שמעון בן שטח

שמעון בן שַטָּח (או בן שֶטָּח) היה מראשי החכמים בתקופת אלכסנדר ינאי. הוא ויהודה בן טבאי היוו את הזוג השלישי.

שמעון בן שטח
לידה 140 לפנה״ס? עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 60 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יהודה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות הזוג השלישי בתקופת הזוגות
השתייכות חז"ל עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו יהושע בן פרחיה, נתאי הארבלי עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו שמעיה, אבטליון עריכת הנתון בוויקינתונים
בני דורו יהודה בן טבאי, חוני המעגל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייועריכה

ברוב המקורות התלמודיים מוזכר שמעון בן שטח כנשיא הסנהדרין, אולם במשנה במסכת חגיגה פרק ב', מוצג ספק בדבר. בתוספתא מסכת סנהדרין (מהדורת צוקרמאנדל) פרק ו הלכה ו,[1] נכתב שבעקבות מקרה שבו הוציא יהודה בן טבאי להורג עד זומם שלא כדין, "קיבל עליו יהודה בן טבאי שלא יהא מורה הלכה אלא על פי שמעון בן שטח".

ממספר מקורות משתמע שהיה אחיה של שלומציון המלכה[2], אך בין החוקרים היו שהטילו בכך ספק והציעו קריאות אחרות למקורות אלה[3].

על פי המסופר בתלמוד הבבלי, היה זה שמעון בן שטח שהקים מחדש את עולם התורה לאחר שינאי המלך הרג את החכמים[4].

שמעון בן שטח נזכר כמי שהצליח לגבור על הצדוקים ולהביא לדומיננטיות של הפרושים בסנהדרין. הסכוליון למגילת תענית מציין את כ"ח בטבת כמועד שמחה על ניצחון הפרושים על הצדוקים בידי שמעון בן שטח.

שמעון בן שטח, כמו גם יהודה בן טבאי, שותפו לזוג השלישי, מוצג במספר מקרים כעוסק בענייני דין ועדות. במסכת אבות הוא אומר: "הוי מרבה לחקור את העדים; והוי זהיר בדבריך, שמא מתוכן ילמדו לשקר". הוא ידוע בהוראתו לדיינים לדון דיני נפשות על פי עדים בלבד. מסופר עליו שאף על פי שראה אדם רץ אחרי חברו עם סכין שלופה והראיות הנסיבתיות הראו בבירור שהוא רצח אותו, לא דן אותו למוות בהיעדר עדים שראו את הרצח.

לפרנסתו עבד שמעון במלאכת הכותנה[5].

שמעון בן שטח נזכר כמי שלחם בכיתות הכישוף שהיו נפוצות באותה תקופה במשנה[6] מסופר שכשראה צורך בכך נהג על פי הוראת שעה ויזם מאבק כולל בתופעת כיתות הכישוף, שבמהלכו באשקלון הוצאו להורג שמונים מכשפות ביום אחד, למרות ההלכה הרגילה האוסרת להוציא להורג יותר מאדם אחד ביום. בעקבות מעשה זה, העלילו קרובי אותן נשים על בנו של שמעון בן שטח שעבר עבירה שחייבים עליה סקילה, והוציאו אותו לסקילה על פי עדותם, אף על פי שהעדים הודו בעלילה עם קבלת פסק הדין.[7] ייתכן שדבריו על הצורך בחקירה מרובה של העדים, נאמרו לאחר העלילה על בנו. בעקבות מעשה המעגל של חוני המעגל נאמר במשנה "שלח לו שמעון בן שטח: אלמלא חוני אתה, גוזרני עליך נידוי".משנה, מסכת תענית, פרק ג', משנה ח' ככל הנראה משום שמעשה חוני עשוי היה להתפרש כמעשה מאגיה[8].

במסכת סנהדרין[9] מסופר שהמלך אלכסנדר ינאי הוזמן לדין בפני הסנהדרין לאחר שעבדו הרג אדם. הורה שמעון בן שטח למלך לעמוד, ונענה: "לא כשתאמר אתה, אלא כמה שיאמרו חבריך". אלא שחבריו של שמעון בן שטח כבשו פניהם בקרקע. אמר להם שמעון בן שטח: "בעלי מחשבות אתם, יבא בעל מחשבות ויפרע מכם". מיד בא גבריאל וחבטן בקרקע ומתו.

מסופר על שמעון בן שטח, שתלמידיו קנו לו חמור מישמעאלי כדי שיהיה פנוי ללמוד, ומצאו אבן טובה תלויה בצווארו. אף על פי שמצד הדין היה פטור מלהחזיר אותה, הוא סירב להצעת תלמידיו לשמור את האבן בנימוק שהוא איננו ברברי, והשיב את האבן לישמעאלי.[5]

תקנותיועריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה