גוש שקד

גוש התנחלויות בצפון–מערב השומרון

גוש שקד (נקרא גם: גוש ריחן) הוא גוש התנחלויות בקצה הצפון–מערבי של השומרון, על גבול הקו הירוק מצידו המזרחי. הגוש שוכן על רכס אמיר והוא הוקם בשנת 1977. בשנת 2021 התגוררו בו קרוב ל-3,000 תושבים.

גוש שקד (גוש)
שלושה מיישובי הגוש: שקד, חיננית וטל מנשה.
שלושה מיישובי הגוש: שקד, חיננית וטל מנשה.
מספר יישובים 4
מדינה ישראלישראל ישראל
חבל ארץ השומרון
עיר אם חריש
תאריך ייסוד 1977
אוכלוסייה
 ‑ בגוש 2,977[1] (2021)
קואורדינטות 32°28′41″N 35°09′05″E / 32.478166666667°N 35.151333333333°E / 32.478166666667; 35.151333333333 

הגוש מכיל ארבע התנחלויות: שקד, חיננית, ריחן וטל מנשה, כולן חלק מהמועצה האזורית שומרון. מלבד היישובים, בגוש אזור תעשייה אחד: אזור התעשייה שח"ק.

גבולותיו הם: גדר ההפרדה במזרח, הקו הירוק במערב ויער ריחן בדרום. הגוש נמצא כולו בתחומי גדר ההפרדה. הכוונה בגוש לעיתים כוללת את כל השטח בין גדר ההפרדה באזור הגוש לקו הירוק, כולל החלקים שמדרום ליער ריחן.

טל מנשה, מיישובי הגוש.

בתחומי הגוש נמצאים גושים קטנים של מבנים ערביים, כאשר אום א-ריחאן הוא הכפר היחיד בהם. הגדרת הגוש המורחבת כוללת בתוכו גם את ברטעה. הגוש מוקף מארבעת כיווניו ביישובים ערביים. בגוש ישנם שני יערות, יער שקד ויער ריחן, שביחד מהווים את רוב שטחו של הגוש. מיקומו של הגוש וגובהו מקנה לו ראות טובה, עד החרמון.

מספר שם צורת היישוב שנת הקמה מספר תושבים
1 שקד יישוב קהילתי 1981 1,128
2 חיננית יישוב קהילתי 1981 1,659
3 ריחן מושב 1977 408
4 טל מנשה יישוב קהילתי 1981 140 משפחות

תחבורה עריכה

לגוש שתי יציאות מערבה, לכביש 65: הדרך הדרומית היא כביש 6513, שעובר ליד קציר ועוקף מדרום את אחד היישובים הערביים הסוגרים על הגוש ממערב, ערערה, והדרך הצפונית היא כביש 6535 המתחבר למי עמי ועוקף את היישובים הערביים אום אל-פחם וערערה.

העיר חריש מהווה את היישוב היהודי הגדול הקרוב ביותר לגוש, ולכן גם משמשת כעיר האם שלו.

שלוש ההתנחלויות בעמק דותן - חרמש, מבוא דותן ומעוז צבי, המוקפות ביישובים ערביים כמעט מכל עבריהן, יכולות להתחבר לשאר חלקי המדינה רק דרך גוש שקד בכביש 596, מאחר שמשאר הכיוונים ישנם יישובים ערביים.[דרושה הבהרה]

בסכסוך הישראלי-פלסטיני עריכה

הגוש, יחד עם היישובים קציר ומי עמי, מייצר חוצץ טריטוריאלי בין הערים והיישובים הערביים של צפון המשולש לבין הערים והיישובים הערביים בצפון השומרון. בכך, הוא מונע קשר ישיר בין יישובים ערביים משני צידי הקו הירוק,[2] ומונע בפועל צירוף של יישובי המשולש למדינה פלסטינית, במידה ותקום. שיטת הפרדה זו, הפועלת לכל אורך המשולש, נוצרה לראשונה בבניית יישובי הכוכבים, ופועלת בין היתר גם בגוש חורשים. בעקבות עובדה זו, ובתוספת גובהו הרב של הגוש, הוא מהווה אזור שישראל רואה בו כבעל חשיבות אסטרטגית גבוהה.

בהצעות לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני, גוש שקד נכלל מאז ומתמיד (למעט בהצעות הפלסטיניות בועידת אנאפוליס ובועידת טאבה) בתחומי יהודה ושומרון שיישארו בשטחי ישראל, למרות גודלו הקטן יחסית.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא גוש שקד בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ מקרה גדר הביטחון בגדה המערבית" יניב גמבש, הוצאת אוניברסטית חיפה עמ' 26-27