שיחת ויקיפדיה:ערכים מומלצים/קריטריונים לקביעת ערך מומלץ

תגובה אחרונה: לפני שנתיים מאת אלון סול בנושא טריוויה

קריטריון לתמונות המופיעות בערך עריכה

אני מציע להוסיך קריטריון שהתמונות (תרשימים, איורים, מפות וכו') המופיעות בערך מומלץ יהיו בעברית. אחרי הכל, זו ויקיפדיה עברית. • רוליג - שיחה 16:52, 20 באוקטובר 2009 (IST)תגובה

מסכים, ונראה לי שכל הסדנה לגרפיקה תסכים איתך. יש לנו סדנה פעילה שמתרגמת תמונות כשגרת יום-יום, והדרישה לתמונות בעברית זאת דרישה שנגזרת מתוך "קריא " ו"פונה לציבור הקוראים", אבל לא משתמעת מהן במפורש. Setreset - שיחה 14:51, 30 במרץ 2010 (IDT)תגובה
אין לי התנגדות כמובן, אך צריך לקבוע בנהלי העבודה של הסדנה שלערכים ברשימת ההמתנה תינתן עדיפות. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:33, 11 באפריל 2010 (IDT)תגובה
אני לא מסכימה שקריטריון זה יהיה תנאי. יש לשאוף לכך. אבל לא תנאי סף. יש תקופות שהסדנה לא כל כך פעילה. שהמצביעים יקחו קריטריון זה בחשבון בעת הצבעתם Hanay שיחה המזרח הקרוב קרוב מתמיד 21:39, 11 באפריל 2010 (IDT)תגובה

סיום הדיון עריכה

בשלב זה אנו מסיימים את הדיון. בימים הקרובים אעלה לדף זה את הנקודות העיקריות מדף זה להצבעה. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 21:25, 11 באפריל 2010 (IDT)תגובה

ואת ההערה הכי חשובה לא הערתי, אבל אעיר אותה בכל אופן. היא גם לא קשורה לקריטריונים במאה אחוז, ובכל אופן: התקופה החשוכה והגרועה ביותר בדברי ימי המומלצים היא "תקופת הכדורגל" בה היה 'מחנה' שניסה לדחוף בכל כוחו ערכי כדורגל, ו'מחנה' שניסה להותיר אותם מחוץ למומלצים. נעשו שם דברים שלא ייעשו. כל צד 'סימן' את יריביו לפי שיטת 'מי שאינו מאיתנו הוא עם צרינו', וההצבעה, הן על ערכי הכדורגל והן על ערכים אחרים שאינם קשורים נעשתה לפי הסיווג הכיתתי הזה. כמות הרעש והצלצולים שעלתה מהמומלצים הייתה אדירה, במיוחד באופן יחסי לכך שזו הייתה 'שמורת טבע' נקייה יחסית מפוליטיקה ויקיפדית לפני כן. היו העלבות, ודיונים מכוערים. קריטריון ה"קישוריות" לפיו יש להשתדל שיהיו כמה שיותר קישורים הפך פלסתר, כאשר כל צד משתדל ליצור במהלך הדיון כמה שיותר קישורים אדומים לערך של יריביו, ולהסיר (לא בכתיבה, חלילה, אלא בהסרת הסוגריים המרובעות) כמה שיותר קישורים אדומים מהערך שלו. כך גם קריטריונים אחרים. המסקנה - הקריטריונים הם אך מסגרת. הם ניתנים לפרשנות רחבה, ולעיתים לשימוש לרעה המעוות את הדבר האמיתי שנעשה פה - מנגנון אובייקטיבי של הערכת עמיתים, בו כל ביקורת מתקבלת כביקורת בונה, ומשתדלים לתקנה, והרצון האמיתי הוא לשבח את הערכים ולהבטיח רק שאלו הטובים יומלצו. כל קשר בין מה שהיה בתקופה ההיא לבין ערכים מומלצים הוא מקרי בהחלט. מה המסקנה? אני דורש מכל מי שמשתתף בדיון המלצה שיידע כי בדיון הוא מותיר מאחוריו את החונטות והמחנות, את הפוליטיקה הקטנונית, את הקידום העצמי והאגו, ומתייחס אך ורק לשיפור הערך העומד לבחינה ומתן ההערכה הראויה. בדרך כלל עמדו הוויקיפדים בתנאי זה לפני התקריות המכוערות ולאחריהן. אני מציע שאמירה מסוג זה תיכנס לקריטריונים - "הדיון בערכים המומלצים צריך להיות דיון תם לב, לאחר קריאה של הערך, ללא קשר לזהותם של כותבי הערך, מתוך רצון אחד, להביא להערכה ראויה של ערכי הוויקיפדיה ולהמלצה אך על ערכים הראויים לכך". הדבר יביא לכך שהערות כגון "אני גאה להיות עם מקדמי ה-X", או "אני מצביע לצד המשתמש - Y", או "לערכים של Z אין מקום בוויקיפדיה" לא תחשבנה כנימוקי הצבעה ראויים. הצבעה שמסתמכת על הצהרות מסוג זה תיפסל, והמצביע באופן זה יאבד את זכותו להצביע על אותו הערך. חשוב מאוד גם שהמצביע יתחייב לכך שהצביע רק לאחר שקרא את הערך במלואו. יש כאלו שמספיקה להם זהותו של החתום על הצעת הערך להיות למומלץ או זהותו של כותב הערך העיקרי. גם זו גישה פסולה. נכון, זה גועל נפש, וזה מגעיל להתעסק עם הדברים האלה, אבל אנחנו חייבים לשים את הכל בגלוי על השולחן כדי שהתופעות ההן לא תחזורנה. אלמוג 22:07, 11 באפריל 2010 (IDT)תגובה
בשביל מה לפסול נימוקים? כל שתגרום הוא שיצביעו את אותן הצבעות, מינוס ההצהרה הפומבית על הנימוק. האם בכך הרווחנו משהו? לפחות אם נימוק שכזה גלוי לכל כולם יודעים במה אמורים דברים, ולהבא יוכלו להתייחס למשתמש בהתאם. זהר דרוקמן - Talk to me Goose!22:17, 11 באפריל 2010 (IDT)תגובה
יש בזה עניין הצהרתי. כאשר הדברים נעשו בגלוי וללא בושה, הצהרה גררה הצהרה, והייתה הסלמה והדיון החריף, כאשר כל מצביע נוסף התייחס לא לערך, חלילה (ומי באמת יכול לקרוא ערך של 250KB על קבוצת כדורגל...) אלא למה שאמרו המצביעים שלפניו. אם ההצהרות המיליטנטיות ייעלמו, ייתכן שהמצביע הבא אולי... יבחון את הערך לגופו לאחר שקרא אותו. זה בדיוק העניין של "להשתין מהמקפצה". אם אתה מבין שמשהו הוא אסור, ושיש להתבייש בו, אולי באמת לא תעשה אותו. אלמוג 22:20, 11 באפריל 2010 (IDT)תגובה
לשמחתי, לא הייתי כאן בתקופה המתוארת בדבריו של אלמוג. אני מבטיח שכשם שכל הדברים שהועלו בדיון שאורכב, יקבלו התייחסות כך גם דבריו הנוכחיים של אלמוג שיש בהם הרבה מן האמת. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 22:26, 11 באפריל 2010 (IDT)תגובה
כתבתי לפני התנגשות עריכה: זה לא שאני לא מסכים איתך שצריך למגר את הדברים האלו, זה פשוט שאני לא מסכים לדרך. תאסור דיונים שכאלה כאן והם יפרצו במקום אחר. אתה רוצה לטפל בשורש הבעיה? בוא נחסום אותם על הפרת כללי ההתנהגות. כמובן בדרך נצטרך לחסום עוד כמה שמפרים את כללי ההתנהגות עוד יותר, אבל גם זה לטובה. אולי סוף כל סוף אחסם. זהר דרוקמן - Talk to me Goose!22:28, 11 באפריל 2010 (IDT)תגובה

קריטריון תמונות/טקסט עריכה

שלום לכולם, לדעתי צריך לחשוב פעמיים לפני שערך המכיל תמונות קשות (של גופות למשל) יקבל מעמד של ערך מומלץ. יש הבדל בין ערך שמגיעים אליו כי מחפשים מידע אודותיו לעומת ערך מומלץ שלפעמים אפשר (וזו הכוונה בערך מומלץ - ) להגיע אליו במקרה. ערכים המכילים תמונות קשות או תיאורים קשים של אלימות כדוגמת מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט יש בעייתיות לשים אותם כלינק הראשון שכל ילד רואה כשהוא נכנס לויקיפדיה. גם אם בטלויזיה העין מתרגלת לזוועות, אין זה אומר שויקיפדיה צריכה לנהוג כך. מה דעתכם?

ערך מובן עריכה

כתוב ש"הערך צריך להיות מובן להדיוטות" עד איזה רמה מדובר? ניקח נניח ערך שעוסק במושג שחמטי, שמי שלא יודע לשחק לא יבין דבר וחצי דבר, אך מי שיודע ברמה בסיסית יבין את כולו. האם ערך כזה יוכל להיות מומלץ?

סוגי ערכים עריכה

אני מתנגד לעמדה כי כל נושא ראוי להיכלל כערך מומלץ. ערך מומלץ צריך להיות שילוב של שני דברים: כתיבה טובה (צורה) + נושא בעל חשיבות (תוכן). כיום הקריטריונים מתייחסים רק לצורה, ולא מתייחסים כלל לתוכן, וכך נוצר מצב אבסורד, שערכים על נושאים שוליים הם "מומלצים". דיון על כך נמצא כאן. קולנואני - שיחה 19:35, 28 ביוני 2011 (IDT)תגובה

קריטריונים לקביעת ערך אודות סרט קולנוע כערך מומלץ עריכה

לדעתי, בנוסף לקריטריונים הקיימים, יש להוסיף קריטריון נוסף לקביעת ערך אודות סרט קולנוע כערך מומלץ. הקריטריון הוא: הסרט עצמו הינו בעל חשיבות. הקביעה באם סרט הינו בעל חשיבות או לא תישמר לשיקול הדעת של המצביעים בעד/נגד הפיכתו של הערך למומלץ, אולם באופן כללי יותר - הכוונה היא לסרטים המהווים נקוודת ציון דרך משמעותית בקולנוע (בקריירה של יוצריו/המשתתפים בו, בהיסטוריה של הקולנוע, בהתפתחות הז'אנר וכד'), סרטים בעלי השפעה, חדשניים, פורצי דרך, סרטים שזכו בפרסים בעלי משמעות/חשיבות (כגון פרס האוסקר, פרס אופיר) וכד'. קולנואני - שיחה 23:13, 29 ביוני 2011 (IDT)תגובה

שוב,   נגד. אין בקריטריון הזה דבר. אם הוא לא חשוב, הוא לא היה כאן. המושג מעורפל מדי וכל ניסיון להגדיר אותו נועד לכישלון. וגם לא צריך קריטריונים לפי נושאים. זה בלי לדבר על כך שאני חושב שכל ערך הראוי להיכלל בוויקיפדיה, ראוי להיות מומלץ אם הערך מקיף דיו, כתוב היטב וכו'. וקולנואני, הרי הרגע דנו בזה, נשפך על כך הרבה מלל, למה לפתוח דיון חדש? לא עדיף לוותר על העניין, בהינתן שאתה בדעת יחיד כמעט? תומר - שיחה 23:20, 29 ביוני 2011 (IDT)תגובה
פתחתי דיון חדש, בהתאם להצעתו של קיפודנחש, וכי אני סבור שכך יש לנהוג. בינתיים לא שוכנעתי אחרת. קולנואני - שיחה 23:39, 29 ביוני 2011 (IDT)תגובה
ואני   בעד, כמובן. קולנואני - שיחה 00:29, 30 ביוני 2011 (IDT)תגובה

עדכון קריטריונים לערכים מומלצים - העברה מהמזנון עריכה

לחברי הקהילה שלום, לפי תוכנית העבודה שהצגנו עם כניסתנו לתפקיד אחראי פינת המומלצים, ברצוננו להציג בפניכם את מחשבותינו על עדכון הקריטריונים לכתיבת ערכים מומלצים. עדכון זה נחוץ לאור השינויים בנורמות ובקריטריונים שעולים בדיוני ההצבעה בשנים האחרונות. כדי לגבש הצעה זו התייעצנו עם ערן. נשמח לקבל את אישורכם לעדכון זה ואת מחשבותיכם באופן כללי על הקריטריונים (הצעות לייעול, הקלה, החמרה וכיוב').

מבוא עריכה

קריטריונים אלה נועדו להנחות את הוויקיפדים בדיוניהם על הערכים המומלצים שלנו. ערכים מומלצים מוצגים בעמוד הראשי ומציגים את מיטב העבודה בוויקיפדיה, לכן חשוב להקפיד באופן מיוחד עם ערכים אלה. קריטריונים אלה נועדו לאפשר לוויקיפדים לבחון את הערכים על פי כללים אחידים פחות או יותר כדי להבטיח רמה נאותה של עבודה ויקיפדית.

שלושת עמודי התווך של הערך המומלץ הם: טיב הכתיבה, איכות המקורות, ורמת הוויקיזציה.

מבחינת טיב הכתיבה עריכה

  • הערך צריך להיות נגיש לקורא - יש להקדים פרק רקע מפורט שיסייע לקורא להיכנס אל הנושא, פרק המבוא צריך לסקור בצורה טובה את מהות הערך.
  • לשון הערך צריכה להיות תקינה - יש להקפיד על קיום כללי הכתיבה כפי שהם מפורטים בויקיפדיה:לשון. יש להימנע מחמקמילים. אי אפשר להשאיר למשל משפט כמו "יש חוקרים האומרים ש..." מי הם החוקרים? איפה כתבו את דבריהם?
  • הערך צריך להיות מקצועי - על הערך לשמור על רמה גבוהה של אמינות ולהציע לקורא סקירה עניינית של כל הנושאים הרלוונטיים. ערך מומלץ הוא ערך שגם הקורא ההדיוט וגם המומחה לנושא יוכלו להתרשם שהוא סוקר את כל היקף הידע הקשור לנושא בצורה ברורה ומסודרת.
  • הערך צריך להיות נייטרלי - הקפידו בבקשה על הכללים שכתובים בויקיפדיה:נייטרליות
  • על הערך להציע מבנה פרקים הגיוני אשר מוביל את הקורא מתחילת הנושא ועד סופו. מבנה פרקים טוב, יכול להיות ההבדל בין ערך טוב למומלץ. הכוונה היא לכך שמבנה הפרקים צריך להוות כלי ניווט אשר בפני עצמו מסדר את הידע הקיים בנושא (למשל: רקע, הנושא עצמו מחולק לפי קו זמן או נושאים, מורשת/לאחר מכן/השפעה, בתרבות פופולרית, לקריאה נוספת, הערות שוליים).
  • יש להקפיד על כתיבה בשפה ישירה וברורה להבנה עם ניסוחים קצרים וקולעים ככל הניתן. אין זה נהוג לקבל בוויקיפדיה כתיבה בסגנון של עבודות לאקדמיה (הכוללות מדי פעם שפה גבוהה כגון "אליבא ד" "ברם" וציון בשפת המקור של כל האנשים והמקומות המצוינים בערך).

מבחינת איכות המקורות עריכה

  • יש להקפיד על היררכיית מקורות כפי שהיא מופיעה בויקיפדיה:ביבליוגרפיה. יש להעדיף מקורות מדרגה גבוהה (פרסומים של אנשי מקצוע) על פני מקורות בדרגה נמוכה (עיתונות). מקורות עתיקים חייבים גיבוי של מחקר מודרני.
  • יש להקפיד על אישוש הטקסט על ידי הערות שוליים. כלל אצבע טוב (אם כי לא מחייב) הוא יחס של הערת שוליים אחת לכ-0.5 עד 1 K של טקסט. כלומר, בערך שמשקלו 100K אמורות להיות בין 100 ל-50 הערות שוליים. זהו לא כלל מחייב, אלא כלל אצבע שיכול לסייע לכותב להעריך אם הגזים עם הערות השוליים או שיש מעט מדי מהן.

מבחינת הוויקיזציה עריכה

  • יש להקפיד על הכחלת הערך. ערך שיש בו קישורים אדומים רבים לא יכול להיות מומלץ. גם כאן קשה לנקוב במספר מדויק של קישורים אדומים, אבל באופן כללי, ככל שהערך כחול יותר כך טוב יותר.
  • הערך צריך לכלול תמונות, מפות ועבודות גרפיות אחרות כדי לשפר את חזותו.
  • כדאי מאוד להיעזר בוויקיפדים נוספים לביקורת עמיתים. אם אין מתנדבים בדף שיחת הערך, תייגו משתמשים שאתם חושבים שיכולים לסייע עם ביקורת עמיתים, פנו בדף שיחה או בקשו תגובה בעזרת לוח המודעות
  • הערך צריך להיות יציב. מותר לבצע שיפורים לאורך הדיון ובמהלך ההצבעה, אך לא ניתן לשכתב את הערך כולו או להרחיבו בצורה משמעותית. ערך שזקוק להרחבה משמעותית או לשכתוב אינו בשל לדיון ההמלצה. יש לסיים את עיקר העבודה על הערך לפני שהוא מגיע לרשימת ההמתנה. ערכים שעוברים שינויים גדולים במהלך דיון ההמתנה לא יעברו להצבעה.

כללי עריכה

  • אורך הערך - אין קריטריון קבוע לאורך. יש ערכים מומלצים ארוכים ויש ערכים מומלצים קצרים. אין צורך להוסיף טקסט רק כדי שהערך יהיה ארוך יותר. הערך צריך להיות מספק ביחס לנושא - מצד אחד, יש לכתוב בצורה מתומצתת, ומצד שני, אין לוותר על נושאים חשובים.
  • כמעט כל ערך יכול להיות מומלץ, עם זאת יש להימנע מערכים בנושאים שיכולים להיראות פוגעניים לקבוצה גדולה של קוראים.

המשך שבוע טוב, גילגמש וגארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 08:05, 25 באוקטובר 2015 (IST)תגובה

הערות שוליים אחת לכל 1k-0.5k? זה לא נראה לכם טיפה מוגזם? גם ככלל אצבע, אני מתנגד לכך. אפשר לומר שכלל האצבע הוא שצריך להיות לכל הפחות הערת שוליים אחת לכל 4k של טקסט אבל 0.5-1k זה הזוי לגמרי. הרוב המוחלט של הערכים המוחלטים היום לא עומדים בתנאי הזה, כולל הערכים המועמדים היום להצבעה. יורי - שיחה ⊙ פעם חסום - תמיד חסום ⊙ 08:51, 25 באוקטובר 2015 (IST)תגובה
הכללים נאים בעיני. רק הסעיף האחרון מדאיג אותי. להימנע מערכים בנושאים שיכולים להיראות פוגעניים לקבוצה גדולה של קוראים קרוב מדי לצנזורה. אנציקלופדיה צריכה להקיף הכל. אני יודע, אני יודע, ישנה הדוגמה של פורנוגרפיה, ושל מי שימצא הנאה בלהציע ערכים כאלו כמומלצים, כדי לאלץ אחרים לעסוק בהם. אני מבין שזה עשוי להיות לא נעים. לדעתי טיבה ההתנדבותי של ויקיפדיה יכול למתן מאוד את הבעיה הזו; אף אחד לא חייב לאף אחד אחר להשקיע מזמנו בסקירת מועמדים להמלצה, ואם לא יימצאו מי שיהיו מוכנים לדון בערכים הללו, לא יהפכו מומלצים. אני מציע להסיר את הסעיף הזה לגמרי. Ijon - שיחה 10:19, 25 באוקטובר 2015 (IST)תגובה
אני חושבת שהדרישה שלכם ש להקדים פרק רקע מפורט שיסייע לקורא להיכנס אל הנושא יוצרת פעמים רבות כפילות של מידע. ראיתי ערכים מומלצים שפרק המבוא היה מאד ארוך וכמעט כפילות לערך עצמו. זה מתאים לעבודה אקדמית אבל לא לקישוריות הקיימת בוויקיפדיה. אני חושבת שבנושא זה הלכם רחוק מדי. פרק מבוא לא צריך להיות מפורט מידי, לכן הוא מבוא. יש להפנות לערך מורחב. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 10:25, 25 באוקטובר 2015 (IST)תגובה
אני מתנגדת גם לדרישה לתמונות רבות. לא בכל ערך זה רלוונטי וזמינות התמונות היא לעתים בעייתית. תמונות מסייעות, אבל אין מקום להכניס זאת כתנאי להגדרת ערך מומלץ. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 10:27, 25 באוקטובר 2015 (IST)תגובה
לא כתוב "רבות". ו-Ijon, אין לי ספק שערך בנושא פורנוגרפי אינו מתאים לעמוד הראשי. גם לא ערך בנושא טכניקת עינויים כלשהי. אני מזכיר שבהגדרתו, ערך מומלץ הוא לא רק ערך כתוב היטב, אלא ערך שאנו ממליצים לאנשים לקרוא אותו. בברכה, גנדלף - 11:04, 25/10/15
כתוב: "הערך צריך לכלול תמונות, מפות ועבודות גרפיות אחרות כדי לשפר את חזותו". הניסוח הזה מראה עד כמה כמות התמונות חשובות והכרחיות לפי קריטריונים אלה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 13:27, 25 באוקטובר 2015 (IST)תגובה
מסכים שיש ערכים שלא כדאי להציג בעמוד הראשי; לא מסכים שיש למנוע מהם לזכות בתו איכות. עולה מכך שיש להפריד בין מומלצוּת לבין היכללות אוטומטית בסבב הערכים בדף הראשי (כפי שאמר גם משתמש:DGtal). אם נוכל להסכים על כך, מה טוב. אם לא, אתעקש לפחות על כך שתהיה הגדרה ברורה למה נכלל ב"ערכים שיכולים להיראות פוגעניים לקבוצה גדולה של קוראים". כידוע, להיפגע זה קל (ופוליטי). Ijon - שיחה 21:54, 26 באוקטובר 2015 (IST)תגובה

הערה משלי: אני יודע שהדרישה להכחלת ערכים מקובלת מקדמת דנא, אבל לדעתי היא מיותרת וגורמת להימנעות מכוונת מקישורים אדומים וליצירת קצרמרים מיותרים. די לקבוע את גבולות הגזרה בערך עצמו, שיכלול קישורים כחולים אם הערכים קיימים ואדומים אם לא. בברכה, גנדלף - 11:04, 25/10/15

מילה במילה מה שעבר לי בראש כשקראתי את זה. Y@M - שיחה 20:05, 25 באוקטובר 2015 (IST)תגובה

אתם יכולים בבקשה לציין מהם ההבדלים בין הקריטריונים המוצעים למה שהיה נהוג עד היום? Tzafrir - שיחה 13:20, 25 באוקטובר 2015 (IST)תגובה

שתי הערות:
1. הדרישה לתמונות, מפות, קול וכו' הרבה פחות רלוונטית בערכים במתמטיקה ופילוסופיה לדוגמה, אם כי יש מקרים בהם הצליחו להוסיף גם לשכאלה איור או שניים. מציע לציין הסתייגות לפיה אין מניעה בהמלצה על ערכים על מושגים מופשטים אין חובה להוסיף גרפיקה או מדיה אחרת.
2. אין סיבה שערכים מעולים על נושאים פוגעניים לא יהיו מומלצים. מנגד, אפשר פשוט להימנע מלהציג אותם בעמוד הראשי. : ‏DGtal‏ - שיחה 13:33, 25 באוקטובר 2015 (IST)תגובה
תשובה לכמה מהשאלות שעלו: הקריטריונים הנוכחיים אינם שונים באופן מהותי מהקריטיורנים שמוצגים כעת במזנון. זה פשוט פירוש הקריטריונים ועדכונם לרוח הזמן. כמובן שלא תמיד ניתן או צריך להוסיף תמונה. לפעמים זה מתאים ולפעמים לא. זאת בסך הכל המלצה כללית.
לגבי כמות הערות השוליים - כבר כיום בערכים מומלצים יש בדרך כלל כמה עשרות הערות שוליים. הערת שוליים לכל K של טקסט זאת בערך הערת שוליים לכל פסקה וזאת כמות סבירה או במקרה של 0.5 הערה לכל K זה הערה לכל שתי פסקאות, כך בפרק ממוצע של 3-5K יהיו בערך 3-4 הערות שוליים - זה לא הרבה. שוב, זה רק כלל אצבע. יתכנו ערכים מומלצים עם כמות קטנה יותר של הערות שוליים ויתכנו מקרים שצריך הערות שוליים רבות יותר. זה כן מכוון את הקורא למספר הרצוי של הערות שוליים. אם יש לו מספר גדול בהרבה, סימן שלא על כל פסקה יש לו הערת שוליים אלא על כל משפט ולעתים יותר מהערת שוליים אחת על אותו הדבר וזה עשוי לרמוז על כך שחלק מהערות השוליים הן מיותרות. במקרה כזה יתכן (שוב לא חובה, ויתכן שדווקא כן צריך יותר מהערת שוליים אחת) אבל יתכן שכדאי לצמצם את מספרן. אם מספר הערות השוליים נופל בהרבה מתחת לכמות המומלצת פירושו שהן מעטות מדי וכדאי בדרך כלל להעלות את מספרן. שוב, לא תמיד, אבל בדרך כלל זה אכן המקרה..
לגבי מה שאמר דיגיטל - אנו מתכוונים להציג בעתיד קריטריונים לערכים טובים (שכרגע אינם קיימים) ואז נתייחס גם לנושא זה. כרגע כל ערך מומלץ אמור להופיע בעמוד הראשי.
לגבי פרקים רקע ארוכים מדי - אכן, לעתים יש פירוט יתר. הכל צריך להיות בהתאם לנושא ובאורך סביר. אין צורך להעריך ללא סיבה טובה. לגבי הכחלה - אין מה לעשות, זה קריטריון חשוב. אם לא מאדימים קישורים חשובים רק כדי שלא יהיו קישורים אדומים - זאת טעות חמורה וזאת בהחלט סיבה לפסול את הערך. אני בוודאי היתי מצביע נגד ערך כזה. גילגמש שיחה 10:05, 26 באוקטובר 2015 (IST)תגובה
גילגמש, אתה הוא זה שדוחף כל הזמן לפרקי רקע ארוכים. לטעמי אתה לא מודע לכך מתי זה יותר מידי ארוך. ראה הערך שתמכתי בו שהומלץ לאחרונה כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול. פרק הרקע יותר מידי גדול לטעמי, קראתי וקראתי וחשבתי: נו מתי כבר נגיע למלחמה עצמה. יש ערך גדול על הצבא המוקדוני, לשם מה נחוצות שם 2 פסקאות עם 2 הפניות לערך הזה? אני חוששת שכמי שמוביל את המיזם הזה, תחשוב שכך צריך להיות תמיד פרק רקע. בנוסף לא בכל ערך יש מקום לפרק רקע. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 17:48, 27 באוקטובר 2015 (IST)תגובה
אני לא רוצה להתייחס בדיון כללי לערך ספציפי. אפשר לדון על ערכים ספציפיים בנפרד בדף שיחתם. לגבי הטענה השנייה לפיה לא תמיד נחוץ פרק רקע - באיזה מקרים למשל לא נחוץ לפי דעתך פרק רקע? גילגמש שיחה 17:56, 27 באוקטובר 2015 (IST)תגובה
גילגמש, אני מסכים עם ההערה של חנה, גם אני הרגשתי ככה. ההערה הזאת לא מתיחסת רק לערך ספציפי, הערך המדובר הוא פשוט דוגמא טובה. Liad Malone - שיחה 21:54, 27 באוקטובר 2015 (IST)תגובה
גילגמש, כמו שליעד אמר. נתתי את הערך הזה כדוגמה כדי שיהיה ברור למה אני התכוונתי. אני לא דנה בערך עצמו. אבל הערך הזה יכול להמחיש מהו פרק רקע שחורג מעבר לנדרש. ולגבי היכן לא נדרש פרק רקע, אז הנה דוגמה טריה: חייקה גרוסמן. אין פרק רקע וגם לא נדרש. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 22:22, 27 באוקטובר 2015 (IST)תגובה
אלה הערות חשובות. כדאי לדון במהותו של פרק הרקע ומה התפקיד שלו עבור הקורא. גילגמש שיחה 05:26, 28 באוקטובר 2015 (IST)תגובה
כפי שאמרתי, לא בכל ערך יש מקום לפרק רקע. אבל אין לי ספק שפרק הרקע תפקידו להכניס את הקורא לתקופה בצורה תמציתית, הוא צריך להיות קצר ולא מייגע. אנחנו בוויקיפדיה ויש קישוריות ויש לנצל זאת ולא לחזור בהרחבה על מידע הקיים בערכים אחרים. זה ההבדל בין עבודה אקדמית המוגשת על גבי מסמך וורד לערך בווייקפדיה. שם אין קישוריות אז כותבים פרק מבוא. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 12:21, 28 באוקטובר 2015 (IST)תגובה

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

חנה Hanay, את צודקת שבאופן עקרוני. אין צורך בפרק רקע ארוך מדי. כאן חשוב להבדיל בין שני דברים: פרק המבוא (פרק הפתיחה) שהוא זה שפותח את הערך. לדעתי גודלו של הפרק הזה אמור להיות בין 1 ל-4 פסקאות כש-2 עד 3 פסקאות הן ממוצע סביר (וזה מה שאכן מופיע בדרך כלל). אחר כך, מגיע פרק הרקע, שלעתים כולל מידע חשוב להבנת האירועים. למידע זה אין מקום בגוף הערך, שמתאר את האירוע, אבל בלי המידע הזה הבנת האירוע לא תהיה שלמה. באילו ערכים נוספים (פרט לערכי מלחמות וקרבות) נתקלת בפרק רקע שהיה ארוך מדי לטעמך? גילגמש שיחה 16:48, 28 באוקטובר 2015 (IST)תגובה

אני לא מדברת על הפתיח, אלא על פרק הרקע. הראיתי דוגמה לערך בלי פרק זה, ולכן ניסוח כללים הדורש פרק כזה בכל ערך הוא שגוי. וכפי שאמרתי ואני חוזרת על עצמי, פרק הרקע צריך להיות תמציתי ולהפנות לערכים מורחבים לא להחליף אותם. איני זוכרת בע"פ ערכים, אבל חשוב שמובילי המיזם יהיו רגישים לנושא הזה ושלא ידרשו פרקי רקע בכל ערך וגם רצוי שיהיה תמציתי. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 13:56, 29 באוקטובר 2015 (IST)תגובה

תודה לכל משתתפי הדיון על המשוב הענייני. האם למישהו יש הערות נוספות? בכוונתנו לארכב את הדין ולהציג בהמשך מתווה מעודכן שיתחשב בהערות שעלו בדיון. לכן, אם יש למישהו הערות נוספות על העדכון אני מבקש לכתוב אותן כעת. גילגמש שיחה 06:47, 1 בנובמבר 2015 (IST)תגובה


סוף העברה

הצעה לביטול ההגבלה על סוגי ערכים עריכה

כיום איננו מאפשרים המלצה על ערך שמסיבה כזו או אחרת לא ראוי שיופיע בעמוד הראשי. התפיסה שלי היא שהחותמת "ערך מומלץ" לא מהווה "תעודת כשרות" אלא רק "תעודת איכות" וממילא אם יש לנו ערך מעולה שבמעולים לפי כל הקריטריונים שאיננו מתאים לדף הראשי אני לא רואה סיבה שלא לתת לו את חותמת האיכות ופשוט להימנע מלהעלות אותו לעמוד הראשי. ‏DGtal‏ - שיחה 00:51, 9 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה

אני תומך בהצעתו של DGtal. גילגמש שיחה 06:01, 9 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה
גם אני תומך בדבריו של דיגיטל. גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 06:07, 9 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה
יש מספיק זבל ברשת מחוץ לוויקיפדיה, כך שאין תועלת בהפעלת צנזורה על הקוראים כאן. מצטרף לעמדה שכל ערך שעומד בקריטריונים ראוי להמלצה ולהצגה בעמוד הראשי. נחי - שיחה
זה עניין פרוצדורלי ובדרך כלל אנחנו סומכים על האחראי על המומלצים, אבל צריך לקחת בחשבון גם מצבים קיצוניים. מה יקרה אם האחראי העתידי על מומלצים יחליט לא להפעיל שיקול דעת ולעלות בהדרגה את כל הערכים לעמוד הראשי ובין הערכים יהיו כאלה, שמסיבות שונות עדיף לא לעלותם? סוף מעשה במחשבה תחילה, זה אומנם סעיף שנועד ליתר ביטחון, אבל ראוי להשאירו. בברכה. ליש - שיחה 09:13, 9 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה
לנחי, אם נהיה כנים הסיבה העיקרית להצגת ערכים מומלצים בעמוד הראשי היא יחצ"נות - אנחנו רוצים להראות לציבור את המיטב כדי שהם ירצו לקרוא את וויקיפדיה. אם המטרה היא אכן כזו אז יש ערכים שההצגה שלהם מזיקה לרייטינג ולכן מוצדק פרסומית לא להציג אותם בעמוד הראשי. אפשר לקחת את הטענה שלי לקיצוניות ולא להציג גם ערכים מומלצים על נושאים איזוטריים יחסית, אבל מצד שני אפשר לטעון שמי שלא מתעניין בנושא פשוט לא ייכנס לערך אבל זה לא יגרום לו אנטגוניזם משמעותי.
לאריה, אפשר למנוע את הבעיה (הסתמכות על שיקול דעת של יחיד) ובמסגרת דיון ההמלצה לכלול דיון על ערכים כאלו - האם מתאימים או לא מתאימים גם לעמוד הראשי. ‏DGtal‏ - שיחה 09:39, 9 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה
DGtal, זה נכון וזה פותר את הבעיה, אבל התוצאה תהיה סרבול דיוני ההמלצה, נצטרך לדון על כך בכל הערכים, כשזה נוגע בעצם בערכים מעטים מאוד. בברכה. ליש - שיחה 10:03, 9 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה
יש מעט מאוד תחומים בעייתיים יחסית להיקף הדיונים - בעיקר ערכי פורנוגרפיה (שמספרם הכולל כאן מראש מצומצם) או ערכים שמחייבים שימוש ב{{תמונה מוסתרת}} מסיבה כלשהי. ב-99% מהדיונים השאלה לא תעלה בכלל לדיון ולכן אפשר להסתפק בהחלטה שבמידה והממליץ, או אחד המשתתפים בדיון, סבור שמדובר בערך בעייתי להצגה יש להעלות את הנושא לדיון במסגרת דיון ההמלצה. ‏DGtal‏ - שיחה 10:32, 9 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה
אני מסכים עם DGtal. לא ראוי בעיני שאחראי מומלצים בדעת יחיד (או בדעה של 2 אם יש שני שותפים כמו במקרה שלנו) יחליט עבור כל הקהילה בניגוד לעמדתה המפורשת כפי שבאה לידי ביטוי בהצבעתה. אם יש מקרה יוצא דופן וחריג מאוד אפשר לסייג את ההצבעה ואז יהיה לפחות בסיס כלשהו להיאחז בו בעת קביעת הופעת הערכים בעמוד הראשי. גילגמש שיחה 12:17, 9 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה
מסכים עם משתמש:DGtal. --היידן 19:30, 9 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה

קריטריונים של דיוק עריכה

היי כולם, שמתי לב שלא מובהר בקריטריונים תחת לשונית דיוק כמה דברים והייתי רוצה להוסיפם. 1. צריך שלכל פסקה יהיה מקור כתנאי נדרש לערך מומלץ. לדעתי פסקה שלמה לא מתומכת היא פגם בערך שלא מאפשר לו להיות מומלץ. 2. הייתי מעגן שם מספר מקורות מינימלי לפי הנורמה הקיימת היום. ערך מומלץ צריך להסתמך על מקורות מגוונים ועל כן מספר מינימלי זה תנאי נדרש לגיטימי. 3. צריך לכתוב בצורה ברורה שעמודים שונים באותו הספר אינם נחשבים כמקורות נפרדים. אשמח לדעת כיצד לקדם זאת. בברכה, Shaishyy - שיחה 14:37, 23 ביוני 2020 (IDT)תגובה

ניב כיוון שעבר יותר משבוע ולא הובעה התנגדות אבקש להכניס זאת לקריטריונים. לגבי מספר המקורות המינימלי הנדרש בתור התחלה חשבתי על 40, שד"א הרבה פחות מהסטנדרט המקובל במאמרי סקירה בספרות המדעית (שם מדובר לרוב על בין 100 ל-150)Shaishyy - שיחה 00:25, 2 ביולי 2020 (IDT)תגובה
אני מתנגד לתוספת הזו. כיום זהו מעין כלל אצבע שיש הערת שוליים לפחות על כל פסקה. יחד עם זאת, נדרשת מידה מסוימת של גמישות, כי הערת שוליים קל לשתול בכל פסקה. ואם זה ייהפך ל"חוק", אנחנו נתחיל לראות ריבוי של הערות חוזרות או תוספת של הערות שוליים סתמיות; כדי לעמוד בקריטריון. חשוב יותר לבחון את התוכן עצמו, ותוך כדי לוודא שהוא מסומך היטב. ולא לפי ספירה שרירותית של הערות שוליים פר פסקה. גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 01:14, 2 ביולי 2020 (IDT)תגובה
גם אני מתנגד לתוספת הזאת. גילגמש שיחה 05:48, 2 ביולי 2020 (IDT)תגובה
אחזק את דבריו של גארפילד ואוסיף - אם נקבע מספר מינימלי של מקורות לערך שמתיימר להיות מומלץ, הדבר יהיה חרב פיפיות שאו יוביל לריבוי הערות שוליים (כותב הערך יהיה בלחץ לחצות את הרף המינימלי וייתן 4 מקורות לאותה טענה, מה שיעיב על הקורא) או לייאוש מצד כותב הערך שיכול להיות יביא 24 מקורות אך נגיד הרף הוא 30, ואז גם אם הערך מצוין הוא לא יעמוד בתנאים וההמלצה תלך לפח. אני מאמין שיש לגלות גמישות ולבחון כל מקרה לגופו. יש ערכים מומלצים כמו הילרי קלינטון שיכולים להגיע אפילו ל-700 מקורות ומנגד יש ערכים מומלצים כמו בול ביטוח חיים שכל מקור נאסף בקפידה. ניב - שיחה 16:25, 2 ביולי 2020 (IDT)תגובה
לגבי מקור בכל פסקה, כוונתי היא דרישה למקור עליו מבוסס הטיעון המרכזי של הפסקה ובכך אנו נמנעים ממציאת מקור לפרט שולי. אני לא רואה בעיה בשימוש חוזר באותו מקור הרבה פעמים, מצב זה עדיף על פסקאות בערכים מומלצים שלא יודעים מה מקורם כלל.
לגבי קביעת רף למספר ציטוטים כללי אני מקבל את הנימוקים. עם זאת לדעתי צריך לסייג כלל זה לערכים על נושא מדעי, להבדיל מאישים או חפצים להם נספוג מספר מקורות מועט. זה דבר מקובל בספרות המחקרית ובמטלות אוניברסיטאיות, וז'ורנלים מדעיים רבים שמים רף של בין 100 ל-150 מקורות למאמרי סקירה. Shaishyy - שיחה 17:45, 2 ביולי 2020 (IDT)תגובה

טריוויה עריכה

מהדף הזה אני מבין שיש הימנעות מפסקאות טריוויה, אך הן עדיין חוקיות. האם זה אומר שקריטריון לערך מומלץ הוא שלא תהיה בו פסקת טריוויה ושתמצא דרך לשלב אותה בתוך הערך עצמו? אלון סול - שיחה 16:21, 5 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה

חזרה לדף המיזם "ערכים מומלצים/קריטריונים לקביעת ערך מומלץ".