביעה בוושינגטון: המרמרה צויידה בארה"ב, באתר nrg‏, 15 בספטמבר 2014
  7. ^ מכתב מיום 5 בינואר 2011 לעו"ד שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה
  8. ^ רשימת תיקים חלקית, מתוך "תקדין"
  9. ^ הוכרזו זוכי פרס מוסקוביץ' תשע"ב, באתר "ערוץ 7"
  10. ^ מצוטט בג'רוזלם פוסט בכתבה הזאת.
  11. ^ The 50 most influential Jews of 2014: 21-30, הג'רוזלם פוסט, יוני 2014.
  12. ^ הספר "הרפון" - בתוך המלחמה הסמויה נגד הטרור, harpoon
  13. ^   גיל טבת, "הרפוּן: המלחמה החשאית בכספי הטרור" - מבטיח כל העת, אבל לא מקיים, באתר הארץ, 7 באפריל 2021
  14. ^ עטרה גרמן, ‏תיעוד ראשוני: מהראיונות לתפקיד יו"ר הבית היהודי, באתר "סרוגים", 31 בינואר 2019
  15. ^ חזקי ברוך, ניצנה דרשן-לייטנר מצטרפת לבית היהודי, תשובץ במקום ה-4, באתר ערוץ 7, 14 בספטמבר 2022
  16. ^ עתי"ם, 30 חודשי מאסר לאיש "פעיל כד תנועת ' שירה על ערבים, מעריב, 12 בספטמבר 1986