פתיחת התפריט הראשי

במסגרת פורמולה 1 של שנת 1992 נערכו 16 מרוצים. באליפות העולם זכה הבריטי נייג'ל מנסל ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת ויליאמס-רנו.

פורמולה 1 עונת 1992
1992 Formula One season
Nigelcropped.jpg
נייג'ל מנסל, הזוכה באליפות
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 1 במרץ 1992
תאריך סיום 8 בנובמבר 1992
מספר עונה 42
מספר מרוצים בעונה 16
זוכה באליפות הנהגים נייג'ל מנסל
נקודות הנהג הזוכה 108
זוכה באליפות היצרנים ויליאמס
נקודות היצרן הזוכה 164

עונה זו נשלטה בצורה ברורה למדי על ידי מנסל שניצח בתשעה מהמרוצים. שיא זה הושווה על ידי מיכאל שומאכר ב-1995 ונשבר גם כן על ידי שומאכר בעונת 2002. בעונה זו גם זכה שומאכר במרוץ הראשון שלו בקריירה. קבוצת מקלארן השיקה מנוע חדש רק באמצה העונה כך שלא יכלה לעמוד בתחרות בתחילתה, וגם המנוע החדש סבל מחוסר אמינות. גם פרארי לא הצליחו להעמיד מכוניות תחרותית וג'אן אלזי שהיה הנהג הבכיר שלהם נאלץ לנטוש בעשרה מרוצים. אלן פרוסט לא השתתף בעונה זו, אך חזר בעונה שלאחר מכן. הוא שימש כפרשן לערוץ טלוויזיה צרפתי ששידר את המרוצים.

כבכל עונה, חלו מספר שינויים בתקנון. העיקריים שבהם היו:

  • כל קבוצה רשאית לבחור באיזה דלק להשתמש
  • התרת הוספת אלכוהול לדלק, אך לא תוספים מחמצנים
  • מטפי כיבוי של 5 ק"ג עבור תא הנהג ושל 2.5 ק"ג עבור המנוע. על חיבורי המטפים להחזיק מעמד בתאוצות של עד 25g
  • הגדלת שטח הפנס האחורי ל-20 סמ"ק ומיקומו כ-40 ס"מ מעל הקרקע. עצמת הפנס נקבעה ל-21 וואט
  • שש נקודות חיבור לחגורת הבטיחות
  • חלוקת נקודות אליפות חדשה: 1,2,3,4,6,10 לששת המסיימים ראשונים כל מרוץ
  • כל המרוצים נחשבים במרוץ לאליפות
  • מרוץ יימשך לכל היותר שעתיים ואורכו יהיה בין 305 ל-320 ק"מ

תוכן עניינים

מרוצי עונת 1992עריכה

מספר המרוץ מקום המסלול תאריך המרוץ נהג מנצח קבוצה מנצחת
1 דרום אפריקה (1994)  קיאלאמי, דרום אפריקה 1 במרץ בריטניה  נייג'ל מנסל בריטניה  ויליאמס-רנו
2 מקסיקו  מקסיקו סיטי, מקסיקו 22 במרץ בריטניה  נייג'ל מנסל בריטניה  ויליאמס-רנו
3 ברזיל  אינטרלאגוס, ברזיל 5 באפריל בריטניה  נייג'ל מנסל בריטניה  ויליאמס-רנו
4 ספרד  ברצלונה, ספרד 9 במאי בריטניה  נייג'ל מנסל בריטניה  ויליאמס-רנו
5 סן מרינו  אימולה, סן מרינו 17 במאי בריטניה  נייג'ל מנסל בריטניה  ויליאמס-רנו
6 מונקו  מונטה קרלו, מונקו 31 במאי ברזיל  איירטון סנה בריטניה  מקלארן-הונדה
7 קנדה  מונטריאול, קנדה 14 ביוני אוסטריה  גרהרד ברגר בריטניה  מקלארן-הונדה
8 צרפת  מני-קור, צרפת 5 ביולי בריטניה  נייג'ל מנסל בריטניה  ויליאמס-רנו
9 בריטניה  סילברסטון, בריטניה 12 ביולי בריטניה  נייג'ל מנסל בריטניה  ויליאמס-רנו
10 גרמניה  הוקנהיים, גרמניה 26 ביולי בריטניה  נייג'ל מנסל בריטניה  ויליאמס-רנו
11 הונגריה  בודפשט, הונגריה 16 באוגוסט ברזיל  איירטון סנה בריטניה  מקלארן-הונדה
12 בלגיה  ספא-פרנקורשם, בלגיה 30 באוגוסט גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  בנטון-פורד
13 איטליה  מונזה, איטליה 13 בספטמבר ברזיל  איירטון סנה בריטניה  מקלארן-הונדה
14 פורטוגל  אסטוריל, פורטוגל 27 בספטמבר בריטניה  נייג'ל מנסל בריטניה  ויליאמס-רנו
15 יפן  סוזוקה, יפן 25 באוקטובר איטליה  ריקרדו פטרזה בריטניה  ויליאמס-רנו
16 אוסטרליה  אדלייד, אוסטרליה 8 בנובמבר אוסטריה  גרהרד ברגר בריטניה  מקלארן-הונדה

דירוג נהגים סופיעריכה

מיקום נהג קבוצה נקודות
1 בריטניה  נייג'ל מנסל בריטניה  ויליאמס-רנו 108
2 איטליה  ריקרדו פאטרזה בריטניה  ויליאמס-רנו 56
3 גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  בנטון-פורד 53
4 ברזיל  איירטון סנה בריטניה  מקלארן-פורד 50
5 אוסטריה  גרהרד ברגר בריטניה  מקלארן-פורד 49
6 בריטניה  מרטין בראנדל איטליה  בנטון-פורד 38
7 צרפת  ג'אן אלזי איטליה  פרארי 18
8 פינלנד  מיקה הקינן בריטניה  לוטוס-פורד 11
9 איטליה  אנדראה דה סזאריס בריטניה  טירל-לימור 8
10 איטליה  מישל אלבורטו יפן  פוטוורק-מוגן-הונדה 6
11 צרפת  אריק קומאס צרפת  ליג'יה-רנו 4
12 אוסטריה  קארל ונדלינגר בריטניה  מארץ'-לימור 3
13 איטליה  איבן קאפלי איטליה  פרארי 3
14 בלגיה  טיירי בוטסן צרפת  ליג'יה-רנו 2
15 איטליה  פיירלויגי מרטיני איטליה  ב.מ.ס. דלארה - פרארי 2
16 אוסטריה  ג'וני הרברט בריטניה  לוטוס-פורד 2
17 בלגיה  ברטרן גאשו צרפת  לארוס-למבורגיני 2
18 ברזיל  כריסטיאן פיטיפאלדי איטליה  מינרדי-להמבורגיני 1
19 איטליה  סטפן מודנה בריטניה  ג'ורדן-ימהאה 1

דירוג קבוצות סופיעריכה

מיקום קבוצה נקודות
1 בריטניה  ויליאמס-רנו 164
2 בריטניה  מקלארן-הונדה 99
3 איטליה  בנטון-פורד 91
4 איטליה  פרארי 21
5 בריטניה  לוטוס-פורד 13
6 בריטניה  טירל-לימור 8
7 צרפת  ליג'יה-רנו 6
8 יפן  פוטוורק-מוגן-הונדה 6
9 בריטניה  מארץ'-לימור 3
10 איטליה  דלארה-פרארי 2
11 בריטניה  ג'ורדן-ימהאה 1
12 צרפת  לארוס-למבורגיני 1
13 איטליה  מינרדי-פורד 1
14 בריטניה  ברהאם-ג'וד 0
15 איטליה  אנדראה-מודה-ג'וד 0
16 איטליה  פודמטל-פורד-קוסוורת' 0
1991 1992 1993
איירטון סנה אלוף העולם-נייג'ל מנסל אלן פרוסט
מקלארן-הונדה אליפות היצרנים-ויליאמס ויליאמס

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1992 בוויקישיתוף