מלכי יהודה וישראל
על פי המתואר בספר שמואל, שבטי ישראל שבארץ ישראל התגבשו לממלכה אחת שעליה מלך תחילה שאול המלך ולאחריו דוד המלך. בספר מלכים ובדברי הימים מתואר כיצד לאחר מות שלמה, בנו של דוד, מתפצלת ממלכת ישראל המאוחדת לשתי ממלכות: ממלכת ישראל וממלכת יהודה.
ממלכת ישראל כללה את עשרת השבטים ומלכה הראשון היה ירבעם. ממלכת יהודה כללה את השבטים יהודה ובנימין ומלכה היה רחבעם בן שלמה. ממלכת ישראל כללה כמה שושלות, בעוד שושלת בית דוד לא פסקה עד לאובדן העצמאות והיציאה לגלות בבל.
רקעעריכה
בתנ"ך מוזכר במספר מקומות רצונם של בני ישראל להמליך עליהם מלך.[1]
בספר שופטים מסופר כי בני ישראל פנו אל גדעון בהצעה להיות מלכם אך הוא סירב וטען כי די בכך שאלוהים יהיה מלכם ואין צורך במלך אנושי. רצון זה התממש כמה עשרות שנים לאחר מכן בקרב אנשי שכם שהמליכו עליהם את אבימלך בן גדעון, אולם מלוכתו של זה הייתה מוגבלת בזמן ובמרחב. מלך לכלל ישראל נמשח לראשונה רק בימי שמואל הנביא. כאשר שמואל מינה את בניו לשופטים, הם לקחו שוחד והטו משפט ולכן נמצא צידוק לדרוש שינוי שיטת ממשל. שמואל ניסה להניא את העם משינוי זה בטענה שמדובר בכפירה במלכות האל, אולם העם התעקש ושמואל המליך את שאול.
כרונולוגיה של מלכי יהודה וישראלעריכה
כל התאריכים הם תאריכי מלוכה מלפני הספירה. התאריכים מבוססים על הקביעה שבית המקדש הראשון נחרב בשנת 586 לפני הספירה, וספירה אחורה בהתאם לכתוב בתנ"ך. התאריכים הם הערכות בלבד שכן יש שיטות שונות (לרוב עם הפרשים של שנים אחדות בלבד) לגבי הבנת התאריכים בתנ"ך, במיוחד לגבי מקרים של מלוכה משותפת. כאשר המלך ביהודה או בישראל הוא בנו של הקודם, הדבר יצוין בהערות.
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
בכתובות המלכותיות של אסרחדון, שחלש על ממלכת ישראל, מוזכר מלך בשם "אביבעל" שמלך על שומרון ("מלך שומרון" הוא התואר האשורי המוכר למלך ישראל).[2]
כרונולוגיה של מלכי יהודה וישראל לפי המסורת היהודיתעריכה
מפרשי התנ"ך וכותבי הדורות מציינים, שישנם מלכים שמספרי שנות מלכותם (המוזכרים בתנ"ך) הם שנים "מקוטעות", כלומר, שישנם שנים שנמנו גם למלך הקודם וגם למלך הבא, כיוון שכל אחד מלך בחלק מאותה שנה. עקב כך, המפרשים נחלקו (בשינויים קלים) לגבי תאריכי שנות מלכותם. להלן מובאים תאריכי שנות מלכותם לפי הרב יחיאל הלפרין בספרו סדר הדורות.
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ביקורת תמונת הכרונולוגיה של יהודה וישראל על פי חקר המקראעריכה
קיים ויכוח בחקר המקרא לגבי האמת ההיסטורית בתיאורי הכרונולוגיה של מלכי יהודה וישראל כפי שהיא מופיעה במקרא. מצדדי "הכרונולוגיה הנמוכה", שהציע ישראל פינקלשטיין, מצביעים על היעדר ממצאים ארכאולוגיים המאששים את קיומה של ממלכה מאוחדת בימי שאול, דוד ושלמה. לפי שיטה זו, לא התקיימה בימי בית ראשון ממלכה מאוחדת ושאול מלך על ברית שבטים צפונית, שקדמה לממלכת ישראל, ואילו דוד ושלמה שלטו בממלכה קטנה סביב ירושלים[42]. פינקלשטיין מקבל את רוב הכרונולוגיה של ממלכת ישראל.[43]
ראו גםעריכה
ספר: מלכי יהודה וישראל | |
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.
|
לקריאה נוספתעריכה
- אמנון שפירא, דמוקרטיה ראשונית במקרא: יסודות קדומים של ערכים דמוקרטים, תל אביב: הילל בן חיים – הקיבוץ המאוחד, 2009.
- זאב ויסמן, עם ומלך במשפט המקראי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1991.
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ ספר שופטים, פרק ח', פסוק כ"ב; פרק ט', פסוק ו'; ספר שמואל א', פרק ח', פסוקים ד'–ה', כ'
- ^ Erle Leichty, The Royal Inscriptions of Esarhaddon, King of Assyria (680-669 BC), Eisenbrauns, 2011, עמ' 23 (הקטע חוזר גם בעמ' 46)
- ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק ב'; במקרא נמנו לו רק שנתיים, משום שלא מלך 3 שנים שלמות. וכן בהרבה מלכים (ובעיקר במלכי ישראל) צוין במקרא מספר הנמוך בשנה מהמספר האמיתי, כיוון שלא מלכו שנים שלמות.
- ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק ב'
- ^ ספר מלכים א', פרק כ"ב, פסוק מ"ב
- ^ נמנו לשנותיו רק 23 שנה, כי יהורם בנו, מלך 2 שנים בחייו.
- ^ ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק י"ז
- ^ ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ"ו
- ^ ספר מלכים ב', פרק י"א, פסוק ג'
- ^ ספר מלכים ב', פרק י"ב, פסוק ב'
- ^ ספר מלכים ב', פרק י"ד, פסוק ב'. אחרים מונים 29 שנה למלכות אמציה.
- ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק ב'
- ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק ל"ג
- ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ז, פסוק א'
- ^ ספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוק ב'
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"א, פסוק א'
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"א, פסוק י"ט
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק א'
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ל"א
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ל"ו
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ד, פסוק ח'
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ד, פסוק י"ח
- ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק כ"ה
- ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק ל"ג
- ^ ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוקים ח'–י'
- ^ ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק ט"ו
- ^ ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק כ"א
- ^ ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוקים כ"ג–כ"ט
- ^ 1ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק כ"ט
- ^ ספר מלכים א', פרק כ"ב, פסוק נ"ב
- ^ ספר מלכים ב', פרק ג', פסוק א'
- ^ ספר מלכים ב', פרק י', פסוק ל"ו
- ^ ספר מלכים ב', פרק י"ג, פסוק א'
- ^ ספר מלכים ב', פרק י"ג, פסוק י'
- ^ ספר מלכים ב', פרק י"ד, פסוק כ"ג
- ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק ח'
- ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק י"ג
- ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק י"ז
- ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק כ"ג
- ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק כ"ז
- ^ ספר מלכים ב', פרק י"ז, פסוק א'
- ^ ישראל פינקלשטיין יחד עם ניל אשר סילברמן (2003) "ראשית ישראל: ארכאולוגיה, מקרא וזיכרון היסטורי", תל אביב תשס"ג.
- ^ יותם שטיינמן, ממלכת ישראל - הממלכה הנשכחת. אל-אל ישראל - חלק ב' (פרופ' ישראל פינקלשטיין), באתר עושים תנ"ך, רשת עושים היסטוריה