קלחים

מושב בישראל

קְלָחִים הוא מושב מצפון לכביש נתיבות–צומת קמה, המשתייך לארגון יישובי האיחוד החקלאי. המושב נוסד ביום א' אלול תשי"ד, 30 באוגוסט 1954[3] במסגרת מושבי השבלים וכונה באופן זמני שובל 4. התושבים עוסקים בחקלאות ובעבודות חוץ. מקור שם המושב בעולם הצומח והחקלאות (קלחים הם גבעולי הצמחים)[4].

קלחים
שלט הכניסה למושב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית מרחבים
גובה ממוצע[1] ‎170 מטר
תאריך ייסוד 1954
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 677 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.3% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10

המושב, כולל שטחיו החקלאיים, משתרע על 4700 דונם ואוכלוסייתו כוללת 100 משפחות (76 בעלי נחלות ו־24 בעלי מגרשים). כמו כן קיימת הרחבה קהילתית של 50 מגרשים נוספים המשווקים כעת. אוכלוסיית המושב מגוונת וכחצי מהמשפחות הן משפחות חדשות שקנו מגרשים ונחלות, רובן על ידי בעלי מקצועות חופשיים.

במושב גני ילדים מגיל 3 חודשים ועד גיל 6 שנים, משפחתון פרטי, מגרש כדורסל, ספרייה, בית כנסת, מקווה, בית עם וגני שעשועים לגיל הרך. במושב פעילות ועדות קליטה, חינוך, תרבות ופני המושב.

תולדות המושב עריכה

המושב הוקם והיה מוכן להתיישבות בתחילת 1954, אולם התנועה המיישבת, העובד הציוני, לא הצליחה לגייס מתיישבים והוא עמד ריק במשך מספר חודשים[5] עד שהגיעו אליו באוגוסט 1954 עולים ממרוקו, מאיראן ומתוניסיה[6]. בהמשך הובאו אליו עולים ממרוקו הישר מהאנייה[7][8].

בשנים הראשונות לקיומו היה המושב שדה מערכה על הזכות לחינוך דתי. בעיתונות הדתית נטען שלאחר שרוב ההורים ביקשו חינוך דתי, פעלו במוסדות לגרום להורים להתחרט[9]. הורים שהסכימו לשלוח את ילדיהם לחינוך חילוני קיבלו הטבות שונות ואיומים הופנו כנגד הורים שבקשו חינוך דתי[10]. בשנת 1958 לאחר מאבק מוצלח למען חינוך דתי, נשלחו הילדים שהיו מעוניינים בכך לבית ספר דתי בשרשרת[11]. ההורים הפגינו מול משרד החינוך בדרישה לבית ספר דתי במושב עצמו[12][13].

בשנת 1971 נמנתה קלחים בין 17 מושבים שסווגו כחלשים, בין 70 מושבים בדרום[14].

גלריית תמונות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ ד"ר זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשט"ז, 1956, כרך ג', עמוד 1084
  4. ^ מי ומה בחדשות, הַבֹּקֶר, 22 ביולי 1956
  5. ^ ש. שחורי, מן האנייה אל הכפר, דבר, 27 באוגוסט 1954
  6. ^ משפחות מתיישבים לשובל 4 בנגב, על המשמר, 1 בספטמבר 1954
  7. ^ העולים שהגיעו מצפון אפריקה הועברו ישר מהאנייה להתיישבות, הצופה, 13 בספטמבר 1954
    ה. בן עדי, ביקור אצל עולי מן האנייה להתיישבות, מעריב, 19 בספטמבר 1954
  8. ^ 345 משפחות עולים נקלטו, דבר, 17 בנובמבר 1954
  9. ^ מנסים לבטל את הרישום החוקי בקלחים, שערים, 1 באוקטובר 1958
  10. ^ וראו גם: מסע כפיה חדש עם הרישום לבתיה"ס, שערים, 17 באפריל 1958
  11. ^ חיים פירקש, בתי הספר נפתחו - והמערכה על החינוך הדתי נמשכת - המאבק באזור "שבלים", הצופה, 4 בספטמבר 1959
  12. ^ הפגנת הורים משובלים, הצופה, 2 בספטמבר 1959
  13. ^ מערכת הרישום הדרמטית בשובלים טרם נסתיימה, שערים, 29 בספטמבר 1959
  14. ^ משולם עד, המושבים בדרום מתבססים, דבר, 14 בנובמבר 1971


  ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.