פורמולה 1 עונת 1992
במסגרת פורמולה 1 של שנת 1992 נערכו 16 מרוצים. באליפות העולם זכה הבריטי נייג'ל מנסל ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת ויליאמס-רנו.
![]() | |
נייג'ל מנסל, הזוכה באליפות | |
סוג תחרות | מרוץ מכוניות |
---|---|
תאריך התחלה | 1 במרץ 1992 |
תאריך סיום | 8 בנובמבר 1992 |
מספר עונה | 42 |
מספר מרוצים בעונה | 16 |
זוכה באליפות הנהגים | נייג'ל מנסל |
נקודות הנהג הזוכה | 108 |
זוכה באליפות היצרנים | ויליאמס |
נקודות היצרן הזוכה | 164 |
עונה זו נשלטה בצורה ברורה למדי על ידי מנסל שניצח בתשעה מהמרוצים. שיא זה הושווה על ידי מיכאל שומאכר ב-1995 ונשבר גם כן על ידי שומאכר בעונת 2002. בעונה זו גם זכה שומאכר במרוץ הראשון שלו בקריירה. קבוצת מקלארן השיקה מנוע חדש רק באמצה העונה כך שלא יכלה לעמוד בתחרות בתחילתה, וגם המנוע החדש סבל מחוסר אמינות. גם פרארי לא הצליחו להעמיד מכוניות תחרותית וג'אן אלזי שהיה הנהג הבכיר שלהם נאלץ לנטוש בעשרה מרוצים. אלן פרוסט לא השתתף בעונה זו, אך חזר בעונה שלאחר מכן. הוא שימש כפרשן לערוץ טלוויזיה צרפתי ששידר את המרוצים.
כבכל עונה, חלו מספר שינויים בתקנון. העיקריים שבהם היו:
- כל קבוצה רשאית לבחור באיזה דלק להשתמש
- התרת הוספת אלכוהול לדלק, אך לא תוספים מחמצנים
- מטפי כיבוי של 5 ק"ג עבור תא הנהג ושל 2.5 ק"ג עבור המנוע. על חיבורי המטפים להחזיק מעמד בתאוצות של עד 25g
- הגדלת שטח הפנס האחורי ל-20 סמ"ק ומיקומו כ-40 ס"מ מעל הקרקע. עצמת הפנס נקבעה ל-21 וואט
- שש נקודות חיבור לחגורת הבטיחות
- חלוקת נקודות אליפות חדשה: 1,2,3,4,6,10 לששת המסיימים ראשונים כל מרוץ
- כל המרוצים נחשבים במרוץ לאליפות
- מרוץ יימשך לכל היותר שעתיים ואורכו יהיה בין 305 ל-320 ק"מ
מרוצי עונת 1992עריכה
מספר המרוץ | מקום המסלול | תאריך המרוץ | נהג מנצח | קבוצה מנצחת |
---|---|---|---|---|
1 | קיאלאמי, דרום אפריקה | 1 במרץ | נייג'ל מנסל | ויליאמס-רנו |
2 | מקסיקו סיטי, מקסיקו | 22 במרץ | נייג'ל מנסל | ויליאמס-רנו |
3 | אינטרלאגוס, ברזיל | 5 באפריל | נייג'ל מנסל | ויליאמס-רנו |
4 | ברצלונה, ספרד | 9 במאי | נייג'ל מנסל | ויליאמס-רנו |
5 | אימולה, סן מרינו | 17 במאי | נייג'ל מנסל | ויליאמס-רנו |
6 | מונטה קרלו, מונקו | 31 במאי | איירטון סנה | מקלארן-הונדה |
7 | מונטריאול, קנדה | 14 ביוני | גרהרד ברגר | מקלארן-הונדה |
8 | מני-קור, צרפת | 5 ביולי | נייג'ל מנסל | ויליאמס-רנו |
9 | סילברסטון, בריטניה | 12 ביולי | נייג'ל מנסל | ויליאמס-רנו |
10 | הוקנהיים, גרמניה | 26 ביולי | נייג'ל מנסל | ויליאמס-רנו |
11 | בודפשט, הונגריה | 16 באוגוסט | איירטון סנה | מקלארן-הונדה |
12 | ספא-פרנקורשם, בלגיה | 30 באוגוסט | מיכאל שומאכר | בנטון-פורד |
13 | מונזה, איטליה | 13 בספטמבר | איירטון סנה | מקלארן-הונדה |
14 | אסטוריל, פורטוגל | 27 בספטמבר | נייג'ל מנסל | ויליאמס-רנו |
15 | סוזוקה, יפן | 25 באוקטובר | ריקארדו פטרזה | ויליאמס-רנו |
16 | אדלייד, אוסטרליה | 8 בנובמבר | גרהרד ברגר | מקלארן-הונדה |
דירוג נהגים סופיעריכה
מיקום | נהג | קבוצה | נקודות |
---|---|---|---|
1 | נייג'ל מנסל | ויליאמס-רנו | 108 |
2 | ריקארדו פטרזה | ויליאמס-רנו | 56 |
3 | מיכאל שומאכר | בנטון-פורד | 53 |
4 | איירטון סנה | מקלארן-פורד | 50 |
5 | גרהרד ברגר | מקלארן-פורד | 49 |
6 | מרטין בראנדל | בנטון-פורד | 38 |
7 | ג'אן אלזי | פרארי | 18 |
8 | מיקה הקינן | לוטוס-פורד | 11 |
9 | אנדראה דה סזאריס | טירל-לימור | 8 |
10 | מישל אלבורטו | פוטוורק-מוגן-הונדה | 6 |
11 | אריק קומאס | ליג'יה-רנו | 4 |
12 | קארל ונדלינגר | מארץ'-לימור | 3 |
13 | איבן קאפלי | פרארי | 3 |
14 | טיירי בוטסן | ליג'יה-רנו | 2 |
15 | פיירלויגי מרטיני | ב.מ.ס. דלארה - פרארי | 2 |
16 | ג'וני הרברט | לוטוס-פורד | 2 |
17 | ברטרן גאשו | לארוס-למבורגיני | 2 |
18 | כריסטיאן פיטיפלדי | מינרדי-להמבורגיני | 1 |
19 | סטפן מודנה | ג'ורדן-ימהאה | 1 |
דירוג קבוצות סופיעריכה
מיקום | קבוצה | נקודות |
---|---|---|
1 | ויליאמס-רנו | 164 |
2 | מקלארן-הונדה | 99 |
3 | בנטון-פורד | 91 |
4 | פרארי | 21 |
5 | לוטוס-פורד | 13 |
6 | טירל-לימור | 8 |
7 | ליג'יה-רנו | 6 |
8 | פוטוורק-מוגן-הונדה | 6 |
9 | מארץ'-לימור | 3 |
10 | דלארה-פרארי | 2 |
11 | ג'ורדן-ימהאה | 1 |
12 | לארוס-למבורגיני | 1 |
13 | מינרדי-פורד | 1 |
14 | ברהאם-ג'וד | 0 |
15 | אנדראה-מודה-ג'וד | 0 |
16 | פודמטל-פורד-קוסוורת' | 0 |
1991 | 1992 | 1993 |
איירטון סנה | אלוף העולם-נייג'ל מנסל | אלן פרוסט |
מקלארן-הונדה | אליפות היצרנים-ויליאמס | ויליאמס |
קישורים חיצונייםעריכה
- תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
- סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.