עמוקה
עמוקה (עֲמֻקָּה) הוא יישוב קהילתי קטן בגליל העליון ליד חצור הגלילית וצפת, השייך למועצה אזורית מרום הגליל. היישוב הוקם בשנת 1980 כחלק מתוכנית המצפים בגליל. במקום שכן עד קום המדינה הכפר הערבי עמוקה (ערבית: عمّوقة).
 האהל על קברו של רבי יונתן בן עוזיאל
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מרום הגליל |
| גובה ממוצע[1] | 706 מטר |
| תאריך ייסוד | 1980 |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1] | |
| - אוכלוסייה | 158 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 15.3% בשנה |
(למפת אצבע הגליל רגילה)   עמוקה  באדום - עמוקה בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
8 מתוך 10 |
צפונית-מערבית ליישוב שוכן קבר המיוחס לרבי יונתן בן עוזיאל שיש המייחסים לו סגולות לשידוך.
היסטוריהעריכה
יישוב בשם כפר עמיקו, מתקופת המשנה, שכן ככל הנראה באזור[3].
במפה המצורפת למאמרו של אריה גראבויס, "הגליל בתקופת מסעי-הצלב", מופיעה עמוקה כקהילה יהודית בתקופה הצלבנית[4].
הרב משה באסולה ביקר בעמוקה בין השנים 1521–1523 וסיפר: "רכבתי עם יהודי אחד לעשות סיבוב לראות כל הגליל העליון והצדיקים אשר בו..באנו לעמוקה, מקום כשמו כן הוא, עולה להר גבוה מאד ואחר כך יורדים בעמק ושם כפר כ-60 בתים ואין שם יהודים".
בשנת 1875 ביקר בעמוקה חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן, וכתב כי במקום יושבים אלג'ירים אחדים שהתיישבו במקום לאחר ששירתו בצבאו של עבד אל-קאדר. הוא ציין כי מצא בקרבת מקום בניין עתיק שנראה כמו בית כנסת, וכן עץ זקן שחלק מענפיו "נסמכים על אבני גזית שעולי הרגל היהודים כותבים עליהן את שמותיהם".[5]
הכפר הערבי עמוקה מנה לפי "סקר הכפרים" משנת 1945 כ-140 תושבים, נכבש על ידי צה"ל במאי 1948.
עמוקה הוקמה כמצפה, יישוב קטן של עד 15 משפחות, ומונה נכון לסוף 2019 כ-130 תושבים, המתפרנסים מתיירות וממקצועות חופשיים. ילדי היישוב לומדים בבתי ספר חיצוניים: יסודי – "נוף הרים" בסאסא, תיכון – "אנה פרנק" בסאסא, תיכון "הר וגיא" ותיכון "עינות ירדן".
אתרים בעלי ענייןעריכה
קברו של רבי יונתן בן עוזיאלעריכה
על פי המסורת מצוי קברו של התנא יונתן בן עוזיאל בעמוקה. רבי יונתן היה מגדולי תלמידיו של הלל הזקן. אזכור ראשון בכתב מופיע ב"מגילת אביתר" מסוף המאה ה-11 (כאלף שנה לאחר מותו של בן עוזיאל). זאב וילנאי כותב כי "רבי שמואל בן שמשון, בשנת 1210, מספר על הקבר הזה: ועליו אילן גדול והישמעאלים מביאין עליו שמן ומדליקין נר לכבודו וגם נודרים שם נדרים לכבודו". ציון הקבר של יונתן בן עוזיאל מובא בציור משנת רצ"ו, 1537, מתוך "יחוס אבות ונביאים". נהוג לעלות אל קברו בראשי חודשים, באמצע החודש וב־כו בסיון (יום פטירתו), אך ניתן למצוא שם עולי רגל כל ימות השנה.
מנהג שהחל במאה ה-17 הוא לבקש על קברו זרע בר קיימא, פרנסה טובה, נחת מהילדים, בריאות טובה, זיווג הגון וזוגיות טובה. מקור המנהג אינו ברור. וילנאי, בספרו "מצבות קודש בארץ־ישראל", מעלה שתי השערות: האחת, שהמנהג התפתח בעקבות הכתוב בתרגום פסבדו-יונתן (דברים, כ"ד, ו') הכותב כי כל המונע את הקשר בין חתן לכלה הרי הוא כופר בחיי העולם הבא. השנייה, כי מדובר בקריאה מוטעית של דברי רש"י: ”...שאין מוצאין אשה פונין והולכין לשם והיא עמוקה” (יבמות יז, א, ד"ה "שהכל פונים שם"). למעשה, צמד המלים "והיא עמוקה" משתייך ל"דיבור המתחיל" הבא בדברי רש"י, ומתייחס לדברי הגמרא "והיא עמוקה משאול", אך הקריאה המוטעית קשרה דברי רש"י עם היישוב עמוקה.
בנוסף לשני הסברים אלו, קיימת טענה נפוצה שיונתן בן עוזיאל היה רווק או חשוך ילדים, ולפיכך עלייה לקברו מהווה סגולה לאנשים עם בעיה דומה, אך במקורות חז"ל אין זכר לקביעה זו. על דרך הלצה אומרים אנשים לקשר מנהג זה למסופר על יונתן בן עוזיאל - "שכאשר היה לומד תורה, כל עוף הפורח מעליו היה נשרף". קשיים בזיווג נובעים כתוצאה מ"ציפורים בראש", יונתן בן עוזיאל שורף את הציפורים שבראש ובכך מסיר את העיכובים לשידוך [דרוש מקור].
קברו של מוקרטעריכה
"מוקרט" (או: דמן מוקרט) הוא האדם לו מיוחס הקבר בעמוקה, סמוך לקברו של התנא רבי יונתן בן עוזיאל. תקופת חייו איננה ברורה, אך ככל הנראה היה תנא או אמורא[6], לאחרונה אותר קברו ועליו נכתב: "ציון התנא מוקרט זיע"א".
בית כנסתעריכה
חורבה ומבנה גדול מעל הקבר המיוחס ליונתן בן עוזיאל. שרידיה מצויים ממזרח לגיא, בו היה היישוב הקדום כפר עמיקו, עמיקין. במאה ה-19 כתב החוקר ויקטור גרן שראה במקום "בסיס עמוד וכמות של אבני גזית - שרידיו של בניין עתיק, אולי בית כנסת". צבי אילן כותב כי כיום יש במקום חוליה מגולפת של קורה או כרכוב ואבני גזית. חלק מאבני הגזית מרוכזות במרכז החורבה, במעין "במה". מערבה נמצא משטח של 20 על 30 מטר מתאים לבית כנסת. בעבר נמצא במקום לוח שבור משיש שעליו תבליט גפן, אולי חלק מהסורג.
לקריאה נוספתעריכה
- זאב וילנאי, מדריך הגליל, הוצאה מחודשת של אחיעבר - ירושלים, 1980.
- מנחם מיכלסון, יהודה סלומון, משה מילנר, מקומות קדושים וקברי צדיקים בארץ ישראל, משרד הביטחון - הוצאה לאור, 1986
- צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ ישראל, משרד הביטחון - הוצאה לאור, 1991.
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אפריל 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ מוזכר בתלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"א, עמוד א'
- ^ אריה גראבויס, הגליל בתקופת מסעי-הצלב, בתוך ארצות הגליל, חלק א', בעריכת ארנון סופר, אבשלום שמואלי, נורית קליאוט, הוצאת חברה למחקר מדעי שימושי אוניברסיטת חיפה בע"מ ומשרד הביטחון, 1983, עמ' 298
- ^ ויקטור גרן, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל, כרך ז': הגליל (ב), תרגום: חיים בן־עמרם, ירושלים: יד יצחק בן־צבי, תשמ"ז, עמ' 244-245
- ^ שמות הצדיקים לרבי נתן מברסלב (עם זאת רבי יעקב בן נתנאל הכהן מציין את מקום קבורת רבי יונתן בן עוזיאל ובנו של ישעיה הנביא בהר מירון, אם אכן מדובר בטעות ייתכן שמוקרט הוא המכונה אצלו בנו של ישעיה הנביא).