שייח' אבריק

(הופנה מהדף שיך אבריק)

שייח' אַבְּרֵיק הוא אזור של גבעות הסמוך למפגש עמק יזרעאל ועמק זבולון. היישוב העתיק בית שערים שכן בגבעות שייח' אבריק.

Abbreek084.jpg
קבר שייח' אבריק
קבר שייח' אבריק
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מועצה אזורית עמק יזרעאל, ישראלישראלישראל
קואורדינטות 32°42′03″N 35°07′44″E / 32.700944444444°N 35.128944444444°E / 32.700944444444; 35.128944444444
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

במקום התקיים יישוב מאז תקופת הברזל. בתעודות מ-1596 נזכר המקום ככפר מוסלמי ובו 22 משפחות. ב-1872 מכרו השלטונות העות'מאניים את הקרקע למשפחת סורסוק הלבנונית. בשנות ה-20 של המאה ה-20 רכש יהושע חנקין את האדמות בשם הקרן הקיימת לישראל. ב-1925 התיישבו שם יהודים מתנועת הפועל המזרחי אשר עברו לאחר מכן לייסד את שדה יעקב. ב-1926 נשלח לשייח' אבריק[1] אלכסנדר זייד כשומר מטעם קק"ל. הוא הקים שם חווה. ב-1932 נוסדה במקום אגודת השומרים. ב-1936 גילה זייד באקראי את בית שערים הסמוכה. ב-1938 נרצח זייד וב-1940 הוצבה במקום האנדרטה לזכרו.

קבר השייח' עריכה

ליד האנדרטה נמצא מבנה דו-כיפתי ובו קבר שייח' אבריק הקדוש למוסלמים. לפי המסורת המקומית היה שייח' אבריק מוסלמי אדוק שהקפיד להתפלל חמש פעמים ביום ולרחוץ את ידיו ורגליו במים מכד שהיה צמוד אליו ("אבריק" בערבית פירושו כד). מסורת אחרת מייחסת את הקבר לברק בן אבינועם, שר צבאהּ של דבורה הנביאה[2]. סיפורים רבים קשורים בשייח' אבריק. אחד מהם מספר שהיה עובד בשדה וכשראה אותו בעל השדה מפסיק את העבודה לתפילה, כעס עליו ושבר את הכד. במקום בו נשפכו המים מהכד נבע מעיין בעל סגולות מרפא.

בתרבות עריכה

גבעות שייח' אבריק נזכרות בשיר המפורסם "אדמה אדמתי" של אלכסנדר פן ומרדכי זעירא, שזכה לביצועים רבים, ביניהם של אסתר עופרים, אריק איינשטיין, עפרה חזה, גרי אקשטיין, יהורם גאון, אברהם פררה והגבעטרון. המקום גם מוזכר בשירו של נתן אלתרמן "רינה" וכן, בשירה לילדים של לאה גולדברג "הכבשה, לאן?[3]".

על שמו קרוי פסטיבל שייח' אבריק המתקיים מדי שנה בקריית טבעון.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מפת עמק יזרעאל, 1926, עם סימון 'שיך אבריק' (מתוך ספר 'אוצר הארץ'), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  2. ^ יהוסף שווארץ, ספר תבואות הארץ, תר"ס, עמ' ר"ג
  3. ^ דבר לילדים, כרך א', חוברת 20, ה' באב תרצ"ו, 24.7.1936, עמוד 12
מראה פנורמי משייח אבריק: מימין בתי קריית טבעון וברקע הכרמל, ומשמאל עמק יזרעאל והרי השומרון