פרשת תצוה
פרשת תְּצַוֶּה היא פרשת השבוע השמינית בספר שמות. על פי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק כ"ז, פסוק כ' ומסתיימת בפרק ל', פסוק י'.
| |||||
| פסוקים | שמות, כ"ז, כ' - ל', י' | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר פסוקים | 101 | ||||
| מספר תיבות | 1412 | ||||
| תוכן | מצוות הדלקת הנרות במקדש, בגדי כהונה, קרבן המילואים | ||||
| מצוות בפרשה על פי ספר החינוך | |||||
| |||||
| הפטרה | |||||
| יחזקאל, מ"ג, י'–כ"ז | |||||
הפרשה ממשיכה את הפרשה הקודמת, פרשת תרומה, בהוראות לקראת הקמת המשכן.
את פרשת תצוה קוראים בין התאריכים ח' באדר-ט"ו באדר (בשנה מעוברת באדר א').
שם הפרשה עריכה
הפרשה פותחת בפנייה למשה "ואתה תצוה את בני ישראל" מבלי לציין את שמו, וזו הפרשה היחידה בחומשים שמות-ויקרא-במדבר שלא מוזכר בה שמו של משה. הזוהר, וכן הרא"ש ובנו בעל הטורים מקשרים זאת לבקשתו של משה מה' לאחר חטא העגל המופיעה בפרשה הבאה, פרשת כי תשא: ”וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם, וְאִם אַיִן - מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ”. על פי הסבר זה, אף על פי שה' לא סלח לעם ישראל על חטא העגל, "קללת חכם אפילו על תנאי היא באה", וה' מחה את שמו של משה מפרשה אחת.[1][2]
תוכן הפרשה עריכה
בתחילת הפרשה מובא ציווי למשה לקחת שמן לצורך הדלקת המנורה בכל יום ויום.
החצי הראשון של הפרשה עוסק בציווי על הכנת בגדי הכהונה של אהרן ובניו הכהנים. בגדי הכהן הגדול הם החושן, האפוד, הציץ, מעיל, כתונת, מצנפת, אבנט ומכנסיים. לכהנים הפשוטים (הדיוטות) היו רק ארבעה בגדים: כתונת, אבנט, מגבעת ומכנסיים.
החצי השני של הפרשה עוסק בציווי על קרבן המילואים, שיוקרב לשם חנוכת המשכן. לאחר מכן באים ציוויים על קרבן התמיד, ועל הכנת מזבח הזהב המיועד להקטרת קטורת הסמים. בפסוקים האחרונים של הפרשה אף מרומז על יום הכיפורים שיכלול טקס מיוחד ויתבצע אחת לשנה.
תאריכי הקריאה עריכה
השבת בה קוראים את פרשת תצוה יכולה לחול בעשרה תאריכים שונים:
מפטיר והפטרה עריכה
- בשנים מעוברות ובשנים פשוטות מסוג זחא שלא בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, מפטירים בספר יחזקאל, בנבואה של יחזקאל על הקמת בית המקדש העתידי, בפרק מ"ג, פסוקים י'–כ"ז. ובנוסח רומניא הפטירו בשבת כזו ספר ירמיהו, פרק י"א, פסוק ט"ז עד פרק י"ב, פסוק ט"ו.
- בשאר השנים הפשוטות (כ-58.8% מכלל השנים), קוראים את פרשת תצווה בשבת שלפני לפורים, ולפיכך קוראים בה גם את הפרשייה השנייה מ"ארבע פרשיות" - פרשת זכור, ומפטירים בהפטרה המיוחדת של פרשת זכור.
- בשנים מסוג זחא קוראים את פרשת תצווה בשבת של שושן פורים. בערים מוקפות חומה קוראים למפטיר את קריאת התורה של פורים (מלחמת עמלק) ומפטירים בהפטרת שבת פורים, הזהה להפטרת שבת זכור. בשאר המקומות מפטירים בהפטרה הרגילה.
קישורים חיצוניים עריכה
הטקסט:
פרשת תצוה, באתר ויקיטקסט- פרשת תצוה - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת תצוה, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת תצוה, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- גיליונות נחמה לפרשת תצוה
- פרשת תצוה, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרשת תצוה, באתר "כיפה"
- פרשת תצוה עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת תצוה, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפייה על פרשת תצוה, באתר "בינינו"
- פרשת תצוה, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת תצוה", באתר ויקישיבה
- דברי תורה לפרשת תצוה באתר ישיבת הר ברכה
- שיעורים לצפייה על פרשת תצוה, באתר "התנועה הרפורמית"
הערות שוליים עריכה
- ^ יש מסבירים ש"ספרך" מתפרש בדיעבד כ"ספר כ'" שהוא פרשת תצווה - הפרשה העשרים.[דרוש מקור]
- ^ זוהר פרשת פינחס, רמו ע"א, וכן בשם הרא"ש בדעת זקנים. ראה עוד: הרב אברהם שפירא, גדלות משה רבנו ומסירותו למען ישראל, באתר ישיבה.