שעת נעילה (סדרת טלוויזיה)

סדרת דרמה טלוויזיונית ישראלית

שעת נעילה היא סדרת דרמת מלחמה ישראלית, שבוימה על ידי ירון זילברמן על פי תסריט של רון לשם, עמית כהן ודניאל אמסל.

שעת נעילה
כרזת הסדרה
כרזת הסדרה
סוגה דרמת מלחמה
יוצרים עמית כהן
רון לשם
דניאל אמסל
גל זייד
ירון זילברמן
יזהר הר-לב
כותבים רון לשם
עמית כהן
דניאל אמסל
ירון זילברמן
אמיר גוטפרוינד
יעל הדיה
בימוי ירון זילברמן
שחקנים אביב אלוש
ליאור אשכנזי
אימרי ביטון
עופר חיון
מאור שוויצר
עומר פרלמן
ג'וי ריגר
לי בירן
שחר טבוך
תום אבני
ארץ מקור ישראלישראל  ישראל
שפות עברית
ערבית
מרוקאית יהודית
מספר עונות 1
מספר פרקים 10
הפקה
מפיק דוד בצר
נועה גביש
מתן גידה
עמיר גנור
משה אדרי
מאיה אמסלם
שרון הראל
עמית כהן
אלון גולדמן
מפיקים בפועל משה אדרי, לאון אדרי עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה אנדמול שיין ישראל, WestEnd Films
הפצה יונייטד קינג
עורכים יובל שר
איתמר גולדווסר
דב שטוייר
יונתן וינשטין
אתר צילומים מעלה גמלא, עמק הבכא רמת הגולן ונס ציונה[1][2]
צלמים עמית יסעור
דמיאן דופרן
רועי פרג'
איתן בן אריה
מוזיקה אופיר ליבוביץ
אורך פרק 45 דקות
שידור
רשת שידור תאגיד השידור הישראלי
רשת שידור בישראל כאן 11
תקופת שידור בישראל 19 באוקטובר 2020[3] – 7 בדצמבר 2020
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הפקת הסדרה נמשכה כעשור, וצילומיה נערכו במשך כחודשיים החל מ-21 ביולי 2019[4][1][4]. פרק הבכורה של העונה הראשונה שודר בכאן 11 ב-19 באוקטובר 2020.

הסדרה מתרחשת על רקע אירועי מלחמת יום הכיפורים. בפרק הראשון משולבים בה קטעי וידאו מאותה תקופה, אך היא איננה סדרה תיעודית. יוצרי הסדרה מעידים כי הדמויות בסדרה הן דמויות בדיוניות, וגם תיאורי האירועים אינם זהים למציאות[5]. העונה הראשונה בסדרה מתמקדת בחזית הצפונית של המלחמה, ומתוכננת עונה שנייה המתמקדת בחזית הדרומית של הלחימה[1]. הסדרה, שעלותה הייתה 23 מיליון ש"ח, היא אחת מסדרות הטלוויזיה היקרות ביותר בישראל, ונעשה בה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לצורך שחזור הקרבות[6].

הסדרה נמכרה לרשת השידור HBO, ושידורה בשירות הסטרימינג HBO Max, בשם "Valley of Tears" ("עמק הבכא"), החל ב-12 בנובמבר 2020[7].

בתום כל פרק שודרה התוכנית "אחרי נעילה" בהנחיית קובי מידן, שכללה דיון אודות האירועים ששודרו בפרק. כמו כן לוותה הסדרה בתוכנית רדיו ("שיחת נעילה") ופודקאסט.

במקביל לשידור הסדרה, עלה קמפיין של עמותת נט"ל להעלאת המודעות לנפגעי הלם קרב, ולסיוע עבור מי שהצפייה בסדרה העלתה בו זכרונות טראומטיים[8].

עלילהעריכה

הסדרה עוסקת בשלוש קבוצות של חיילים: במוצב החרמון, במחלקת טנקים ובחמ"ל במחנה נפח. בכל פרק של הסדרה מתקדמת העלילה בשלושה מסלולים מקבילים של כל אחת מקבוצות חיילים אלה.

מוצב החרמוןעריכה

אבינועם שפירא, חייל ביחידת האזנה של חיל המודיעין המוצבת במוצב החרמון, קולט בתשדורות שהיועצים הרוסים עזבו את סוריה, והתקבלה הוראה להרחיק חקלאים מאזור הגבול. הוא מסיק שסוריה עומדת לתקוף את ישראל. אך התראותיו נדחות שוב ושוב. הוא מזהיר את סגן יואב מזוז, מפקד מחלקה מגולני האחראי על אבטחת המוצב. יואב מזלזל בהתראתו עד לרגע שבו פגז ראשון נוחת במוצב. הסורים תוקפים את המוצב, וחיילי המוצב מתבצרים בו. הכוח הסורי מפוצץ את דלת הכניסה למוצב ובקרב היריות יש נפגעים. החיילים הישראלים נסוגים לעומק המוצב. יואב ואבינועם מנסים למצוא דרך למלט את החיילים מהמוצב. בדרכם הם מגלים שאחדים מחיילי המודיעין נפלו בשבי. תשעה לוחמים מצליחים להימלט מהמוצב, אך בדרכם לאזור מג'דל שמס הם נתקלים במארב של קומנדו סורי וכל החיילים נהרגים, פרט ליואב ואבינועם. לאורך כל ההימלטות אבינועם מחזיק בקופסה ובה קיפוד המחמד שלו, צנובר.

יואב ואבינועם ממשיכים בבריחה, ומוצאים עצמם בשדה מוקשים. יואב מפלס את דרכם אל השביל הסמוך ומוביל איתו את אבינועם המפוחד. יואב מספר לאבינועם שתכנן להציע נישואים לדפנה. לאחר שהגיעו לשביל יואב עולה על מוקש. אבינועם מבצע פעולות החייאה ביואב והוא חוזר להכרה. יואב מגלה כי רגלו התרסקה, ואבינועם משתמש בחוסם עורקים כדי לעצור את הדימום. אבינועם גורר את יואב, והם מגיעים לתחנת אוטובוס. יואב מתחנן שאבינועם יהרוג אותו, אך אבינועם מסרב. יואב נותן לו את הטבעת שהתכוון לתת לדפנה, כדי שימסור אותה לדפנה. הוא רץ לקרוא לעזרה ומשאיר את יואב לבד עם "עוזי" דרוך, לאחר שהוא מבטיח שלא יפגע בעצמו.

מחלקת הטנקיםעריכה

ג'קי אלוש, מרקו דולזי ומלאכי ברדוגו הם שלושה חברי ילדות ממוצא מרוקאי. השלושה פעילים בתנועת "הפנתרים השחורים" בירושלים ומשרתים באותה מחלקה בחיל השריון. מרקו ואלוש חוזרים ליחידה שלהם המוצבת בדרום רמת הגולן, בזמן שחברם מלאכי נמצא במעצר לאחר שהצית ניידת משטרה. עם פרוץ המלחמה, המחלקה נאלצת להילחם מול טור שריון סורי, והיא מצליחה להשמיד מעל 40 טנקים. הם מקבלים פקודה להתקדם אל ציר החניונים. בדרך נהרג מפקד המחלקה, סגן אבירם. חברו הקרוב, סמל נמרוד כספי, יוצא מהטנק שלו ורץ לטפל באבירם, ואז הטנק שלו סופג פגיעה ישירה ועולה באש. כספי נוטל פיקוד על המחלקה, שממשיכה עם שני טנקים. בדרך, הוא רואה שריונית מתקרבת. כספי יורה עליה בפאניקה באמצעות המקלע עד שמתברר שזהו כוח ישראלי. חיילי הטנק רצים לסייע לנפגעים ומגלים שרק חייל אחד שרד, יונתן, והוא לוקה בהלם קרב. יחד, הם עולים לגבעה 87, שם אחד משני הטנקים שלהם מושבת. בגבעה הם פוגשים במחלקת צנחנים. מג"ד הצנחנים מודיע להם שהגבעה נמצאת באזור שבשליטה סורית. כספי מבטיח למג"ד להישאר על הגבעה ולהמשיך להילחם, למורת רוחם של חייליו.

חיילי גבעה 87 מורדים בכספי ומחליטים לסגת מהגבעה, אך התוכנית נכשלת לאחר שמטוס סורי משמיד את הטנק הפעיל האחרון שברשותם. יוני יוצא מההלם ומתחיל לספר על עצמו. לפתע מטוס של חיל האוויר הישראלי מופל. חיילי גבעה 87 מחלצים את הטייס מידי כוח סורי שבא לשבות אותו. הוא מספר להם על האבדות הגדולות ברמת הגולן ובסיני, ולאחר מכן מת מפצעיו. מרקו מדווח בקשר שהם הצילו את הטייס ומסתיר את מותו. לאור זאת המפקדה מחליטה לשלוח כוח לחילוץ הטייס. מלאכי מצטרף לכוח החילוץ, שמסכים לפנות את לוחמי השריון אך לא את הצנחנים. לוחמי השריון מסרבים להפקיר את חבריהם ונשארים על הגבעה.

מלאכי חושד באלוש שהסגיר אותו ואת מרקו למשטרה. אלוש מתוודה שהוא מאוהב בריקי, אחותו של מרקו המיועדת למלאכי, אך מכחיש שדיבר עם המשטרה. אלוש מתצפת מהגבעה, ומבחין שפלוגת חי"ר משוריין סורית עושה דרכה אל הגבעה. החיילים מתבצרים בבונקר וכספי נשאר בחוץ כדי לטווח את פגזי הארטילריה הראשונים. בבונקר, מלאכי מגלה שיוני הוא בנו של מני, ומבקש לדווח על כך למני בקשר. כספי נזכר ששכח את מכשיר הקשר בחוץ, יוצא להביא אותו ונפצע מפגז שנופל לידו.

הסורים מתקרבים ומרקו מבקש להיכנע אך חבריו מתנגדים. כאשר הסורים עומדים בפתח הבונקר, הלוחמים דוברי הערבית, מלאכי מרקו ואלוש, מחליטים כי אחד מהם יצא להיכנע, ובכך יגן על יתר הלוחמים. אלוש מתנדב לצאת ומספר לסורים שבבונקר היו ארבעה חיילים ורק הוא שרד. הם מטילים רימון לבונקר ולוקחים אותו בשבי. אחד החיילים בבונקר קופץ על הרימון ונהרג.

מחנה נפחעריכה

מלאכי, ששמע על פרוץ המלחמה, נמלט מהמעצר על מנת להצטרף לחבריו לטנק. בדרכו הוא תופס טרמפ במכוניתו של מני בן דרור, סופר ועיתונאי מפורסם, פעיל "מצפן", אשר יוצא לחפש את בנו יוני, טירון בחטיבת הצנחנים. בינתיים בחמ"ל הפיקוד במחנה נפח מתחילה להתבהר תמונת הקרב הקשה. המפקד במקום, סרן תמיר, מורה לפנות את כל החיילות לגליל. דפנה, קצינה במחנה, מבקשת להישאר, בין השאר מדאגה לחברה יואב מזוז שבמוצב החרמון. בקשתה מסורבת והיא יורדת עם יתר החיילות. בגליל היא תופסת טרמפ חזרה לבסיס עם מני בן דרור ומלאכי. בדרך הם מוצאים את הטנק הפגוע של היחידה של מלאכי, ואחר כך את השריונית הפגועה. הם מזדעזעים למראה החללים ודפנה מכתיבה למלאכי את שמות ההרוגים. הם מגלים תיק עם שמו של יונתן בן דרור, בנו של מני. לבסוף הם מגיעים למחנה נפח שבו הלחץ רב. לדפנה נודע שמוצב החרמון נכבש. במקביל היא מתחילה לעסוק ברישום הנעדרים ומבקשת להסדיר את הדיווחים למשפחותיהם.

מלאכי יוצר קשר עם מני ומודיע לו שיוני נמצא בגבעה 87, אך יוני מסרב לשוחח עם אביו. מני מבקש מאלוף-משנה אלמוגי שישלח כוח לחילוץ החיילים, אך נענה בסירוב. גם שר הביטחון דיין, מכר שלו, מסרב לשוחח עמו בטלפון. מני לוקח את הקשר, מתחזה למפקד, ומורה לכוח באזור לחלץ את החיילים בגבעה 87. דפנה מבחינה בכך ומבטלת את פקודת התנועה. מני גונב ג'יפ צבאי ויוצא אל גבעה 87. בדרך, הוא מקריא ליוני בקשר את סיפור "השחפית והדג", הסיפור שהיה אהוב על יוני בילדותו.

השתרגות העלילהעריכה

בדרכו לגבעה 87 מני נחסם בידי מחלקת טנקים במילואים הלנים שם מכיוון שאין להם אמצעי ראיית לילה. מני מספר ללוחמים על בנו.

בבוקר, פלוגת המילואים לוקחת את מני לגבעה 87. הם מוצאים את גופות ההרוגים על הגבעה ואת יתר החיילים פצועים בבונקר. מלאכי ומרקו מזהים את גופות חבריהם ההרוגים, בהם סמל המחלקה כספי ומפקד הטנק פיקסמן.

לאחר שובם לבסיס נפח, מלאכי מתקשר לריקי ומבקש ממנה שתדאג לאלוש כשיחזור, אך מסתיר ממנה שהוא נפל בשבי. היא מספרת לו כי המשטרה הגיעה לחפשו בביתם והוגש נגדו כתב אישום, בעוד מרקו לא הואשם, ומלאכי מבין שמרקו הוא המלשין.

בינתיים, אבינועם שהתמוטט נלקח לטיפול בבית חולים שדה בנפח. הוא מתחנן שיחלצו את יואב, אך זוכה להתעלמות מצד אנשי המודיעין שמנסים להבין ממנו אם "האמצעים המיוחדים" נפלו בידי האויב. דפנה מגיעה למיטתו של אבינועם, אשר מספר לה כי יואב נפצע, והוא מוסר לה את טבעת הנישואין שיואב תכנן לתת לה.

אלוף-משנה אלמוגי מספר לחיילים כי הסורים פתחו במתקפה גדולה בצפון רמת הגולן ומבקש מכל שריונר שיכול לצאת לקרב לעלות לטנקים. אבינועם יוצא לשטח בנגמ"ש כדי למצוא את יואב, ומקים חמ"ל האזנה נייד. אל הנגמ"ש מצטרפת דפנה ללא ידיעת מפקדיה. הם מגיעים לתחנת האוטובוס של יואב, אך לא מוצאים אותו. הסורים תוקפים את הכוח, דפנה נמלטת ואילו אבינועם נשבה. הוא נלקח לכלא בו נמצא אלוש, אשר עובר עינויים קשים מאחר שהסורים חושבים שהוא טייס. גם אבינועם נחקר, ומשמיעים לו את החדשות ברדיו לפיהם הסורים כבשו את תל אביב וירושלים. אבינועם מזהה את קולו של הקריין כדובר צבא סוריה. יואב מוכנס לחדר החקירות, פצוע, ומתחנן לאבינועם שלא יישבר בחקירה. אבינועם מסרב לשתף פעולה בחקירה ועובר עינויים.

בנפח, יוני מתנדב להצטרף לצוות הטנק של מרקו ומלאכי כטען-קשר. מני מבקש להצטרף אליהם כמפקד טנק ומספר שעבר קורס מפקדי טנקים. יוני בנו מסרב בתחילה, אך מסכים לאחר חילופי דברים קשים. הם מגיעים לשדה הקרב ומני מזהה עשרות טנקים סורים. הם מצטרפים לקרב עד שאוזלת להם התחמושת. אף על פי שפקדו עליהם להישאר בעמדה, הם חוזרים לשטחי הכינוס. שם, מרקו מתוודה בפני מלאכי כי הוא מסר את המידע שהוביל למעצרו, על מנת להגן על אמו שהסתבכה עם המשטרה ומלאכי סולח. מלאכי מציע טקטיקת לחימה ייחודית לפיה ייתקפו את הסורים מהצדדים, תוך ניצול העובדה שהם נלחמים כשמדפי הטנק סגורים. מני דורש שמלאכי ייקח פיקוד על הטנק והוא ינהג. מלאכי מקבץ סביבו מספר טנקים, והם יוצאים למערכה מול עשרות טנקים סורים. הכוח פוגע בטנקים סורים רבים אשר נסוגים במהרה. לאחר הצלחות רבות, הטנק של מלאכי נפגע. יוני נפצע ומני ומלאכי מחלצים אותו ומבצעים בו פעולות החייאה, אך ללא הצלחה. מלאכי מחלץ את מרקו מהטנק הבוער, ומרקו הנסער הורג בידיים חשופות לוחם סורי, תוך שהוא מתמוטט בבכי וצעקות.

סצינות הסיוםעריכה

בנפח, דפנה מוסיפה את יוני לרשימת החללים. אל"ם אלמוגי מכריז על סיום שלב הבלימה ותחילת מתקפה אל תוך סוריה. מלאכי נשלח לעמוד בכוחות הראשונים שיפרצו אל סוריה. בזמן שאלמוגי מדבר, מני נכנס לרכבו ונוסע.

הסדרה נחתמה בצילומי וידאו עכשוויים של לוחמי המלחמה, כשהם עומדים ללא תנועה מול המצלמה.

בסצנה שאחרי הכתוביות נראה יוני לבוש סרבל מוכתם, הולך בשכונה חרדית. הוא נכנס לבית מדרש ובין הלומדים רואה את אביו, מני, לבוש כחרדי, ולומד סוגיה מתוך מסכת עירובין: ״נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא״[9]. השניים מחייכים זה לזה מבלי לומר מילה, ויוני עוזב את בית המדרש.

צוות השחקנים והדמויותעריכה

מוצב החרמוןעריכה

  • סגן יואב מזוז (אביב אלוש) – אהובה של דפנה. קצין בגולני, קצין האבטחה במוצב החרמון. לאחר כיבוש המוצב בידי הסורים, נמלט עם מעט חיילים מרביתם מתו, ונשאר רק עם אבינועם. רגלו התרסקה כשנתקל במוקש, נפל בשבי.
  • טפירו – הסגן של יואב, נהרג בהיתקלות עם סורים בנתיב הבריחה.
  • סמל שנדורי (תום חגי) – מפקד ביחידת האזנות במוצב החרמון. נרצח בשבי.
  • רב"ט אבינועם שפירא (שחר טבוך) – חייל מיחידת האזנות בחיל המודיעין המנסה לשווא להתריע כי עומדת לפרוץ מלחמה. בעל זיכרון צילומי, ידע סודי רב ומגדל קיפוד בשם צנובר. נפל בשבי.
  • וקסמן – אחד מהחיילים שהיו בפיקודו של יואב, מאגיסט. נהרג בהיתקלות עם סורים בנתיב המילוט.
  • אלברט – חייל מודיעין, נהרג בהיתקלות עם סורים בנתיב המילוט.

מחלקת הטנקיםעריכה

  • סגן אבירם (עידו ברטל) – מפקד המחלקה המוצבת בדרום רמת הגולן. נהרג ביום הראשון למלחמה.
  • סמ"ר נמרוד כספי (עומר פרלמן) – סמל המחלקה. לאחר שמפקד המחלקה נהרג הוא ממלא את מקומו, ונכנס להלם קרב. נהרג בבונקר בגבעה 87.
  • רב"ט מלאכי ברדוגו (מאור שוויצר) – נהג טנק, ופעיל בתנועת "הפנתרים השחורים". עם פרוץ המלחמה נמלט ממעצר במשטרה, ומצטרף לחבריו ללחימה[10].
  • רב"ט מרקו דולזי (עופר חיון) – טען-קשר בטנק, ופעיל בתנועת "הפנתרים השחורים". בסוף הסדרה מתגלה כי הלשין על חברו מלאכי למשטרה, בתמורה לסגירת התיק נגד אימו.
  • רב"ט ג'קי אלוש (אימרי ביטון) – תותחן טנק במחלקה ופעיל בתנועת "הפנתרים השחורים", אך פחות מיליטנטי מחבריו. שומר בסוד את הרומן בינו לבין אחותו של מרקו, ריקי, המיועדת למלאכי. יוצא מהבונקר ונלקח בשבי הסורי, לאחר שהוא מספר לחיילים הסורים שהוא הניצול היחיד מהבונקר ובכך מציל את חיי חבריו. דמותו מבוססת בעיקרה על לוחם השריון רב"ט יצחק נגרקר מקרב תל סאקי.
  • סמ"ר פיקסמן (תם גל) – מפקד טנק. נהרג בבונקר בגבעה 87.
  • תירוש – תותחן טנק בטנק שעליו פיקד כספי. נהרג מפגיעה ישירה בטנק.
  • סולמי (אופיר מרטין) – נהג טנק. נהרג בגבעה 87.

מחנה נפחעריכה

  • סגן דפנה (ג'וי ריגר) – קצינת ח"ן במחנה נפח, המשרתת במחנה למרות פקודת צה"ל על פינוי הנשים מאזורי הלחימה, ומתמנה לאחראית על הנעדרים במלחמה. מחפשת את אהובה הנעדר יואב מזוז, מפקד האבטחה במוצב החרמון.
  • סרן תמיר (תום אבני) – קצין מבצעים בנפח, המפקד של דפנה.
  • אלוף-משנה אלמוגי (אוהד קנולר) – קצין בכיר שמנהל את החמ"ל. מכר ותיק של מני בן דרור.

חיילים סוריםעריכה

דמויות נוספותעריכה

  • מני בן דרור (ליאור אשכנזי) – איש בוהמה, סופר ועיתונאי מפורסם. מחפש אחר בנו יוני. ומצטרף כחבר צוות לקרב המכריע על רמת הגולן.
  • טוראי יוני בן דרור (לי בירן) – חייל בצנחנים, שהתגייס חודש לפני תחילת המלחמה. גדל בפריז. בנו של מני, אך חש ניתוק נפשי ממנו. נהרג מפגיעה בטנק.
  • סגן אלעד (עופרי ביטרמן) – מפקד מחלקת צנחנים, המפקד על גבעה 87.
  • ריקי דולזי (לידור אדרי) – אהובתו של אלוש ואחותו של מרקו.
  • סמל-ראשון בנצי (עמי סמולרצ'יק) – מפקד טנק במילואים במחלקת הטנקים שמחלצת את לוחמי גבעה 87.
  • ערן (גל בן ארצי) – חובש בכוח הצנחנים. נהרג בבונקר בגבעה 87.

הפקהעריכה

הסדרה היא מסדרות הטלוויזיה היקרות ביותר בישראל, נעשה בה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לצורך שחזור הקרבות. עלות העונה הראשונה היא כ-23 מיליון ש"ח[6].

תחילה תוכנן שהסדרה תשודר בשם "כיפור" בערוץ עשר בתחילת העשור השני של המאה ה-21, אך עקב עלותה הגבוהה, ערוץ 10 ויתר עליה[11].

לצורך צילומי הסדרה תוקנו והושמשו לנסיעה שני טנקי צנטוריון, אשר שימשו בצילומים, ובעזרת עיבוד מחשב הוצגו כעשרות טנקים[12][6].

מוצב החרמון המופיע בסדרה צולם במוצב תל סאקי. האירועים בגבעה 87 צולמו בגבעת בזק ומבוססים על הקרבות בתל סאקי. בסיס נפח כפי שמופיע בסדרה צולם במצודת טגארט נטושה בנס ציונה, שבה צולמה גם סדרת הטלוויזיה הסאטירית של כאן 11 "שב"ס"[13].

פסטיבליםעריכה

פרק הפתיחה הכפול של הסדרה נבחר להשתתף בפסטיבל "סירייס מאניה" לסדרות טלוויזיה[14][15].

תגובות וביקורתעריכה

לפי נתוני תאגיד השידור הישראלי, בפרק הבכורה של הסדרה צפו כ-255,000 צופים באתר האינטרנט של "כאן" ובכך, הוא הפך לפרק הנצפה ביותר מאז עלייתו לאוויר של תאגיד השידור "כאן"[16].

עם תחילת שידורה זכתה הסדרה לתגובות חיוביות רבות ברשתות החברתיות[17]. תא"ל (מיל') אביגדור קהלני חלק שבחים לפרק הראשון של הסדרה על הדיוק בתיאור פעילות צוות הטנק, והוסיף ביחס לעלילה: "האם היה פה צדק היסטורי? לא, זו לא הייתה המטרה ליצור צדק היסטורי; האם הייתה נגיעה בחיילים שהצילו את המדינה? כן, הייתה נגיעה בחיילים, בפחדים, בעיניים הגדולות, בחששות"[18].

מאידך, ובפרט בהמשך שידור הסדרה, עלו טענות שהסדרה אינה משקפת כיאות את המציאות[19]. כך, למשל, נטען שהסדרה מגזימה במשקלם של הפנתרים השחורים, אך מירון רפופורט רואה זאת כ"חלק מהחירות האמנותית שיש ליוצרים"[20]. דוגמה אחרת היא חייל המודיעין אבינועם, המוצג כקריקטורה של ג'ובניק. טענות נוספות נשמעו לגבי העובדה שחיילי הצבא הסדיר הם מגודלי שיער, בניגוד לתספורת הצבאית הקצרה שאפיינה את כל חיילי הצבא הסדיר. דורון נשרי, תותחן טנק במלחמת יום הכיפורים, חתם את ביקורתו במילים "'שעת נעילה' פוגעת בזיכרון המלחמה ההיא ובזכר חברינו. חבל שנוצרה."[21]

העיתונאי אורי משגב תיאר את עיוותי הסדרה: "סדרה שעושה מאמץ ניכר כדי להעצים את דמות המזרחי כלוחם ואקטיביסט חתיך וכריזמטי המשלב תודעה פטריוטית וחברתית; שהאשכנזי בה יהיה רק קיבוצניק אטום, שחצן וגזען או משקפופר היסטרי וילדותי שמצווח ככרוכיה בעודו נושא בזרועותיו קיפוד (לבן!); שתעשה בה מניפולציה היסטורית כדי לרתך ולהעמיד במשקל שווה את מלחמת יום כיפור ואת תנועת הפנתרים השחורים."[22]

לעומת הטענות על סטייה מהדיוק ההיסטורי, העלו מאיה רומן ומריאלה יאבו, באתר האינטרנט "פוליטיקלי קוראת", טענה נגד הייצוג המצומצם של נשים בסדרה ונגד ההתמקדות בלחימה על פני חוויות העורף[23]. מאיה גולשמידט הוסיפה שאף שכדרמה המתרחשת באזורי לחימה סביר שיופיעו בה בעיקר גברים: "דיוק היסטורי אינו חזות הכל, ולא ניתן לתרץ באמצעותו את מחיקת החוויה הנשית על המסך. ... ב'שעת נעילה' אפשר היה לתאר את המלחמה דרך חוויותיהן של מספר נשים, חיילות ולא־חיילות, לצד הסיפור הגברי של הלחימה בחזית".[24] מנגד נאמר כי אומנם בשנות האלפיים, הנשים משולבות יותר ויותר בצבא, אך בימים ההם הן כמעט ולא שולבו בכוחות הלוחמים, ולפיכך אי אפשר בשם השוויון לשכתב את ההיסטוריה.[25] כמו כן הועלו טענות על החפצת נשים כאשר דפנה מופיעה בפרק השלישי בגופיה בלבד.[25]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 הסדרה שמחברת בין משחקי הכס ומלחמת יום כיפור, באתר ynet, 1 ביולי 2019
  2. ^ איתי שטרןהסדרה הישראלית היקרה אי פעם מחזירה את המלחמה לרמת הגולן, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2019
  3. ^ שעת נעילה - המלחמה ששינתה הכול. בקרוב בכאן 11, קדימון הסדרה
  4. ^ 1 2 Production Begins On Israel’s Biggest-Budget TV Drama Series ‘Valley Of Tears’; Lior Ashkenazi Stars In 8-Part Mini Set Against Yom Kippur War
  5. ^ חנן גרינווד, ‏האמת וההגזמות מאחורי "שעת נעילה", באתר ישראל היום, 20 באוקטובר 2020
  6. ^ 1 2 3 רן בוקר, 1.2 מיליון שקל לשכר שחקנים: "שעת נעילה" - המספרים נחשפים, באתר ynet, 11 בנובמבר 2020
  7. ^ "שעת נעילה" עלתה ב-HBO Max: מה אומרים עליה המבקרים בחו"ל, באתר וואלה!‏, 16 בנובמבר 2020
  8. ^ קמפיין "שעת נעילה" של נט"ל, בעמוד הפייסבוק של עמותת נט"ל
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף י"ג, עמוד ב'
  10. ^ ההיסטוריון אבי פיקאר הצביע על הדמיון הפיזי לפעיל הפנתרים מתל אביב עמרם כהן: אבי פיקאר, שעת נעילה - מלחמת יום כיפור והפנתרים
  11. ^ רן בוקר, "שעת נעילה": כל הפרטים שכדאי לדעת, באתר ynet, 20 באוקטובר 2020
  12. ^ איך מעלים צנטוריון ישן לרמת הגולן?, בעמוד הפייסבוק של הסדרה
  13. ^ פוסט בקבוצה "שעת נעילה" של כאן 11 בפייסבוק.
  14. ^ איתי שטרןהסדרה "שעת נעילה" תתחרה בפסטיבל "סירייס מאניה", באתר הארץ, 19 בפברואר 2020
  15. ^ "שעת נעילה" באתר SeriesMania.com
  16. ^ עקפה את 'טהרן': שעת נעילה שוברת שיא בכאן 11, באתר "סרוגים", 21 באוקטובר 2020
  17. ^ רז ישראלי, ‏טירוף ברשת: "גוף השידור הכי טוב בארץ", באתר ישראל היום, 20 באוקטובר 2020
  18. ^ קהלני: "ניסיתי למצוא שגיאות ב'שעת נעילה' ולא מצאתי", באתר מעריב אונליין, 20 באוקטובר 2020
  19. ^ דודי פטימר, ‏הם היו שם באמת, והם לא מרוצים: "שעת נעילה" הסיפור האמיתי, באתר מעריב אונליין, 26 באוקטובר 2020
  20. ^ מירון רפופורט, שעת נעילה משאירה את ישראל בעמדת הקורבן הנצחי, באתר "שיחה מקומית", 28 באוקטובר 2020
  21. ^ דורון נשרי, "שעת נעילה" פוגעת בזכר חברינו. חבל שנוצרה, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2020
  22. ^ אורי משגבהם האליטות החדשות. מותר לצחוק עליהם, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2020
  23. ^ זה הזמן לנעול את הדלת לסדרות בלי נשים: "שעת נעילה" בכאן, פוליטיקלי קוראת, ‏2020-10-21
  24. ^ מאיה גולשמידט, הדיוק ההיסטורי ב"שעת נעילה" חשוב, אבל לא על חשבוננו, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2020
  25. ^ 1 2 חנן גרינווד, ‏"שעת נעילה": מחפיצים נשים, ממציאים היסטוריה, באתר ישראל היום, 27 באוקטובר 2020