שיחה:מסע וילהלם השני לארץ ישראל

לעניות דעתי הוא נחת (ירד במזח) בחיפה ב26 לאוקטובר. אני מבין ה11 זה תאריך יציאתו מגרמניה. Yaronv - שיחה 18:18, 3 במאי 2008 (IDT)

כן. אני אוסיף תבנית "בעבודה", כי זו הייתה הכוונה המקורית שלי. ‏Harel‏ • שיחה 19:48, 3 במאי 2008 (IDT)

קייזר או קיסר?

יש מקומות שאנחנו מתייחסים כקיסר (ראו וילהלם השני, קיסר גרמניה ומלכים וקיסרים גרמניים) ויש מקומות שאנחנו מתייחסים כקייזר (ראו כאן...). איך נכון יותר בעברית? מה נפוץ יותר בדיבור בישראל? כדאי לדאוג לאחידות. טוסברהינדי (שיחה) 10:48, 9 בספטמבר 2008 (IDT)

לטעמי עדיף קייזר, כמו צאר. אביעדוס - שיחה 11:18, 9 בספטמבר 2008 (IDT)

הראל, אשמח לשמוע את דעתך. האם צריך לשנות את כל הערכים שציינתי לעיל מ"קיסר" ל"קייזר"? טוסברהינדי (שיחה) 11:02, 10 בספטמבר 2008 (IDT)

יש פה בוויקיפדיה לאנשים נטייה די מוזרה להיצמד למושגים הגרמניים המקוריים מבלי לתרגם אותם, גם כשאפשר. כבר ראיתי פה התייחסויות בערכים ל"בונדספרזידנט" במקום פשוט לנשיא גרמניה, ויש עוד דוגמאות נוספות. אין בזה צורך. הרי לא נקרא לבית המשפט הפדרלי לחוקה בונדספרפאסונגסגריכט, נכון? כך גם פה - בעוד שאין לי בעייה עקרונית עם הסמיכות "הקייזר וילהלם השני", המילה קייזר היא פשוט המילה הרגילה בגרמנית לקיסר, בגרמנית זהו גם תוארם של קיסרי רומי למשל. כמו שעלינו לכתוב על הקיסרות הגרמנית ולא על הקייזרתום הגרמני, כך גם אפשר לקרוא לקייזר פשוט קיסר. ‏Harel‏ • שיחה 21:20, 13 בספטמבר 2008 (IDT)

העלית חיוך על שפתיי - גם כי אהבתי את הניסוח שלך, וגם כי אני מסכים לדעתך... :-) אז אולי נעביר גם את הערך הזה למסע הקיסר וילהלם השני לארץ ישראל? ואני מדבר גם על גוף הערך. טוסברהינדי (שיחה) 00:08, 14 בספטמבר 2008 (IDT)

התיישרתי ל"קייזר" בכתיבה, אבל אין לי שום בעיה שהוא יהיה "קיסר". כך גם קוראים לו כל המקורות שלי. Ranbar - שיחה 08:41, 14 בספטמבר 2008 (IDT)

'קייזר' מדגיש את היותו גרמני, שלא נחשוב שהוא רומי או משהו. בעיניי יש בזה חן (על אף שבזמנו קראו לו בעברית קיסר). הלל • שיחה • י"ד באלול ה'תשס"ח • 08:46, 14 בספטמבר 2008 (IDT)

אני חושב שאפשר להסכים שכאשר התואר בא בסמיכות לשם, אפשר "הקייזר פרנץ יוזף הראשון", אבל כאשר מדובר סתם בתפקיד, כדאי להסתפק פשוט ב"קיסר אוסטריה" או "קיסר גרמניה" וכיוצא בזה. ‏Harel‏ • שיחה 09:34, 14 בספטמבר 2008 (IDT)

קיסר ולא קייזר, כשם שאיננו קוראים בעברית למלכת בריטניה קווין, וכשם שאיננו קוראים למלך ירדן מליק. ‏ΔΜΫ • שנה טובה וגמר חתימה טובה • שיחה • 11:41, 06/10/2008 ז' בתשרי ה'תשס"ט

taklada

there is taklada in the second hoenzollern

משפט מוזר

"בשנת 1914 חיו בארץ ישראל כ-5,000 זרים ממוצא אירופאי, כמחצית מהם ממוצא גרמני. המתיישבים הגרמנים באו לארץ ישראל ממניעים דתיים נוצריים או ממניעים ציוניים (במקרה של מתיישבים יהודים), ונהנו בארץ ישראל מחסותו של הרייך הגרמני." איך זה קשור לביקור שנערך 16 שנה לפני??? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י' באלול ה'תשס"ח • 03:58, 10 בספטמבר 2008 (IDT)

בית היתומים

בערך כתוב שאת פני הקיסר קיבלו חניכי בית הספר למל ו'בית היתומים האשכנזי', כאשר הכינוי מפנה לבית היתומים דיסקין. אבל יתכן מאוד שהכוונה היא לבית היתומים האשכנזי של הרצברג שהיה קשור לבית הספר למל. כמו כן, יש באוסף מאטסון בספריית הקונגרס יותר מ-50 תמונות של ביקור הקיסר ומחנהו. כדי להגיע אליהם יש להקיש בדף החיפוש את המילה 'Wilhelm'. (אין קישור ישיר לתוצאות החיפוש) נת- ה- - שיחה 10:06, 10 בספטמבר 2008 (IDT)

ייתכן. לא יודע. תודה על ההפניה לתמונות, תמונת "שער היהודים" היא משם. Ranbar - שיחה 10:24, 10 בספטמבר 2008 (IDT)

תודה. הערך הזה הוא עדיין בוסרי, והוא פרי עמל משותף של כמה כותבים לא כל כך מתואמים ביניהם, אבל אי"ה בעוד זמן לא רב יעמוד ערך לתפארת. האוסף הזה שאתה מדבר עליו זה אוסף התמונות הידוע של האמריקן קולוני? ‏Harel‏ • שיחה 10:07, 10 בספטמבר 2008 (IDT)

כן בוודאי, זה אותו אוסף. נת- ה- - שיחה 10:08, 10 בספטמבר 2008 (IDT)

ממליץ לאחד לתוך ערך זה

את תמונת פגישת הרצל עם קיסר גרמניה. נוי - שיחה 18:15, 10 בספטמבר 2008 (IDT)

לשם מה? ערך זה עוד יהיה גדול וכבד, והאנקדוטה יכולה לשכון בנפרד. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א באלול ה'תשס"ח • 18:58, 10 בספטמבר 2008 (IDT)

לא, היא לא יכולה, כי היא לא מצדיקה ערך בפני עצמה. דניאל צבי • שיחה 19:48, י' באלול ה'תשס"ח (10.09.08)

לדעתך כמובן. לדעתי היא מסתדרת שם יופי. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א באלול ה'תשס"ח • 21:23, 10 בספטמבר 2008 (IDT)

עדיף לכתוב באופן אנציקלופדי, ולשלב את הערך ההוא כפסקה בערך הזה. כתיבה אנקדוטלית אינה מביאה לערכים טובים, ואינה מביאה כל טובה לקוראים. ‏odedee • שיחה 20:24, 11 בספטמבר 2008 (IDT)

מי החליט שזו אנקדוטה? זו תמונה עם סיפור מעניין, שמלמד את הקורא גם על היסטוריית הצילום, גם על פוטומונטז', גם על הרצל וכם על עוד הרבה דברים. הערך מעשיר את הקורא. להוסיף את זה כפיסקה בערך שכאן יעשה נזק לשניהם - סיפור התמונה ייבלע, ומאידך הערך שכאן יקבל אליו פרטים ברזולוציה נמוכה מדי. ואם להיות דייקניים יותר - סיפור התמונה הוא לא חלק ממסעו של הקייזר לארץ ישראל, כי הפוטומונטז' הופק אחרי שהקייזר כבר עזב, כמדומני. זה יהיה כמו לחבר את הערך דיוקן תיאודור הרצל לערך הרצל, או כמו לחבר את הערך תמונת התינוק הלבוש כמחבל מתאבד לערך חמאס. טוסברהינדי (שיחה) 21:10, 11 בספטמבר 2008 (IDT)

נגד איחוד, סיפור שבהחלט מצדיק ערך נפרד, ואיחוד יעמיס חומר מיותר על הערך הזה. נת- ה- - שיחה 21:17, 11 בספטמבר 2008 (IDT)

מסכים עם ט' ועם נ'; נגד איחוד. אביעדוס - שיחה 21:27, 11 בספטמבר 2008 (IDT)

להותיר כנפרדים. Ranbar - שיחה 08:42, 14 בספטמבר 2008 (IDT)

הפרדת האנקדוטה תקשה על הקורא, שיצטרך לעבור בין שני ערכים בנושאים חופפים. נוי - שיחה 17:43, 20 בספטמבר 2008 (IDT)

נוי, זה טיעון קצת מופרך.... בואו נאחד את יהדות ויהודי, אלה הרי ערכים חופפים. בואו נאחד את בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי. וגם את המאה ה-20 ואת 1980 - הרי האחד מכיל את השני. אני לא חושב שאיחודים כאלה "יקלו על הקורא" לדבריך, וכנ"ל האיחוד שאתה מציע... הדוגמאות שנתתי הן מוגזמות, אבל לא מתוך כוונה לפגוע או להתריס, חלילה. טוסברהינדי (שיחה) 17:50, 20 בספטמבר 2008 (IDT)

ההבדל החשוב הוא שיהדות זה ערך ארוך, ואילו הערך על התמונה, מלבד הרקע ההיסטורי, שכבר כלול בערך הזה, מכיל 5 שורות. דניאל צבי • שיחה 14:23, כ"ג באלול ה'תשס"ח (23.09.08)

לשיטתך, הערך הייז (הילינגדון), שכולל 5 שורות, צריך להיות מאוחד לתוך הערך הילינגדון (רובע)? טוסברהינדי (שיחה) 14:28, 23 בספטמבר 2008 (IDT)

כן ולא. את הערך ההוא אפשר להרחיב עוד (אני מניח) ואז לא תהיה שאלה לגבי הפרדת הערכים, אבל במצבו הנוכחי, בהחלט ייתכן שעדיף לאחד. דניאל צבי • שיחה 15:23, כ"ג באלול ה'תשס"ח (23.09.08)

אז איתרנו את נקודת אי ההסכמה בינינו. :-) טוסברהינדי (שיחה) 15:31, 23 בספטמבר 2008 (IDT)

ערכתי את הערך תמונת פגישת הרצל עם קיסר גרמניה, וסילקתי ממנו מידע מיותר שהיה בו (הסברתי זאת בשיחה:תמונת פגישת הרצל עם קיסר גרמניה#הסרת מידע מיותר. כעת ניתן לבחון מחדש: האם ראוי להשאיר את הערך הקצר (פסקה ושלוש תמונות) כערך עצמאי, או לאחדו לערך שלפנינו. דוד שי - שיחה 20:47, 23 בספטמבר 2008 (IDT)

חיפה

אנא הודיעני מתי אוכל להוסיף מידע על תחילת מסעו בחיפה (או שאתה תעשה זאת). תמונה כבר יש (תמונה:Landing of Emp-eror- at Haifa 1898..jpg). Yaronv - שיחה 15:57, 12 בספטמבר 2008 (IDT)

אתה מוזמן. ‏Harel‏ • שיחה 16:03, 12 בספטמבר 2008 (IDT)

רק רציתי להגיד

שהדרך בה הערך הזה נבנה נפלאה בעיני. Ranbar - שיחה 08:43, 14 בספטמבר 2008 (IDT)

סתם מעניין אותי לדעת. מאיזו בחינה? הציטוטים? ריבוי הכותבים (יחסית)? מספר הקוראים? Yaronv - שיחה 19:33, 14 בספטמבר 2008 (IDT)

ריבוי הכותבים ורמת שיתוף הפעולה. Ranbar - שיחה 20:12, 14 בספטמבר 2008 (IDT)

אחרית דבר

האם יש צורך להוסיף פרק על תוצאות הביקור? היהודים כמעט ונאדה. הטמפלרים - זריקת עידוד עצומה. התפתחות התיירות והתחבורה - כמעט מה שקורה לערים כיום לאחר אולימפיאדה. Yaronv - שיחה 15:48, 20 בספטמבר 2008 (IDT)

יש מקום לעוד תמונה ?

מעבר התהלוכה ברחוב הנביאים (אז נודע כ"רחוב הקונסולים"), 29 באוקטובר 1898. מימין - בית תבור, מאחוריו - מנזר סן ז'וזף

‏ΔΜΫ • שנה טובה וגמר חתימה טובה • שיחה • 11:30, 06/10/2008 ז' בתשרי ה'תשס"ט

הערות קטנות

• הפרק "לפני המסע" מסתיים בפיסקה: "בדרכו לארץ ישראל ביקר הקיסר אצל "הסולטן האדום" עבדול חמיד השני (שכונה כך בשל הטבח בארמנים בקונסטנטינופול), במטרה לבסס את היחסים שבין שתי המדינות. העתונות הצרפתית סברה שווילהלם מבקש לפגוע במסורת החסות הצרפתית על מוסדות הדת הקתוליים בארץ הקודש ועל המאמינים הקתולים בה, בני כל הלאומים." - לא ברור מה הקשר בין הביקור אצל הסולטן לבין הביקורת של הצרפתים.

*הגיע זמן להכחיל את מלון קאמינץ, מישהו מתנדב?

• בפרק "ההכנות בארץ ישראל - ירושלים" מוזכרת פעמיים ה"רשות" פעם בהקשר של חלוקת כנסות לתושבים ופעם בהקשר לכלבים עזובים. בפעם השנייה היא מופיעה עם מרכאות. לא ברור באיזו "רשות" מדובר, האם הוקמה רשות מיוחדת לקראת בואו של הקיסר או האם זאת עריית ירושלים?

  טופל. Ranbar - שיחה 10:53, 4 במאי 2010 (IDT)

• התמונות החרוכות בחלקם - לא עדיף לגזור החוצה את החלקים החרוכים?
• בפרק "מהלך הביקור" - למה לא מוזכר תאריך הנחיתה בחיפה אבל כן מוזכר תאריך ההגעה ליפו?
• באותו פרק בחלק "ירושלים" קודם מוזכר ש"ביקורו של הקיסר בירושלים נמשך שבוע ימים ויועד במיוחד לחנוכת שתי כנסיות גרמניות חשובות, כנסיית הגואל הפרוטסטנטית וכנסיית הדורמיציון הגרמנית-קתולית. הביקורים נערכו בצניעות יחסית, מצידו של הקיסר, ללא פמליה גדולה ושומרי ראש אלא על גבי סוס או עגלה קלה ופתוחה, בגלוי." אח"כ כתוב על הגעתו של הקיסר ליפו ומשם תאור עלייתו לירושלים. סדר עניינים זה מאוד מבלבל - את משפטי הפתיחה שציטטי צריך להעביר להמשך הפרק.

  לדעתי טופל כבר, לא מצאתי בעייתיות בקטע זה. Ranbar - שיחה 10:53, 4 במאי 2010 (IDT)

• בנוסף אני לא מבין מה היה כל-כך צנוע יחסית בביקור הקיסר - שעל מנת לשכן את הפמלייה שלו היה צריך להקים עיר אוהלים שלמה!

  לא הביקור אלא הביקורים השונים במהלכו. כאמור, צניעות יחסית לאדם במעמדו, בעוד שאנשים פחותי דרגה נעו בפאר רב יותר. Ranbar - שיחה 10:53, 4 במאי 2010 (IDT)

• בסוף הפרק בתאור פגישת הרצל והקיסר מצוין ש "ו"חמש או שש רגעים" תשובה סתמית של הקיסר שהרצל מציין ש "איך מילא את חמשת או ששת הרגעים של תשובתו לא אזכור עוד" - אני לא מצליח להבין את המשפט הזה.

  טופל. Ranbar - שיחה 10:53, 4 במאי 2010 (IDT)

• חסר פרק אחרית דבר, הקושר את ההתקרבות הקיסר לטורקיה עם החלטתה של טורקיה להצטרף למלחמת העולם הראשונה לצידה של גרמניה, לציין את חשיבות תמונת פגישתו של הרצל והקיסר כמיתוס ציוני, את כך שאלנבי בחר להיכנס לירושלים באופן רגלי כקונטרסט לאופן כניסתו של הקייזר וכדאי לשלב בערך כמה מילים על מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית‏‏ שהוקמה בעקבות הביקור ואשר תמונותיה מעטרות את הערך. צריך לשאול גם מומחים אם היו לביקור הקייזר השפעות והשלכות נוספות שלא ציינתי כאן. טוקיוני 00:37, 3 באפריל 2010 (IDT)

קייזר או קיסר? (חלק ב')

הערך על המסע לא יכול להקרא "מסע הקייזר...", אם הערך על הנוסע נקרא "וילהלם השני, קיסר גרמניה".
או או.
ועדיף לפי ויקי העברית ולא ויקי הגרמנית. אם אין התנגדות, אני מחזיר את שם הערך ששונה שוב היום לגירסתו העברית. חג שמח ‏ΔΜΫ‏ • שיחה • 19:37‏, 04/04/2010 • כ"א בניסן ה'תש"ע

אני חושבת שאתה צודק Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 20:00, 4 באפריל 2010 (IDT)

ומה עם מסע וילהלם השני לארץ ישראל? דניאל ב. 20:01, 4 באפריל 2010 (IDT)

דמי צודק וההצעה של דניאל נראית לי אף יותר. טוקיוני 20:46, 4 באפריל 2010 (IDT)

הצעתו של דניאל מקובלת עלי. ‏ΔΜΫ‏ • שיחה • 02:43‏, 05/04/2010 • כ"א בניסן ה'תש"ע

אז נא ביצוע Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 07:23, 5 באפריל 2010 (IDT)

בוצע ‏ΔΜΫ‏ • שיחה • 07:47‏, 05/04/2010 • כ"א בניסן ה'תש"ע

וברוך שפטרנו מהקייזר שעשה לי אסוציאציות לא נעימות Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 07:51, 5 באפריל 2010 (IDT)

מרשימת ההמתנה למומלצים

― הועבר מהדף ויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים/רשימת המתנה

ערך חביב ונחמד מאוד שהותחל על Harel והורחב על ידי דיוויזיית הירושלמופילים שלנו. אמנם קצת חסר על התמונה הידועה עם הרצל, אך זאת ניתן לפתור באמצעות איחוד הערך עליה למקום המתאים. קוריצה • שיחה • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:02, 8 במרץ 2010 (IST)

משהו עיצובי קטן: אני לא אוהב ערכים ללא תמונה בפסקת המבוא, זה גורם לי להרגיש כאילו הערך חסר או ריק • עודד (Damzow) • שיחה • I WANT YOU • ‏ 10:16, 31 במרץ 2010 (IDT)

טופל. קרטושקלעך • סיר הבישול • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 10:29, 31 במרץ 2010 (IDT)

ערך מומלץ ביותר (איך הוא לא מומלץ עדיין?)! אבל יש כמה דברים קטנים שלא קוהרנטים בערך, או לפחות אני לא הצלחתי להבין מהקריאה, אשר הערתי עליהם בדף השיחה של הערך. רצוי גם שאיזשהוא ויקיגמד חרוץ יעשה 'ויש' נוסף על הערך. טוקיוני 00:43, 3 באפריל 2010 (IDT)

סוף העברה • עודד (Damzow) • שיחה • I WANT YOU • ‏ 08:48, 5 באפריל 2010 (IDT)

מה פירוש "וכן לעודד את המתיישבים הנוצרים והיהודים בארץ ישראל, מבלי לפעול למענם בצורה פוליטית גרידא."? מה עוד יכול לעשות קיסר חוץ מפעילות פוליטית? להתפלל לשלומם? Dangling Reference - שיחה 15:50, 5 באפריל 2010 (IDT)

הכוונה היא לעודד/לחזק אותם בביקורו, מבלי להתערב למענם ישירות אצל העות'מאנים. ‏Harel‏ • שיחה 16:16, 5 באפריל 2010 (IDT)

תיקנתי בהתאם. Dangling Reference - שיחה 20:05, 5 באפריל 2010 (IDT)

דרך המרכבות

בקשר ל"דרך מרכבות מיפו לירושלים", הדרך החדשה שנסללה היתה מחיפה ליפו; מיפו לירושלים כבר הייתה קימת דרך. עניין ההתפתחות הטכנולוגית מוצג באופן מוגזם. הטלגרף והרכבת כבר היו ידועים בא"י באותה תקופה. Dangling Reference - שיחה 14:09, 11 באפריל 2010 (IDT)

תתקן. טוקיוני 14:31, 11 באפריל 2010 (IDT)

העברה מרשימת המתנה

העברה סופית ואחרונה מרשימת ההמתנה. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 10:43, 4 במאי 2010 (IDT)

הועבר מרשימת ההמתנה • עודד (Damzow) • שיחה • I WANT YOU • ‏ 08:47, 5 באפריל 2010 (IDT)

הוחזר לרשימת ההמתנה לשם המשך עבודה • עודד (Damzow) • שיחה • I WANT YOU • ‏ 06:56, 8 באפריל 2010 (IDT)

ערך חביב ונחמד מאוד שהותחל על Harel והורחב על ידי דיוויזיית הירושלמופילים שלנו. אמנם קצת חסר על התמונה הידועה עם הרצל, אך זאת ניתן לפתור באמצעות איחוד הערך עליה למקום המתאים. קוריצה • שיחה • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:02, 8 במרץ 2010 (IST)

נגד עד להרחבת חלק הביקור שלו גם בחיפה, נושא זה מכוסה יחסית מעט (אולי בגלל שהורחב ע"י הירושלמופילים ) Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 08:51, 5 באפריל 2010 (IDT)

יש במוזיאון העירוני של חיפה, בקצה המושבה הגרמנית, בקומה השנייה, בחדר הראשון, כמה תמונות של קבלת הפנים לקיסר בחיפה ושל ירידתו למזח. כמדומני שחלקן אולי מאוסף האמריקן קולוני. חנה - לטיפולך, אנשי המוזיאון מחכים לך :) ‏Harel‏ • שיחה 09:28, 5 באפריל 2010 (IDT)

אני אפנה למוזיאון, אבל ערך מורכב גם מטקסט. אז בבקשה נא לרחיב את סיפור ביקורו בחיפה. יש גם מצבה ברחוב יפה נוף לכבוד ביקורו. אני אוסיפה לערך. התמונה קיימת בוויקישיתוף Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 12:21, 5 באפריל 2010 (IDT)

אני (חושב שאני) כתבתי את שני פרקי חיפה בערך. האמת אין יותר מדי מה להוסיף. בנו לו מזח ע"י שומאכר, הוא עלה להר, התרשם. היו קצת זיקוקים ואז תושב המושבה סוס לקח אותו במרכבתו לדרך. אין ספק שלב (סיפור) המסע היה בי-ם. אולי רק אוסיף את המקור בחבצלת לגבי תיקצוב בניית המזח. Shannen - שיחה 16:55, 5 באפריל 2010 (IDT)

בלי קשר להמלצה או אי המלצה, הקייזר ירום הודו לא היה קיסר. יש כאן עברות מוגזם ומיותר של תואר שצריך להיכתב כמו בשפת המקור. האחד והיחיד - שיחה 09:31, 5 באפריל 2010 (IDT)

עדיף עיברות על "גירמון". איך היית קורא לערך הקיסרות הגרמנית ? האם הקייזרות הגרמנית ? ‏ΔΜΫ‏ • שיחה • 09:34‏, 05/04/2010 • כ"א בניסן ה'תש"ע

התואר קיסר כשם עברי לקיסר גרמניה, ואף יותר מזה לקיסר אוסטריה, נהוג מזה זמן רב. והרי אף מעגנון קיבלנו את "הקיר"ה", הלא הוא הקיסר ירום הודו. ‏Harel‏ • שיחה 09:37, 5 באפריל 2010 (IDT)

הקיסרות הגרמנית, הקייזר וילהלם, הקייזר פרנץ-יוזף (ולא פרנץ יוסף). האם קיבלנו מעגנון את הקייזר ירום הודו או הקיסר ירום הודו?, האחד והיחיד - שיחה 09:39, 5 באפריל 2010 (IDT)

• מתלבט האם לא היו לביקור השלכות? הביקור לא היה רק עלייה דתית לרגל אלא היה גם בעל מטרות פוליטיות. כל הנושא המדיני לא מוזכר מספיק בערך. ואגב, אני בעד שימוש מוגבל במונח קייזר, אבל אך ורק בצמידות לשמו של הקייזר. כלומר ביקור הקיסר, הקיסרות הגרמנית ,הקייזר וילהלם השני. Israels - שיחה 11:55, 5 באפריל 2010 (IDT)

כמו שכתבתי הערך חייב להיות מומלץ אבל כדאי להחזיר אותו לרשימת ההמתנה כיוון שצריך לעשות עליו עוד קצת עבודה. לגבי ההערה של יישראלס, גם אני הערתי על כך בדף השיחה של הערך ואנסה לכתוב את הפיסקה בנידון. אני חושב שהשלכה העיקרית של הביקור היה חיזוק הקשרים בין גרמניה לאימפריה העות'מאנית שבסופו של דבר באו לידי ביטוי בהצטרפותה של טורקיה לצידה של גרמניה במלחמת העולם השנייה. לגבי ההערה של חנה - פירוט יותר גדול על הביקור בחיפה זה בהחלט דבר שאפשר להוסיף לערך על מנת לשפר אותו, אבל אני לא מסכים אם הקביעה שלך שזה דבר חובה שבלעדיו הערך לא יכול להיות מומלץ. טוקיוני 14:41, 5 באפריל 2010 (IDT)

יוניף קפצת קצת... מלחמת העולם הראשונה... על כל הפנים, האם להשיב את הערך להמתנה? • עודד (Damzow) • שיחה • I WANT YOU • ‏ 10:33, 6 באפריל 2010 (IDT)

להמתנה ולשיפור. ובאותה הזדמנות לסגור את נושא הקייזר/קיסר בגינס - שיחה 20:30, 7 באפריל 2010 (IDT)

החזרתי • עודד (Damzow) • שיחה • I WANT YOU • ‏ 06:57, 8 באפריל 2010 (IDT)

עברו 3 שבועות, האם נעשה המתבקש? האם ניתן להחזיר את הערך להצבעה? ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 19:54, 29 באפריל 2010 (IDT)

אם הבנתי נכון הנושא של קייזר/קיסר נסגר, והוספתי פיסקא על השפעות הביקור. חני טוענת שצריך להרחיב את החלק על הביקור בחיפה אבל אף אחד לא הרים את הכפפה, ואני אישית חושב שהרחבה כזאת תתרום לערך אבל הערך ראוי להיות מומלץ גם בלעדיה.

מה שכן, יש שורה של ניסוחים מוזרים בערך שהערתי עליהם בדף שיחה, כיוון שלא ידעתי איך לתקן אותם בעצמי. לצערי אף אחד מכותבי הערך לא תיקן. אם אף אחד לא ירים את הכפפה, אני פשוט אמחוק את כל הדברים הבעיתיים. נראה לי שאם אני לא מצליח לרדת לדעתם של כותבי הערך, אז גם הקורא הממוצא לא יצליח. טוקיוני 02:26, 30 באפריל 2010 (IDT)

טיפלתי והגבתי לך בפסקה. מציע לך לא למחוק שום דבר אם לא הבנת אלא לפנות לכותבים העיקריים בדפי שיחתם להבהרות או להפנותם לדף שיחה זה. Ranbar - שיחה 10:55, 4 במאי 2010 (IDT)

ברכות מאת הקהילה היהודית בירושלים

דף זה ניתן לי ע"י פרופ' אלכס כרמל שמצאו בארכיב מלכי הוהנצולרן שבגרמניה מיכל מירושלים - שיחה 13:30, 7 ביוני 2012 (IDT) ברכות מאת הקהילה היהודית בירושלים.מיכל מירושלים - שיחה 13:30, 7 ביוני 2012 (IDT)

שלום מיכל, הערתך אינה ברורה, האם את יכולה להרחיב? מה מקור המידע על הכסא שהוספת לערך? חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 13:42, 7 ביוני 2012 (IDT)

האינפורמציה על הכסא הופיעה בדף שפרסם מוזיאון ישראל לרגל תערוכה שנערכה בירושלים ב"בית טיכו". אם זכרוני אינו מטעה אותי בין הפריטים שהוצגו שם היה גם הכסא. בבירור אני זוכרת את ארון הזכוכית ובו אלבום שעליו נכתב כי ניתן ע"י סב סבתי,עזריאל זעליג הויזדורף, לקיסר. שיתפו בסרטון וידאו (שהוצג שם) את נינו של הקייסר, שהוסיף אינפורמציה משלומיכל מירושלים - שיחה 16:27, 7 ביוני 2012 (IDT)

או קי. ולמה התכוונת כשכתבת למעלה לגבי הדף שקבלת מאלכס כרמל "ברכות מאת הקהילה היהודית בירושלים" האם ניסית ליצור קישור לדף הנמצא באינטרנט? אם כן, אז עליך להכניס כתובת אינטרנט. אם הקובץ נמצא על גבי המחשב שלך, אין לנו אפשרות לראותו. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 17:21, 7 ביוני 2012 (IDT)

אלה צעדיי הראשונים בהעברה לויקיפדיה. עז רצוני להעביר את הדף עם ברכות קבלת הפנים לקייזר. אלמד את הנושא

ואיוועץ בדבר עם מי שיכול לעזור לי. בינתיים הדף עם הכותרת שנתתי לו נמצא אצלי במחשב בלבד מיכל מירושלים - שיחה 20:08, 7 ביוני 2012 (IDT)

העליתי את דף הברכות שנמסר לי ע"י פרופ' אלכס כרמל בשם "ברכות מאת הקהילה היהודית בירושלים" לרגל מסעו של הקייזר ורעייתו. אנא בטובכם העבירוהו למקומו בערך הנוכחי. מיכל מירושלים - שיחה 17:59, 15 ביוני 2012 (IDT)

הוספתי. דוד שי - שיחה 19:27, 15 ביוני 2012 (IDT)

תערוכה במוזיאון מגדל דוד בירושלים בשם "הקיסר מגיע לירושלים"

מומלץ להיכנס לאתר www.towerofdavid.org.il ולחזות בחמרים שנאספו לכבוד התערוכה המרשימה , וכן ההרצאות המעניינות המלוות את התערוכה מיכל מירושלים - שיחה 19:56, 6 בנובמבר 2012 (IST)

במחי יד נמחקו הדברים שכתבתי בדבר הכנות היהודים לבואו של הקיסר, שנכתבו בידי עזריאל זליג הויזדורף. כתבתי גם שהדפים מצויים בידי. אפשר היה בטרם המחיקה לבקש להציגם . כיוון שהיד כל כך קלה וזריזה לגבי המחיקה כנראה שאציגם רק בתערוכה שמתקיימת במגדל דוד. יכולת לפחות לחכות עם המחיקה ולבקש לקבל את הדפים שבידי הכתובים בשפה הגרמנית שהיתה נהוגה לפני 150 שנה א"א "לזייף". ושאלה נוספת - מדוע לא מחקת את דף הברכות של היהודים שנמצא בערך?! שגם אותם אני מסרתי מיכל מירושלים - שיחה 23:13, 11 בנובמבר 2012 (IST)

אני מצטרף לטרוניתה של מיכל. הכתוב היה צריך מעט ויקיזציה. Shannen - שיחה 08:15, 12 בנובמבר 2012 (IST)

לדעתי היתה דרושה הרבה ויקיזציה, וטוב שהתוכן הוסר. באותה מידה שהיד קלה על הסרת הדברים, היד היתה קלה על הוספתם מלכתחילה, בלי מינימום של הקשר או ניסוח שמתאים לערך.

בכל מקרה - אין קל מלהשיבו - תעשו את הויקיזציה הנדרשת ותחזירו אותו כך שישתלב בצורה סבירה בערך. יוסאריאן • שיחה 10:33, 12 בנובמבר 2012 (IST)

יש מקום למידע בערך, אבל לא בדרך בה הוא הוכנס. מיכל, כשמוסיפים מידע לערך, חשוב לשים לב כיצד הוא משתלב בערך כולו, ומהו המקום המתאים להכניסו לערך. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 10:39, 12 בנובמבר 2012 (IST)

קיבלתי את הערותיכם בהבנה, לגבי ההערות אין לי כל טרוניות, אלא להיפך. לגבי "זריזות" המחיקה היה טעם לפגם (דקה אחרי). למען כל "כותבי העתים" של היישוב הישן בירושלים והבנת החיים הלא קלים שהם עברו (ביחסים שבינם לבין השלטון ובתוכם עצמם) יש ערך רב לאינפורמציה שאפשר היה לדלות מתוך החומר שהעברתי (בהנחה שאכן סומכים על כך שהדפים אצלי - ואכן אני מתכוננת להעבירם לגורם נוסף).מיכל מירושלים - שיחה 09:25, 13 בנובמבר 2012 (IST)

מיכל, הכותבים בויקיפדיה הם אינם מכלול אחד - והערות שנמחקות לא נעלמות - עדיין אפשר לגשת אליהם באמצעות 'גרסאות קודמות'. מה שקרה זה שמנטר אחד ראה שהתוספת שהכנסת עשתה בלאגן בערך - שיבשה את מבנה הפרקים וכו', ובמקום לתקן את הסוגיות הללו, כנראה מקוצר זמן, הוא פשוט מחק הכל. אח"כ בא משתמש אחר, שלו היה זמן וסבלנות, ושילב את התוכן שהוספת בצורה מתאימה וראויה.

המשך כתיבה מהנה, טוקיוני 13:28, 13 בנובמבר 2012 (IST)

אכן היה באלאגן שאני עליתי עליו ומיד תיקנתי - וכל השאר הוא "היסטוריה" תודה על ההתייחסות המועילה מיכל מירושלים - שיחה 14:00, 13 בנובמבר 2012 (IST)

טעות בערך

"לרגל המסע שקלו אנשי השלטון העות'מאני לפתוח פתח רחב בחומת העיר של ירושלים, בשל ציפיותיהם לגידול בנפח התעבורה בעיר. על כך השיב הקיסר "יש למנוע זאת; אני מקווה שמעשה ברברי זה לא ייעשה". עם זאת, נפתח פתח בחומה סמוך לשער יפו, והכל סברו כי הדבר נעשה על פי בקשתו של הקיסר." זה לא נכון. הפתח בחומה מוקדם יותר. המהנדסים שבנו את החומות לא סגרו אותן. הסולטן הרג אותם בשל כך וקבריהם בכניסה לשער יפו.  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
מתניה סעיד - שיחה 14:35, 1 בדצמבר 2015 (IST)

ממש לא נכון.

א. ראה קברי המהנדסים בשער יפו

ב. ראה את דיווחו של דוד ילין: על התיקונים ההולכים ונעשים לקבלת פני קיסר אשכנז, אומר כבוד פחת עירנו להוסיף עתה שער חדש בחומת עירנו על יד שער יפו מימין, למען תהיה דרך ישרה ומיוחדה לעגלות לבוא אל תוך העיר, והרחוב הנהדרי אשר לפתח שער עירנו בביאה, יתרחב הרבה יותר, ולצורך זה יפרצו בחומת העיר פרץ, ואת החיל העתיק [החפיר] אשר בין הרחוב הזה ובין מגדל דוד ימלאו בעפר. וקמו הפעם דברי רבותנו ז"ל האומרים: "מלך פורץ לו גדר, לעשות לו דרך"... וקול שוט וקול אופן יישמע ברחובותנו בהשתקשק הרכב בעיר פנימה.

Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 15:02, 1 בדצמבר 2015 (IST)

פרק רקע בעייתי

לדעתי, פרק הרקע בערך המומלץ הזה הוא בעיתי. כתוב שהמשק הגרמני היה שרוי במשבר בגלל מעבר מכלכלה אגררית לכלכלה תעשייתית. לקביעה מרחיקת הלכת אין מקור כלשהו (היה ראוי להביא מקור ממחקר שמתמקד בתולדותיה של גרמניה במחצית השנייה של המאה ה-19). בהמשך כתוב שהתעשיינים דחקו את רגלי מעמד הביניים הישן - מי הם אנשי מעמד הביניים הישן בהקשר זה? כיצד דחקו אותם? כתוב רק שבעזרתם הונם הצליחו התעשיינים להגדיל את השפעתם הפוליטית. ראוי לזכור שמקורה של האימפריה הגרמנית בממלכת פרוסיה. ממלכת פרוסיה התחילה להתרחב באופן משמעותי במחצית השנייה של המאה ה-19 על ידי מיזוג מדינות גרמניות קטנות בתוכה. בתקופה זו, נוסד הפרלמנט הרציני הראשון בממלכה. לכן, לא ברור כיצד המידע שכתוב בפרק הרקע מתאר את המציאות שהייתה בגרמניה בתקופה זו.

כתוב גם שהמדינה הגרמנית לא הצליחה להתמודד בפערים בין השכבות השונות של האוכלוסיה. אני לא חושב שזה מדויק, בוודאי לא באופן הגורף שזה נכתב. כאן ראוי להזכיר את הרפורמות החברתיות של ביסמארק שפעל בתקופה זו (למשל פנסיה לעובדים). הסיבה לטיפוח השאיפות האימפריאליסטיות היא לא מדויקת גם כן - זאת התקופה האימפריאליסטית. זה מה שהיה מקובל באירופה בלי קשר למתחים שהיו קיימים או לא היו קיימים. מדינות אירופה שאפו להגדיל את נכסיהם מעבר לים. כמו כן, לגרמניה לא היו קולוניות במזרח התיכון והיא גם לא התכוונה להקים כאלה. לכן, בהקשר זה ראוי לצמצם את העניין האימפריאליסטי. מה שגרמניה ניסתה לעשות הוא השגת השפעה דיפלומטית. אין לזה כל קשר לאימפריאליזם.

בנוסף, חסר מידע על האימפריה העות'מנית שבשטחה נערך הביקור.

אני חושב שהפרק הזה דורש שכתוב. גילגמש • שיחה 11:06, 4 בפברואר 2017 (IST)

הסרה מהמומלצים

ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון

בפברואר 2017 כתבתי ביקורת מסודרת על פרק הרקע בערך הזה והסברתי מה השינויים שנדרשים בו לפי הבנתי (פרק 18 בדף שיחה זה). במשך שנה דבר לא נעשה כדי לתקן את הליקויים ולא נכתבה תשובה לביקורת שהעלאתי. בנוסף, לפרק הרקע שאת הבעיות שלו תיארתי לפני כן, יש בו כמה בעיות נוספות שאותן אפרט כאן:

לא כתוב בפרק המבוא הדבר החשוב ביותר והוא: למה החליט שליט האימפריה הגרמנית, שהוא אחד השליטים החזקים ביותר בעולם בתקופתו, לבקר בארץ ישראל. פרק המבוא נפתח במילים האלה: "מסעו של קיסר גרמניה וילהלם השני לארץ ישראל בחודשים אוקטובר-נובמבר 1898 היה נקודת ציון בולטת בתולדות ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ובתולדות הציונות." - זאת ראייה נורא צרה ולוקאלית לביקור. בהמשך הפרק כתוב אמנם "וילהלם השני ביקש לחזק את יציבותו של השלטון העות'מאני" אבל זאת תשובה חלקית בלבד לשאלה החשובה הזאת. האם אין דרך אחרת לחזק את יציבות השלטון העות'מאני? למשל לתת להם כסף או נשק או הסכמי סחר או דבר מה אחר? למה בכלל לחזק את השלטון העות'מאני? הדבר הזה לא כתוב בפרק המבוא לא בשום פרק אחר.

בנוסף לבעיות שתיארתי בביקורת הקודמת, אציין שפרק הרקע לא מתאר בהרחבה את הנסיבות שהובילו לביקור ולא מצליח לתת רקע טוב לאירוע הזה. גוף הערך מתרכז כמעט אך ורק ביהודי הישוב הישן ומזכיר בכמה שורות "עדות אחרות". אפשר להניח מקריאת הערך שהביקור של הקיסר הגרמני נועד בכלל ליישוב היהודי. עות'מאנים, שהם שליטיה של ארץ ישראל בתקופה זו לא מוזכרים כמעט בכלל. בנוסף, הערך לא משולב בתוך קונטקסט רחב יותר של יחסים בין גרמניה לטורקיה באותה תקופה.

פרק הסיכום (כאן בשם "השפעת הביקור") לא מצליח לסכם בצורה טובה את הנושא. לא רק שהוא לא מתאר את ההשפעה של הביקור על האימפריה הגרמנית או על האימפריה העות'מאנית הוא גם לא מצליח לענות כיצד הביקור חיזק, אם בכלל, את השלטון העות'מאני (אם זאת אכן הייתה מטרת הביקור). גרוע מכך, פרק הסיכום פותח נושא חדש לחלוטין והוא יחסיה של טורקיה עם מעצמות אירופאיות מובילות בתקופה. מקומו של המידע הזה בפרק הרקע עם הסבר מקיף על מעמדן של כל המדינות האלה ועל יחסיהן עם טורקיה. גילגמש • שיחה 19:42, 3 בינואר 2018 (IST)

אני נגד חזק הסרה מהמומלצים. הטענה של בנוסף לבעיות שתיארתי בביקורת הקודמת, אציין שפרק הרקע לא מתאר בהרחבה את הנסיבות שהובילו לביקור ולא מצליח לתת רקע טוב לאירוע הזה. היא לא נכונה. ערך מומלץ בוויקיפדיה לא צריך להיות טרחני. לשם כך יש את הקישוריות, ואפשר לקרוא דברים בערכים אחרים. אבל כפי שהמנגנון הזה עובד. הערך יעלה להסרה וימצאו עוד 3 מצביעים (מגוחך שמספיק 4 עורכים כדי להסיר ערך מומלץ). אני לא אהיה שם להתנגד כי הפסקתי לחלוטין להצביע שם בגלל תהליך שבעיניי הוא שגוי לחלוטין. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 04:52, 4 בינואר 2018 (IST)

לא כתבת למה את נגד הסרה מהמומלצים, פרט להדיפת הטענות נגד הערך בלי נימוק, בהמשך להתנגדותך הכללית להסרת ערכים מומלצים ישנים גם אם חסרים בהם מקורות ואת גם לא רוצה לקחת חלק בהצבעה. זאת ההתנגדות הכללית שלך ולכן אני לא מופתע. כן ארחיב בשביל אלה שכן מעוניינים להשתתף בהצבעה ולעיין בערך ובדיון.

בנוסף לדברים שכבר ציינתי אוסיף כעת את עניין המקורות שגם הוא דורש את הסרת הערך מרשימת הערכים המומלצים:

בפרק הקריאה הנוספת צוינו חמישה מקורות שונים. רובם מתייחסים לעמוד אחד או שניים מתוך הפרסום כולו. רק מקור יחיד מרחיב קצת מעבר (בערך 60 עמודים). יש הרחבה קטנה נוספת בפרק הקישורים החיצוניים, אך גם שם הקישור הוא למקורות שמזכירים את האירוע בחטף או שהם בעצמם קצרים מאוד. מצב הערות השוליים לא יותר טוב. מתוך 20 הערות שוליים 7 הן בסך הכל הסברים. רוב הערות השוליים האחרות לא מסתמכות על ספרות מחקרית. המקורות הדלים מדגישים את מה שכתבתי מקודם: הערך מתמקד בעיקר בנקודה היהודית הצרה במסעו של הקיסר הגרמני לא"י. ערך מומלץ אכן לא צריך להיות טרחני, אבל הוא כן צריך להציג תמונה מלאה. כשהערך עוסק בביקור הוא צריך לעסוק בביקור כולו ולא באירוע נקודתי בו. גילגמש • שיחה 09:53, 7 בינואר 2018 (IST)

אני נוטה להסכים עם גילגמש. המשפט בפתיח לגבי עידודם של המתיישבים היהודים נשמע לי מופרך. כאחד שכתב (אם אני זוכר נכון) את פיסקת חיפה הקטנה אני מסכים שהיא לא מקיפה את הנושא. היקף הסיפור היהודי (אולי בשל ריבוי מקורות בעברית לעומת חוסר מקורות בשפות אחרות) הוא מעט מוגזם. Shannen - שיחה 10:08, 7 בינואר 2018 (IST)

יאניסארים תורכים?

Liadmalone, למה הכוונה? האם ליניצ'רים (יש לשם הפניה מיאנסארים ומיניסרים)? כי אלו הושמדו כמה עשרות שנים קודם לכן, לפי הערך. ביקורת - שיחה 21:30, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

ביקורת, אני לא יודע למה הכוונה. סיכוי טוב שאכן מדובר על יניצ'רים, מאחר וכבר מצאתי אצל עמוס אילון בחירות שנראות מאונגלזות לתעתיקים. מצד שני, בערך יניצ'רים כתוב שהיו חיל רגלים, בזמן שכאן מדובר על גדוד ש"חלף בדהרה מהירה", כלומר, להבנתי, מדובר בפרשים. Liad Malone - שיחה 00:39, 12 בספטמבר 2018 (IDT)

תראה את היניצ'רים בתמונה שבראש הערך... ביקורת - שיחה 04:11, 12 בספטמבר 2018 (IDT)

מפחידים. החלפתי ל"גדוד משמר", כדי ללכת על בטוח. Liad Malone - שיחה 10:53, 12 בספטמבר 2018 (IDT)

רעיון. ביקורת - שיחה 13:32, 12 בספטמבר 2018 (IDT)

אלבום שניתן לקיסר

בהערה 8 נאמר כך: בתערוכה מטעם מוזיאון ישראל שהתקיימה בבית טיכו 100 שנה לאחר הביקור הוצג גם אלבום שעליו נכתב כי התקבל כמתנה מעזריאל זליג הויזדורף וכנראה הועבר עם שאר הפריטים שהוצגו בתערוכה להוספיס האוסטרי. ביררתי בהוספיס האוסטרי וגם בבית הספר והאכסניה סנט פאולוס שמול שער שכם, גם לא במוזיאון ישראל ובשלוחת המוזיאון בבית טיכו. איש אינו יודע במה מדובר. האם אפשר לסייע לי למקד את החיפושים?

עם זאת, נפתח פתח בחומה סמוך לשער יפו

אגדה אורבאנית שמזינה את עצמה! שום פתח לא נפתח וכל מי שמגיע לשער יפו יראה שלא חסר ולו חלק קטן כלשהו בחומה! מה שכן קרה הוא כדלקמן: סביב מצודת מגדל דוד היה חפיר, שחלקו עדיין נמצא גם היום בחלק הפונה פנימה וחלקו מסומן באבן ע"ג המדרכה והדרך. הסימון באבן נעשה ע"י עיריית ירושלים בזמן ריצוף כל רחבת הכניסה בהתאם לקו החפיר ההיסטורי שהיה במקום. חפיר זה התמלא במהלך השנים בזבל ובחפצים שונים שנזרקו לתוכו ולכן, לקראת ביקור הקיסר, הוחלט לנקות ולמלא אותו וכך לאפשר דרך רחבה יותר לתוך העיר העתיקה שגם איפשרה מעבר של סוסים וכרכרות (ר' את גנרל אלנבי שירד בדיוק שם מסוסו). שער יפו עצמו היה קטן וזוויתי מדיי כדי לאפשר לכמות כזו של רוכבים שנכנסים לעיר שבתוך החומות. Urieladiv - שיחה 21:06, 2 בפברואר 2024 (IST)