עתליה

דמות תנ"כית - מלכת ממלכת יהודה

עֲתַלְיָה היא דמות מקראית, מלכה על יהודה בשנים 842 לפנה"ס עד 836 לפנה"ס[דרוש מקור]. המלכה היחידה ששלטה על ממלכת יהודה בתקופת התנ"ך, והשליטה היחידה אי פעם ביהודה שלא הייתה מבית דוד. על עתליה מסופר בספר מלכים ב', פרק י"א, פסוקים א'-ט"ז וכן בספר דברי הימים ב', פרק כ"ב, פסוק י'פרק כ"ג, פסוק ט"ו.

עתליה
Athalia.jpg
עתליה, מלכת יהודה
לידה השומרון
הוצאה להורג 836 לפנה"ס
ירושלים, ממלכת יהודה
מדינה ממלכת יהודה
בן זוג יורם
שושלת בית עמרי
תואר מלכת יהודה
אב עמרי או אחאב
צאצאים אחזיה
יורש העצר יואש
מלכת יהודה ה־7
842 לפנה"ס836 לפנה"ס
(כ־6 שנים)
מות עתליה, ציור מאת גוסטב דורה

עתליה החדירה לירושלים את פולחן הבעל הצורי שרווח בבית אחאב ובנתה בירושלים בית בעל.

רקעעריכה

השם עתליה או עתליהו מורכב משתי המילים 'עתל', גיבור ואדון באכדית ו-יהו. פירושו: "ה' הוא אדוני".[1]

עתליה מוזכרת במקרא הן כבתו של עמרי מלך ישראל והן כבת בנו אחאב; יש הרואים אותה כבת עמרי[2] ומבארים שנקראה על שם אחאב כיוון שהוא השיאה וכדומה, ואחרים פירשו[3] שהייתה בת אחאב ונקראה על שם עמרי שהיה סבה (ו"בני בנים הרי הם כבנים") ומייסד השושלת (ואפילו יהוא, שנטל את כס המלוכה מבית עמרי, נזכר באובליסק השחור כ'בן עמרי', כלומר: מלך לממלכת עמרי).

עתליה נישאה ליורם מלך יהודה.

מלכות עתליהעריכה

בנה של עתליה, אחזיהו, שהיה מלך יהודה, נהרג בממלכת ישראל על ידי יהוא שביצע הפיכה נגד בית אחאב. לאחר מותו תפסה עתליה את השלטון והשמידה את כל זרע המלוכה כדי להבטיח את שלטונה.

המרד נגד עתליה מתואר ביתר פירוט: יהושבע, שהייתה אחות המלך אחזיהו מצד אביה ואשתו של יהוידע הכהן, החביאה את יהואש בן אחזיהו מפני עתליה. בהגיע שנתו השביעית, נקשר קשר נגד עתליה ובראש הקשר עמד יהוידע הכהן. אל יהוידע הצטרפו שרי המאות והרצים, ולפי ספר מלכים גם ראשי בתי האבות. בהמלכתו של יהואש הופיע גם עם הארץ שהיה שותף במעשה ההפיכה ובהשמדת פולחן הבעל. זו הפעם הראשונה שעם הארץ נזכר במקורות במפורש כגוף פעיל במדיניות ההמלכה ובמדיניות הדתית. ככל הנראה הכוונה להשתתפות רחבה של הציבור, במיוחד של נציגים מתושבי ארץ יהודה ולאו דווקא מאנשי ירושלים או מהחצר המלכותית.

את עתליה המיתו בחרב במצוות יהוידע הכהן.

בתרבותעריכה

מחזהו האחרון של ז'אן רסין 'עתליה', הוצג ב-5 בינואר 1691 על ידי להקת המנזר סנט סיר בפריז.

הנדל חיבר אורטוריה העוסקת במלכותה הנקראת "עתליה"

האסטרואיד 515 עתליה (515 Athalia), שהתגלה בשנת 1903 על ידי האסטרונום מקס וולף, נקרא על שמה[4].

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא עתליה בוויקישיתוף

https://no666.wordpress.com/2004/06/18/%d7%94%d7%92%d7%91%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%a2%d7%aa%d7%9c%d7%99%d7%94/ הגבירה עתליה] - בבלוג "המולטי יקום של אלי אשד", 18 ביוני 2004

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רן צדוק, עולם התנ"ך: מלכים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, ע"מ 89
  2. ^ למשל רבי מיוחס, דברי הימים ב' כ"א ו'.
  3. ^ למשל רד"ק והמצודות, דברי הימים ב' כ"ב ב'.
  4. ^ Lutz D. Schmadel, Dictionary of Minor Planet Names, Heidelberg Fed. Rep. Germany: Springer, 1992, עמ' 86
מלכי יהודה ושנת עלייתם לכס המלוכה (לפני הספירה)
רחבעם אביה אסא יהושפט יהורם אחזיהו עתליה יהואש אמציה עוזיהו
928 911 908 867 846 843 842 836 798 769
יותם אחז חזקיהו מנשה אמון יאשיהו יהואחז יהויקים יהויכין צדקיהו
758 733 726 698 641 639 609 608 597 596–586


  ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.