מינרלים סיליקטיים

מינרלים סיליקטיים – קבוצת מינרלים המבוססת על סיליקטים (תרכובת של אניון שבמרכזו אטום צורן אחד או יותר המוקף בליגנדים של אטומי חמצן שמטענם החשמלי שלילי). המינרלים הסיליקטיים הם הקבוצה החשובה ביותר בין המינרלים יוצרי הסלעים, כ-95% מקרום כדור הארץ בנוי ממינרלים סיליקטיים.

זירקון

המבנה הבסיסי של המינרלים הוא של טטרהדרון (ארבעון – פירמידה בעלת 4 מישורים שווי צלעות). הצורן מצוי במרכז הטטרהדרון והחמצנים מהווים את ארבעת הקדקודים. סוג הקשרים בין הטטרהדרונים משתנה בין סוגי המינרלים. הטטרהדרונים יכולים להיות מנותקים זה ממזה, מחוברים בזוגות או מקובצים למבנים הכוללים טבעות משולשות או משושות, שרשרות, שרשרות כפולות, לוחות, ומבנים תלת־ממדיים.

במינרלוגיה מסווגים את המינרלים הסיליקטיים בהתאם למבנים אלו לקבוצות הבאות.

נזוסיליקטים

אבני חן מפרידוט, סוג של פורסטריט

אלמנדין, סוג של גארנט

זירקון

נזוסיליקטים (מכונים גם אורתוסיליקטים) – (נזו ביוונית אי) – סיליקטים במבנה איים, ארבעון בודד – ^-4[SiO₄]‏. היחס בין צורן לחמצן הוא 4:1. זוהי הקבוצה בעלת המבנה הפשוט ביותר שבה הארבעונים אינם קשורים ביניהם (ומכאן הכינוי סיליקטים במבנה איים). הקשרים במבנה זה חזקים, ולסיליקטים אלו מבנה צפוף ולפיכך משקל סגולי, קשיות ומקדם שבירה גבוהים יותר מסיליקטים מקבילים בקבוצות האחרות. זו הסיבה שבקבוצה זו יש יותר אבני חן מאשר בכל קבוצת סיליקטים אחרת. להלן רשימה של המינרלים החשובים ביותר בקבוצה:

• קבוצת הפנאקיט – קבוצה של מינרלים בעלי מבנה טריגונלי-רומבוהדרלי
  • פנאקיט – Be₂SiO₄, גבישים משושים. המינרל מכיל בריליום והוא בדרך כלל שקוף ונוהגים לעבדו בתעשיית אבני חן.
  • וילמיט – Zn₂SiO₄, גבישים משושים קצרים. המינרל מכיל אבץ ולו גוונים רבים: אפור, אדמדם, חום כהה, שחור, צהוב-דבש, ירוק-תפוח, וכחול בהיר. והוא פלואורסצנטי בגוון ירוק בקרינת על-סגול.
  • איקריפטיט – LiAlSiO₄, גבישים משושים קצרים. המינרל מכיל ליתיום ואלומיניום והוא בדרך כלל חסר צבע או לבן והוא פלואורסצנטי בגוון אדום ורוד בקרינת על-סגול.
• קבוצת האוליבין – קבוצה של מינרלים במבנה x₂SiO₄ כאשר x יכול להיות ברזל, מגנזיום, מנגן, סידן או צירוף שלהם, ולעיתים ניקל ואבץ. לכל חברי הקבוצה מבנה אורתורומבי.
  • פורסטריט – Mg₂SiO₄, מינרל נפוץ המופיע גם כאבן החן פרידוט
  • פאיאליט – Fe₂SiO₄, מינרל נפוץ בעיקר כתמיסה מוצקה עם הפורסטריט. למינרל המכיל כמויות משתנות של שניהם נוהגים לקרוא אוליבין, אף ששם זה נפסל רשמית.
  • טפרואיט – Mn₂SiO₄, מינרל בגוון אפור המשמש לעיתים רחקות כבצר למנגן.
• קבוצת הגארנט – קבוצת מינרלים שנוסחתה הכללית: A₃B₂(SiO₄)₃, שבה A הוא קטיון דו־ערכי (Ca, Fe²⁺, Mg) ו-B הוא קטיון תלת־ערכי (Al, Fe³⁺, Cr‏).
  • אוברוביט – Ca₃Cr₂(SiO₄)₃, המינרל הנדיר ביותר בקבוצת הגארנט, והסוג היחיד שצבעו הוא ירוק בלבד.
  • אלמנדין – Fe⁺²₃Al₂(SiO₄)₃, אבן חן בגוון אדום-סגול.
  • אנדרדיט – Ca₃Fe⁺³₂(SiO₄)₃, אבן חן בעלת הברק העז ביותר מבין כל סוגי הגארנט, יקר במיוחד הוא הסוג הירוק הקרוי דמנטואיד.
  • גרוסולר – Ca₃Al₂(SiO₄)₃, אבן חן המכונה הסוניט כשהגוון הכתום, וטסבוריט, אבן חן מבוקשת בגוון ירוק.
  • הידרוגרוסולר – Ca₃Al₂(SiO₄)_3-x(OH)_4x, אבן חן שלעיתים נמכרת בהטעיה כסוג של ירקן.
  • ספסרטין – Mn⁺²₃Al₂(SiO₄)₃, אבן חן אדומה.
  • פירופ – Mg₃Al₂(SiO₄)₃, אבן חן אדומה.
• קבוצת הזירקון
  • זירקון – ZrSiO₄, הזירקון השקוף מהווה תחליף ליהלומים.
  • תוריט – ThSiO₄, מינרל רדיואקטיבי בשל נוכחות תוריום.
• קבוצת הסילימניט – קבוצת מינרלים אלומו-סיליקטיים
  • אנדלוזיט – Al₂SiO₅, אבן חן בעלת פלאוכרואיזם עז.
  • קיאניט – Al₂SiO₅, מינרל בעל גוון כחול בולט.
  • סילימניט – Al₂SiO₅, מינרל לבן עד אפור שעיקר השימוש בו במצתים של מנוע בעירה פנימית.
  • דיומורטיריט – Al_6.5-7BO₃(SiO₄)₃(O,OH)₃, מינרל בגוון כחול עד כחול ירקרק שבו נעשה שימוש בייצור חרסינה באיכות גבוהה.
  • טופז – Al₂SiO₄(F,OH)₂, אבן חן צהובה
• סטאורוליט – Fe,Mg,Zn)₂Al₉(Si,Al)₄O₂₂(OH)₂), מינרל המופיע בתצורת גבישים תאומים היוצרים צורת צלב.
• קבוצת ההומיט – קבוצת מינרלים שנוסחת המבנה הכללית שלה היא M_(2n+1)(SiO₄)_n(OH,F)₂.
  • נורברגיט – Mg₃(SiO₄)(F,OH)₂, מינרל נדיר בגוון צהוב.
  • כונדרודיט – Mg,Fe²⁺)₅(SiO₄)₂(F,OH)₂), הנפוץ מבין חברי הקבוצה, לעיתים משמש כאבן חן.
  • הומיט – Mg,Fe²⁺)₇(SiO₄)₃(F,OH)₂), המינרל שנתגלה לראשונה ולכן הקבוצה קרויה על שמו.
  • קלינוהומיט – Mg,Fe²⁺)₉(SiO₄)₄(F,OH)₂), אבן חן נדירה בגוון דבש.
• קבוצת הגדוליניט – קבוצת מינרלים המאופיינים במבנה המשלב יריעות הבנויות מארבעונים של סיליקה ושל בוראט.
  • בייקריט – (Ca₄B₄(BO₄)(SiO₄)₃(OH)₃•(H₂O
  • גדוליניט – Ce,La,Nd,Y)₂Fe²⁺Be₂Si₂O₁₀), מקור לעפרות נדירות
  • דטוליט – (CaBSiO₄(OH, נעשה בו שימוש באבן לקישוט וכאבן חן משנית
• טיטניט – CaTiSiO₅, ידוע גם כספן. אחד המקורות לתחמוצת הטיטניום (TiO₂) המשמש כפיגמנט לבן.
• כלוריטואיד – Fe²⁺,Mg,Mn)₂Al₄Si₂O₁₀(OH)₄), על שמו קבוצת מינרלים בעלת מבנה דומה.

קישורים חיצוניים

• המינרלים הנזוסיליקטיים באתר Mineral Galleries.
• מינרלים סיליקטיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

סורוסיליקטים

טנזניט, סוג של זואיסיט, אחד מחברי קבוצת האפידוט, הוא אחד מאבני החן היקרות ביותר, ומצוי אך ורק בטנזניה

סורוסיליקטים (סורו ביוונית ערימה) – טטרהדרונים כפולים – ^-6[Si₂O₇]‏. היחס בין צורן לחמצן הוא 2:7.

במינרלים אלו שני ארבעונים של SiO₄ מקושרים באמצעות אטום חמצן ויוצרים ארבעון כפול, אניון שנוסחתו Si₂o₇ שערכיותו 6-, וצורתו דמוית שעון חול. יש מעט מינרלים בקבוצה זו וכלולים בה גם מינרלים שיש בהם גם ארבעונים רגילים של SiO₄ בנוסף לארבעונים הכפולים. המינרלים המורכבים של קבוצת האפידוט למשל, מכילים שרשרות של תחמוצות אלומיניום המקושרות ביניהן הן על ידי ארבעונים והן על ידי ארבעונים כפולים. רוב המינרלים בקבוצה זו, למעט האפידוט המופיע בסלעים מותמרים, נדירים.

• אילוואיט – (CaFe²⁺₂Fe³⁺Si₂O₇O(OH, מופיע כגבישים מוארכים שחורים.
• קבוצת האפידוט קבוצה של מינרלים שנוסחתה הכללית (x₂y₃(SiO₄)₃(OH,F. כאשר היון x יכול להיות סידן, צריום, עופרת, סטרונציום, ו/או איטריום, והיון y יכול להיות אלומיניום, ברזל, ונדיום, מגנזיום ו/או מנגן.
  • אלניט – (Ca(Ce,La,Y,Ca)Al₂(Fe²⁺,Fe³⁺)(SiO₄)(Si₂O₇)O(OH, מקור חשוב לעפרות נדירות.
  • אפידוט – (Ca₂(Al, Fe)₃(SiO₄)₃(OH, מינרל בונה סלעים נפוץ (כולל בישראל).
  • זואיסיט – (Ca₂Al₃(SiO₄)(Si₂O₇)O(OH, משמש כאבן חן. סוג כחול המכונה טנזניט הוא אבן חן יקרה ונדירה.
  • קלינוזואיסיט – (Ca₂Al₃SiO₄Si₂O₇O(OH, מינרל שהוא בדרך כלל חסר צבע.
• המימורפיט – Zn₄Si₂O₇(OH)₂•H₂O, מחצב חשוב לאבץ.
• וזוביאניט – Ca₁₀(Mg, Fe)₂Al₄(SiO₄)₅(Si₂O₇)₂(OH,F)₄, כמה סוגים של הווזוביאניט משמשים כאבני חן, הידוע ביותר קרוי אידוקראס.
• לוסוניט – CaAl₂Si₂O₇(OH)₂•H₂O, מינרל אינדקס חשוב.

קישורים חיצוניים

• המינרלים הסורוסיליקטיים באתר Mineral Galleries.

ציקלוסיליקטים

טורמלין דו צבעי

ציקלוסיליקטים (ציקלו ביוונית טבעת) – סיליקטים במבנה טבעת. הארבעונים של הסיליקט מחוברים ביניהם בשרשרת, כדוגמת מחלקת המינרלים האינוסיליקטיים (ראו בהמשך). אבל בניגוד לאינוסיליקטיים, שני קצות השרשרת מחוברים ויוצרים טבעת, כאשר הנוסחה הכללית היא Si_xO_3x)^-2x), כלומר היחס בין צורן לחמצן הוא 3:1. בטבע נמצאו מינרלים שבהם הטבעת בצורת משולש (שלושה ארבעונים – Si₃O₉)^-6)), בצורת ריבוע (ארבעה ארבעונים – Si₄O₁₂)^-8), בצורת משושה (שישה ארבעונים – Si₆O₁₈)^-12)), ואפילו בצורת מתומן ומבנים מורכבים יותר. הסימטריה של המינרלים נקבעת על פי כמות הארבעונים בטבעת, אבל היא אינה מתורגמת תמיד ישירות. לבניטואיט צורת משולש, אבל הוא שייך דווקא למערכת הגבישית ההקסגונלית. הטבעת בבריל בנויה משישה ארבעונים והוא אכן שייך למערכת הגבישית ההקסגונלית, אבל בטורמלין, שגם בו יש שישה ארבעונים בטבעת, מסודרים הארבעונים כך שבכל זוג משתנה כיוון הארבעון והטורמלין שייך דווקא למערכת הגבישית הטריגונלית. האקסיניט בנוי מטבעת שבה ארבעה ארבעונים, אלא שהמבנה המורכב הכולל אניונים של בוראט (BO₃) והידרוקסיל יוצר מבנה החסר סימטריה כמעט לחלוטין.

מבנה זה הוא נדיר יחסית ולכן מחלקה זו מכיל מספר מועט יחסית של מינרלים, אבל המבנה ההדוק יוצר מינרלים בעלי קשיות ניכרת ולכן יש במחלקה זו לא מעט אבני חן.

• טבעת המכילה שלושה ארבעונים
  • בניטואיט – (BaTi(Si₃O₉, מינרל נדיר מאוד בעל גוון כחול, המצוי באיכות של אבן חן רק בקליפורניה.
• טבעת המכילה ארבעה ארבעונים
  • אקסיניט – [Ca₂(Fe,Mg,Mn)Al₂[BO₃OH,Si₄O₁₂, קבוצה של מינרלים שבה החברים השונים קרויים על פי היסוד העשיר ביותר בתרכובת.
• טבעת המכילה שישה ארבעונים
  • בריל – (Be₃Al₂(Si₆O₁₈, קבוצת מינרלים שכולם אבני חן. ביניהם האזמרגד והאקוומרין.
  • טורמלין – Na,Ca)(Al,Li,Mg)_3-(Al,Fe,Mn)₆(Si₆O₁₈)(BO₃)₃(OH)₄), קבוצת מינרלים שרובם אבני חן בגוונים שונים. היקר ביותר הוא האינדיגוליט הכחול, והנפוץ ביותר הוא השורל השחור.
  • קורדיאריט – (Mg,Fe)₂Al₃(Si₅AlO₁₈), הסוג השקוף נמכר כאבן חן בשם איוליט.

קישורים חיצוניים

• המינרלים הציקלוסיליקטיים באתר Mineral Galleries.

אינוסיליקטים

מסכה אולמקית מג'יידיט שהוא מינרל אינוסיליקטי

לרימר, סוג של פקטוליט

ידית פגיון מנפריט, סוג של אקטינוליט ואחד מסוגי הירקן

אינוסיליקטים (אינו ביוונית שריר) – ^-2n‏[Si_nO_3n]‏. שרשרת של סיליקטים. בקבוצה זו יש שני תת-קבוצות.

• שרשרת בודדת – זוג אטומי חמצן בארבעון אחד משותף לארבעון סמוך תוך יצירת שרשרת אינסופית. היחס בין צורן לחמצן הוא 3:1. הארבעונים מסודרים לאורך השרשרת בכיוונים מתחלפים. ארבעון ראשון לימין השרשרת, ארבעון שני לשמאלה, ארבעון שלישי לימין וחוזר חלילה. במינרלים מצורה זו קיימת פצילות בזווית קרובה לישרה.
• שרשרת כפולה – שתי שרשרות מונחות זו בצד זו כך שכל ארבעון המצוי לימין השרשרת בשרשרת השמאלית משתף אטום חמצן בארבעון המצוי לשמאל השרשרת הימנית. אטום החמצן המשותף הנוסף מפחית את היחס בין הצורן לחמצן ל-11:4. במינרלים מצורה זו קיימת פצילות אופיינית בזוויות של 56° ו-124°.

אינוסיליקטים של שרשרת בודדה

• קבוצת הפירוקסן – הנוסחה הכללית של חברי הקבוצה היא XY(Si,Al)₂O₆, כאשר X הוא לרוב מגנזיום או ברזל (בפירוקסנים האורתורומבים) וסידן, נתרן, ברזל או מגנזיום (במונוקלינים). מנגן, אבץ או ליתיום נפוצים בכמויות קטנות אך לעיתים הם היונים העיקריים. Y מייצג את היונים בעלי הרדיוס הקטן יותר, בדרך כלל מגנזיום או ברזל אך לעיתים כרום, אלומיניום, מנגן, סקנדיום, טיטניום וונדיום.
  • אנסטטיט – סדרת האורתופרוסיליט
    • אנסטטיט – MgSiO₃, מינרל נפוץ המוכר גם בשמות ברונזיט והיפרסתן. מינרל נפוץ במטאוריטים.
    • פרוסיליט – FeSiO₃, מינרל נדיר יחסית המקיים תמיסה מוצקה עם האנסטטיט.
  • דיופסיד – סדרת הדנברגיט
    • אוגיט – (Ca,Na)(Mg,Fe,Al)(Si,Al)₂O₆, מינרל נפוץ.
    • דיופסיד – MgCaSi₂O₆, קיים בתצורות של אבן חן בשמות "ויולן" ו"דיופסיד כוכב השחור".
    • הדנברגיט – FeCaSi₂O₆, ההדנברגיט שייך לשורת המינרלים האיזומורפית הכוללת את הדיופסיד והאוגיט.
  • סדרת פירוקסן נתרני
    • אגירין – NaFe³⁺Si₂O₆, מינרל נפוץ המצוי גם בישראל.
    • אומפציט – Ca,Na)(Mg,Fe²⁺, Fe³⁺,Al)Si₂O₆), לעיתים נעשה בו שימוש מטעה כאבן החן ירקן.
    • ג'יידיט – Na(Al,Fe⁺³)Si₂O₆, אחד משני המינרלים המוכרים כאבן החן ירקן (המינרל השני הוא נפריט).
  • ספודומן – LiAl(SiO₃)₂, משמש כבצר ראשי לליתיום וכאבן חן בשמות "קונזיט" ו"הידניט".
  • פיג'וניט – Mg,Fe⁺²,Ca)(Mg,Fe⁺²)Si₂O₆), נוכחותו בסלע יסוד מעידה על טמפרטורות ההתגבשות של המאגמה.
• קבוצת הפירוקסנואידים
  • וולאסטוניט – [Ca₃[Si₃O₉, בשל נקודת ההתכה הגבוהה שלו משתמשים בו כתחליף לסיבי אזבסט.
  • פקטוליט – (NaCa₂Si₃O₈(OH, מינרל שצבעו לבן עד אפור, למעט מקום אחד בעולם שבו הוא מופיע בגוון כחול (אבן החן "לרימר").
  • רודוניט – Mn²⁺,Fe²⁺,Mg,Ca)SiO₃), השימוש העיקרי ברודוניט הוא כאבן ורודה לקישוט וכאבן חן יקרה למחצה.

אינוסיליקטים של שרשרת כפולה

• קבוצת האמפיבול
  • אנתופיליט – Mg,Fe²⁺)₇Si₈O₂₂(OH)₂), אחד מסוגי האזבסט.
  • סדרת קמינגטוניט
    • קמינגטוניט – Mg,Fe²⁺)₇Si₈O₂₂(OH)₂), פולימורף מונוקליני של האנתופיליט.
    • גרונריט –Fe²⁺₂ (Fe²⁺,Mg)₅Si₈O₂₂(OH)₂, אחד מסוגי האזבסט, משווק בשם "אזבסט חום" או אמוסיט.
  • סדרת טרמוליט
    • טרמוליט – Ca₂Mg₅Si₈O₂₂(OH)₂, אחד מסוגי האזבסט.
    • אקטינוליט – Ca₂(Mg,Fe)₅Si₈O₂₂(OH)₂, אחד מסוגי האזבסט. הסוג נפריט הוא סוג של אבן החן ירקן
  • הורנבלנדה – Ca,Na)_2-3(Mg,Fe,Al)₅(Al,Si)₈O₂₂(OH,F)₂) תרכובת איזומורפית של שלוש מולקולות.
  • קבוצת אמפיבול נתרני
    • גלאוקופן – Na₂Mg₃Al₂Si₈O₂₂(OH)₂ נותן לפאצייס צפחות כחולות את שמו.
    • ריבקיט – Na₂(Fe²⁺,Mg)₃Fe³⁺₂Si₈O₂₂(OH)₂ או Na₂Fe²⁺₃Fe³⁺₂Si₈O₂₂(OH)₂, הסוג קרוקידוליט או אזבסט כחול נחשב לסוג האזבסט המסוכן ביותר.
    • ארפוודסוניט – Na₃(Fe²⁺,Mg)₄Fe³⁺Si₈O₂₂(OH)₂, מינרל נדיר, המצוי גם בישראל.

קישורים חיצוניים

• המינרלים האינוסיליקטיים באתר Mineral Galleries.

פילוסיליקטים

כריזוטיל, אחד ממיני האזבסט העיקריים

כריזוקולה מלוטשת

ליבת קלציט במרכזו של גוש פרהניט חתוך

פילוסיליקטים (פילו ביוונית עלה) – סיליקטים במבנה לוחות – ^-2n‏[Si_2nO_5n]‏. המבנה הבסיסי הוא של לוחיות זעירות ברוחב של אנגסטרמים ספורים הנוצרות מטבעות של ארבעונים של סיליקה המקושרות ביניהן. בדרך כלל כוללת הטבעת שישה ארבעונים, אבל יש מקרים שהטבעות מכילות ארבעה או שמונה ארבעונים. הלוחיות מקושרות האחת לשנייה באמצעות קטיונים. קשר זה הוא קשר חלש ומהווה נקודת חולשה, והפצילות המושלמת המאפיינת את הפילוסיליקטים מתרחשת לאורך מישור זה. לעיתים קרובות נלכדים מולקולות של מים ואטומים אחרים בין הלוחיות. היחס בין צורן לחמצן הוא 5:2 משום שאטום חמצן אחד בלבד בארבעון קשור רק לצורן ושאר השלושה משותפים לארבעונים האחרים. הצורה הנפוצה של המינרל היא דמוית דפים בספר. הקשיות של רוב המינרלים בקבוצה נמוכה (טלק, המינרל המצוי בדרגה הנמוכה ביותר בסולם מוס – 1, הוא מינרל פילוסיליקטי). למרות עובדה זו המינרלים הפילוסיליקטיים הם בין המינרלים העמידים ביותר ללחצים ולטמפרטורה ולכן הם מרכיב נפוץ בסלעים מותמרים. מאותה סיבה הם בין המינרלים העמידים ביותר לסחיפה ובליה והם מהווים חלק ניכר בקרקעות.

• קבוצת הסרפנטין – הנוסחה הכללית היא (Mg,Fe)₃Si₂O₅(OH)₄. מינרלים מהקבוצה משמשים לבנייה (אזבסט), וכמקור לאבני חן
  • אנטיגוריט – Mg,Fe⁺²)₃Si₂O₅(OH)₄), שני סוגים שקופים למחצה של אנטיגוריט, בואניט וויליאמסיט משמשים אבני חן.
  • כריזוטיל – Mg₃Si₂O₅(OH)₄, סוג נפוץ של אזבסט
  • ליזרדיט – Mg₃Si₂O₅(OH)₄
• קבוצת מינרלי החרסית – מינרלים יציבים מאוד שהם תוצרים של בלייה או של פעולת תמיסות מימיות חמות על פלדספטים (פצלות השדה)
  • איליט – (K,H₃O)(Al,Mg,Fe)₂(Si,Al)₄O₁₀[(OH)₂,(H₂O)]
  • קבוצת הסמקטיט
    • ורמיקוליט – (Mg,Fe²⁺,Al)₃(Al,Si)₄O₁₀(OH)₂•4(H₂O) – מינרל שיש לו שימושים תעשייתיים רבים
    • טלק – Mg₃Si₄O₁₀(OH)₂, מלבד השימוש כאבקת טלק, הסלע הקרוי סטיאטיט ומשמש למשטחי עבודה בנוי ממינרל זה.
    • מונטמורילוניט – (Na,Ca)_x(Al,Mg)₂(Si₄O₁₀)(OH)₂•nH₂O, המרכיב הראשי בבנטוניט שהוא חומר שלו שימושים תעשייתיים רבים
    • פירופיליט – Al₂Si₄O₁₀(OH)₂, משמש כתוספת לקרמיקה, כתוספת ללבנים חסינות אש, בייצור קוטלי חרקים, בצבעים ובמבודדי חשמל.
  • פליגורסקיט – (Mg,Al)₂Si₄O₁₀(OH)•4(H₂O), אחד הסוגים של תערובת החרסיות המשמשת לטיהור שמנים מן החי והצומח הקרויה באנגלית fuller's earth.
  • קאוליניט – Al₂Si₂O₅(OH)₄, חומר אידיאלי לקרמיקה. כמו כן משתמשים בו לייצור תרופות
• כריזוקולה – CuSiO₃•nH₂O, מינרל משני להפקת נחושת
• קבוצת הנציצים – קבוצה של מינרלים המאופיינת בפצילות מושלמת לצורה של לוחיות או "קשקשים". הלוחיות ניתנות לכיפוף והן אלסטיות.
  • ביוטיט – K(Mg,Fe)₃(AlSi₃O₁₀)(F,OH)₂, מינרל נפוץ
  • גלאוקוניט – K,Na,Ca)_1.2-2.0(Fe⁺³,Al,Fe⁺²,Mg)₄(Si_7-7.6Al_1-0.4O₂₀)(OH)₄•7nH₂0) מינרל ירוק-כחלחל נפוץ בישראל.
  • לפידוליט – KLi₂Al(Al,Si)₃O₁₀(F,OH)₂, מקור להפקת ליתיום.
  • מוסקוביט – KAl₂(AlSi₃O₁₀)(F,OH)₂, כיום הוא משמש בעיקר בתעשיית האלקטרוניקה, קבלים וטרנזיסטורים.
  • פלוגופיט – K(Mg,Fe,Mn)₃Si₃AlO₁₀(F,OH)₂), חומר גלם חשוב בתעשיית החשמל.
  • סלדוניט – K(Mg,Fe²⁺)(Fe³⁺,Al)Si₄O₁₀(OH)₂, מקור לצבע ירוק בצבע שמן.
  • צינוולדיט – KLiFe⁺²Al(AlSi₃)O₁₀(OH,F)₂
• קבוצת הכלוריט
  • קלינוכלור – Mg,Fe²⁺)₅Al(Si₃Al)O₁₀(OH)₈), מופיע במגוון צורות, אחת מהן, הקמרריט, היא אבן לקישוט
  • שמוזיט – Fe²⁺,Mg,Fe³⁺)₅Al(Si₃Al)O₁₀(OH,O)₈), ריכוזים של המינרל מצוים באואוליטים של בצר הברזל מתקופת הקרטיקון ברכס מנרה.
  • נימיט – Ni,Mg,Al)₆(Si,Al)₄O₁₀(OH)₈)
  • פניניט – Mn₅Al)(Si₃Al)O₁₀(OH)₈)
• אפופיליט – KNaCa₄(Si₄O₁₀)₂F•8H₂O, מינרל מבוקש בקרב אספני מינרלים.
• פרהניט – Ca₂Al₂Si₃O₁₀(OH)₂, אחד המינרלים הקשים ולכן אפשר להשתמש בו כאבן חן.

קישורים חיצוניים

• המינרלים הפילוסיליקטיים באתר Mineral Galleries.

טקטוסיליקטים

אופל, אחד ממיני הקוורץ

לברדוריט

לזוריט

טקטוסיליקטים (טקטו ביוונית בנאי) – סיליקטים בעלי מבנה מרחבי – ^-x‏[₍Al_xSi_yO_2(x+y]‏, בטקטוסיליקטים הסריג בנוי כך שכל אטום חמצן משמש גשר בין שני ארבעונים, כלומר הוא משותף לשני אטומי צורן. היחס בין הצורן לחמצן הוא 2:1. הארבעונים המקושרים פונים לכל הכיוונים ויוצרים בכך מבנה דמוי שלד של בניין גדול. בצורה הטהורה ביותר, שבה משתתפים בבניית המינרל צורן וחמצן בלבד, נוצר המינרל קוורץ (SiO₂) והפולימורפים השונים שלו. יון אלומיניום יכול להחליף את יון הצורן בקלות (כפי שנעשה גם בסוגי סיליקטים אחרים) תוך יצירת ארבעון הזהה בממדיו לארבעון שבמרכזו צורן, אבל בשל הערכיות השונה סך כל המטען החשמלי של הארבעון הוא 5- במקום 4-. מכיוון שהמטען החשמלי במינרל חייב להתאזן נדרשים קטיונים נוספים וזו הסיבה לגיוון הרב של המינרלים בקבוצה זו. זוהי הקבוצה הנפוצה ביותר מבין המינרלים והיא מהווה קרוב ל-75% מקרום כדור הארץ.

• קבוצת הקוורץ.
  • אופאל – SiO₂•nH₂O, קיים גם כאבן חן יקרה.
  • טרידימיט – SiO₂, פולימורף (בעל אותו הרכב כימי, אבל בעל מבנה שונה) של המינרל קוורץ.
  • קוורץ – SiO₂, המינרל השני הנפוץ ביותר בקרום כדור הארץ.
  • קריסטובליט – פולימורף של המינרלים קוורץ וטרידימיט הנוצר בחום גבוה.
• קבוצת פצלת השדה – Ba,Ca,Na,K,NH₄)(Al,B,Si)₄O₈) הקבוצה הנפוצה ביותר (עד כ-60% מקרום כדור הארץ בנוי מפצלות השדה)
  • פצלות אשלגניות
    • אורתוקלז – KAlSi₃O₈, בין המינרלים החשובים ביותר שמהם בנויים סלעי היסוד.
    • מיקרוקלין – KAlSi₃O₈, נפוץ בסלעים חומציים כדוגמת גרניט.
    • סנידין – KAlSi₃O₈ – מופיע בסלעים שנוצרו תוך כדי התקררות מהירה, בעיקר בסלעים וולקניים פלסיים כדוגמת אובסידיאן, ריוליט וטרכיט.
  • פצלות ממשפחת הפלגיוקלז – Na,Ca)(Al,Si)ALSi₂O₈), שורה איזומורפית של מינרלים המתחילה במינרל אלביט ומסתיימת במינרל אנורתיט
    • אוליגוקלז – 10%–30% של CaAl₂Si₂O₈‏, 70%–90% של NaAlSi₃O₈. מקור לאבני החן "אבן שמש" ו"אבן ירח".
    • אלביט – NaAlSi₃O₈, המינרל הראשון בשורה האיזומורפית של הפלגיוקלז.
    • אנדסין – 50%–70% של NaAlSi₃O₈‏, 30%–50% של CaAl₂Si₂O₈. מצוי בסלעי האנדזיט ומכאן שמו.
    • אנורתיט – CaAl₂Si₂O₈, המינרל האחרון בשורה האיזומורפית של הפלגיוקלז.
    • בייטאוניט – 70%–90% של CaAl₂Si₂O₈‏, 10%–30% של NaAlSi₃O₈.
    • לברדוריט – 50%–70% של CaAl₂Si₂O₈‏, 30%–50% של NaAlSi₃O₈. מייצר משחקי אור וצבע לאורך מישורי הפצילות הקרויים "לברדוראסנס".
• קבוצת הפלדשפטואידים
  • לוסיט – [K[AlSi₂O₆, למינרל צורת של איקוסיטטרהדרון קובייתי (פאון בעל 24 פאות).
  • נפלין – Na₃KAl₄Si₄O₁₆, משמש כחומר גלם לסוגים מיוחדים של זכוכית וקרמיקה.
  • קבוצת הסודליט
    • האיאין – Na,Ca)_4-8Al₆Si₆(O,S)₂₄(SO₄,Cl)_1-2).
    • לזוריט – Na,Ca)₈(AlSiO₄)₆(SO₄,S,Cl)₂), המרכיב העיקרי בלפיס לזולי.
    • נוסאן – (Na₈Al₆Si₆O₂₄(SO₄)•(H₂O.
    • סודליט – Na₈Al₆(SiO₄)₆Cl₂, מסוגל לשנות צבע בעת חשיפה לשמש.
• פטאליט – LiAlSi₄O₁₀, מקור לליתיום.
• קבוצת הסקפוליט
  • מריאליט – Na₄Al₃Si₉O₂₄Cl, משמש לעיתים נדירות כאבן חן.
  • מיוניט – Ca₄Al₆Si₆O₂₄CO₃, משמש לעיתים נדירות כאבן חן.
• קבוצת הזאוליטים – קבוצה חשובה מסחרית בטיהור מים וכמסננת מולקולרית.
  • אנלציט – NaAlSi₂O₆•H₂, משמש כמסננת מולקולרית
  • היולנדיט – (Ca,Na)_2-3Al₃(Al,Si)₂Si₁₃O₃₆•12H₂O), זאוליט נפוץ.
  • חבזיט – Ca,Na₂,K₂,Sr,Mg)Al₂Si₄O₁₂•6H₂O), משמש כמסננת מולקולרית להפרדת מולקולות.
  • נתרוליט – Na₂Al₂Si₃O₁₀-2H₂O.
  • סטילביט – NaCa₂Al₅Si₁₃O₃₆•14H₂O, משמש לסינון פחמימנים בזיקוק נפט.

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא מינרלים סיליקטיים בוויקישיתוף
• המינרלים הטקטוסיליקטיים באתר Mineral Galleries.

קישורים חיצוניים

• Hurlbut, Cornelius S., 1966 pr, Dana's Manual of Mineralogy, 17th ed., ISBN 0-471-03288-3
• Hurlbut, Cornelius S.; Klein, Cornelis, 1985, Manual of Mineralogy, 20th ed., ISBN 0-471-80580-7
• Mineral gallery
• Minerals.net
• mindat.org mineral database
• Webmineral.com