פתיחת התפריט הראשי

סנט קיטס ונוויס

מדינה באמריקה הצפונית

פדרציית סנט כריסטופר ונוויסאנגלית: Federation of Saint Christopher and Nevis) היא מדינה זעירה המורכבת משני איים (סנט קיטס ונוויס), בצפון האנטילים הקטנים שבים הקריבי. באיים, שהיו מיושבים מאז האלף השלישי לפנה"ס, נוסדה במאה ה-17 המושבה הבריטית הראשונה באיים הקריביים. הבריטים ביססו את שלטונם לאחר מאבק עם צרפת, ושלטו באיים עד לקבלת עצמאותם ב-1983.

פדרציית סנט כריסטופר ונוויס
Federation of Saint Christopher and Nevis
Flag of Saint Kitts and Nevis.svg Coat of arms of Saint Kitts and Nevis (variant).svg
דגל סמל

לחצו כדי להקטין חזרה

איי בהאמהקובההאיטינבאסהג'מייקהאיי טרקס וקייקוסהרפובליקה הדומיניקניתקולומביהאיי ABCונצואלהטרינידד וטובגופוארטו ריקואיי הבתולה של ארצות הבריתאיי הבתולה הבריטייםגרנדהסנט וינסנט והגרנדיניםסנט לוסיהברבדוסמרטיניקדומיניקהגוואדלופמונטסראטאנטיגואה וברבודהאנגווילהסן מרטןסנט קיטס ונוויססנט אוסטטיוססאבאגיאנהפנמהניקרגואההונדורסאל סלוודורגואטמאלהמקסיקובליזאיי קיימןSaint Kitts and Nevis in its region.svg
אודות התמונה
מוטו לאומי המדינה מעל העצמי
המנון לאומי הו אדמתי היפה
יבשת אמריקה המרכזית
שפה רשמית אנגלית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
באסטר
17°18′N 62°44′W / 17.300°N 62.733°W / 17.300; -62.733
משטר פדרציה, מלוכה חוקתית
ראש המדינה
- מלכה
- מושל
- ראש ממשלה
מלכה
אליזבת השנייה
סר טאפלי סיטון
טימותי האריס
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מבריטניה
19 בספטמבר 1983
ישות קודמת הפדרציה של איי הודו המערביתהפדרציה של איי הודו המערבית הפדרציה של איי הודו המערבית
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
261 קמ"ר 
211 בעולם
זניח
אוכלוסייה[2]
(הערכה ליולי 2018)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

53,094 נפש 
207 בעולם
203.43 נפש לקמ"ר
65 בעולם
אוכלוסייה לפי גילים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 20.09%
גילאי 15 - 24 14.28%
גילאי 25 - 54 44.25%
גילאי 55 - 64 12.35%
גילאי 65 ומעלה 9.03%
תמ"ג (PPP)[3]
(הערכה לשנת 2017)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

1,550 מיליון $ 
199 בעולם
29,194 $
69 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2017)

- דירוג עולמי

0.778 
72 בעולם
מטבע דולר מזרח קריבי ‏ (XCD)
אזור זמן UTC -4
סיומת אינטרנט .kn
קידומת בינלאומית 1-869
מבט מסנט קיטס על נוויס

סנט קיטס ונוויס היא המדינה הריבונית הקטנה ביותר בשטחה ובמספר תושביה ביבשת אמריקה, ובין הקטנות בעולם. מספר תושביה נאמד ב-53,000 נפש בלבד. התושבים הם ברובם הגדול ממוצא אפריקני, צאצאי עבדים שהובאו לאי במאה ה-17 וה-18.

הכלכלה התבססה מאז ההתיישבות הקולוניאלית ועד סוף המאה ה-20 על גידול קנה סוכר ועיבודו, אך במאה ה-21 נעשתה מגוונת והיא כוללת גידולים חקלאיים שונים, תעשייה ותיירות.

היסטוריהעריכה

מתיישבים אינדיאנים התיישבו בסנט קיטס כבר באלף השלישי לפנה"ס. בהמשך התיישבו בו בני טאינו ולאחריהם בני קאריב (קאלינאגו).

סנט קיטס[5] הייתה למושבה האנגלית הראשונה בקריביים בשנת 1623, וזמן קצר לאחר מכן נוסדה בחלק אחר של האי מושבה צרפתית. האנגלים והצרפתים השתמשו באיים כבסיס יציאה להקמתן של מושבות נוספות ברחבי הים הקריבי. ב-1626 ערכו הצרפתים והאנגלים יחד טבח באלפי ילידים קריביים, ואלו ששרדו גורשו לדומיניקה. אנגלים מסנט קיטס הקימו ב-1628 את המושבה האירופית הראשונה בנוויס. ספרד החריבה את המושבות הצרפתיות והאנגליות ב-1629 אך הסכימה ליישובן מחדש, וב-1670 הכירה בתביעה האנגלית על האיים.

בשנים הראשונות להתיישבות האירופית עסקו המתיישבים בעיקר בגידול טבק, אך לאחר זמן קצר עברו לגידול קנה הסוכר הרווחי יותר, תוך התבססות בעיקר על עמלם של עבדים שיובאו מאפריקה. עם הזמן הפכו האפריקאים וצאצאיהם לרוב גדול באוכלוסייה. צרפת ובריטניה נלחמו ביניהן מספר פעמים על השליטה באיים במהלך המאה ה-17 וראשית המאה ה-18, מאבק שהוכרע כאשר בחוזה אוטרכט מ-1713 הכירה צרפת בריבונות הבריטית על האי. ניסיון צרפתי לכבוש את האיים ב-1782, תוך ניצול העובדה שהבריטים התרכזו במלחמת העצמאות האמריקנית, נהדף, וצרפת הכירה שוב בריבונות הבריטים על סנט קיטס ונוויס בחוזה פאריס (1783).

העבדים יצאו לחופשי לאחר הטלת איסור על עבדות ברחבי האימפריה הבריטית, ב-1834. הכלכלה הוסיפה להתבסס על ענף הסוכר, על אף שרווחיותו פחתה מאד לעומת המאה ה-17. האיים סבלו מדלות, תת-פיתוח והיעדר הזדמנויות, והדבר עורר את צמיחתה של תנועת פועלים חזקה, שממנה התפתחה מפלגת הלייבור של סנט קיטס ונוויס. בתקופת השלטון הבריטי לא היוו האיים יחידה נפרדת. לכל אי הייתה מועצת אי נפרדת, ושניהם נכללו יחד עם איים נוספים מאיי ליווארד במושבה בריטית, שתחומה המדויק השתנה לאורך השנים. סנט קיטס ונוויס היו חלק מהפדרציה של איי הודו המערבית קצרת הימים, בין 1958 ל-1962. בשנת 1967 הפכו, יחד עם אנגווילה, למדינת חסות עם אוטונומיה פנימית רחבה, כמהלך מקדים לקראת עצמאות. אנגווילה, שביקשה להישאר תחת ריבונות בריטית, הורשתה להתנתק בשנת 1971. סנט קיטס ונוויס הפכה למדינה עצמאית ב-1983.

באוגוסט 1998 התקיים בנוויס משאל עם על עצמאות, אולם לא הושג הרוב הנדרש של שני שלישים ושני האיים המשיכו להתקיים כיישות מדינית פדרטיבית אחת.

פוליטיקהעריכה

 
דנזל דאגלס כיהן כראש ממשלת סנט קיטס ונוויס בשנים 1995-2015, מטעם מפלגת הלייבור

סנט קיטס ונוויס היא מדינה עצמאית המשתייכת לחבר העמים הבריטי. מלכת בריטניה, המיוצגת על ידי מושל כללי, היא ראש המדינה הסמלי. בראש הרשות המבצעת עומד ראש הממשלה, שהוא מנהיג המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט.

למדינה יש בית מחוקקים חד-ביתי, "האספה הלאומית". האספה מורכבת מ-14 או 15 חברים, תלוי בנסיבות. אחד עשר נציגים נבחרים (אשר שלושה מהם מהאי נוויס), שלושה ממונים על ידי המושל הכללי, ופרקליט המדינה מכהן מתוקף תפקידו (אקס אופיציו). ייתכן מצב שבו פרקליט המדינה נבחר או ממונה לאספה ללא קשר לתפקידו, ואז יהיו באספה 14 חברים. אחרת, יהיו בה 15.

שלושת החברים שממונים על ידי המושל נקראים סנאטורים. שניים מהם ממונים בעצתו של ראש הממשלה והשלישי בעצתו של ראש האופוזיציה. על אף השם, הם לא מרכיבים בית נבחרים נפרד.

כל חברי האספה הלאומית נבחרים לתקופה של חמש שנים. ראש הממשלה והקבינט אחראים על הפרלמנט.

בנוסף להיותה חברה בחבר הלאומים הבריטי, סנט קיטס ונוויס חברה גם בקהילייה הקריבית (CARICOM - Caribbean Community).

סנט קיטס ונוויס מוגדרת כפדרציה בעלת שני רכיבים. לאי נוויס יש ממשל עצמי אוטונומי ובית מחוקקים משלו, המונה שמונה חברים.

כלכלהעריכה

חקלאות ותיירות הן ענפי הכלכלה העיקרים. גידול הסוכר, שעליו התבססה כלכלת האי באופן היסטורי, נעשה בלתי רווחי בעקבות ירידת מחירי הסוכר בעולם, והממשלה צמצמה את תעשיית הסוכר עד סגירתה הסופית ב-2005 ופעלה כדי לגוון את ענפי החקלאות והכלכלה בכלל. בין הגידולים החקלאיים העיקריים כיום נמנים גידולי ירקות, בעיקר פלפל חריף, בטטות ותפוחי אדמה, ומשק חי - חזירים, צאן, עופות ובקר לבשר ולחלב.[6] כן התפתח מגזר תעשייתי מגוון יחסית לזעירותה של המדינה.[7]

האקלים הטרופי, החופים והנוף מושכים תיירים, בעיקר תיירי שיט בספינות פאר מארצות הברית. בראשית המאה ה-21 נרשם שיעור גידול ניכר בהיקף התיירות. עוד ענף כלכלי שחשיבותו עולה בהתמדה הוא הפיכת סנט קיטס ונוויס למקלט מס ומרכז לפעילות הון שמקורו בחלקו מפוקפק[דרוש מקור]. המדינה מעניקה אזרחות לזרים המשקיעים סכום מסוים בנכסים בתחומה.

תחבורהעריכה

קו מעבורת סדיר פועל בין הבירה בסטר שבסנט קיטס לצ'ארלסטאון, בירת נוויס, הפלגה של כ-40 דקות. בבסטר פועל נמל מים עמוקים, הבנוי לעגינתן של מעבורות נוסעים גדולות. מעגנות קטנות יותר פועלות בצ'ארלסטאון ובעיירות נוספות.

בסנט קיטס פועל שדה התעופה הבינלאומי על-שם ברדשאו, המפעיל טיסות ישירות ללונדון וליעדים בארצות הברית וקנדה, וטיסות ליעדים נוספים דרך אנטיגואה. שדה בינלאומי קטן יותר פועל בנוויס, ומפעיל טיסות ליעדים באיים הקריביים.

התחבורה הציבורית מבוססת על אוטובוסים ומוניות. מסילת רכבת ברוחב צר, שהוקמה במקור לצורכי שינוע קנה סוכר, מקיפה את סנט קיטס, ומשמשת לנסיעת רכבת תיירותית.

גאוגרפיהעריכה

 
מפת סנט קיטס ונוויס
 
צילום לווין של סנט קיטס ונוויס

שטח המדינה הוא 261 קמ"ר, והיא הקטנה שבמדינות אמריקה ובין הקטנות בעולם. היא מורכבת משני איים געשיים: הגדול שביניהם הוא סנט קיטס (168 קמ"ר), שבו שוכנת הבירה בסטר, והקטן הוא נוויס. בין האיים מפריד מצר ים ברוחב כ-3 ק"מ. האיים הם חלק מאיי ליווארד שבצפון שרשרת איי האנטילים הקטנים, בים הקריבי. מבחינה אזורית מקובל לשייך את המדינה למרכז אמריקה.

האקלים הטרופי מתמתן על ידי רוח קבועה מכיוון הים. הטמפרטורה משתנה רק במידה מעטה לאורך חודשי השנה, והיא נעה בטווח של 24 עד 27 מעלות. כמות המשקעים גבוהה מאד, כ-2370 מ"מ בשנה. החודשים בין מאי לנובמבר הם הגשומים ביותר, אך גשם בכמות משמעותית יורד גם בשאר חודשי השנה.

בפנים האיים מתרוממות מספר פסגות געשיות. הנקודה הגבוהה ביותר היא פסגתו של הר הגעש ליאמויגה (1,156 מטר מעל פני הים) שבצפון-מערב האי סנט קיטס.

האיים מועדים להוריקנים בין יולי לאוקטובר.

דמוגרפיהעריכה

אוכלוסיית סנט קיטס ונוויס מונה כ-53,000 נפש, ע"פ הערכה מ-2019. גודל האוכלוסייה השתנה רק במעט מאז סוף המאה ה-19, עקב שיעור הגירה גבוה מחוץ לאיים.

מרבית האוכלוסייה היא ממוצא אפריקאי (92.7%), צאצאי עבדים. שאר התושבים הם ממוצא מעורב, ממוצא אירופי (בעיקר צאצאי בריטים ופורטוגזים) או צאצאי מהגרים אחרים, בהם לבנונים, סינים והודים.

לפי מפקד אוכלוסין שנערך בשנת 2001, החלוקה הדתית במדינה היא:

כ-40,000 תושבים (75%) גרים באי סנט קיטס, מהם 15,500 בבירה בסטר, ו-13,000 בנוויס. רובם המכריע של התושבים שוכן ביישובים לחופי האיים.

השפה הרשמית היא אנגלית, אך התושבים מדברים בניב קריאולי מקומי.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2018
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2017 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם בספטמבר 2018
  5. ^ השם נגזר משמו של הקדוש נוצרי כריסטופר. קית הוא כינוי מקובל לשם כריסטופר באנגלית
  6. ^ פרופיל המדינה באתר המכון הקריבי לפיתוח ומחקר חקלאי, 30 ביולי 2019
  7. ^ [1], כלכלת סנט קיטס ונוויס באתר חבר העמים הבריטי