פתיחת התפריט הראשי

במסגרת פורמולה 1 של שנת 1993 התקיימו 16 מרוצים. באליפות העולם זכה אלן פרוסט. קבוצת ויליאמס-רנו זכתה באליפות העולם ליצרנים. אלן פרוסט חזר לאחר עונה אחת בה לא השתתף כלל במרוצי פורמולה 1 ואילו איירטון סנה נותר ללא קבוצה והועסק ברגע האחרון על ידי קבוצת מקלארן על בסיס מרוצים פרטניים. סנה סיים בסופו של דבר במקום השני בדירוג האליפות, אם כי פרוסט ניצח בהפרש גדול. ריקרדו פטרזה, הנהג בעל הכי הרבה מרוצים בפורמולה 1 (עד לעונה זו) פרש בסוף העונה. היות שנייג'ל מנסל שהיה אלוף העונה הקודמת פרש, הרי שלא הייתה אף מכונית עם המספר "1" שכן מספר זה שמור לאלוף העולם. קבוצת ויליאמס השתמשה במספרים "0" ו-"2". מקרה זה קרה גם בעונה לאחר מכן, בעקבות פרישתו של פרוסט. ניצחונו של איירטון סנה בגרנד פרי האוסטרלי היה לאחרון בקריירה שלו.

פורמולה 1 עונת 1993
1993 Formula One season
Alain Prost 2008.jpg
אלן פרוסט זכה בתואר האליפות בפעם הרביעית
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 14 במרץ 1993
תאריך סיום 7 בנובמבר 1993
מספר עונה 44
מספר מרוצים בעונה 16
זוכה באליפות הנהגים אלן פרוסט
נקודות הנהג הזוכה 99
זוכה באליפות היצרנים ויליאמס
נקודות היצרן הזוכה 168

כבכל עונה, חלו מספר שינויים בתקנון. העיקריים שבהם היו:

  • שינוי מקצי הדירוג: שני מקצי דירוג, אחד ביום ששי ואחד ביום שבת, באורך שלושת רבעי השעה כל אחד. 30 רכבים יכולים להשתתף במקצי הדירוג. 26 המדורגים הראשונים ישתתפו במרוץ.
  • הרוחב מקסימלי של הרכב הוגבל ל-200 מילימטר במקום 215 קודם לכן.
  • הקטנת קוטר הצמיגים. קוטר הצמיגים האחוריים המקסימלי הוגבל ל-381 מ"מ במקום 457 קודם לכן.
  • גובה מינימלי לכנפון הקדמי: 40 סנטימטר מעל רצפת הרכב במקום 25 קודם לכן.

תוכן עניינים

מרוצי עונת 1993עריכה

מספר המרוץ מקום המסלול תאריך המרוץ נהג מנצח קבוצה מנצחת
1 דרום אפריקה (1994)  קיאלאמי, דרום אפריקה 14 במרץ צרפת  אלן פרוסט בריטניה  ויליאמס-רנו
2 ברזיל  אינטרלאגוס, ברזיל 28 במרץ ברזיל  איירטון סנה בריטניה  מקלארן-פורד
3 האיחוד האירופי  דונינגטון, בריטניה (גרנד פרי אירופה) 11 באפריל ברזיל  איירטון סנה בריטניה  מקלארן-פורד
4 סן מרינו  אימולה, סן מרינו 25 באפריל צרפת  אלן פרוסט בריטניה  ויליאמס-רנו
5 ספרד  ברצלונה, ספרד 9 במאי צרפת  אלן פרוסט בריטניה  ויליאמס-רנו
6 מונקו  מונטה קרלו, מונקו 23 במאי ברזיל  איירטון סנה בריטניה  מקלארן-פורד
7 קנדה  מונטריאול, קנדה 13 ביוני צרפת  אלן פרוסט בריטניה  ויליאמס-רנו
8 צרפת  מני-קור, צרפת 4 ביולי צרפת  אלן פרוסט בריטניה  ויליאמס-רנו
9 בריטניה  סילברסטון, בריטניה 11 ביולי צרפת  אלן פרוסט בריטניה  ויליאמס-רנו
10 גרמניה  הוקנהיים, גרמניה 25 ביולי צרפת  אלן פרוסט בריטניה  ויליאמס-רנו
11 הונגריה  בודפשט, הונגריה 15 באוגוסט בריטניה  דיימון היל בריטניה  ויליאמס-רנו
12 בלגיה  ספא-פרנקורשם, בלגיה 29 באוגוסט בריטניה  דיימון היל בריטניה  ויליאמס-רנו
13 איטליה  מונזה, איטליה 12 בספטמבר בריטניה  דיימון היל בריטניה  ויליאמס-רנו
14 פורטוגל  אסטוריל, פורטוגל 26 בספטמבר גרמניה  מיכאל שומאכר בריטניה  בנטון-פורד
15 יפן  סוזוקה, יפן 24 באוקטובר ברזיל  איירטון סנה בריטניה  מקלארן-פורד
16 אוסטרליה  אדלייד, אוסטרליה 7 בנובמבר ברזיל  איירטון סנה בריטניה  מקלארן-פורד

דירוג נהגים סופיעריכה

מיקום נהג קבוצה נקודות
1 צרפת  אלן פרוסט בריטניה  ויליאמס-רנו 99
2 ברזיל  איירטון סנה בריטניה  מקלארן-פורד 73
3 בריטניה  דיימון היל בריטניה  ויליאמס-רנו 69
4 גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  בנטון-פורד 52
5 איטליה  ריקרדו פאטרזה איטליה  בנטון-פורד 20
6 צרפת  ג'אן אלזי איטליה  פרארי 16
7 בריטניה  מרטין בראנדל צרפת  ליג'יה-רנו 16
8 אוסטריה  גרהרד ברגר איטליה  פרארי 12
9 אוסטריה  ג'וני הרברט בריטניה  לוטוס-פורד 11
10 בריטניה  מארק בלאנדל בריטניה  ליג'יה-רנו 10
11 ארצות הברית  מייקל אנדרטי צרפת  מקלארן-פורד 7
12 אוסטריה  קארל ונדלינגר שווייץ  סאובר 7
13 ברזיל  כריסטיאן פיטיפאלדי איטליה  מינרדי-פורד 5
14 פינלנד  ג'י ג'י להטו שווייץ  סאובר 5
15 פינלנד  מיקה הקינן בריטניה  מקלארן-פורד 4
16 בריטניה  דרק וורוויק יפן  הונדה 4
17 צרפת  פיליפ אליו צרפת  לארוס-למבורגיני 2
18 ברזיל  רובנס באריקלו בריטניה  ג'ורדן 2
19 איטליה  פבריזיו ברבזה איטליה  מינרדי-פורד 2
20 איטליה  אלסנדרו זנארדי בריטניה  לוטוס-פורד 1
21 צרפת  אריק קומאס צרפת  לארוס-למבורגיני 1
22 בריטניה  אדי אירויין בריטניה  ג'ורדן 1

דירוג קבוצות סופיעריכה

מיקום קבוצה נקודות
1 בריטניה  ויליאמס-רנו 168
2 בריטניה  מקלארן-פורד 84
3 איטליה  בנטון-פורד 72
4 איטליה  פרארי 28
5 צרפת  ליג'יה-רנו 23
6 בריטניה  לוטוס-פורד 12
7 שווייץ  סאובר 12
8 איטליה  מינרדי-פורד 7
9 יפן  הונדה 4
10 צרפת  לארוס-למבורגיני 3
11 בריטניה  ג'ורדן 3
1992 1993 1994
נייג'ל מנסל אלוף העולם-אלן פרוסט מיכאל שומאכר
ויליאמס אליפות היצרנים-ויליאמס ויליאמס

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1993 בוויקישיתוף