שיכון פקר
שיכון פקר הוא שכונה היסטורית ברמת השרון, המהווה כיום חלק משכונת קריית יערים, בצפון-מערב העיר. השכונה הוקמה בשנת 1953 כמענה למצוקת הדיור של ניצולי השואה מהעיירה נובוסליצה בחבל הארץ ההיסטורי בסרביה (כיום באוקראינה), אשר התגוררו באותה תקופה במעברות. בשכונה ניצב בית הכנסת "יד ושם לזכר קדושי נובוסליצה", המנציח את זכר קורבנות השואה מהעיירה. בחצר בית הכנסת ניצבת אנדרטה לזכר קורבנות השואה מנובוסליצה, וקיר מורשת קהילת יהודי נובוסליצה וראשוני השיכון.
| מידע | |
|---|---|
| עיר |
רמת השרון  |
| תאריך ייסוד |
1953 |
| על שם | מרדכי פקר |
| קואורדינטות | 32°09′05″N 34°50′17″E / 32.151365908074°N 34.838057780944°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   שיכון פקר | |
  | |
היסטוריה עריכה
היוזמה להקמת השיכון עריכה
היוזמה להקמת שיכון לניצולי השואה יוצאי נובוסליצה הועלתה על ידי חברת הכנסת דאז חנה למדן, שעלתה לארץ מנובוסליצה בשנת ה-20. במטרה לגייס תרומות לבניית השיכון, לסייע לעולים החדשים שהגיעו לארץ חסרי כל, ולסייע ליהודים יוצאי העיירה שנותרו בברית המועצות, הקימו יוצאי נובוסליצה בישראל ועד פעולה בשם "ארגון יוצאי נובוסליצה", והוחלט לצאת למסע גיוס תרומות מקרב יוצאי העיירה שהיגרו לארצות אמריקה לפני מלחמת העולם השנייה.
בשנת 1952, נפגשה חנה למדן עם מרדכי (מקס) פקר, יוצא נובוסליצה תושב לימה שבפרו. פקר הביע את רצונו להנציח את בני משפחתו שנספו בשואה, והתחייב לתרום 50,000 דולר להקמת שיכון שיקרא על שם משפחתו.
נבחנו מספר חלופות למיקום השיכון, כולל הצעה להקימו בכפר סבא בשיתוף ועד יוצאי ליפקאני, אף היא עיירה בבסרביה. לבסוף אותר פרדס ברמת השרון, שבעליו, משה (מוריס) פורטנוי, מסר אותו כעיזבון לקרן הקיימת לישראל, והמועצה המקומית הועידה אותו לבנית שיכון לעולים חדשים.
הקמת השיכון עריכה
טקס הנחת אבן הפינה לשיכון פקר נערך ב 12 במרץ 1953, במעמד ראש המועצה המקומית דאז צבי בנימיני. בהתאם למדיניות המועצה המקומית, צורפו למשתכנים גם מספר משפחות עולים שהתגוררו במעברת רמת השרון, שלא היו מיוצאי נובוסליצה. בסך הכל נבנו בשיכון 38 בתים דו-משפחתיים, בשטח של 47 מ"ר, ובסגנון אחיד - קומה אחת, גג בטון שטוח, שני חדרים ומטבח.
בקלף שהוכנס לאבן הפינה נכתב:
"בשנה החמישית למדינת ישראל, שתיים עשרה שנה מאז הושמדו יהודי נובוסליצה ונמחקה העיירה מעל פני האדמה. ביום ה' בשבוע, כ״ה לחודש אדר תשי״ג (12.3.53), במעמד יוצאי נובוסליצה, ראש מושבת רמת השרון ונציגיה, ירינו אבן הפינה לשיכון שרידי שארית הפליטה מגולת נובוסליצה שבבסארביה, ניצולי גיא ההריגה שבמחנות טרנסדניסטר, אשר מצאה מקלט במולדת, בונים אותה ומפרים את שממותיה. השיכון הזה ייבנה על אדמת הלאום, בעזרת תרומתו הנדיבה של בן עירנו, מר מרדכי פקר מלימה, פרו, לזיכרם של הוריו, וייקרא על שמם, שיכון יעקב פקר ורעיתו והאחיות יענטע ופרל ז״ל, אשר נספו בין יתר קדושי נובוסליצה. בתי הגאולים, המוקמים ביוזמת ועד יוצאי נובוסליצה, ישמשו סמל חי ועדות נאמנה להתגשמות חזונם של קדושי נובוסליצה. עדים כל הניצבים היום כאן על אדמת רמת השרון, המוקפת ישובים פורחים וצופה על כל עמק השרון והים, כי הנה כרתנו ברית עולם עם האדמה הזאת ועם אדמת המולדת כולה, למען אחינו הגאולים, ולמען כל בני עמנו הנידחים בתפוצות הגולה, אשר לא נשקוט ולא ננוח עד בוא יום הגאולה השלמה."
— ספר נובוסליצה בסרביה, הוצאת ארגון יוצאי נובוסליצה (1983), עמ' 458.
בית הכנסת "יד ושם לזכר קדושי נובוסליצה" עריכה
בשנת 1964 נחנך בשיכון פקר בית הכנסת "יד ושם לזכר קדושי נובוסליצה". בית הכנסת הוקם על ידי ארגון יוצאי נובוסליצה, באמצעות תרומות שהרימו יוצאי נובוסליצה בישראל ומחוצה לה. בין שלושת ספרי התורה הראשונים שהוכנסו לבית הכנסת, היה ספר תורה מקורי מנובוסליצה, שהועבר לפרו בשנים שלפני המלחמה. על קירותיו הפנימיים של בית הכנסת מונצחים שמותיהם של קורבנות השואה מנובוסליצה. בשנת 1986 הוקמה בחצר בית הכנסת אנדרטה לזכרם של 37 הצעירים היהודים שהוצאו להורג על ידי הצבא הרומני ב 28 ביולי 1941, ערב גירוש יהודי נובוסליצה לטרנסניסטריה. האנדרטה הוקמה על ידי עטיה מליכזון, שנאסרה יחד עם 37 הצעירים אך שוחררה ברגע האחרון.
הרב חיים אדלשטיין, בנו של הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל רבה של רמת השרון, משמש כיום כרב בית הכנסת.
קיר מורשת קהילת יהודי נובוסליצה וראשוני שיכון פקר עריכה
בחזית חצר בית הכנסת ניצב קיר מורשת קהילת יהודי נובוסליצה וראשוני שיכון פקר. הקיר מציג את תולדות הקהילה היהודית בנובוסליצה, חורבנה בשואה ותקומתה במדינת ישראל, ומנציח את שמות ראשוני שיכון פקר. קיר המורשת נחנך ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בשנת 2018, בטקס בהשתתפות ראש עיריית רמת השרון, ראשת העיר נובוסליצה, רב בית הכנסת, יוצאי נובוסליצה וצאצאיהם, ותושבי השיכון.
גבולות השיכון עריכה
שיכון פקר ההיסטורי כלל 40 מגרשים, בשטח כולל של כ-30 דונם. השיכון התפרש בסמטאות וברחובות החוצים את ציר הרחובות המרי ויעקב כהן, מרחוב המעפילים בצפון ועד רחוב קדושי סטרומה בדרום.
שמות הרחובות עריכה
שמות הרחובות בשיכון פקר קשורים בחלקם ליהדות בסרביה, וחלקם קשורים לתקופת ההעפלה והמרי בשלטון הבריטי:
- רחוב המעפילים - עד שנת 1987 עמד ברחוב זה בית האריזה של פרדס פורטנוי. לפני קום המדינה שימש בניין זה לקליטה ראשונית של מעפילים, שהורדו בחוף הרצליה באישון לילה, וצעדו רגלית עד לנקודה זו. שם הרחוב מנציח חלק זה בהיסטוריה של רמת השרון. בשנת 1987 נהרס המבנה, וכיום על שטח זה ניצבת "גינת המפעילים".
- רחוב המרי - על שם תנועת המרי העברי, שהייתה ארגון הגג של המחתרות העבריות בארץ ישראל בשנים 1945-1946 ותייאמה תיאם את פעולות ההתנגדות של היישוב לשלטון הבריטי.
- רחוב האחיות - להנצחת זכרן של אחיותיו של הנדבן מרדכי (מקס) פקר, יענטע ופרל, שנספו בשואה. על פי סברה אחרת, שם הרחוב בא לציין את העובדה כי עם הקמת השיכון, שוכנו ברחוב זה, בארבעה בתים צמודים, שני זוגות של אחיות.
- רחוב צירלסון - על שם הרב יהודה לייב צירלסון (1859 - 1941) אשר כיהן כרב הראשי של חבל בסרביה ושל העיר קישינב, ושימש גם כסנאטור בפרלמנט הרומני בין השנים 1926-1920.
- רחוב ברנשטיין-כהן - על שם ד"ר יעקב ברנשטיין-כהן (1859 - 1929), יליד העיר קישינב בחבל בסרביה.
- רחוב קדושי סטרומה - להנצחת זכרם של 769 הפליטים היהודים, שנמלטו מרומניה הפשיסטית על גבי אוניית המעפילים סטרומה, שהפליגה מנמל קונסטנצה ברומניה, וטובעה בים השחור על ידי צוללת סובייטית ב 24 בפברואר 1942, בדרכה לארץ ישראל.
- רחוב יעקב כָהָן - על שם המשורר, חתן פרס ישראל, יעקב כָהָן (כהאן) (1881 – 1960), יליד סלוצק, שבבלארוס.
השיכון בהווה עריכה
כיום שיכון פקר מהווה חלק משכונת קריית יערים, השכונה הצפון מערבית של רמת השרון. חלק מבתי השיכון הורחבו עם השנים, וחלקם נהרסו לטובת קוטג'ים דו-משפחתיים מודרניים. כיום נותרו באזור רק בודדים מבתי השיכון המקוריים.
לקריאה נוספת עריכה
- שלום דורנר (עורך), ספר נובוסליצה בסרביה, הוצאת ארגון יוצאי נובוסליצה, 1983.
- י. כפרי (יוסף פיקר), ילקוט עיירת התאומים, נובוסליצה - פרקי זכרונות והווי, הוצאת שמיר, 1963.
קישורים חיצוניים עריכה
- ה . י. ייבין ואליהו בנימיני, תמול שלשום - פרקי זכרונות מימים עברו לרבי צבי נחום בנימיני, באתר האינטרנט של פרויקט "מנהרת הזמן בית ברל - מאגר הזיכרונות של תושבי הארץ", המכללה האקדמית בית ברל, 29 בדצמבר 1997
- ציפי פרנק ועמית מנדלסון, רשימה מפורטת של האתרים המומלצים לשימור בגלעין ההיסטורי של רמת השרון, קיץ 2007.