רכמה
| ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
רכמה (נכתב גם רח'מה, בערבית: رخمة) הוא יישוב בדואי מתוכנן באזור ירוחם. הוא יחולק לשלושה חלקים: האחד משני צדדיו של כביש 204, ביציאה הצפונית מירוחם לכיוון דימונה; השני לצד כביש 224 ביציאה הצפון־מערבית מירוחם; והשלישי ממזרח לאזור התעשייה של ירוחם. רוב תושביו עוסקים בחקלאות ורעיית צאן, אך חלק עובדים בירוחם בעבודות שונות ביישוב.
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| מחוזות ישראל | מחוז הדרום |
| קואורדינטות | 31°00′35″N 34°57′01″E / 31.00975°N 34.950186°E |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   רכמה   | |
  | |
מידע כללי עריכה
היסטוריה עריכה
תושבי הכפר הנוכחי נמנים עם מטה אל עזזמה, אשר לפני קום מדינת ישראל מנה עשרות אלפי אנשים. המטה התפרס על פני אזורים נרחבים ברמת הנגב, אזור עובדת ואזור המכתש הגדול. בעקבות מלחמת השחרור ב-1948 אלפים מבני השבט עברו או הועברו לירדן וברכמה עצמה נשארו כ-17 משפחות. אליהן נוספו בשנות ה-50 וה-60 משפחות שהשתייכו גם הן למטה עזזמה אשר הועברו על ידי מדינת ישראל מאזורי מגוריהן. כאמור, תושבי רכמה התיישבו ברובם בשלושה אזורים: האחד לאורך כביש 204, השני על בסיס כביש 224, והשלישי בפתח הכניסה למכתש הגדול. בשנת 1951 הוקמה במקום מעברת העולים 'כפר ירוחם' שהיו בה כ-400 תושבים. בתחילת שנות השישים נהרסה המעברה, והחלה בניית העיירה. ב-1962 הוסב שמה לירוחם. הכפר הבדואי רכמה לא הוכר ולא הוסדר, והרשויות התעלמו מהיישוב לאורך השנים. היישוב מתפרס בשטח שברובו נמצא כיום בתוך תחום השיפוט של ירוחם. ועדת גולדברג להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, המליצה על הקמת התיישבות חדשה באזור ירוחם.
אוכלוסייה עריכה
בכפר מתגוררים כ-1,000 תושבים המשתייכים למשפחות הבאות, הנמנות רובן על מטה אל עזזמה: זנון, אלפריג'את, אלעמראת, אלעתאיקה, אלגול, אלקשכר, אל מחאסנה, אלדלאלעה, אלווג', אלחמאיסה, אלערג'אן, אלקלאב, אלחרניק, אלבדראן, אבו גרשין, אלאעסם, אל-עלאוין, אלחמדאת, אסגאירה, אלרמאג, אבו חבאק ואלהוימל. משפחות אלה מתגוררות בכ-114 מתחמים של משפחות מורחבות המקובצים ב-14 מקבצים נפרדים, אשר בכל אחד מהם מספר משפחות מורחבות הקשורות, בדרך כלל, בקשרי משפחה. בסך הכול, בכפר כ-220 משפחות גרעיניות. בין תושבי רכמה לתושבי ירוחם מתקיימים קשרי שכנות טובים, ומיעוטם אף מועסקים ומתפרנסים בירוחם, אם בעבודות בנייה מזדמנות או במפעלים המקומיים, אם בשוליים של עסקי התיירות, אם בעבודות גננות ואחזקה בעיר ואם במכירת בשר לתושבים רבים בירוחם אשר מכירים את אופן גידול הכבשים ומעדיפים לקנות ישירות מהמגדלים. תושבי רכמה מקבלים את מרבית השירותים בירוחם, והמראה של גברים ואף נשים בדואיות במוסדות השונים או בסופרמרקט המקומי הוא מראה נפוץ. רבים מתושביה המבוגרים של רכמה, גברים ובעיקר נשים, אינם יודעים קרוא וכתוב, ובקרב הצעירים אין כמעט בנמצא בעלי השכלה אקדמית או השכלה מקצועית כלשהי. ברכמה לא פועלים מוסדות חינוך למעט שני גני ילדים אשר הוקמו לאחרונה. תלמידי בית ספר יסודי מוסעים לבית הספר בקסר אל-סר (מרחק כ-15 ק"מ) או לבית הספר בוואדי א-נעם (מרחק כ-25 ק"מ) ותלמידי בית ספר תיכון מוסעים לשגב שלום (מרחק ב-35 ק"מ).
לאחר מאבק ארוך של תושבי הכפר, אישרו המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בשנת 2016, ולאחר מכן ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) בתחילת 2017, את הקמתו של מרכז שירותים חיוניים בכפר, שיכלול גם בית ספר יסודי. האישורים התקבלו בנפרד מכל סוגיה אחרת של הכרה בכפר או מתן תשתיות בסיסיות כמו מים זורמים, ביוב או חשמל, שכיום אינם קיימים ביישוב. הקמת בית הספר מתעכבת מפני שהשטח המיועד להקמת בתי הספר, נמצא בשולי שטח אש[1].
מגעים להסדרת היישוב עריכה
מאז הקמתו של הוועד המקומי ברכמה, בשנת 2003, ניסו חברי הוועד לקדם הסדרה תכנונית של הכפר. עם הקמת הוועד, פנו חברי הוועד למועצה המקומית ירוחם בבקשה להסדיר את הכפר כ"שכונת רועים" חקלאית, במסגרת המועצה המקומית ובתחום השיפוט שלה. לאורך השנים התקיימו מגעים בנושא בין ועד הכפר, המועצה המקומית, מוסדות התכנון וקובעי מדיניות. במסגרת מגעים אלו הסכימה, בשנת 2014, המועצה המקומית ירוחם והמועצה האזורית רמת נגב, להפחית כל אחת משטח השיפוט שלה ולהקצותו לטובת הקמת יישוב חדש עבור פזורת ירוחם. המגעים הבשילו עד לידי עריכת תזכיר להקמת יישוב חדש ואישורו במועצה הארצית. אך ב-2015, למרות תמיכת כל הגופים המעורבים בהקמת היישוב (עיריית ירוחם, המועצות האזוריות רמת נגב ונווה מדבר, צה"ל, התושבים ורשות הבדואים) הוקפאה התוכנית לאחר מינוי השר אורי אריאל לשר החקלאות ופיתוח הכפר, האחראי על החברה הבדואית בממשלה ומינוי יאיר מעיין למנכ"ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב. השניים החליטו להפסיק את הליך הקמת היישוב[2].
במסגרת המשא ומתן להקמת ממשלת ישראל השלושים ושש הושג בהסכם הקואליציוני עם הרשימה הערבית המאוחדת כי יישוב זה יוכר כחוקי תוך 45 ימים מכינונה, שזה כאמור ב-28 ביולי 2021.[3]
המועצה הארצית לתכנון ולבנייה הודיעה על החלטתה להפקיד את תוכנית מתאר מחוזית להקמת היישוב עבור פזורת ירוחם.[4]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- רכמה באתר במקום
- להקים גן ילדים בכפר הבלתי מוכר רכמה שבנגב, 30 באפריל 2009
- אילנה קוריאל, הגן נהרס: 120 ילדים בכפר בדואי לא לומדים, באתר ynet, 3 בספטמבר 2009
הערות שוליים עריכה
- ^ אורן זיו, כך נרתמו תושבי ירוחם למען הקמת בי"ס בכפר הלא מוכר, באתר "שיחה מקומית", 30 ביוני 2019
- ^ אלמוג בן זכרי, המדינה הוציאה צו הריסה למתקן שעשועים בכפר הלא מוכר רח'מה, באתר הארץ, 21 במאי 2019
- ^ ההסכם הקואליציוני בין יש עתיד לרע"מ, באתר הכנסת
- ^ עופר פטרסבורג, בזכות קירוב הלבבות בצל המלחמה? יוקם יישוב בדואי חדש בנגב, באתר וואלה!, 6 בדצמבר 2023