פתיחת התפריט הראשי

גרנד פרי אירופה הוא מרוץ גרנד פרי שהתקיים 23 פעמים כחלק ממרוצי אליפות הפורמולה 1. על פי הכללים כל מדינה רשאית לארח מרוץ גרנד פרי אחד בשנה. גרנד פרי אירופה היווה דרך לעקוף את התקנה ולקיים מרוץ שני במדינה שבה כבר מתקיים מרוץ באותה עונה. המרוץ הראשון התקיים בשנת 1983 במסלול ברנדס האטץ' הבריטי והמרוץ האחרון התקיים בשנת 2016 ברחובות באקו, אזרבייג'ן. כמחצית המרוצים (12) התקיימו במסלול נורבורגרינג בגרמניה.

גרנד פרי אירופה
Circuit Valensia street.svg
ענף מרוץ מכוניות
שנת ייסוד 1983
חדלה להתקיים 2016
הכי הרבה זכיות נהגים: מיכאל שומאכר (6)
יצרנים: פרארי (7)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בשנים מוקדמות לא היה גרנד פרי אירופה אירוע בפני עצמו, אלא תואר כבוד שניתן לאחד ממרוצי העונה שהתקיימו באירופה. המרוץ הראשון שזכה לתואר היה גרנד פרי איטליה שהתקיים בשנת 1923. המרוץ האחרון בו נעשה שימוש בשם היה גרנד פרי בריטניה שהתקיים בשנת 1977.

תוכן עניינים

כתואר כבודעריכה

 
גרנד פרי סן סבסטיאן (1926) זכה בתואר גרנד פרי אירופה באותה שנה

גרנד פרי אירופה נוסד על ידי האיגוד הבינלאומי של מועדוני הרכב המוכרים (AIACR) כתואר של כבוד. המרוץ הראשון שזכה לתואר היה גרנד פרי איטליה שהתקיים בשנת 1923 במונצה. בהמשך התקיים המרוץ בצרפת, בבלגיה ובספרד. בשנת 1929 לא התקיים המרוץ, אך הוא שב להתקיים בשנת 1930 בבלגיגה. היה זה המרוץ האחרון שהתקיים עד לסיומה של מלחמת העולם השנייה. בשנת 1947 חודש המרוץ והתואר הוענק למרוצים שונים במהלך 30 השנים הבאות (למעט 4 שנים בהם לא התקיים המרוץ: 1953, 1969-1971).

פורמולה 1עריכה

גרנד פרי אירופה לא תוכנן להתקיים מראש ונוצר כפתרון זמני. בעונת 1983 תוכנן לקיים מרוץ במהלך חודש ספטמבר בפארק פלאשינג מדוז, ניו יורק, אך האירוע בוטל כשלושה חודשים לפני התאריך. מנהלי מסלול ברנדס האטץ' שבבריטניה הציעו לקיים מרוץ חלופי במסלול. מכיוון שבותה עונה כבר התקיים גרנד בריטניה ניתן למרוץ הנוסף השם גרנד פרי אירופה. ההצלחה הגדולה של האירוע הובילה להחלטה לשוב לקיימו גם בעונה הבאה. ברנדס האטץ' היה המסלול שאירח את הגרנד פרי הבריטי בשנים זוגיות (בשנים אי זוגיות התקיים המרוץ במסלול סילברסטון) ולכן לא התאפשר לקיים בו את המרוץ בשנת 1984. במקום זאת נקבע כי המרוץ יתקיים במסלול הנורבורגרינג הגרמני. המרוץ שב לברנדס האטץ' בשנת 1985. לקראת שנת 1986 הוצא המרוץ מן הסבב ואת מקומו תפס גרנד פרי הונגריה.


בשנת 1990 בנה איש העסקים היפני את מסלול הניפון אוטופוליס במטרה לארח בו מרוצי פורמולה 1. בשנת 1992 נעשו תוכניות לקיים במסלול החדש את גרנד פרי אסיה, שאמור היה להתקיים שנה לאחר מכן. בסופו של דבר התוכניות נגנזו. במקומן החזיר ברני אקלסטון לסבב את גרנד פרי אירופה, שהתקיים במסלול דונינגטון פארק(אנ'). שנה לאחר מכן עבר המרוץ למסלול חרס בספרד. המרוץ שב להתקיים בחרס גם בעונת 1997 ונודע בעיקר בשל האירוע בו התנגש מיכאל שומאכר בז'אק וילנב. בעקבות התאונה נענש שומאכר באיבוד כל הנקודות שצבר במהלך העונה (לפני הפסילה דורג במקום השני בטבלת האליפות)[1].

המרוץ שב לנורבורגרינג בעונת 1995 והתקיים במסלול גם שנה לאחר מכן. בשנים 1997 ו-1998 שונה שם המרוץ לגרנד פרי לוקסמבורג. בשנת 1998 לא נכלל הגרנד פרי האירופאי בסבב התחרויות. המרוץ שב לגרמניה בעונת 1999 והמשיך להתקיים במסלול עד לשנת 2007. בין השנים 2008 - 2012 התקיים המרוץ בולנסיה, ספרד.

לאחר הפסקה של שלוש שנים בהן לא התקיים המרוץ הוא התחדש בשנת 2016 ברחובות באקו, אזרבייג'ן. שנה לאחר מכן שונה שם המרוץ לגרנד פרי אזרבייג'ן וגרנד פרי אירופה הוצא מסבב התחרויות.

מנצחי גרנד פרי אירופהעריכה

נהגים שניצחו את המרוץ מספר פעמיםעריכה

 
מיכאל שומאכר בגרנד פרי אירופה בעונת 2001 בו השיג את אחד מששת הניצחונות שלו במרוץ

ברשימה נכללים רק נהגים שניצחו את המרוץ יותר מפעם אחת.

מספר ניצחונות נהג שנים
6 גרמניה  מיכאל שומאכר 1994, 1995, 2000, 2001, 2004, 2006
3 ספרד  פרננדו אלונסו 2005, 2005, 2012
2 ברזיל  רובנס באריקלו 2002, 2009
גרמניה  סבסטיאן פטל 2010, 2011

קבוצות שניצחו את המרוץ מספר פעמיםעריכה

ברשימה נכללים רק קבוצות שניצחו את המרוץ יותר מפעם אחת.

מספר ניצחונות יצרן שנים
7 איטליה  פרארי 2000, 2001, 2002, 2004, 2006, 2008, 2012
4 בריטניה  מקלארן 1984, 1993, 1997, 2007
3 בריטניה  ויליאמס 1985, 1996, 2003
2 בריטניה  בנטון 1994, 1995
אוסטריה  רד בול 2010, 2011

מנצחים לפי שנהעריכה

שנה נהג יצרן מסלול
2016 גרמניה  ניקו רוזברג מרצדס אזרבייג'ן  באקו
2015

2013
לא התקיים
2012 ספרד  פרננדו אלונסו פרארי ספרד  ולנסיה
2011 גרמניה  סבסטיאן פטל רד בול-רנו
2010 גרמניה  סבסטיאן פטל רד בול-רנו
2009 ברזיל  רובנס באריקלו בראון-מרצדס
2008 ברזיל  פליפה מאסה פרארי
2007 ספרד  פרננדו אלונסו מקלארן-מרצדס גרמניה  נורבורגרינג
2006 גרמניה  מיכאל שומאכר פרארי
2005 ספרד  פרננדו אלונסו רנו
2004 גרמניה  מיכאל שומאכר פרארי
2003 גרמניה  ראלף שומאכר ויליאמס-ב.מ.וו
2002 ברזיל  רובנס באריקלו פרארי
2001 גרמניה  מיכאל שומאכר פרארי
2000 גרמניה  מיכאל שומאכר פרארי
1999 בריטניה  ג'וני הרברט סטויארט-פורד
1998 לא התקיים
1997 פינלנד  מיקה האקינן מקלארן-מרצדס ספרד  חרס
1996 קנדה  ז'אק וילנב ויליאמס-רנו גרמניה  נורבורגרינג
1995 גרמניה  מיכאל שומאכר בנטון-רנו
1994 גרמניה  מיכאל שומאכר בנטון-פורד ספרד  חרס
1993 ברזיל  איירטון סנה מקלארן-פורד בריטניה  דוניגטון
1992

1986
לא התקיים
1985 בריטניה  נייג'ל מנסל ויליאמס-הונדה בריטניה  ברנדס האטץ'
1984 צרפת  אלן פרוסט מקלארן-טאג גרמניה  נורבורגרינג
1983 ברזיל  נלסון פיקה ברבהאם-ב.מ.וו בריטניה  ברנדס האטץ'

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גרנד פרי אירופה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה