שיחה:הבחירות לכנסת

אחוז החסימה

הנה נוסח התיקון לחוק, שמצאתי (בידי עמל) באתר הכנסת:

חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 51), התשס"ד-2004תיקון סעיף 81

1.בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969(1), בסעיף 81(א), במקום "מ-1.5% (אחוז אחד וחמש עשיריות האחוז למאה)" יבוא "מ-2% (שני אחוזים למאה)".

 אריאל שרון    אברהם פורז  
 ראש הממשלה    שר הפנים  

משה קצב ראובן ריבלין נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

התקבל בכנסת ביום כ"ו באייר התשס"ד (17 במאי 2004); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת - 37, מיום ח' באדר התשס"ד (1 במרס 2004), עמ' 55. (1) ס"ח התשכ"ט, עמ' 103; התשס"ד, עמ' 308.

האבסורד הוא שבפירוט שיטת הבחירות באתר הכנסת עדיין מופיעים הנתונים הישנים, וגם בעיתונות הופיע הפרט החשוב הזה בעמודים הפנימיים. Dror_K 16:41, 19 נוב' 2004 (UTC)

איחוד

אני מתקשה למצוא הצדקה לקיומם של שני ערכים נפרדים שיטת הבחירות לכנסת והבחירות בישראל, ומציע לאחד אותם לערך אחד שייקרא הבחירות לכנסת. דוד שי 16:27, 21 ינואר 2006 (UTC)

נשמע הגיוני. Dror_K 17:20, 21 ינואר 2006 (UTC)

אוחד. דוד שי 19:59, 21 ינואר 2006 (UTC)

תושבות

לעניין ההכרח בתושבות כדי להצביע, להלן המובאה מחוק הבחירות (העתקתי מאתר הכנסת):

פרק ה': פנקס הבוחרים סימן א': הכנה לכל שנת פנקס יוכן פנקס בוחרים, שיכלול כל אדם שביום הקובע היה אזרח ישראלי והיה רשום, הוא ומענו, במרשם האוכלוסין כתושב ויום הולדתו ה-‎18 חל לא יאוחר מהיום לגיל הזכאות לבחור. לענין פרק זה "מען" - לרבות ציון במרשם באוכלוסין של ישוב בלבד. ... לכל מועד בחירות יוכן פנקס בוחרים, שיכלול כל אדם שביום שליפת פנקס הבוחרים היה אזרח ישראלי והיה רשום, הוא ומענו, במרשם האוכלוסין כתושב ויום הולדתו ה-‎18 חל לא יאוחר מים הבחירות. לענין פרק זה "מען" - לרבות ציון במרשם האוכלוסין של ישוב בלבד.

מלבד זאת - כדי להצביע יש להציג תעודת זהות (אי אפשר להצביע עם דרכון), וכמו כן חובה להיות רשום כתושב של יישוב כלשהו. אזרח שחי בחו"ל לא מאבד את זכותו להצביע גם אחרי שנים רבות, אבל הוא חייב לשמור על מעמדו כתושב, כלומר, הוא חייב לשמור על תעודת הזהות שלו, ולוודא שהוא רשום כתושב באחד היישובים בארץ. כמו כן הוא חייב לבוא לארץ ביום הבחירות. המושג "תושב" אינו מעיד בהכרח על מגוריו של אדם בארץ, אלא זהו מעמד המקביל למעמד האזרחות. אזרח ישראלי שאינו שומר על מעמדו כתושב, מאבד את זכותו להצביע לפי חוק הבחירות והתקנות שלו. Dror_K 17:23, 15 נוב' 2004 (UTC)

אתה צודק. טעיתי. שן שש זעם 18:03, 15 נוב' 2004 (UTC)

בשנה האחרונה השתנה המצב שבשלו מאבדים את ההכרה כתושב בצורה משמעותית, אני לא יודע מה הכללים כרגע (שינו אותם כמה וכמה פעמים בשנה האחרונה) אבל כיום מי שנמצא יותר מכמה שנים בודדות בחו"ל מאבד את ההכרה כתושב (בניגוד לעבר). טרול רפאים 22:21, 31 יולי 2005 (UTC)

דוקא אם זכור לי נכון בבחירות האחרונות כבר היה אפשר להצביע עם דרכון ואפילו עם רשיון נהיגה eman‏ 23:49, 31 יולי 2005 (UTC)

אני חושב שההצבעה באמצעות רישיון נהיגה או דרכון הייתה רק בבחירות לרשויות המקומיות, וההחלטה על כך התקבלה עקב שביתה במשרד הפנים. אגב, בבחירות המקומיות יכולים להצביע בני 17 ומעלה (החל מהבחירות המקומיות האחרונות), וגם תושבי קבע שאינם אזרחים. שלילת תושבות קבע היא עניין הרבה יותר גמיש מבחינת המדינה מאשר שלילת אזרחות. כל תושב שעוזב את תחומי מדינת ישראל מסתכן באיבוד התושבות, אלא אם כן הוא גם אזרח. כשמדובר באזרחים, בפרט אם הם מקפידים להמשיך לשלם לביטוח הלאומי ולחדש את הדרכון, התושבות שלהם נשמרת, גם אם הם חיים שנים רבות בחו"ל. Dror_K 00:54, 1 אוגוסט 2005 (UTC)

אל תבנו על זה שהתושבות נשמרת. לתושבות יש מבחנים המופיעים בפקודת מס הכנסה, ומבחנים אחרים בחוק הביטוח הלאומי. המוסד לביטוח לאומי שמח לקבל כסף, אבל כשרוצים לקבל ממנו כסף הוא מפעיל את מבחן התושבות, ואז העובדה ששילמת דמי ביטוח במשך עשרים שנה שבהן חיית בחו"ל אינה מועילה. מבחן התושבות על רגל אחת: היכן מרכז החיים? דוד שי 04:51, 1 אוגוסט 2005 (UTC)

רישום מפלגה

מה אדם צריך בשביל לרשום מפלגה? אני יודע שהוא צריך כ75,000 אלף ש"ח. האם הוא גם צריך 50,000 אלף חתימות? איפה כתוב את זה? Odonian 17:51, 12 ינואר 2006 (UTC)

אם אני לא טועה צריך גם וגם. גם מספר מסוים של חתימות של בעלי זכות בחירה, וגם סכום כסף שמופקד ומוחזר רק אם המפלגה עברה את אחוז החסימה. אני לא יודע מה התקנות המדויקות שנקבעו לבחירות לכנסת ה-17. אני מניח שאפשר למצוא אותן באתר הכנסת. Dror_K 23:13, 21 ינואר 2006 (UTC)

האם השאלה מתייחסת לרישום מפלגה על ידי רשם המפלגות (שהוא אקט חד-פעמי), או להגשת רשימת מועמדים לבחירות? למיטב ידיעתי אין יותר צורך להגיש רשימת חתימות.--ניצן 05:57, 23 ינואר 2006 (UTC)

מעולם לא היה צריך להגיש חתימות לריצה לכנסת, 50 אלף החתימות היו עבור אדם המגיש את מועמדתו לראשות הממשלה ללא תמיכה של 10 ח"כים. טרול רפאים 13:57, 23 ינואר 2006 (UTC)

למיטב זכרוני היה צורך, ואולי עדיין יש, להציג חתימות גם עבור רשימה חדשה לכנסת. אני זוכר שבשנות השמונים רצה לכנסת רשימה לקידום מעמד הנכים, והם אספו חתימות תמיכה בדוכני החתמה ברחובות. Dror_K 19:55, 23 ינואר 2006 (UTC)

למיטב ידיעתי הצורך הזה בוטל כשנחקק חוק המפלגות, וכעת כל רשימה שמייצגת לפחות מפלגה רשומה אחת רשאית להשתתף בבחירות בלי צורך בתנאים נוספים.--ניצן 03:46, 28 ינואר 2006 (UTC)

רישיון נהיגה

מאיפה המידע שניתן להצביע באמצעות רישיון נהיגה? טרול רפאים 19:27, 21 ינואר 2006 (UTC)

אני לא יודע, אבל הוא מוטעה. ראה s:חוק הבחירות לכנסת, סעיף 74 ב'. נדב 21:52, 21 ינואר 2006 (UTC)

אני חושב ששוב מבלבלים בין הבחירות לכנסת לבחירות לרשויות המקומיות. בבחירות לרשויות המקומיות אופן הזיהוי יותר גמיש, אולי כיוון שבבחירות אלה מצביעים גם תושבי קבע שאינם אזרחים, או אולי כיוון ששיעור ההצבעה לרשויות המקומיות נמוך מאוד ומנסים להעלות אותו בכל דרך (אלה רק השערות שלי, אני לא בטוח שאלה הסיבות). בכל מקרה בבחירות לכנסת חייבים להציג תעודת זהות. Dror_K 23:11, 21 ינואר 2006 (UTC)

מזל שאין לי כובע, אחרת הייתי אוכל אותו. מה דעתכם על מה שמצאתי באתר הכנסת?

"חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 54 ), התשס"ו 2005

(...)

5. במקום סעיף 74 (ב) בחוק העיקרי יבוא:

"(ב) כאמצעי זיהוי ישמש אחד מאלה:

( 1) תעודת זהות שניתנה לפי חוק המרשם;

( 2) דרכון ישראלי תקף שניתן לפי חוק הדרכונים, התשי"ב 21952- ;

( 3) רישיון נהיגה תקף, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי פקודת

התעבורה 3;

תיקון סעיף 74

התקבל בכנסת ביום ד' בכסלו התשס"ו ( 5 בדצמבר 2005 ); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק

הכנסת 93 - , מיום י"ט בתמוז התשס"ה ( 26 ביולי 2005 ), עמ' 255 .

מסתבר שהם עובדים שם בכנסת, רק חבל שהם לא טורחים לפרסם תיקונים חשובים כאלה בצורה ברורה ובהודעות גדולות לעיתונות. Dror_K 06:00, 24 ינואר 2006 (UTC)

אל תדאג, יפרסמו את זה לקראת הבחירות.--ניצן 03:49, 28 ינואר 2006 (UTC)

יש הרבה מקום לדאגה, משום שחוקי מדינת ישראל אין זוכים לפרסום, ולמעשה הם חשאיים כמעט כפעולותיה של סיירת מטכ"ל. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא חוק העונשין, המכיל מאות סעיפים המפרטים מעשים פליליים, אך אינו זמין באינטרנט.

לעניינו, את המידע שנתן כאן Dror_K הכנסתי לגוף הערך - אנו כותבים ערכים ולא דפי שיחה. דוד שי 06:21, 28 ינואר 2006 (UTC)

אני פשוט לא העזתי להכניס תיקון כזה שעלול להטעות אנשים, לפני שעוד אנשים קראו מה שאני קראתי ואשרו שקראתי נכון. ואם אנחנו כבר מדברים - היה דיווח בעיתון "הארץ" על תיקון לחוק שעבר בקריאה טרומית ומבטל את האפשרות לחתום "הסכמי עודפים". לא הצלחתי למצוא את הטיוטה של התיקון באתר הכנסת, וממילא אינני יודע אם החקיקה בנושא התקדמה. מישהו יודע האם בבחירות הקרובות עדיין יהיו הסכמי עודפים? Dror_K 09:34, 28 ינואר 2006 (UTC)

אציין רק שחוק העונשין זמין באינטרנט, אולם לא באתר הכנסת. טרול רפאים 11:30, 28 ינואר 2006 (UTC)

אכן, חוק העונשין מופיע בוויקיטקסט, בעיצוב מעורר התפעלות. דוד שי 13:11, 28 ינואר 2006 (UTC)

היה ניסיון (של משה גפני מיהדות התורה) לבטל את זה, אבל הוא לא הגיע לקריאה שניה ושלישית, והסכמי העודפים נשארים.

בקשר לרישיון הנהיגה, משום מה זכור לי שהצבעתי בבחירות האחרוות עם רישיון, אלב אולי זה באמת הבחירות לרשויות. ובכל מקרה נדמה לי ששמעתי שבבחירות הקרובות לכנסת יהיה אפשר להצביע גם עם רשיון.

מה שאני חושב, זה שכדאי ללמוד משכננו הפלסטינים, ולסמן את האצבע של המצביעים בדיו. נראה לי שזה יוריד דרמטית את אחוז ההצבעה בקרב מגזר המצביעים המתים. eman • שיחה 11:35, 28 ינואר 2006 (UTC)

האם הבחירות לכנסת השלישית הוקדמו?

הבחירות האלה נערכו בחודש יולי בשנת 1955, ולא בחודש חשוון כפי שקבוע בחוק, אולם הן התקיימו בדיוק 4 שנים אחרי הבחירות לכנסת השנייה שהיו ביולי 1951. האם ייתכן שהמצב החוקי בעניין מועד הבחירות היה אז שונה? בערך על הבחירות לכנסת השלישית מצויין שהממשלה התפטרה ביוני 1955 (כלומר חודש לפני הבחירות) והמשיכה לכהן כממשלת מעבר, ולא מוזכר שהיתה הקדמה של הבחירות. מישהו יכול לבדוק את העובדות בעניין הנ"ל?--ניצן 05:54, 23 ינואר 2006 (UTC)

כנראה שבאותו זמן לא היה חוק שקבע מועד ספציפי לבחירות. חוק-יסוד: הכנסת נחקק בשנת 1958 וסעיף 9 לחוק שבו נקבע מועד הבחירות תוקן בשנת תשי"ט (1959) לפני הבחירות לכנסת הרביעית, שהיו הראשונות שנערכו במועד הקבוע בחוק.--ניצן 06:08, 23 ינואר 2006 (UTC)

אם הבחירות הוקדמו, צריך להיות חוק להקדמת הבחירות משנת 1955. אם הן נערכו במועדן, הרי שלא היה צורך בחוק. הבעיה היא שאי אפשר לחפש באתר הכנסת חוקים משנות ה-50. עניין אחר - המועד הקבוע לבחירות נקבע בקפדנות כמעט שווייצרית, כולל התחשבות במצב של שנה מעוברת וכיוצא באלה דקדוקי עניות, אבל בפועל כמעט שלא נערכות בחירות במועד הקבוע. מוזר שאף חבר כנסת עוד לא הציע לשנות את הסעיף הזה. Dror_K 06:41, 23 ינואר 2006 (UTC)

למה שישנו את החוק, אם אפשר בהצבעה של רוב בכנסת לקבוע מועד מוקדם לבחירות לפי הצורך? גם בבריטניה יש מן הסתם חוק שקובע את מועד הבחירות, אבל באופן קבוע ראש הממשלה מקדים את הבחירות...--ניצן 09:04, 23 ינואר 2006 (UTC)

אם אינני טועה בבריטניה אין מועד קבוע לבחירות. עד שנות השבעים הבחירות היו מתנהלות על-פי נוהג ותקדימים משפטיים. בשנות ה-70 חוקקו חוק שקובע מהי תקופת הכהונה של הפרלמנט, אבל אם אינני טועה, המועד נקבע תמיד על-פי החלטת ראש הממשלה. ראש הממשלה, שהוא כביכול נאמן של המלכה, פונה אליה ומבקש ממנה לפזר את הפרלמנט בתאריך כלשהו. אז פונה המלכה אל הציבור ומבקשת ממנו שייעץ לה בנוגע להרכב הפרלמנט הבא. Dror_K 12:48, 23 ינואר 2006 (UTC)

תיקון טעות - החוק שמגביל את זמן כהונת הפרלמנט הבריטי ("בית פשוטי העם") נחקק ב-1911, אז נערכה גם רפורמה מקיפה בפעילות בית הלורדים הבריטי. כיום הפרלמנט הבריטי מכהן בין 4 ל-5 שנים על-פי החוק, אולם המועד המדויק לבחירות נקבע על-ידי ראש הממשלה. כל זאת על-פי אתר הפרלמנט הבריטי [www.parliament.gov.uk]. פעמיים הוארכה כהונת הפרלמנט הבריטי באופן מיוחד בגלל מצב מלחמה - במלה"ע הראשונה, ובמלה"ע השנייה. Dror_K 19:52, 23 ינואר 2006 (UTC)

הסכמי העודפים

נושא התיקונים בחוקי הבחירות נעשה מיסתורי יותר ויותר. בעניין תעודות הזהות ורשיונות הנהיגה כבר סיכמנו - התיקון לחוק שהתקבל בדצמבר 2005 (כ-3 חודשים בלבד לפני הבחירות) מתיר להצביע גם עם רשיון נהיגה או דרכון בני-תוקף.
עכשיו להסכמי העודפים - לפי אתר הכנסת, ב-29 בנובמבר 2005, זמן-מה לפני שעת הצהריים, התכנסה ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, ודנה בהצעת חה"כ הרב גפני לבטל את הסכמי העודפים החל מהבחירות הקרובות שייערכו ב-28 במרץ. להלן סיכום הדיון:

היו"ר מיכאל איתן:

(...)

"אני אקרא את סעיף ‎67, על מנת שתדעו מה אתם מבטלים. סעיף ‎67 קובע: "רשימות מועמדים רשאיות להתקשר ביניהן לשם חלוקת המנדטים, אך אין רשימה רשאית להתקשר אלא עם רשימה אחת בלבד, ואין תוצאה להתקשרות, אלא זו הקבועה בסעיף ‎82". אני אקרא את סעיף ‎82. סעיף ‎82 אומר: "שתי רשימות מועמדים שיתקשרו ביניהן ייחשבו לענין חלוקת המנדטים לפי סעיף ‎81(ד) כרשימה אחת בעלת מספר הקולות הכשרים שקיבלו שתיהן יחד ובעלת המנדטים שזכו בהם שתיהן יחד, ובלבד שכל אחת מהם בפני עצמה קיבלה את אחוז הקולות הקבוע בסעיף ‎81(א)". סעיף ‎81(א) מדבר על אחוז החסימה, וכל מפלגה צריכה לעבור את אחוז החסימה על מנת שהמנגנון הזה יעבוד.

מבחינה מעשית אנחנו מבטלים את הסכמי העודפים. מבחינה משפטית מבטלים שני סעיפים. מי בעד העברת החוק לקריאה שנייה ושלישית למליאה?

הצבעה

בעד - ‎11

נגד - ‎4

אושר להעביר את הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' ‎55) (ביטול התקשרויות בין רשימות מועמדים), התשס"ו-‎2005 לקריאה שנייה ושלישית במליאה."

ובכן, מדובר בחוק שעבר בקריאה ראשונה, אולם לא הצלחתי למצוא אותו בין החוקים שעברו קריאה שלישית. זה בשום אופן לא אומר שהוא לא עבר בקריאה שלישית. זה אומר רק שלא הצלחתי למצוא. אם יש פה מישהו שמכיר את מזכיר הכנסת, או שיש לו קשרים מסוג זה בבית המחוקקים, אנא עזור לקהל הבוחרים לדעת למי, למה ועל מה הוא מצביע. Dror_K 21:21, 5 פברואר 2006 (UTC)

כבר דנו בנושא איפשהו, והחוק לא עבר בקריאה שלישית. אם אני זוכר נכון, גפני ראה שאין לו רוב, וכלל לא העלה את זה להצבעה. eman • שיחה 21:28, 5 פברואר 2006 (UTC)

בדיון שהתקיים במליאה ב-5 בדצמבר 2005 הוסכם לפצל את הצעת החוק לשניים - ביטול הסכמי העודפים בבחירות לכנסת וביטול הסכמי העודפים בבחירות לרשויות המקומיות:

"מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

(...)

בהצעת החוק של חבר הכנסת גפני מדובר על כך שהחוק יוחל גם ברשויות המקומיות. (...) אנחנו מעדיפים להתמקד כרגע רק בנושא הכנסת ולא לעסוק ברשויות המקומיות. לכן אנחנו מבקשים לפצל את הצעת החוק (...) אנחנו לא מצביעים עכשיו על הצעת החוק, אם היא טובה או רעה, אלא על מתן הוראה לוועדת החוקה, חוק ומשפט להמשיך ולדון אך ורק בהצעה שהחוק הזה יחול על הבחירות לכנסת ולא על הבחירות לרשויות המקומיות. לגביה יש פיצול והכנסת הבאה תוכל להחליט. אני מבקש את אישור הכנסת. תודה.

היו"ר ראובן ריבלין: תודה. רבותי חברי הכנסת, ההצבעה היא על בקשת ועדת החוקה, חוק ומשפט לפצל את הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 55) (ביטול התקשרויות בין רשימות מועמדים). נא להצביע.

הצבעה מס' 5

בעד הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט - 21

נגד - 8

נמנעים - אין

(...)

היו"ר ראובן ריבלין: 21 בעד, שמונה נגד ואין נמנעים. אני קובע שבקשת הוועדה לפיצול אושרה.

זאת אומרת שאיפשהו בין ה-5 בדצמבר לסוף ינואר ח"כ הרב גפני החליט לרדת מהעניין? Dror_K 21:39, 5 פברואר 2006 (UTC)

יגעתי, מצאתי, נרגעתי. חה"כ הרב גפני אכן משך את הצעת החוק, והיא כלל לא הובאה לדיון בקריאה שנייה. הדיאלוג הבא התרחש במליאה ב-21 בדצמבר:

משה גפני (דגל התורה): גברתי היושבת-ראש, אני מסכים למשוך את הצאת החוק הזאת, ואם תחול עליה רציפות בכנסת הבאה, ימשיכו אז.

היו"ר קולט אביטל: תיקון מס' 55. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 55) לא יידון בכנסת הזאת. נמשיך בסדר היום. חברים, אתם יכולים להירגע? תודה.

ובכן, יש לנו הסכמי עודפים כמקדמת דנא. עצה למנהלי אתר הכנסת - למה שלא תעשו רשימה מסודרת של הצעות חוק לפי נושאים עם מעקב אחר כל הצעה? במצב כזה הייתי יכול בקליק אחד לראות שהייתה הצעת תיקון אבל היא נזנחה. Dror_K 21:59, 5 פברואר 2006 (UTC)

כל הכבוד לנו!

הצלחתי לדאוג להכנסת קישור לערך הזה מאתר הבחירות לכנסת ה-17 הרשמי. טרול רפאים 15:44, 9 מרץ 2006 (UTC)

מאוד מרשים! Harel - שיחה 15:46, 9 מרץ 2006 (UTC)

בס"ד כל הכבוד לטרול רפאים, ליאת.מישהי שאיכפת לה "(שיחה) 15:50, 9 מרץ 2006 (UTC)

הכללה מטעה בעקיפין

על אף שנכון לכתוב ש"במפלגות החרדיות המועמדים נקבעים על ידי מנהיגיהן הרוחניים" (הפסקה השנייה בפתיחה), הדבר מרמז שזהו המצב רק בהן, במיוחד לאחר שפורטו שיטות אחרות לבחירת הרשימות. אבל אופן בחירה זה איננו מיוחד רק למפלגות החרדיות, שהרי גם מפלגת "קדימה" לא ערכה שום פריימריז מסוג כלשהו. במקום זאת, הרשימה הורכבה ע"י כמה ממנהיגי המפלגה, על אף שלא כולם ברשימה (לדוגמה, עמרי שרון). למעשה, אין הבדל באופן בחירה זה מהדרך בה נבחרת רשימת ש"ס, לדוגמה - עמרי שרון הוא "מנהיג רוחני" לא פחות מהרב יוסף. כך נוצרת הכללה שעל אף שהיא נכונה, היא מטעה בעקיפין. זהר דרוקמן 19:52, 28 מרץ 2006 (UTC)

יש בזה משהו, אם כי קשה לקרוא לעמרי שרון מנהיג רוחני. אבל יש עניין עקרוני יותר - אתה מניח שמכלל הן אפשר ללמוד לאו, אבל הגישה הזאת בדרך-כלל אינה נכונה למאמרים בוויקיפדיה - אם כתוב שכך נהוג במפלגות חרדיות, אזי הכוונה למפלגות חרדיות ואי אפשר להסיק מכך על מפלגות אחרות. אם אתה חושש שזה לא מספיק ברור, אתה יכול להוסיף משפט הבהרה קצר. Dror_K 07:05, 29 מרץ 2006 (UTC)

שיניתי למשפט מתייב פחות. זהר דרוקמן 16:42, 29 מרץ 2006 (UTC)

במפלגות חרדיות זו הנורמה שהרבנים קובעים את הרשימה לכנסת (כפי שהם מחליטים בכל דבר ועניין הנוגע לחיי החרדים). בקדימה הוחלט שראש המפלגה יקבע את הרשימה בעיקר בגלל קוצר הזמן שלא הספיק לבחירת מוסדות דמוקרטיים. יש להניח שזה יהיה מצב חד-פעמי. במפלגות שאינן חרדיות לא נהוג להתיחס לראשי המפלגה כ"מנהיגים רוחניים". אני חושב שגם מי שאינו דתי רואה הבדל תהומי בין עובדיה יוסף ועומרי שרון...--ניצן 01:29, 30 מרץ 2006 (UTC)

רצוי שלא להעיק על הקורא. לפני השינוי נאמר בערך "ישנן מפלגות שבהן מוסדות המפלגה (על פי רוב "מרכז המפלגה") בוחרים את המועמדים. במפלגות החרדיות המועמדים נקבעים על ידי מנהיגיהן הרוחניים. "המשפט הראשון משקף את מה שקרה ב"קדימה" (שהיא אכן מקרה חריג, כאמור לעיל), והשני משקף את מה שקורה במפלגות החרדיות. החזרתי את המצב לקדמותו.דוד שי 02:08, 30 מרץ 2006 (UTC)

המפלגות החרדיות הן בהחלט יוצאות דופן. שם הדרג הקובע בכל השאלות החשובות הם מועצת הרבנים (גדולי התורה/חכמי התורה) ולא הדרג הפוליטי, שהם לא יותר מאשר השליחים של הרבנים במוסדות השלטון. אין מצב כזה באף מפלגה אחרת.--ניצן 02:54, 30 מרץ 2006 (UTC)

אינני מבין מדוע עמרי שרון איננו מנהיג רוחני כשם הרב עובדיה יוסף. הוא ממעצבי האידיאלוגיה של המפלגה על אף שאינו חלק מרשימתה. הוא איננו לבד, "פורום החווה" של אריאל שרון כולל מספר אנשים, ולא היה ניתן למצוא את כולם ברשימת קדימה. אין הבדל בין "מועצת הרבנים" ל"פורום החווה" - אם המועצה לא נכנסת תחת קטגורית "מוסדות מפלגה", אז גם לפורום אין מקום שם. אין שום קשר לשאלה האם זה חד פעמי או לאו שכן בשינוי שהכנסתי לא הזכרתי דווקא את קדימה, אלא פשוט ציינתי שישנן מספר מפלגות שפועלות כך. אני לא רואה בזה כדבר מה מעיק. זהר דרוקמן 17:37, 30 מרץ 2006 (UTC)

חוששני שזה גם לא מדויק שבמפלגות החרדיות המנהיגים הרוחניים מחליטים. הם אולי מכריעים באופן סופי, אך מסתבר שמי שמגבש את הרשימות הם אנשי אמונם, העסקנים. הלל • שיחה 17:38, 30 מרץ 2006 (UTC)

לגבי מה שציין הללג - זה נכון, וכדאי שתתקן את המשפט המתאים בערך. לגבי "פורום החווה" - ובכן, "מועצת גדולי התורה" ו"מועצת חכמי התורה" הן בפירוש מוסדות רשמיים של מפלגותיהן. מבחינה זאת הן מקבילות למרכזי המפלגות (אם כי מספר החברים בהן מצומצם הרבה יותר). "פורום החווה" אינו מוסד רשמי. זהו בעצם פורום היועצים של אריאל שרון, שכיום מייעץ לאהוד אולמרט, אבל לא ברור כמה זמן הוא עוד ימשיך להתקיים. סביר להניח שאולמרט ירצה יועצים משלו. בפסקה הרלוונטית בערך לא כתבנו את כל השיטות להרכבת רשימה לכנסת. ציינו רק שיש מפלגות שעורכות בחירות מקדימות, יש מפלגות שבהן מכריע מרכז המפלגה, ובמפלגות חרדיות מכריעים המנהיגים הרוחניים. אין כאן שום דבר שאינו נכון, ובשום אופן לא טענו שאלה כל השיטות המקובלות. לא ידוע לי על מפלגה חרדית שהחליטה לערוך בחירות מקדימות, או להקים מרכז מפלגה, ומבין המפלגות האחרות יוצאת הדופן העיקרית היא "קדימה" שהיא מפלגה חדשה. Dror_K 06:05, 31 מרץ 2006 (UTC)

לא אמרתי שנכתבה טעות, אלא רק שנוצר רושם מוטעה. אם נבדיל את בחירת המועמדים ע"י מועצות הרבנים מבחירה ע"י "מוסדות מפלגה", אז על אחת כמה וכמה יש לציין שאין הן לבד בעסק, שהרי "פורום החווה" איננו בשום אופן מוסד מפלגתי, למיטב ידיעתי. הנקודה היא שנוצר רושם כאילו רק המפלגות החרדיות משתמשות במנהיגים רוחניים בשביל לקבוע את הרשימה, אך זה פשוט לא נכון. כמו שאמרתי, לא צריך להתחיל לבצע רשימה של כל השיטות או לפרט כל מפלגה ומפלגה לפי אופן הבחירה. אבל אם מציינים במפורש (על אף שבאופן נכון וצודק) שבמפלגות החרדיות הרשימה נבחרת כך, נוצר הרושם כאילו הדבר תקף רק לגביהן. על כן אני ממליץ שינוי פעוט: "במפלגות נוספות, ובראשן המפלגות החרדיות, רשימת המועמדים לכנסת נבחרת ע"י מנהיגיה הרוחניים של המפלגה." כל כך נורא? זהר דרוקמן 10:43, 31 מרץ 2006 (UTC)

לדעתי, הניסיון לעשות גזירה שווה בין מועצת גדולי התורה ו"פורום החווה" הוא עלבון לאינטליגנציה. --ניצן 23:00, 31 מרץ 2006 (UTC)

דרור... האם בחוק המפלגות, או חוק הבחירות, או חוק אחר שרלבנטי לענין, יש איזו התיחסות לדרך הרכבת הרשימות על ידי המפלגות?--ניצן 23:05, 31 מרץ 2006 (UTC)

עד כמה שזכור לי לא, אבל הייתה הצעה לקבוע בחוק שמפלגה שיש לה יותר מ-15 מנדטים תהיה חייבת לערוך בחירות מקדימות. אני חושב שההצעה הזאת לא הגיעה לדיון בכנסת. Dror_K 07:33, 1 אפריל 2006 (UTC)

יש להניח שש"ס התנגדה לכך בחריפות--ניצן 00:33, 3 אפריל 2006 (UTC)

ספירת הקולות

נכתב שהקולות במעטפות הכפולות מהווים כ-6-7% מהקולות, ואף על פי כן, בבחירות האחרונות הודיעו בבוקר שלמחרת הבחירות שנספרו 98% מהקולות, ובבחירות לכנסת ה-16 הודיעו בבוקר שנספרו 99% מהקולות איך זה ייתכן? אגב, מישהו יודע מה התקופה שנקצבה לערעורים אחרי הפרסום הרשמי, ולאיזה ערכאה יש להגיש את הערעור? Dror_K 04:59, 9 אפריל 2006 (UTC)

כאשר אומרים "נספרו 99 אחוז מהקולות", הכוונה מהקולות הרגילים (לא כולל המעטפות הכפולות), והאחוז-שניים שלא נספרו זה הקלפיות הבעיתיות, חשד לזיופים ועוד.

לגבי ערעורים - עד הפרסום הרשמי מערערים לועדת הבחירות, לאחר הפרסום הרשמי - עד שנת 1989 היו מערערים לועדת הכנסת, לאחר מכן עבר הערעור לביהמ"ש המחוזי בירושלים, וכיום (החל משנת 2002) - קובע סעיף 86(ב) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב] כי "הערעור יוגש לבית המשפט לענינים מינהליים בירושלים תוך 14 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות; ואולם בית המשפט רשאי, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, להאריך את המועד; בית המשפט ידון בערעור בשלושה". גבעתיים 18:53, 9 אפריל 2006 (UTC)

"תקופת צינון"

הועבר מהכה את המומחה

אשמח לדעת מה פשר תקופת הצינון אותה נדרשים לעבור אנשים בעלי תפקידים מסויימים אם ברצונם להבחר לכנסת (הבחירות לכנסת#עקרון הכלליות פסקה שלישית, שורה שנייה). איתי סי קיו 02:10, 27 באוגוסט 2007 (IDT)

תקופת צינון היא תקופה (בדר"כ חצי שנה) שעל בעלי תפקידים ציבוריים בכירים להמתין, לפני שהם מתמודדים לכהונה בכנסת. תקופת הצינון נועדה כדי למנוע פוליטיזציה של תפקידים ציבוריים בעלי חשיבות (כדוגמה אלופים) ושל תפקידים ממלכתיים (כדוגמת נשיא המדינה). תקופת הצינון נועדה למנוע עשיית שימוש בתפקיד ובעמדת הכח, לצורך צבירת הון פוליטי וכדי למנוע מצב שבו נושא תפקיד ציבורי בכיר, כדוגמת אלוף בצה"ל, מתחיל בהכנות לחיים הפוליטיים בעודו מכהן בתפקידו (וכך גם אינו מרוכז במילוי תפקידו וגם פוגע בממלכתיות ובאמון הציבור בתפקיד). ישנם בעלי תפקיד נוספים שחייבים בתקופת צינון מסיבות דומות, כדוגמת מבקר המדינה שכדי לא למנוע ניגוד עניינים (לדוגמה הוא יימנע מלחקור את ראש המפלגה שבדעתו להתמודד מטעמה בבחירות הקרובות) חייב אף הוא בתקופת צינון. אור 01:22, 28 באוגוסט 2007 (IDT)

הערה היסטורית: דוגמה מעניינת ליישום הצינון היה פסילת שאול מופז מרשימת הליכוד בבחירות לכנסת ה-16 כיוון שהוא פיספס את גבול החצי שנה בכמה ימים (הנה החלטת השופט חשין בנידון). ‏DGtal‏ 01:36, 28 באוגוסט 2007 (IDT)

תודה רבה איתי סי קיו 15:10, 28 באוגוסט 2007 (IDT)

משפט לא מובן בערך

בפיסקה שכותרתה מניעת זכות ההצבעה נכתב משפט לא מובן: "החוק אינו שולל באופן מפורש את זכות ההצבעה ממי שמתאים לשלושת הקריטריונים המפורטים לעיל". המשפט לא מובן, ובאלו שלושה קריטריונים מדובר? פטר רחם 15:14, 5 בדצמבר 2007 (IST)

הכוונה לשלושת "תנאי הזהב" המופיעים בתחילת הפסקה הראשית: מי שהוא אזרח ישראל וגם תושב ישראל וגם עבר את גיל 18. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 00:58, 19 באפריל 2008 (IDT)

סתירה בין ערכים

בערך נכתב כי לעובדי מדינה בכירים אסור להיבחר כח"כים, ואילו בערך שיטת הממשל בישראל נכתב: "כל אזרח שמלאו לו 21 שנה רשאי להיות מועמד לכנסת, למעט עובדי מדינה, שופטים ואנשי צבא." איפה האמת? עוד אחד - שיחה 23:08, 1 בפברואר 2012 (IST)

בחירות ביום שלישי

הערך מדבר רק על מועדן של הבחירות כאשר הן מתקיימות בזמנן: יום שלישי הראשון בחודש מרחשון או יום שלישי השלישי בו. האם גם כאשר הבחירות מוקדמות או מאוחרות, מועדן על פי החוק צריך להיות ביום שלישי? נראה לי מאד סביר, משום שלא זכורות לי בחירות שלא התבצעו ביום שלישי, אך הדבר אינו מצויין בערך.

תודה רבה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • ט"ו באייר ה'תשע"ב • 14:36, 7 במאי 2012 (IDT).

כבר קיבלתי תשובה כאן. תודה. 01:10, 8 במאי 2012 (IDT).

זכאות להבחר לכנסת - עבר פלילי

בפיסקה הבחירות לכנסת#עקרון הכלליות, מצוין כי על אדם להיות חסר עבר פלילי על מנת להבחר לכנסת, אך בדף זכות_הבחירה_לכנסת מופיע הציטוט ", זולת אם בית משפט שלל ממנו זכות זו על פי חוק או שנידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים עדיין לא עברו שבע שנים מיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות העניין, משום קלון".

נראה כי הניסוח בערך זה מטעה, שכן אדם עלול להיות בעל עבר פלילי גם אם אינו עומד בתנאים המצוינים לעיל. ―85.64.218.74 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כמובן, למועמד אריה דרעי, למשל, יש עבר פלילי. תיקנתי לפי המקור שנתת. דוד שי - שיחה 06:23, 15 בינואר 2013 (IST)

הכנסת השמינית

לא הצלחתי להבין אם הקדימו את הבחירות לכנסת התשיעית או לא. כתוב בערך בפסקה מועד הבחירות- "הכנסת השנייה, השלישית, החמישית, הששית, השביעית, השמינית והאחת עשרה הן היחידות שהשלימו את מלוא תקופת כהונתן. הבחירות לכנסת השנייה, הבחירות לכנסת החמישית, הבחירות לכנסת התשיעית... הוקדמו ביוזמת הכנסת." אם הבחירות לכנסת התשיעית הוקדמו אז איך הכנסת השמינית השלימה את תקופתה? M.B • שיחה • תרומות  19:52, 16 במרץ 2013 (IST)

הצעת הסרה ממומלצים

ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון

זהו ערך בסיסי וטוב, אבל איכותו לא עולה לכדי "ערך מומלץ". בסך הכל יש פה סקירה טובה של הנושא, אבל אין הרחבה מעבר לכך, כמו שמצופה מערך מומלץ. בעבר, זה היה מספיק, אך כיום הקריטריונים שונים. יתרה מכך, יש מעט מאוד מקורות. גילגמש • שיחה 06:25, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

Gilgamesh "יש פה סקירה טובה של הנושא, אבל אין הרחבה מעבר לכך" מה חסר למשל? ערן - שיחה 08:34, 6 בפברואר 2015 (IST)

אין פרק קריאה נוספת. יש רק שתי הערות שוליים. מלבד שני החוסרים החמורים האלה שפוגעים באמינות הערך, יש בעיה עם הפרק שמתאר את שיטת הבחירות. אין סקירה רצינית של שינויים בשיטת הבחירות שהייתה בישראל (הצבעה בשני פתקים). גילגמש • שיחה 12:22, 6 בפברואר 2015 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

הבחירות לכנסת העשרים יתקיימו בתאריך ה 17 במרץ 2015 דווח על ידי: אהרון 31.44.128.55 23:53, 3 בדצמבר 2014 (IST)

זו הצעה שטרם אושרה. דוד שי - שיחה 06:42, 4 בדצמבר 2014 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

לא ציינתם את אחוז החסימה העדכני 3.5 ויש לשנות זאת. דווח על ידי: מנחם 95.86.108.177 07:01, 26 בדצמבר 2014 (IST)

תודה, תיקנתי (ל-3.25%). דוד שי - שיחה 07:44, 26 בדצמבר 2014 (IST)

שינוי שם

אני חושב ששם ערך זה צריך להיות הבחירות לכנסת. לא צריך "ישראל" בשם הערך. כנסת יש רק בישראל. מה גם שכך זה מופיע בספר החוקים. יוניון ג'ק - שיחה 20:44, 2 בנובמבר 2017 (IST)

ומה בנוגע לבחירות לראש הממשלה? הבחירות לראשות הממשלה היו נפרדות מהבחירות לכנסת. כובש המלפפונים • שיחה 20:53, 2 בנובמבר 2017 (IST)

נראה לי שזה באמת היה שם הערך עד היום, השם השתנה היום ללא דיון.הָאֶלְקֹשִׁי • שיחה • י"ג בחשוון ה'תשע"ח 20:54, 2 בנובמבר 2017 (IST)

להסיר את תמונת הגרפיטי מבני ברק

סתם פרובוקציה מסיתה נגד הציבור הדתי. רובם המוחלט ציוניים. לא ראיתי שום דבר נגד אנטי-ציוניים במגזר הערבי. סתם הסתה ופרובוקציה מיותרת.

זו תמונה משקפת מציאות. אין בה שום הסתה, בפרט כאשר ידוע שרוב הציבור החרדי משתתף בבחירות. דוד שי - שיחה 07:10, 11 בפברואר 2020 (IST)

הצעה לשינוי שיטת הבחירות - לאיזכור בפיסקה "ניסיונות והצעות לשינויים בשיטת הבחירות"

הועתק מדף השיחה של [משתמש:בורה בורה]]:

צהריים טובים בורה בורה, מה שלומך?
התוכן דלהלן הוסר מהפיסקה "ניסיונות והצעות לשינויים בשיטת הבחירות" בערך הבחירות לכנסת (כרגיל בידי משתמש:Eladti שידוע ב"מחקנות" הקיצונית שלו...)
חשוב לי מאוד לשמוע אם לדעתך יש לתוכן דלהלן -או לחלקו- חשיבות אנציקלופדית, שאז אפעל, ע"פ כללי ויקיפדיה, לשחזר אותו לערך. אם לדעתך אין לתוכן דלהלן חשיבות אנציקלופדית, אשכח מכל העניין.
(אציין שמשתמש:דוד שי שכתב את הטקסט הזה בערך, ועל כן ניתן להניח שגם הוא תומך בחשיבות האנציקלופדית שלו):

ביולי 2017 פרסם ד"ר עמנואל נבון הצעה חדשה המבוססת על מחקרו של פרופסור אברהם דיסקין, הכוללת שני מרכיבים מרכזיים:

• בישראל תאומץ שיטה המאפשרת "רשימות פתוחות", למפלגות שיהיו מעוניינות בכך, שבהן סדר חברי הרשימה נקבע ביום הבחירות בידי מי שמצביע לאותה רשימה (עם אפשרות להגבלות, כגון שריון מקום ראשון ליו"ר הרשימה וכיו"ב). למפלגות יהיה תמריץ להציג 'רשימה פתוחה' כדי למשוך מצביעים, ובמקביל שיטה זו תחזק את הקשר הישיר בין הנציגים לאזרחים (שהם אלו שקובעים את מקומם ברשימה) ותמנע את ההשפעה של "קבוצות לחץ" הקיימת בשיטת הפריימריז המפלגתיים.
• במקביל תתאפשר "ברית בין-מפלגתית" שתאפשר למפלגות שונות להתאגד לפני הבחירות ל"גוש" פוליטי אחד. ככל של'גוש' יהיה לפחות 61 ח"כים יטיל הנשיא באופן אוטומטי את המנדט להקמת הממשלה על ראש המפלגה הגדולה ב'גוש'. קולות מפלגה ב'גוש' שלא תעבור את אחוז החסימה יוענקו למפלגה הגדולה ב'גוש'. שיטה זו תחזק את השתקפות רצונם של האזרחים בתוצאות הבחירות ולמפלגות הקטנות יהיה תמריץ להצטרף ל'ברית', שכן כך מצביעים יוכלו להצביע להן ללא חשש שתמיכתם לאחר הבחירות תוענק למנהיג 'הגוש' היריב. גם למפלגות החוששות שלא יעברו את אחוז החסימה יהיה תמריץ להצטרף ל'ברית' שכן תומכיהם יוכלו להצביע להן תוך ביטחון שבכל מקרה קולותיהם יספרו ויחזקו את 'הגוש'.

תודה רבה בן נחום - שיחה 14:20, 10 בפברואר 2020 (IST)

קראתי בעיון.

1. צריך לדון לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. גם אם הוא מחקן קיצוני יש לשקול את דבריו, במידה ונימק את מחיקתו
2. החברים הנ"ל בהחלט מכובדים ואני רואה טעם להשאיר את הכתוב, ודאי בערך זה בו זה רלבנטי
3. ההצעה הזו כה רדיקלית שאני בספק אם היא קיימת במקום אחר בעולם... אולי זו סיבת התנגדותו? אבל בהחלט בעד שילובה בערך
4. תוכל להעביר מכאן לדף שיחת הערך בורה בורה - שיחה 00:21, 11 בפברואר 2020 (IST)

סוף העתקה

אני חותם על כל מילה מדברי משתמש:בורה בורה לעיל. בן נחום - שיחה 06:10, 11 בפברואר 2020 (IST)

אחזור על השאלות שהעליתי בתקציר העריכה וטרם קיבלו מענה: האם ההצעה יצרה הד? האם בעקבותיה קרה משהו? האם נוצר שיח אקדמי סביבה? האם מפלגה מסויימת או גוף מסויים פעל ליישומה של ההצעה? האם מפלגה מסויית אימצה את ההצעה כחלק ממצעה?

במהלך השנים הועלו עשרות הצעות לשינוי שיטת הבחירות בישראל. בערך צריך להתייחס רק לכאלה שהייתה להם השפעה משמעותית או שנעשו צעדים ממשיים לקידומן, כפי שמופיע בפסקה כעת. Eladti - שיחה 06:39, 11 בפברואר 2020 (IST)

כפי שמופיע במקור; ההצעה נוצרה מתוך שיח אקדמי - של פרופסור אברהם דיסקין וד"ר עמנואל נבון, מומחים בתחום הרלוונטי. בן נחום - שיחה 07:04, 11 בפברואר 2020 (IST)

מסכים עם נימוק הביטול של Eladti. לא מספיק שהצעה קיימת (יש הצעות רבות המועלות מדי פעם ולא נזכיר כל רעיון שאקדמאי זה או אחר מעלה). האם היתה לה השפעה כלשהי חוץ מהזכרתה בטור דעה ב"השילוח"? אם היתה לה השפעה ברורה כזו (למשל, כפי ש-Eladti כתב, האם מפלגה כלשהי אימצה אותה?) אז אכן אפשר להזכיר אותה בערך. Dovno - שיחה 07:23, 11 בפברואר 2020 (IST)

משתמש:דוד שי, כמי שהיה מעורב בניסוח הטקסט שבנידון, אולי תואיל בטובך להכריע את התיקו (2:2) המתמשך? תודה בן נחום - שיחה 14:10, 20 בפברואר 2020 (IST)

אני מסכים עם גישתו של Eladti. דוד שי - שיחה 18:19, 20 בפברואר 2020 (IST)

תודה על המענה דוד שי, ואודה עוד יותר אם תואיל לענות גם לשאלת המשך:
האם לדעתך ניתן כן להזכיר את החידוש שבתכנית במשפט אחד? בן נחום - שיחה 19:03, 20 בפברואר 2020 (IST)

הרעיון המוצע מעניין, אבל אני מסכים עם Eladti שכל זמן שלא נעשו צעדים ממשיים לקידומו אין טעם להציגו. לטעמי צעד ממשי זה בעיקר הצעת חוק שעברה קריאה ראשונה. דוד שי - שיחה 20:30, 20 בפברואר 2020 (IST)

דיווח שאורכב ב-25 בפברואר 2021

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

יש בערך השוואה בין לאומית. הבעיה היא שהתבססות מקור יחיד ( https://hashiloach.org.il/%D7%97%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%9C%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%A9/ ) היא בעייתית, בטח כאשר מדובר במאמר דעה של אדם אחד.

הוספתי קצת מקורות משלימים וערכתי בהתאם. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 22:12, 25 בפברואר 2021 (IST)

טבלה מקוצרת על נתוני כל הבחירות

מציע לעשות טבלה שתכיל נתונים קצרים על כל הבחירות.

לדוגמא: סיבת קביעת התאריך (פיזור הכנסת, הצבעת אי אמון וכדו'), תאריך (עברי ולועזי), מספר מפלגות שהתמודדו, אחוז החסימה, מספר מפלגות שנכנסו לכנסת, ראש הממשלה שנבחר בכנסת הזאת, וכו'.

עכשיו, לדוגמא כשאני רוצה לקבל נתונים על השאלה: באיזה חודש התקיימו הכי הרבה מערכות בחירות - עלי לפתוח 25 דפים כדי לאסוף מהם את המידע...

מה דעתכם? עזריאל - שיחה 14:08, 27 באוקטובר 2022 (IDT)