ניר צבי

ישוב באזור המרכז

נִיר צְבִי הוא מושב באזור המרכז ליד העיר לוד השייך למועצה אזורית שדות דן (שם קודם: עמק לוד).

ניר צבי
Nir Zevi1.jpg
הכניסה למושב והאנדרטה לנופליו
מחוז המרכז
מועצה אזורית שדות דן
גובה ממוצע[1] ‎58 מטר
תאריך ייסוד 1954
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב מושב
מוצא המייסדים ארגנטינה
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 1,316 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.7% בשנה עד סוף 2018
http://www.nirzevi.muni.il
רחובו הראשי של המושב
אנדרטה לנופלים במערכות ישראל בניר צבי

היסטוריהעריכה

באפריל 1942 החלה הקרן הקיימת באיסוף כספים בארגנטינה לטובת רכישת קרקע להקמת "כפר ארגנטינה" בארץ ישראל[2][3]. לקראת סוף 1943 כבר נקבע מיקומו של כפר ארגנטינה, אולם הקמת היישוב עצמו התעכבה[4]. התוכנית להקמת הכפר חודשה לאחר הקמת המדינה.

ב-25 בספטמבר 1952 נערך הנחת אבן הפינה ונקבע שהכפר יוקם ככפר חקלאי-תעשייתי על ידי חברת רסקו עבור בני המעמד הבינוני מארגנטינה ויכלול 100 משקים של 25 דונם ושישים מגרשים לא חקלאיים[5]. ראשוני המתיישבים בכפר עלו לישראל בדצמבר 1953[6] והתיישבו בכפר בתחילת 1954. לקראת סוף 1954 הוחלט על הרחבת הכפר[7]. הכפר נחנך בתחילת 1955 כשנה לאחר הקמתו. בעת טקס חנוכת הכפר נקרא הרחוב הראשי על שם נשיא ארגנטינה, חואן דומינגו פרון. באותה עת התגוררו במקום 57 משפחות[8]. היישוב נקרא בהתחלה כפר ארגנטינה, ובשנת 1955 השתנה שמו לניר צבי[9], על שם הברון מוריס הירש (צבי) מייסד ההתיישבות בארגנטינה. הכפר הוצג בפני יהודי ארגנטינה כסיפור הצלחה, אולם בתחילת 1961 התלוננו המתיישבים על מצבם הקשה והעדר פרנסה, בגלל שלא אישרו להם מכסות בענף הלול[10].

חומת ההפרדה עם פרדס שנירעריכה

במאי 1999 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מרכז תוכנית מתאר שהכין משרד האדריכלים גוגנהים-טוראל, לשכונת "פרדס שניר" בלוד הממוקמת ממזרח לניר צבי. מטרת התוכית הייתה הסדרת הבנייה בשכונה. אושרו הקמתם (או מתן אישור למבנים קיימים) של כ-800 בתים, ולראשונה בתולדות השכונה תוכננה סלילת כבישים ומדרכות, הסדרת מערכת החשמל, הקמת מערכת הביוב, ונקבע תוכנית להרחבת השכונה בעתיד עד ל-3,000 יחידות דיור. מושב ניר צבי הגיש התנגדות לוועדה המחוזית, בטענה שהתוכנית החדשה פוגעת בו, ודרש שלתוך התוכנית יוכנס כביש השייך מוניציפלית למועצה האזורית עמק לוד, כדי שכביש זה יחצוץ בין המושב לבין השכונה. יתר על כן, המושב דרש, שבצד הכביש תיבנה חומה גבוהה שאורכה 1.5 קילומטר וגובהה שלושה מטרים, שתפריד בין פרדס שניר לבין בתי המושב[11]. ועדת ההתנגדויות קיבלה את ההתנגדות, והחליטה שלא תיתן תוקף לתוכנית ולא תעניק אישורי בנייה לפרדס שניר, עד שלא תאושר תוכנית החומה ויובטח ביצועה. עוד דרש המושב, שמי שיקים את החומה יהיו משרד השיכון ועיריית לוד, שתתחייב לטפל בחומה גם בהמשך[12][13].

הקמת החומה החלה אך תושבי פרדס שניר יצאו למאבק נגדה[14]. בית המשפט לעניינים מינהליים, קיבל במאי 2006 את עתירת תושבי השכונה נגד בניית החומה, וקבע שתכנון מרחבי עוסק בבני אדם, ביחסים ביניהם ולכן אמור לבחון שיקולים רחבים. בהחלטה תקדימית קבעה בית המשפט כי על רשויות התכנון להתייחס לטענות התושבים, בדבר אפליה, גזענות, קיפוח והדרה אתנית, כאל טיעונים תכנוניים מובהקים. בין היתר קבע שהעובדה שהקיר גורם לתחושה של גטו, היא שיקול תכנוני שאינו שונה במהותו מטענה של הסתרת אור ואוויר". בית המשפט הורה למועצה הארצית לתכנון ולבנייה לדון שוב בטענות תושבי פרדס שניר, ולבחון את מידתיות הפגיעה בהם ואם יש אמצעים חלופיים להגנה על ניר צבי[15].

במאי 2007, דחתה ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את הערר של תושבי פרדס שניר, נגד ההחלטה להקים את חומת הפרדה בינם לבין מושב ניר צבי[16]. הקמת החומה חודשה והיא הושלמה בשנת 2008.

הפשרת קרקעות המושב לבנייהעריכה

בנובמבר 2018 אישרה הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) בהליך מזורז, את תוכנית "הרובע המערבי"" בלוד הכוללת כ-11 אלף יחידות דיור[17]. חלק משטחי התוכנית הנם על שטח חקלאי, בשימוש מושב ניר צבי, בהיקף של 1,690 דונם. שטחים שלא נמצאים בתחום השיפוט של לוד אך יסופחו אליה. המושב התנגד לתוכנית וכפיצוי אושר לו להגדיל את מספר הבתים צמודי הקרקע בשטחו בכ-180 יחידות[18].

אופי המושבעריכה

ביישוב מתגוררים תושבים בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה. רוב התושבים עובדים מחוץ ליישוב או באזור התעשייה הקלה שהוקם בשטחים ששימשו בעבר לחקלאות. ביישוב שוכן מרכז חברת עמינח.

במושב נמצאת החוה האורגנית "בריאות בטבע", מהראשונות בארץ, המייצרת מגוון רחב של מוצרים אורגנים. במושב שוכן גם בית ספר אזורי, בית ספר "ניר צבי".

במקום שבט צופים בשם "שבט ניר". למרות הניגוד שבעניין מכיוון שהתנועה המיישבת של המושב היא האיחוד החקלאי.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ניר צבי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ כפר ארגנטינה, דבר, 27 באפריל 1942
  3. ^ כפר ארגנטינה, הצופה, 17 ביולי 1942
  4. ^ איפה הוא כפר ארגנטינה?, המשקיף, 5 במאי 1944
  5. ^ הקהק"ל לעידוד עליית המעמד הבינוני מדרום אמריקה, הצופה, 25 בספטמבר 1952
  6. ^ באו ראשוני כפר ארגנטינה, דבר, 20 בדצמבר 1953
  7. ^ עליה חדשה מדרום אמריקה, הצופה, 25 באוקטובר 1954
  8. ^ נחנך כפר ארגנטינה, דבר, 18 במרץ 1955
  9. ^ עיתון חירות 16/8/55 שמות חדשים ליישובים.
  10. ^ אברהם פלג, כפר ארגנטינה על סף ייאוש, מעריב, 27 בינואר 1961
  11. ^ רועי נחמיאס, דו"ח: כך נבנים בישראל "גטאות" לערבים, באתר ynet, 27 בדצמבר 2005
  12. ^ דליה טל, ‏"מדוע שעניי לוד יקימו חומה לעשירי ניר צבי"?, באתר גלובס, 31 בדצמבר 2000
  13. ^ אסתר זנדברגההפרדה בתוכנו, באתר הארץ, 27 ביולי 2005
  14. ^ גדעון לוייצחק רבין פינת צלאח א-דין, באתר הארץ, 26 במאי 2004
  15. ^ יצחק דנון, ‏חומת הפרדה: עתירה לביטול החלטה המאפשרת הקמת חומה בין מושב ניר צבי לפרדס שניר בלוד, באתר גלובס, 10 בפברואר 2005
  16. ^ חן מענית, ‏"גופי התכנון הסמיכו עצמם לפתור בעיות חברתיות", באתר גלובס, 20 במאי 2007
  17. ^ ענת דניאלי, אושרה למתן תוקף בוותמ״ל: התוכנית הגדולה ביותר בלוד - לבניית 11 אלף דירות, באתר כלכליסט, 11 בנובמבר 2018
  18. ^ אריק מירובסקי, מושב ניר צבי יפוצה ב-180 בתים בתמורה להסרת התנגדותו לתוכנית בלוד, באתר TheMarker‏, 19 בספטמבר 2017