פתיחת התפריט הראשי

הערה להערת שוליםעריכה

לא שמעתי על אדם בשם ר"ז היידנהיים. יש את הרוו"ה- רבי וולף היידנהיים ויש את הרז"ה- רבי זלמן הענא. שניהם אכן עסקו בדקדוק ובנוסחאות.

גם אני תהיתי, אבל כך כתוב אצל הרב כשר. אולי זו טעות וזה רוו"ה. אבדוק. הלל * שיחה 10:33, 12 אפריל 2006 (UTC)
איזה כוכב אני... הרגע תפסתי, הוא תרגם את וולף, שזה שמו המקובל, לזאב, שזה התרגום העברי... יחזקאל ש. 10:53, 12 אפריל 2006 (UTC)
יפה! :-) אגב, למה אין ערך על ר' וולף היידנהיים? הלל * שיחה 10:54, 12 אפריל 2006 (UTC)
באמת צריך... אבל אין לי מה לכתוב, אפילו לכדי קצרמר זה לא יגיע לי... יחזקאל ש. 11:03, 12 אפריל 2006 (UTC)

איני מצליח להוסיף קישוריתעריכה

איני מצליח להוסיף קישורית לערך "הגדה של פסח" כשאני מקליד את הקוד למניעת ספאמים, אני מתבקש שוב ושוב להקליד קוד חדש ואין לזה סוף. אם אתם מעוניינים, הוסיפו קישורית חשובה זו: שם הקישורית: הגדות סרוקות באתר בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. אני רואה שגם כאן איני יכול להכניס את כתובת הקישורית מהסיבה הנ"ל. אם אתם מעוניינים חפשו בגוגל: 'הגדות בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי', ושם בחרו בקישורית: הגדות. תודה

הוסף. --אורי שיחה 02:09, 29 במרץ 2007 (IST)

מקורותעריכה

סקירה ביבליוגרפית של ספרים אודות ההגדה והתפתחותה, שעל פיהם אפשר להרחיב את הערך, יש כאן. נתנאל - שיחה 09:57, 17 באפריל 2008 (IDT)

ההגדה ממכלול רוטשילדעריכה

התוכן אושר על-ידי הספריה. אולי גם נזכה לתמונה. חג פסח כשר, - שיחה 12:24, 27 במרץ 2009 (IDT)

יצאו עד היום עשרת אלפים הגדות בדפוס, זאת בנוסף להגדות רבות בכת"י כדוגמת זו. אין הגיון בהתייחסות דווקא להגדה זו בערך. אתה מוזמן לכתוב ערך על מכלול רוטשילד, זה מכלול מרתק, ולפרט שם על ההגדה, אך למה דווקא פה? 12:28, 27 במרץ 2009 (IDT)
ראוי לערך - אך וודאי לא כאן. גרגיר במחסן תבואה לא תופס רבע משטח המחסן.--שפ2000 - שיחה 12:32, 27 במרץ 2009 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: עכשיו שראיתי שיש ערך על המכלול, העברתי את הפיסקה לשם. ‏DGtal‏ 12:33, 27 במרץ 2009 (IDT)
אבל רק זה ניתן לצפיה מלאה עכשיו. אתה משתמש:DGtal כותב שאתה לא "מקלקל". יש לנו הגדה, שניתן לצפות בה, ואתה מסיר אותה. עכשיו גם הספריה הלאומית לא תכבד אותנו בתמונה. לא מבין למה אתה עושה זאת ? זה מה שהצלחתי להגדיר "מחיקומטיה". אנא ההעתק את הקטע חזרה ותעשה טובה לקוראים.חג פסח כשר, - שיחה 12:37, 27 במרץ 2009 (IDT)
כמו שעניתי לך בדף שלי: ההגדה שייכת בכלל למוזיאון ישראל, המידע לא נמחק אלא הועבר למכלול רוטשילד כמעט במלואו. אם המוזיאון יתרום תמונה אפשר לשים אותה בשני הערכים. ‏DGtal‏ 13:02, 27 במרץ 2009 (IDT)
לא נראה לי. אבל זו כבר הגדה אחרת !חג פסח כשר, - שיחה 13:04, 27 במרץ 2009 (IDT)
לא הבנתי. ההגדה הכלולה במכלול שייכת כיום למוזיאון ישראל. זו עובדה שקל ביותר לאשש. ‏DGtal‏ 13:06, 27 במרץ 2009 (IDT)

חוסר דיוק חמורעריכה

המשפט: 'נהוג שאת ההגדה קוראים בהסבה על צד שמאל כמנהג בני החורין בתקופה הרומית, וששותים ארבע כוסות יין כנגד ארבע לשונות של גאולה, כדי להרבות בשמחה' אינו מדויק ומאוד מטעה! ההסיבה בליל הסדר הוא חיוב ואינו מנהג! את ההסיבה יש לעשות בזמן הסעודה (במיוחד בזמן קיום מצות אכילת מצה) ולא בזמן אמירת ההגדה! חיוב שתיית ארבע כוסות יין הוא משום 'דרך חרות' (כפי שנאמר במסכת פסחים) ולא 'כדי להרבות בשמחה'! לכל כוס יש תפקיד, על הכוס הראשונה אומרים קידוש, על השניה - ההגדה, על השלישית - ברכת המזון ועל הרביעית גומרים את ההלל. אתה, משום מה, לא מבין שההסבה היא מנהג ולא חיוב- הרי מה אם יש למישהו כאב גב? משתמש: טל ברק[18:13, 27 בינואר 2011].

מטרת ההגדהעריכה

המשפט: 'המטרה העיקרית של ההגדה היא לגרום לילדים הקטנים לשאול על יציאת מצרים' אינו מתיישב עם מה שנאמר למעלה: 'ההגדה מיועדת לכל הגילאים' וגם איננו נכון! מטרת ההגדה - לקיים מצוות סיפור יציאת מצרים! גם בחברת מבוגרים ללא ילדים וגם כשהאדם נמצא לבדו! מטרת השינויים הנעשים בליל הסדר היא לעורר את הילדים לשאול שאלות!

משה דווקא כן מופיע בהגדהעריכה

ככל הידוע לי. הלא: "רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָּקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת? בְּמִצְרַיִם מָה הוּא אוֹמֵר? וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה: אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא, וְעַל הַיָּם מָה הוּא אוֹמֵר? וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִינוּ בַּיְיָ וּבְמשֶׁה עַבְדוֹ. כַּמָּה לָקוּ בְאֶצְבַּע? עֶשֶׂר מַכּוֹת. אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַיִם לָקוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת."

זה האיזכור ב"עקיפין". דרור - שיחה 14:32, 14 באפריל 2010 (IDT)
  • איך נקיבת השם המפורש "משה" נקראת בעקיפין? אני מבין את עניין האיורים, או אם היה כתוב "ה' ונגיד ה'/נביא ה'/מלאכי ה'" אבל אני די בטוח שאם כתוב "משה" זה נקרא בצורה ישירה.
כל מעשה ההגדה לא סובב סביב "משה המושיע" אלא סביב "האל המושיע", כאשר משה מזוכר רק בתוך ציטוט מקראי. הזכרה בתוך ציטוט קרויה בעברית "בעקיפין", משום שלו חפצו עורכי ההגדה לדורותיהם לבטא הכרה למשה עצמו, היו מקדישים לו פסקה ראויה בפני עצמה. Rex - שיחה 15:05, 14 באפריל 2010 (IDT)
בשוליים אוסיף שהמדרש על מכות מצרים לעומת מכות הים ("ר' יוסי הגלילי אומר...") המכיל את איזכורו של משה לא מובא אצל כמה מהקדמונים. רס"ג לא מביא אותו בנוסח העיקרי אך מזכיר שיש מוסיפים אותו ושמותר לעשות כן (עמודים קמ"א, קמ"ג) וגם הרמב"ם משמיטו מנוסחו, אך ר' אברהם בנו מזכיר שהרמב"ם עצמו היה אומרו אלא שהשמיטו מחיבורו משום שהוא "בלתי מפורסם בכל המדינות ולא הכרחי". ראו הגדה שלמה לרב כשר עמודים 183,185. אסי אלקיים - שיחה 20:06, 14 באפריל 2010 (IDT)

ההבדל בין אמירה להגדהעריכה

או, בין לומר למישהו לבין להגיד לו.

"וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות יט, ג)

ורש"י (רבם של ישראל. רבי שלמה יצחקי) מפרש:

"ומשה עלה" - ביום השני וכל עליותיו בהשכמה היו שנאמר (שמות לד) וישכם משה בבקר "כה תאמר" - בל' הזה וכסדר הזה (שבת פו) "לבית יעקב" - אלו הנשים תאמר להן בל' רכה "ותגיד לבני ישראל" - עונשים ודקדוקין פרש לזכרים דברים הקשין כגידין (מכילתא)

אני התכוונתי לשני החלקים האחרונים של הפירוש שלו, אבל מהכבוד הבאתי את הפירוש כולו.

חשבתי שזה דבר שנחמד יהיה להוסיף. אם לא בערך הזה, אז אולי בערך אחר.

להגיד, לשון גיד - שהוא קשה. p-;

גם מלמד שצריך לדבר בצורה רכה עם אשה, כי היא רכה בטבע.


קישור שבורעריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 02:12, 4 במאי 2013 (IDT)


קישור שבור 2עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 18:46, 14 במאי 2013 (IDT)

איך אנו מגדירים את רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל?עריכה

בערך הנוכחי הוא נמנה כבן תקופת אחרון ואילו בדף קטגוריה:רבנים: ראשונים הוא מופיע כבן תקופת הראשונים, האמת נמצאת באמצע כי הוא היה חי בשתי התקופות השאלה היא איך אנחנו מתייחסים לכך 82.102.136.68 16:43, 25 בינואר 2015 (IST)

העברתי את אברבנאל לרשימה של הראשונים. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 17:03, 25 בינואר 2015 (IST)

חלוקת ה'מגיד' לפי 4 הגדיםעריכה

אין לי כעת זמן לערוך, אבל החלוקה נראית לי לא נכונה. החלוקה של ההגדה צריכה להיות כך: הקדמה- הא לחמא עניא. הקדמה שנייה- סיפור יציאת מצריים בדרך שאלה ותשובה (כמו שכתוב במשנה). הקדמה שלישית - חשיבות סיפור יציאת מצריים כפי שראינו אצל חז"ל. הקדמה רביעית - סיפור יציאת מצריים לפי רמתו של הבן (כפי שכתוב במשנה). ומכאן מתחילה ההגדה בשתי צורות של מתחיל בגנות ומסיים בשבח. היגד 1. מתחילה עובדי עבודה זרה ועכשיו עובדי ה' (חסר בערך). היגד 2. דרשת ארמי אובד אבי (דווקא כתוב טוב). היגד שלישי פסח מצה ומרור. ואחר כך אומרים חצי הלל וברכת אשר גאלנו.. אשמח אם יתוקן

בברכה אבי84 - שיחה 15:58, 19 באפריל 2019 (IDT)

אכן... איחולים - שיחה 16:05, 19 באפריל 2019 (IDT)

ישראל יובלעריכה

באשר לתוספת האחרונה, היא מהווה בעצם את סיכום מאמרו הידוע של יובל על ההקבלות שהוא מוצא בין המסורות. אף שלא הייתי רוצה להסיר את טענות יובל כשלעצמן, ראשית מדובר בתוספת לא-פרופורציונלית; שנית, בין הקטבים של דניאל בויארין ויובל המצליחים למצוא פיצול יהודי-נוצרי בכל פירור מידע, לבין האסכולה הלאומית הישנה שמעדיפה להתעלם מכך כמעט לגמרי, אני מצדד בעמדתו והמפוכחת של סת שוורץ (אותה כתב ב-Ancient Jews from Alexander to Muhammad, לא זוכר את מס' העמוד) לפיה הנסיונות למצוא פולמוס דומם נגד הנצרות בכתבים הרבניים מבוססים בעיקר על השערות ודרשנות יצירתית. לתנועה הרבנית - שבימי מליטון, אגב, הייתה קבוצת אינטלקטואלים כפריים מעוטת חשיבות בארץ ישראל - היו דאגות דחופות יותר ואויבים קרובים יותר, לפחות עד המאה החמישית, מהתמודדות ישירה עם הנוצרים. צריך לקצץ באופן ניכר את הפרק ולשלבו ב"התפתחות ההגדה." AddMore-III - שיחה 19:16, 21 ביוני 2019 (IDT)

תודה על הביקורת. אין לי גישה למאמר שציינת, אז אוכל רק לקצץ את הטענות של יובל. אם תוכל לסייע (לאזן ולשלב בהתפתחות ההגדה) - אשמח מאוד. יםשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ט • 07:37, 23 ביוני 2019 (IDT)
חזרה לדף "הגדה של פסח".