ניקי היילי

פוליטיקאית ודיפלומטית אמריקאית, שגרירת ארה"ב באו"ם

נימאראטה ניקי הייליאנגלית: Nimarata Nikki Haley; נולדה ב-20 בינואר 1972) היא פוליטיקאית ודיפלומטית אמריקאית, חברת המפלגה הרפובליקנית, אשר כיהנה כשגרירת ארצות הברית באומות המאוחדות בשנים 2017–2018. בעבר הייתה מושלת מדינת קרוליינה הדרומית, האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה. ב-14 בפברואר 2023 הכריזה על ריצתה לבחירות לנשיאות ארצות הברית שייערכו ב-2024.

ניקי היילי
Nikki Haley
היילי, 2020
היילי, 2020
לידה 20 בינואר 1972 (בת 51)
במברג, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Nimarata Nikki Randhawa עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
  • אוניברסיטת קלמסון
  • Orangeburg Preparatory Schools, Inc. עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
בן או בת זוג מייקל היילי (ספטמבר 1996–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
nikkihaley.com
שגרירת ארצות הברית באומות המאוחדות ה־29
27 בינואר 201731 בדצמבר 2018
(שנתיים)
סגנית שגרירה מישל סיסון
תחת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ
מושלת קרוליינה הדרומית ה־116
12 בינואר 201124 בינואר 2017
(6 שנים)
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ניקי היילי בפגישה עם שגריר ישראל בארצות הברית, רון דרמר
ניקי היילי מבקרת במנהרות הטרור בעזה בעת ביקורה בישראל, יוני 2017
ניקי היילי בתום פגישת עבודה עם הנשיא ראובן ריבלין, יוני 2017
ניקי היילי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו במשרדו, ירושלים, יוני 2017

ביוגרפיה עריכה

נולדה בשם נימאראטה ניקי ראנדווה (Nimarata Nikki Randhawa) בקרוליינה הדרומית שבארצות הברית, למשפחה פונג'בית בני דת הסיקיזם מהודו. גדלה בעיירה במברג, בה רבים משכניה היו אפרו-אמריקאים בני המעמד הנמוך. מילדותה, נקראת בעיקר בשמה האמצעי ניקי שפירושו "קטנטנה" בפאנג'בית. אביה אג'יט (Ajit Singh Randhawa) הוא ביולוג, שלמד באוניברסיטה החקלאית של פנג'אב, קיבל מלגה לאוניברסיטת קולומביה הבריטית בקנדה, שם עשה את הדוקטורט שלו, ולאחר מכן, היגר לארצות הברית על מנת לשמש כפרופסור לביולוגיה במכללת וורהיס (Voorhees College) המקומית בקרוליינה הדרומית. אמה ראג' (Raj Kaur Randhawa) היא בעלת תואר שני בחינוך, הקימה עסק משפחתי בתחום המתנות. להיילי שני אחים ואחות.

ב-1994 סיימה תואר ראשון בחשבונאות באוניברסיטת קלמסון שבקרוליינה הדרומית. לאר מכן הועסקה כרואת חשבון בחברת טיפול בשפכים, ובהמשך כיהנה כסמנכ"לית כספים בחברה המשפחתית העוסקת בטקסטיל וסייעה בהצלחתה.

נשואה למייקל היילי, ואם לשני ילדים. דתה היא נצרות-פרוטסטנטית והיא חברה בכנסייה המתודיסטית המאוחדת.[1]

קריירה פוליטית עריכה

את ההחלטה להיכנס לפוליטיקה קיבלה היילי ב-2003, בעקבות נאום בו ציינה הילרי קלינטון כי הדבר הנכון לעשות הוא להקשיב לרחשי לבך ולפעול לפיהם.[2] מודל החיקוי שלה, לדבריה, היא ראש ממשלת בריטניה לשעבר מרגרט תאצ'ר, שדגלה כמו היילי בהורדת מיסים, הקטנת הוצאות וממשלה מצומצמת ככל האפשר, תוך התערבות מעטה ככל הניתן בחיי הפרט.

היילי היא תומכת גדולה ומובהקת של מדינת ישראל ואף הגנה עליה הן באו"ם והן בתקשורת וברשתות החברתיות.

חברת קונגרס עריכה

ב-2004 התמודדה היילי לראשונה על מועמדות מטעם המפלגה הרפובליקנית למושב מחוז לקסינגטון בבחירות לבית הנבחרים של קרוליינה הדרומית. המחוז הוא מחוז רפובליקני בדרך כלל ולכן מערכת הבחירות המקדימות הפנימיות של המפלגה הרפובליקנית הייתה החשובה. בסיבוב הראשון של הבחירות הללו, המועמד הרפובליקני המכהן זכה ב-42% מהקולות בעוד היילי הגיעה למקום השני עם 40%. בהיעדר מועמד שזכה ברוב מוחלט של הקולות נערך סיבוב שני אליו עלו רק שני הראשונים מהסיבוב הראשון, ובו היא זכתה ב-55%. היא הדיחה בכך את הנציג שהיה בבית הנבחרים המדינתי במשך 29 שנים. לאחר מכן התמודדה וזכתה ללא מתחרים בבחירות הכלליות עצמן והפכה לאמריקאית הראשונה ממוצא הודי שזכתה בבחירות בדרום קרוליינה. היא נבחרה לקונגרס המדינתי פעמיים נוספות, ב-2006 וב-2008, כאשר בשנים 2006 עד 2010 כיהנה כמצליפת סיעת הרוב.

במהלך שש שנות כהונתה בבית הנבחרים המדינתי תמכה היילי ברעיונות שמרניים בדרך כלל. בין השאר תמכה במתן משכורות למורים, גם לפי התוצאות שהשיגו תלמידיהם ולא רק לפי הוותק בתפקיד, הקטנה מסוימת בזכויות הפנסיה של המחוקקים, הגבלות על מהגרים והגירה לארצות הברית, ובעיקר על מהגרים בלתי חוקיים, העסקתם ועוד.

מושלת עריכה

בנובמבר 2010 התמודדה בבחירות לתפקיד מושל קרוליינה הדרומית וזכתה ברוב של 51% מקולות המצביעים. החלה לכהן בתפקיד ב-12 בינואר 2011 והייתה בכך האישה הראשונה בתפקיד זה במדינתה והצעירה ביותר מבין המושלים שכיהנו אותה עת בארצות הברית כולה. ב-2012 כתבה את האוטוביוגרפיה שלה - Can't Is Not an Option: My American Story ("לא יכולה" אינה אופציה: הסיפור האמריקני שלי), שיצאה לאור בהוצאת סנטינל. בנובמבר 2014 נבחרה לתקופת כהונה שנייה.

היילי זכתה בתמיכתם של תנועת מסיבת התה ושל שרה פיילין במהלך הבחירות ב-2010 ובתמיכתו של מיט רומני במהלך הבחירות ב-2014. בשתי מערכות הבחירות התמודדה עם הערות גזעניות וסקסיסטיות מצד יריביה ותומכיהם.[3][4]

כמושלת שמרנית תמכה היילי בחקיקה להגבלת הפלות במדינה[5] וכתומכת ישראל מושבעת הביאה לכך שקרוליינה הדרומית הייתה המדינה הראשונה בארצות הברית שהעבירה חוק נגד ה-BDS. החוק המדובר התיר לגופים ציבוריים להתקשר עם גופים עסקיים רק אם הסכם ההתקשרות אוסר על אותם עסקים להחרים ישויות שלמדינה יש סחר חופשי עימם.[6]

בעקבות פיגוע הירי בצ'ארלסטון פעלה, כנגד דעת הקהל במדינתה, להסרת דגל הקונפדרציה מבניין הממשל בדרום קרוליינה.[7] חודש לאחר מכן אושר הדבר בבית המחוקקים של המדינה ברוב של מעל שני שלישים.

היילי נבחרה לשאת את נאום התגובה לנאום מצב האומה של נשיא ארצות הברית ברק אובמה ב-2016. בנאום ביקרה את מדיניותו הכלכלית של אובמה ואת התרחבות הוצאות הממשלה. את הרפורמה שנעשתה בשירותי הבריאות הגדירה כאסון, וציינה כי יש להגן על החוקה האמריקאית ובכלל זה גם על התיקון השני העוסק בזכות האזרחים לשאת נשק. כן ביקרה את הסכם הגרעין עם איראן בציינה כי על ארצות הברית להגיע להסכמים בינלאומיים אותם יחגגו בישראל וימחו נגדם באיראן ולא להפך.[8]

שגרירת ארצות הברית באו"ם עריכה

ב-23 בנובמבר 2016 הכריז הנשיא הנבחר דונלד טראמפ כי היא המועמדת שבחר לכהן כשגרירה באומות המאוחדות.[9] מינויה אושר ב-24 בינואר 2017 בסנאט ברוב של 96 תומכים מול 4 מתנגדים, ולמחרת הושבעה לתפקיד על ידי סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס. היילי היא פרו-ישראלית בדעותיה והצהירה שבמסגרת פעילותה כשגרירה באו"ם תיאבק בהטיה הבוטה של הארגון נגד ישראל.

מאז מינויה גינתה בחריפות מספר פעולות והתבטאויות של האו"ם כנגד ישראל, ואף איימה שארצות הברית תשקול את המשך הסיוע הכלכלי לאו"ם אם האפליה נגד ישראל תימשך. היא טרפדה את המינוי של ראש ממשלת הרשות הפלסטינית לשעבר סלאם פיאד לשליח האו"ם ללוב, עזרה לגנוז דו"ח של האו"ם שהאשים את ישראל באפרטהייד, וגרמה בכך גם להתפטרותה של תת-מזכ"ל האו"ם האחראית לאותו דו"ח. היא החרימה את המושב המיוחד של מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם, המתנהל מדי שנה כנגד ישראל. היילי הגנה על הכרזת ירושלים של ארצות הברית, שמכירה רשמית בירושלים כעיר הבירה של מדינת ישראל, ותיארה אותה כ"מימוש רצון העם האמריקאי". היא התנגדה להחלטת העצרת הכללית של האו"ם לגנות את החלטת ארצות הברית[10][11] והתרתה שארצות הברית תראה בתמיכה בגינוי ביקורת על החלטה ריבונית והבעת זלזול בארצות הברית, דבר שיוביל לקיצוץ הסיוע הכספי למדינות שתומכות בהחלטה ולאו"ם עצמו. ההחלטה עברה ברוב גדול ובתגובה היילי הודיעה כי ארצות הברית תקצץ מתקציב האו"ם 285 מיליון דולר.[12] ביוני 2018 הובילה יחד עם מחלקת המדינה את פרישתה של ארצות הברית ממועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם, בציינה שהמועצה היא מוקד של הפרת זכויות אדם והטיה פוליטית המכוונת בעיקר נגד ישראל.[13] בדצמבר 2018 ציינה היילי באו"ם כי "האנשים שסובלים הכי הרבה מחמאס הם הפלסטינים".[14]

ב-9 באוקטובר 2018 הודיעה היילי לנשיא טראמפ כי תעזוב את תפקידה בסוף השנה.[15] היא פרשה מהתפקיד ב-31 בדצמבר 2018.

מועמדות לנשיאות ארצות הברית עריכה

ב-14 בפברואר 2023, הכריזה רשמית על מועמדות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2024.[16]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ניקי היילי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Nikki Haley bests Vincent Sheheen for South Carolina governor, לוס אנג'לס טיימס, 2 בנובמבר 2010
  2. ^ Governor Nikki Haley: New Horizons, ווג, 18 באפריל 2012
  3. ^ S.C. Lawmaker Refers to Obama and Nikki Haley as "Raghead", אתר חדשות CBS, ‏4 ביוני 2010
  4. ^ Nikki Haley: Rival's laughter after sexist slur was 'kick in the gut', יו.אס.איי טודיי, 29 באוקטובר 2014
  5. ^ Nikki Haley’s Path: From Daughter of Immigrants to Trump’s Pick for U.N., הניו יורק טיימס, 23 בנובמבר 2016
  6. ^ South Carolina Gov. Nikki Haley Tapped as UN Ambassador, פארווערטס, 23 בנובמבר 2016
  7. ^   ניו יורק טיימס, גרדיאן ו"הארץ", מושלת דרום קרוליינה מובילה את הרפובליקאים בדרכם להתנער מדגל הקונפדרציה, באתר הארץ, 23 ביוני 2015
  8. ^ Republican response to State of the Union address: Transcript, אתר CNN, ‏13 בינואר 2016
  9. ^ דיווח על המינוי באתר נענע10
  10. ^ Turkey and Yemen: draft resolution - Status of Jerusalem, באתר האו"ם
  11. ^ איתמר אייכנר ואליאור לוי, 128 בעד, 9 נגד, 35 נמנעו: האו"ם גינה את הכרזת ירושלים, באתר ynet, 21 בדצמבר 2017.
  12. ^ יוני הרש, טראמפ איים - ומקיים: 285 מיליון דולר יקוצצו מתקציב האו"ם, באתר nrg‏, 25 בדצמבר 2017.
  13. ^ רויטרס, ארה"ב פרשה ממועצת זכויות האדם של האו"ם: "ביב שופכין", באתר ynet, 20 ביוני 2018.
  14. ^ עמרי נחמיאס, טל שלו‏, 87 בעד, 57 נגד: הצבעה על גינוי חמאס באו"ם זכתה לרוב, אך נדחתה, באתר וואלה!‏, 6 בדצמבר 2018.
  15. ^ "שגרירת ארה"ב באו"ם היילי התפטרה", באתר ynet, 9 באוקטובר 2018
  16. ^ Strong & Proud, נבדק ב-2023-02-14