פתיחת התפריט הראשי

צבא שווייץגרמנית: Schweizer Armee; בצרפתית: Armée suisse; באיטלקית: Esercito svizzero; ברומאנש: Armada svizra) הוא צבאה הלאומי של הקונפדרציה השווייצרית והארגון המרכזי במערכת הביטחון שלה. באופן מסורתי שווייץ היא מדינה נייטרלית וכבר למעלה ממאתיים שנה היא לא השתתפה באופן ממשי בעימותים צבאיים כנגד כוחות זרים. באופן עקרוני שווייץ נמנעת משותפות בבריתות צבאיות, ושואפת להבטיח את ביטחונה הלאומי וריבונותה באופן עצמאי. צבא שווייץ מתגאה במערכות נשק מתקדמות ותשתיות ביטחון נרחבות, והוא כולל צבא יבשה וחיל אוויר מתקדמים וגדולים יחסית, לצד כוח ימי קטן ומינימלי.

צבא שווייץ
Armee CH logo.svg
מנהיגות הצבא
ראש הצבא אנדרה בלאטמאן
שר ההגנה ראש מחלקת ההגנה הפדרלית ויולה אמהרד
כוח אדם
גיל הגיוס 19 לשירות חובה לגברים, 18 לנשים ולשירות בהתנדבות
זמינות לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה 1,852,580 גברים בגילאים 16 עד 49 (2009)
מתאימים לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה 1,510,259 גברים בגילאים 16 עד 49 (2009)
גודל מחזור שנתי המגיע לגיל הגיוס 48,076 גברים ו-44,049 נשים (2009)
כוחות פעילים 137,710 (2014)[1]
כוחות מילואים 39,034 (2014)[1]
עלות הצבא
תקציב שנתי 6.71 מיליארד פרנק שווייצרי (2015)[1]
אחוזי תמ"ג 0.76% (2012)[2]

המפקד העליון הנוכחי של הצבא הוא אנדרה בלאטמאן. בהתאם לחוקה הצבא כפוף לממשלת שווייץ. נכון ל-2019 ראש מחלקת ההגנה הפדרלית היא ויולה אמהרד.

היסטוריהעריכה

סדרי הכוחות של צבא שווייץ[3]
1850 1874 1914 1939 1962 1995 2004
חיילים 104,000 215,000 250,000 630,000 880,000 400,000 220,000
סוסים 9,000 30,000 50,000 60,000 17,000 4,000 700
כלי רכב מנועיים 350 20,000 62,000 65,000 22,000
תותחים 300 330 400 800 820 770 350
טנקים 24 650 820 740 250
נגמ"שים 300 510 760
כלי טיס 2 260 530 240 140
  ערכים מורחבים – שווייץ במאה ה-19, שווייץ במלחמות העולם

בראשיתה של המדינה השווייצרית בימי הביניים, עת קיומה של הקונפדרציה השווייצרית הישנה לא היה לשווייץ צבא לאומי של ממש, אלא לכל אחד מהקנטונים היה כוח צבאי משל עצמו. השותפות הצבאית בין הקנטונים התבטאה בעיקר בכך שבמקרה וקנטון היה נתון באיום מצד גורם זר, קנטונים אחרים נהגו לשלוח את צבאם לעזרתו. בשנת 1848, בהתאם לחוקתה החדשה של שווייץ, הקנטונים סיכמו על העצמת סמכויות השלטון המרכזי בברן, ובכלל זה גם הקמת צבא פדרלי לאומי. הצבא החדש (Bundesheer) התבסס על איחוד צבאות הקנטונים השונים, כאשר מלבד זאת החוקה התירה לכל קנטון להחזיק ברשותו צבא קטן של 300 חיילים. החוקה גם אסרה על קנטונים להתעמת עצמאית עם כוחות זרים, וקבעה מוסד של גיוס חובה כללי.[4]

צבא שווייץ לא ידע פעילות משמעותית כלשהי מיסודו ועד ימינו. גיוס כללי של כלל הגברים הכשירים הוכרז בפעם הראשונה בשנת 1871, על רקע פרוץ מלחמת פרוסיה-צרפת, כאשר חששו בשווייץ מפלישה זרה. אירוע אלים ממשי ראשון היה בשנת 1875, אז הצבא נקרא לדכא שביתת עובדים במנהרת גוטהארד, וכתוצאה מכך ארבעה פועלים נהרגו ו-13 נוספים נפצעו. בתקופת מלחמת העולם הראשונה ידעה שווייץ גם כן מתיחות מסוימת כאשר עיקר שכנותיה היו מעורבות בלחימה, ושווייץ לעומת זאת התעקשה להישאר נייטרלית. עם ראשית המלחמה הכריזה שווייץ על גיוס כללי (בפעם השנייה בתולדותיה), במטרה להרתיע כוחות חיצוניים מפגיעה בה. לקראת סוף המלחמה, הטריד את הצבא דווקא משבר פנימי, כאשר נקרא לדכא שביתה כללית שפרצה בנובמבר 1918, וכתוצאה מהעניין 3 פועלים נהרגו. בערך באותו הזמן סבל הצבא השווייצרי רבות מידה של השפעת הספרדית, אשר בעקבותיה קיפחו רבים מאנשיו את חייהם. בשנים הבאות המשיך הצבא לעסוק בפעולות של שיטור פנימי, כאשר אירוע משמעותי היה בנובמבר 1932, אז הצבא דיכא באמצעים אלימים הפגנה אנטי-פשיסטית בז'נבה. במסגרת פעולות הדיכוי נהרגו 13 מפגינים ו-65 מפגינים נוספים נפצעו. האירוע גרם לפגיעה ניכרת בתדמיתו של הצבא, כאשר הדבר גם מתבטא בכך שפוליטיקאים שונים מהשמאל ניסו ליזום הצעות לפירוקו.[4]

בשנות מלחמת העולם השנייה תסריט מלחמת העולם הראשונה חזר על עצמו, ושוב מצאה עצמה שווייץ מוקפת בשדות קרב מכל עבריה. עקב כך החליטה בפעם השלישית בהיסטוריה שלה על גיוס כללי, שוב במטרה להניע כוחות חיצוניים מכוונה לפלוש אליה. מקור דאגתה המרכזית של שווייץ היה החשש מפני ניסיון של גרמניה הנאצית לפלוש אליה (ראו גם: מבצע טננבאום). עקב גיוס החובה והגידול באוכלוסייה הכללית, מראשיתו היה הצבא גדול, ובראשית המאה ה-20 כמות החיילים המשרתים בו גדלה ללמעלה מרבע מיליון חיילים. הדבר הביא לקריאות לרפורמה כוללת כבר בסוף המאה ה-19, אך הדבר לא יצא אל הפועל באופן ממשי. משנה לשנה הדברים הפכו קריטיים יותר, והדבר התבטא בכך שבשנת 1962 מספר החיילים בצבא הגיע לשיא של 880,000 איש. לבסוף, לאורך שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 עבר הצבא השווייצרי שורה של רפורמות ("Armee 61") באותן השנים שנועדו להביא למודרניזציה של הצבא. במסגרת רפורמות אלו הצבא אורגן מחדש, כוח האדם שלו קוצץ, והצבא גם נפטר מרוב הסוסים שהחזיק ברשותו.[4]

בשנות ה-80 קלט הצבא לשירותיו את טנק הלאופרד 2 תוצרת גרמניה. טנק זה הוא טנק המערכה העיקרי של הצבא עד היום. באותה התקופה קלט גם הצבא את נגמ"ש הלחימה השוודי Combat Vehicle 90, וכן החליף גם את הארטילריה המיושנת בה החזיק בכמות משמעותית של התותח המתנייע M-109 תוצרת ארצות הברית. במקביל לרכש האיכותי שהפך את רוב כלי הנשק הכבדים של הצבא למתקדמים יחסית, נערכו קיצוצים משמעותיים נוספים בכוח האדם. בשנת 1995 עבר הצבא רפורמה משמעותית נוספת ("Armee 95"), אשר כללה את קיצוץ של כוח האדם ל-400,000 חיילים, מגמה שנמשכה ביתר שאת גם ברפורמה נוספת שנערכה בשנת 2004 ("Armee XXI"), אז הצבא קיצץ את מספר חיילים באופן דרמטי ל-220,000, כאשר במסגרתה אותה הרפורמה הצבא גם הוציא משירות את רוב כלי הרכב שהחזיק עד אז ברשותו.[4][5] בין לבין גם חיל האוויר זכה לרכש חדש כאשר בשנת 1996 נרכשו מארצות הברית כמה עשרות מטוסי F-18, אשר החליפו את מטוסי המיראז' הישנים כמטוסי הקרב העיקרים של החיל.[6]

חזון, משימה ומטרותעריכה

בהתאם לחוקה הפדרלית של שווייץ:[7]

המשימות של הצבא הן:
(א) למנוע מלחמות ולשמור על השלום;
(ב) להגן על שווייץ ואוכלוסייתה;
(ג) לתרום לשלום בעולם במסגרת ההבנות הבינלאומיות;
(ד) לתמוך ברשויות האזרחיות במקרה של אתגרים פנימיים בשווייץ ובפרט בהתמודדות עם אסונות טבע בשווייץ ומחוצה לה.

התפקיד העיקרי של צבא שווייץ הוא הגנה על המולדת. בפועל, עקב התנהלותה הדיפלומטית של שווייץ כמדינה נייטרלית, הצבא לא לקח החלק בעימותים צבאיים ממשיים כנגד מדינות זרות במאתיים השנים האחרונות. בשגרה הצבא מקיים לאורך השנה גם את מטרותיו האחרות: משימות חיפוש והצלה; תמיכה באוכלוסייה האזרחית בעת משבר, למשל בחורף קשה; ארגון וסיוע בניהול אירועים בינלאומיים גדולים כגון הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס; השתתפות במשימות לשמירת שלום ברחבי העולם; ועוד.[8]

מבנה וארגוןעריכה

צבא שווייץ כולל חמש יחידות אב מרכזיות, הכפופות כולן ישירות לפיקוד העליון של הצבא. יחידות אב אלו כולות שתי זרועות לוחמות: צבא היבשה וחיל האוויר; וכן שלושה אגפים ניהוליים: אגף ההכשרה המקצועית הגבוהה, אגף הלוגיסטיקה ואגף הפיקוד והתמיכה. בראשות צבא היבשה וחיל האוויר עומדים מפקדים בדרגת לוטננט גנרל, ותחתיהם נמצא כלל הכוח הלוחם של צבא שווייץ, צבא היבשה כולל את כוחות החי"ר, השריון, הארטילריה, הקומנדו והים; וחיל האוויר כולל את מטוסי ומסוקי הקרב. שלושת האגפים הניהוליים כוללים עשרות אלפי עובדים שתפקידם לתמוך בכוחות הלוחמים. אגף ההכשרה המקצועית הגבוהה עוסק בהקניית ידע תאורטי לקצונה של הצבא ולשאר חיילי הקבע, אגף הלוגיסטיקה עוסק במתן תשתית לוגיסטית לכוחות הלוחמים, ואגף הפיקוד והתמיכה עוסק בתחומי התקשוב, אבטחת המידע והטכנולוגיה.

המטה הכללי
FST-A
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צבא היבשהאגף ההכשרה
 
 
חיל האוויר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פיקוד הכוחות המיוחדיםחטיבת החי"ר 2
 
 
חטיבת החי"ר
ההררית 9
 
 
אזור
טריטוריאלי 1
 
 
בית הספר לקצינים
ונגדים
 
 
אגף
הלוגיסטיקה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חטיבת החי"ר 5
 
 
חטיבת החי"ר
ההררית 10
 
 
אזור
טריטוריאלי 2
 
 
בית הספר המרכזי
 
 
אגף הפיקוד
והתמיכה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חטיבת החי"ר 7
 
 
חטיבת החי"ר
ההררית 12
 
 
אזור
טריטוריאלי 3
 
 
האקדמיה
הצבאית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חטיבת השריון 1
 
 
חטיבת השריון 11
 
 
אזור
טריטוריאלי 4
 
 
בית הספר
המטה הכללי
 
 
 

פיקוד ושליטהעריכה

המפקד העליון הנוכחי של הצבא, אנדרה בלאטמאן
ראש מחלקת ההגנה הפדרלית הנוכחית, ויולה אמהרד

בזמן שגרה, מפקד על הצבא השווייצרי חייל בדרגת לוטננט גנרל, אשר כפוף לראש מחלקת ההגנה הפדרלית בממשלת שווייץ. המפקד העליון הנוכחי של הצבא של שווייץ הוא אנדרה בלאטמאן, וראש מחלקת ההגנה הפדרלית היא ויולה אמהרד. ראש הצבא הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא ואחראי לאימון והכשרת הכוחות בזרועות הצבא, להכנתו למלחמה בימי שלום ולפיקוד עליו בעתות מלחמה. בזמן חירום או מלחמה, מתוקף סמכותה לפי חוקת שווייץ, אספת הברית מעלה את המפקד העליון של הצבא בדרגה לדרגת גנרל, ובכך הוא הופך רשמית למפקד המלחמה. דרגת הגנרל ייחודית בצבא שווייץ כך שאיננה משמשת בעתות שגרה.

גנרלים מונו בשווייץ בעתות מלחמה, על אף ששווייץ לא נטלה חלק באף אחת מהן והסתפקה בהגנת גבולותיה. הם מונו חמש פעמים בלבד בתולדותיה והדרגה והתפקיד ניתנו לארבעה אישים אלו:[9]

כוח אדםעריכה

 
חייל שווייצרי בתחנת רכבת בדרכו לבסיסו
חיילים בשירות צבא שווייץ[1]
2012 2013 2014
חיילים פעילים 154,376 147,075 137,710
מתוכם קצינים 15,460 14,965 14,445
מתוכם נגדים 25,169 24,536 23,961
מתוכם נשים 1,055 1,048 1,075
חיילי מילואים 31,045 37,169 39,045
סה"כ 185,421 184,244 176,755

גיוס והכשרהעריכה

בשווייץ מונהג גיוס חובה החל על כל האזרחים הגברים הכשירים לשירות, אשר מגיעים לגיל 19.[10] הנשים, אשר כולן פטורות מגיוס, יכולות להתגייס בהתנדבות, וכך גם גברים החל מגיל 18.[11] קביעת הכשירות לשירות מוגדרת כ"מצב פיזי, אינטלקטואלי ונפשי מספק, העונה על הדרישות לשירות צבאי או שירות הגנה אזרחית, ויכול לבצע שירות זה מבלי לגרום נזק לעצמו או לאחרים".[12] אזרחים אשר אינם כשירים לשירות לא מגיוסים, אך נאלצים לשלם מס בגובה 3% עד גיל 30, אלא אם כן הם בעלי נכות המונעת מהם להתגייס.[13] בשנת 2008 כ-20% מהמועמדים נמצאו כלא מתאימים לגיוס וקיבלו פטור ממנו, כאשר אחוז הלא מתאימים הגבוה ביותר נרשם באזורים עירוניים כדוגמת ציריך וז'נבה, ובעוד זאת, באזורים הכפריים שיעור הגיוס היה גבוה.[14] אזרחים שווייצריים הגרים מחוץ לשווייץ פטורים מגיוס בעתות שלום.[15]

עם גיוסו, נשלח המועמד לערוך את הליך הגיוס באחד מששת בסיסי המיון והקליטה הפזורים בשווייץ. הליך הגיוס נערך על פני יומיים עד שלושה, ולאחר מכן החייל עובר טירונות שנמשכת 18 עד 21 שבועות. בתום תקופה זו מיעוט מהחיילים, אלו המאובחנים כמתאימים לכך, נשלחים לבית הספר של קצינים לעבור מסלול הכשרה לקצונה, והשאר עוברים לאחר הטירונות תקופת לימוד והכשרה של שישה שבועות אשר במהלכה החיילים לומדים אודות תפקידיהם ומתמקצעים בהם. בסוף תקופה זו ממוינים החיילים ליחידותיהם ומשוחררים, כאשר בדרך כלל סך כל תקופת שירות החובה עומדת על כחצי שנה. כ-15% מהחיילים ממשיכים את השירות כחיילי מילואים למשך עשר שנים, ובתקופה זו החיילים נדרשים בדרך כלל להגיע לתקופת רענון ואימונים של כשלושה שבועות בשנה, כאשר קצינים מזומנים לתקופת אימונים כפולה.[16] חיילים אחרים ממשיכים מרצונם לשירות קבע.

הפופולריות של הצבא בשווייץ נחשבת לגבוהה ובאופן ספציפי מוסד שירות החובה נהנה מתמיכה ציבורית רחבה. ב-22 בספטמבר 2013, התקיים משאל עם בנוגע לביטול גיוס החובה, ויותר מ-73% הצביעו נגד ביטולו.[17]

צבא היבשהעריכה

 
סמל צבא היבשה השווייצרי
מפת בסיסי הצבא של חטיבות המערך הלוחם של צבא היבשה
 
 
 
חי"ר הררית 12
 
שריון 1
 
חי"ר 2
 
חי"ר הררית 10
 
חי"ר 5
 
שריון 11
 
חי"ר 7
 
חי"ר הררית 9

צבא היבשה השווייצרי (בגרמנית: Heer; בצרפתית: Forces terrestres; באיטלקית: Forze terrestri) הוא זרוע היבשה של צבא שווייץ. על צבא היבשה מפקד חייל בדרגת לוטננט גנרל, אשר כפוף ישירות למפקד העליון של צבא שווייץ. מפקד צבא היבשה הנוכחי הוא דומיניק אנדריי.

המערך הלוחםעריכה

המערך הלוחם הסדיר של צבא היבשה השווייצרי כולל שתי חטיבות חי"ר, שתי חטיבות חי"ר המתמחות בלוחמה הררית, ושתי חטיבות שריון. לצד שש חטיבות אלו, ישנן גם שתי חטיבות מילואים: חטיבת חי"ר אחת וחטיבת חי"ר הררית אחת. חטיבות הסדיר הן גדולות יחסית למקובל בעולם והן כוללת בין 6 ל-8 גדודים כל אחת. ובעוד זאת, שתי חטיבות המילואים הן גדולות בהרבה מהגדול המקובל של חטיבה, האחת כוללת 12 גדודים והשנייה כוללת 14 גדודים. למרות שחטיבות המילואים מוגדרות כחטיבות חי"ר, הן כוללות גם כוחות שריון משמעותיים.

הרי האלפים מכסים את כל המחצית הדרומית של שווייץ. בזמן שגרה מופקדים על הביטחון באזור זה שתי חטיבות המתמחות בלוחמה בתנאי שטח הרריים: חטיבת החי"ר ההררית 9 המוצבת בגראובינדן וחטיבת החי"ר ההררית 12 המוצבת בטיצ'ינו. במישורים שבצפון המדינה לעומת זאת מוצבים דרך קבע שתי חטיבות חי"ר ושתי חטיבות שריון, כאשר באופן עקרוני התפקיד המרכזי של כוחות אלו הוא לבלום ניסיונות פלישה של כוחות זרים מגרמניה או צרפת, זאת כאשר את הגבול הצפון מזרחי עם גרמניה מאבטחות חטיבת השריון 11 היושבת בציריך וחטיבת החי"ר 5 היושבת בארגאו, ואת הגבול הצפון מערבי עם צרפת מאבטחות חטיבת השריון 1 היושבת בוו וחטיבת החי"ר 2 היושבת במערב ואלה. חטיבות המילואים נועדו לתגבר באופן מיידי את החזיתות בעתות חירום, כאשר חטיבת החי"ר 7 אמורה לתגבר את עמדות הגבול עם גרמניה, וחטיבת החי"ר ההררית 10 נועדה לתגבר את החטיבות ההרריות בהר האלפים.[18] כוח השריון של שווייץ מבוסס על כ-300 טנקים הכוללים את טנק המערכה Leopard 2 והטנק הקל Combat Vehicle 90. כלל כוחות החי"ר מתבססים על כ-1,400 נגמ"שים מדגם Radschützenpanzer Piranha ו-M-113, אשר בין השאר באמצעותם הם מתניידים בעת פעילות מבצעית. כוח הארטילריה כולל 134 סוללות מדגם M-109.

על כל אחת מהחטיבות מפקד חייל בדרגת בריגדיר גנרל, כאשר כל אלו כפופים לסגן מפקד צבא היבשה, חייל בדרגת מייג'ור גנרל.

המערך הלוחם של הצבא השווייצרי[18]
סימון סמל חטיבה מפקדה מס' הגדודים סדר כוחות בחטיבה
חטיבות סדירות
חטיבת החי"ר 2 סן מוריס,
ואלה
7
גדוד מפקדה וקשר אחד, גדוד סיור ממוכן אחד, ארבעה גדודי חי"ר ממוכן, וגדוד ארטילריה אחד
חטיבת החי"ר 5 אראו,
ארגאו
7
גדוד מפקדה וקשר אחד, שני גדודי סיור ממוכנים, ארבעה גדודי חי"ר ממוכן, וגדוד ארטילריה אחד
חטיבת החי"ר ההררית 9 בלינצונה,
טיצ'ינו
7
גדוד מפקדה וקשר אחד, חמישה גדודי חי"ר ממוכן המתמחים בלוחמה הררית, וגדוד ארטילריה אחד
חטיבת החי"ר ההררית 12 כור,
גראובינדן
6
גדוד מפקדה וקשר אחד, וחמישה גדודי חי"ר ממוכן המתמחים בלוחמה הררית
חטיבת השריון 1 מורז',
וו
8
גדוד מפקדה וקשר אחד, גדוד סיור ממוכן אחד, שלושה גדודי שריון משולבים בפלוגות חי"ר, גדוד חי"ר ממוכן אחד, גדוד ארטילריה אחד, וגדוד הנדסה קרבית אחד
חטיבת השריון 11 וינטרטור,
ציריך
8
גדוד מפקדה וקשר אחד, גדוד סיור ממוכן אחד, שלושה גדודי שריון משולבים בפלוגות חי"ר, גדוד חי"ר ממוכן אחד, גדוד ארטילריה אחד, וגדוד הנדסה קרבית אחד
חטיבות מילואים
חטיבת החי"ר 7 וינטרטור,
ציריך
12
גדוד מפקדה וקשר אחד, שלושה גדודי סיור ממוכן, שני גדודי שריון משולבים בפלוגות חי"ר, חמישה גדודי חי"ר ממוכן, וגדוד ארטילריה אחד
חטיבת החי"ר ההררית 10 סן מוריס,
ואלה
14
שני גדודי מפקדה וקשר, שלושה גדודי סיור ממוכן, שני גדודי שריון משולבים בפלוגות חי"ר, חמישה גדודי חי"ר ממוכן המתחמים בלוחמה הררית, ושני גדודי ארטילריה

האזורים הטריטוריאלייםעריכה

לצד המערך הלוחם, למפקד צבא היבשה כפופים ישירות גם ארבעת האזורים הטריטוריאליים (בגרמנית: Territorialregionen) של שווייץ, הפיקודים המרחביים של המדינה. כל אזור בשטחו שלו אחראי על תחזוק התשתיות הביטחוניות במקום, הביטחון השוטף באזור, וכן על הקשר בין הצבא לרשויות המקומיות. כל אזור טריטוריאלי כולל גדוד מפקדה וקשר אחד ושני גדודי הנדסה קרבית. תפקיד כוחות אלו הוא לתמוך ביחידות הצבא האחרות המצויות בשטח האזור. על כל אחד מהאזורים האזורים הטריטוריאליים מפקד חייל בדרגת מייג'ור גנרל, כאשר כל אלו כפופים ישירות למפקד צבא היבשה.

האזורים הטריטוריאליים של צבא שווייץ[18]
סימון סמל אזור קנטונים בסיס המפקדה כוחות לוחמים באזור
  אזור טריטוריאלי 1
ז'נבה, וו, ואלה, נשאטל, פריבור, ברן וז'ורה מורז', וו  חטיבת החי"ר 2
 חטיבת החי"ר ההררית 10
 חטיבת השריון 1
  אזור טריטוריאלי 2
זולותורן, בזל-לנדשאפט, בזל-שטאדט,
ארגאו, לוצרן, נידוולדן ואובוולדן
קרינס, לוצרן  חטיבת החי"ר 5
  אזור טריטוריאלי 3
צוג, שווייץ, אורי, טיצ'ינו וגראובינדן אלטדורף, אורי  חטיבת החי"ר ההררית 9
 חטיבת החי"ר ההררית 12
 פיקוד הכוחות המיוחדים
  אזור טריטוריאלי 4
ציריך, שפהאוזן, תורגאו, סנט גאלן,
גלרוס, אפנצל אינר-רודן ואפנצל אוסר-רודן
סנט גאלן,
סנט גאלן
 חטיבת השריון 11
 חטיבת החי"ר 7

אמצעי לחימהעריכה

אמצעי לחימה קלים של הצבא השווייצרי
תמונה סוג שם ארץ ייצור תמונה סוג שם ארץ ייצור
אקדח SIG Sauer P220 שווייץ  שווייץ אקדח SIG P210 שווייץ  שווייץ
אקדח SIG Sauer Pro שווייץ  שווייץ אקדח Glock אוסטריה  אוסטריה
רובה סער SIG SG 550 שווייץ  שווייץ רובה סער SIG SG 510 שווייץ  שווייץ
רובה צלפים Sako TRG פינלנד  פינלנד רובה צלפים PGM Hécate II צרפת  צרפת
מקלע FN Minimi בלגיה  בלגיה תת-מקלע MP5 גרמניה המערבית  גרמניה המערבית
מקלע SIG MG 710-3 שווייץ  שווייץ מקלע MG 51 שווייץ  שווייץ
מטול רימונים SIG GL 5040 שווייץ  שווייץ רימון יד HG 85 שווייץ  שווייץ
טיל נ"ט Panzerfaust 3 גרמניה המערבית  גרמניה המערבית טיל נ"ט M47 Dragon ארצות הברית  ארצות הברית
אמצעי לחימה כבדים של הצבא השווייצרי[1]
תמונה סוג שם כמות ארץ ייצור
טנק מערכה עיקרי Leopard 2 134 גרמניה  גרמניה
טנק קל Combat Vehicle 90 186 שוודיה  שוודיה
נגמ"ש לחימה Radschützenpanzer Piranha 925 שווייץ  שווייץ
נגמ"ש M-113 368 ארצות הברית  ארצות הברית
רכב שטח Mowag Eagle 324 שווייץ  שווייץ
תותח מתנייע M-109 133 ארצות הברית  ארצות הברית

כוחות לוחמים המסונפים לצבא היבשהעריכה

פיקוד הכוחות המיוחדיםעריכה

 
סמל פיקוד הכוחות המיוחדים

פיקוד הכוחות המיוחדים (בגרמנית: Kommando Spezialkräfte; בצרפתית: Commandement Forces Spéciales; באיטלקית: Kommando Spezialkräfte), הוא גוף בעל סדר גדול חטיבתי המאגד את שש יחידות הכוחות המיוחדים של שווייץ. על פיקוד הכוחות המיוחדים מפקד חייל בדרגת בריגדיר גנרל, אשר כפוף ישירות למפקד צבא היבשה. עיקר ההתמחות של פיקוד הכוחות המיוחדים הוא במתן תגובה מהירה בתנאי ביטחון לאומי קשים וכן במתן פתרונות למצבי ביטחון ייחודיים.[19] הפיקוד הוקם באפריל 2010 בהתאם להחלטת הממשלה, והקמתו נעשתה על ידי איחוד היחידות המובחרות של שווייץ, אשר עד אז היו פזורות בעיקר בין חטיבות המערך הלוחם. מטרות מהלך ארגוני זה היו שיפור התיאום בין היחידות ורמת כשירותן, יצירת אפשרות לפיקוד מבצעי אפקטיבי עליהן בעתות חירום, וכן הדבר נעשה במטרה לחסוך בעלויות כספיות.[20] בסיס הפיקוד ממוקם בריברה שבטיצ'ינו, באלפים השווייצרים.

 
איש כוחות מיוחדים של צבא היבשה השווייצרי
יחידות פיקוד הכוחות המיוחדים[20]
סימון סמל יחידה סוג תפקידים מיוחדים
פלוגת הסיור 10
AAD 10
פלוגת סיור מיוחדת המתמחות בלוחמה בטרור, ביצוע פעולות התקפיות
בשטח האויב ומשימות חיפוש והצלה
פלוגת המשטרה הצבאית המיוחדת
MP Spez Det
פלוגת קומנדו יחידה משותפת לצבא ולמשטרה המתמחה. המתמחות
באבטחת אישים ותמיכה ברשויות האזרחיות בעת משבר
גדוד הגרנדיר 20
Gren Bat 20
גדוד קומנדו
גדוד הגרנדיר 30
Gren Bat 30
גדוד קומנדו
גדוד הגרנדיר 40
Gren Bat 40
גדוד קומנדו
פלוגת סיור הצנחנים 17
Fsch Aufkl Kp 17
פלוגת סיור מוצנחת התמחות בצניחה מבצעית ובפעולות התקפיות בשטח האויב

שייטת האגמיםעריכה

 
סמל שייטת האגמים

שייטת האגמים (בגרמנית: Lakes Flottille; בצרפתית: Flottille Lacs; באיטלקית: Laghi Flottiglia) היא הכוח הימי של הצבא השווייצרי. על שייטת האגמים מפקד חייל בדרגת בריגדיר גנרל, אשר כפוף ישירות למפקד צבא היבשה.

לשווייץ אין גבול לים, ולפיכך אין לה צי לוחם ממשי. למרות זאת, כמה אגמים גדולים שוכנים על גבולותיה עם שכנותיה, דבר שהביא אותה להקים במהלך מלחמת העולם השנייה גם זרוע ימית - שייטת האגמים. באותם הימים, בראשיתה של השייטת, היא כללה תשע ספינות סיור קלות בודדות מדגם Patr Boot 41 מתוצרת מקומית, אשר היו חמושות כל אחת בתותח נגד טנקים ובמספר מקלעים. בשנת 1964 עברו ספינות סיור אלו שדרוג רציני שכלל התקנת מכ"מים, מכשירי רדיו ומערכות חימוש מודרני. עד לשנות ה-80 הן הוצאו משירות, והוחלפו בכעשרה ספינות סיור קלות מדגם Patrouillenboot P-80, גם הוא מתוצרת שווייצרית. הספינות החדשות כללו לצד עיצוב ומבנה מודרני חימוש של מקלע וכן אמצעי קשר מתקדמים.[21][22]

תפקיד השייטת הוא להבטיח את ריבונותה הימית של שווייץ באמצעות סיורים תכופים באגמים המצויים בגבולותיה הבינלאומיים של המדינה, ובכלל זה אגם ז'נבה, אגם מאג'ורה, אגם לוגאנו וימת קונסטנץ. נוסף על כך, השייטת עוסקת באופן נרחב גם בביצוע משימות חיפוש והצלה.[23]

אמצעי לחימה כבדים של שייטת האגמים של שווייץ
תמונה סוג שם שנות שירות ארץ ייצור
ספינת סיור קלה Patr Boot 41 1944-1983 שווייץ  שווייץ
ספינת סיור קלה Patrouillenboot P-80 החל משנות ה-80 שווייץ  שווייץ

חיל האווירעריכה

 
סמל חיל אוויר השווייצרי
מפת בסיסי הטיסה של חיל האוויר השווייצרי
 
 
 
מיירינגן
 
פאיירן
 
סיון
 
דובנדורף
 
אלפנאך
 
אמן

חיל האוויר (בגרמנית: Luftwaffe; בצרפתית: Forces aériennes; באיטלקית: Forze aeree) הוא הכוח האווירי של הצבא השווייצרי. על חיל האוויר מפקד חייל בדרגת לוטננט גנרל, אשר כפוף ישירות למפקד העליון של צבא שווייץ. מפקד חיל האוויר הנוכחי הוא אלדו שלנברג. משימותיו הרשמיות של חיל האוויר הן הבטחת עליונות אווירית במרחב האווירי של שווייץ והגנה עליו, מתן תמיכה מהאוויר לכוחות צבא היבשה וכן איסוף מודיעין עבור הפיקוד הצבאי והדרג המדיני.[24] במשך שנים רבות היה חיל האוויר גדול יחסית ובראשית שנות ה-60 הוא כלל כ-550 כלי טיס שונים. לאורך השנים המספר הזה ירד לכמאתיים, עקב תהליכי התייעלות וקיצוצים תקציביים, אשר הביאו להוצאת משירות של מטוסים ישנים.[25] עיקר הכוח האווירי של שווייץ מתבסס על 32 מטוסי קרב F-18 תוצרת ארצות הברית. בנוסף להם בשימוש חיל האוויר גם 54 מטוסי F-5 מתוצרת אמריקנית. בעוד מטוסי ה-F-18 מתופעלים גם בשגרה על ידי חיילי הסדיר, מטוסי ה-F-5 מופעלים על ידי חיילי המילואים, ונועדו לגבות בעת חירום את מטוסי ה-F-18. לצד מטוסי הקרב, שווייץ מחזיקה גם בכמה עשרות מסוקים מדגם Eurocopter AS332 ו-Eurocopter EC635, ובשנים האחרונות קלט גם לשורותיו כטב"מים. כיום הוא מחזיק ב-15 כטב"מים מדגם RUAG Ranger, דגם פרי שיתוף פעולה ישראלי-שווייצרי, וכלי טיס אלו אמורים להיות מוחלפים ב-2019 בכטב"מים חדשים מדגם הרמס 900.[26] לצד מטוסי הקרב כאמצעי להגנה על שווייץ מפני כלי טיס עוינים, חיל האוויר מחזיק גם בכוחות הגנה אווירית המחזיקים ב-16 סוללות מדגם Oerlikon GDF ו-40 סוללות מדגם Rapier. בנוסף להם ברשות חיל האוויר גם 96 משגרי טילי כתף מדגם STINGER המיועדים גם הם נגד כלי טיס.

בימי שלום פועל חיל האוויר רק בשעות היום, בשעות העבודה המקובלות בשוק. הסיבה לכך היא תקציבית ולכן החיל לא פעיל בכל שעות היממה.[27] סיבה נוספת לצמצום הפעילות של החיל בשנים האחרונות הייתה הנזק הסביבתי, הרעש והפגיעה בתיירות במדינה עקב טיסות כלי הטיס התדירות.[25] חוסר פעילות החיל בשעות הלילה התפרסמה בשנים האחרונות עקב אירוע חטיפת מטוס של חברת אתיופיאן איירליינס ב-17 בפברואר 2014. הטייס שינה את מסלולו לשווייץ, ומכיוון שהאירוע התרחש בשעות הלילה, לא הוזנקו מטוסי קרב שווייצרים לעברו והמטוס לווה על ידי מטוסי קרב צרפתיים עד נחיתתו בשדה התעופה של ז'נבה.[28][29]

טייסות חיל האוויר השווייצרי
סימון סמל טייסת בסיס כלי טיס
Fliegerstaffel 6
פאיירן,
וו
F-5
Fliegerstaffel 11
מיירינגן,
ברן
F-18
Zielflugstaffel 12
אמן,
לוצרן
F-5,
Pilatus PC-9
Fliegerstaffel 17
פאיירן,
וו
F-18
Fliegerstaffel 18
פאיירן,
וו
F-18
Fliegerstaffel 19
סיון,
ואלה
F-5
Lufttransportstaffel 7
אמן,
לוצרן
Pilatus PC-6
Lufttransportstaffel 1
פאיירן,
וו
Eurocopter AS332,
Eurocopter EC635
Lufttransportstaffel 3
דובנדורף,
ציריך
Eurocopter AS332,
Eurocopter EC635
Lufttransportstaffel 4
דובנדורף,
ציריך
Eurocopter AS332,
Eurocopter EC635
Lufttransportstaffel 5
פאיירן,
וו
Eurocopter AS332,
Eurocopter EC635
Lufttransportstaffel 6
אלפנאך,
אובוולדן
Eurocopter AS332,
Eurocopter EC635
Lufttransportstaffel 8
אלפנאך,
אובוולדן
Eurocopter AS332,
Eurocopter EC635

אמצעי לחימהעריכה

 
זוג מטוסי F-18 שווייצרים בתרגיל צבאי
אמצעי לחימה כבדים של חיל האוויר השווייצרי[1]
תמונה סוג שם כמות ארץ ייצור
מטוס קרב F/A-18 C / D Hornet 32 ארצות הברית  ארצות הברית
מטוס קרב F-5 E / F Tiger 54 ארצות הברית  ארצות הברית
מטוס אימון Pilatus PC-21 8 שווייץ  שווייץ
מטוס אימון Pilatus PC-9 8 שווייץ  שווייץ
מטוס אימון Pilatus PC-7 28 שווייץ  שווייץ
מטוס אימון Pilatus PC-6 15 שווייץ  שווייץ
מסוק תובלה Eurocopter AS332 26 צרפת  צרפת
מסוק קרב\רב תכליתי Eurocopter EC635 20 צרפת  צרפת/
גרמניה  גרמניה
כטב"ם RUAG Ranger 15 שווייץ  שווייץ/
ישראל  ישראל
כטב"ם הרמס 900[26] 6 ישראל  ישראל
מערכת נ"מ Oerlikon GDF 16 שווייץ  שווייץ
מערכת נ"מ Rapier 40 הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
מערכת נ"מ STINGER 96 ארצות הברית  ארצות הברית

אגפיםעריכה

סמל אגף ההכשרה המקצועית הגבוהה
קמפוס האקדמיה הצבאית במכון הטכנולוגי של ציריך
סמל אגף הלוגיסטיקה
מרכז לוגיסטי של אגף הלוגיסטיקה
סמל אגף הפיקוד והתמיכה
תחנת האזנה בואלה של אגף הפיקוד והתמיכה

אגף ההכשרה המקצועית הגבוההעריכה

אגף ההכשרה המקצועית הגבוהה (בגרמנית: HKA; בצרפתית: FSCA; באיטלקית: ISQE) הוא הגוף הצבאי העוסק בהכשרה של קצינים ונגדים לתפקידי פיקוד ומטה בצבא השווייצרי. לצד הכשרה סטנדרטית, הוא עוסק גם בתוכניות ייעודיות להכשרה למנהיגות צבאית, במחקר מדעי צבאי, וכן נמצא בקשר עם ארגונים חינוכיים אזרחיים בשווייץ. על אגף ההכשרה המקצועית הגבוהה מפקד חייל בדרגת מייג'ור גנרל, אשר כפוף ישירות למפקד העליון של צבא שווייץ. מפקד אגף ההכשרה המקצועית הגבוהה הנוכחי הוא דניאל ראובטיי. האגף כולל ארבעה בתי ספר הממוקמים כולם בצפון מזרח שווייץ, אשר לכל אחד ייעוד שונה. על כל אחד מבתי הספר מפקד חייל בדרגת בריגדיר גנרל, כאשר כל אלו כפופים ישירות למפקד אגף ההכשרה המקצועית הגבוהה.[30]

בתי ספר של אגף ההכשרה המקצועית הגבוהה של צבא שווייץ[30]
סמל בית ספר סימון מיקום תפקיד
בית הספר לקצינים ונגדים
Berufsunteroffiziersschule
BUSA
הריזאו,
אפנצל אוסר-רודן
מרכז הכשרה לתפקידי קצונה ונגדות
בית הספר המרכזי
Zentralschule
ZS
לוצרן, לוצרן מרכז הכשרה לחיילים המיועדים לתפקידי פיקוד
האקדמיה הצבאית
Militärakademie
MILAK
המכון הטכנולוגי,
ציריך
מרכז הכשרה וחינוך מדעי לקצונה המקצועית
בית הספר של המטה הכללי
Generalstabsschule
Gst S
לוצרן, לוצרן מרכז הכשרה לפיקוד אסטרטגי לחברי המטה הכללי

אגף הלוגיסטיקהעריכה

אגף הלוגיסטיקה (בגרמנית: LBA; בצרפתית: BLA; באיטלקית: BLEs) הוא הגוף הצבאי העוסק במתן תמיכה לוגיסטית לכוחות הצבא השווייצרי בתנאי שגרה וחירום. בהתאם צורכי הכוחות הלוחמים, האגף אחראי לספק עבורם תמיכה רפואית, תחזוקה של מערכות רכב ונשק, חימוש, ציוד אישי, מזון ודלק. בעת משבר או עימות צבאי באחריות האגף גם לשנע את חיילי המילואים לבסיסיהם ולחזיתות השונות. באגף מועסקים כ-16,000 עובדים. לאגף הלוגיסטיקה חמישה מרכזים הפזורים ברחבי שווייץ, אשר באמצעותן הוא תומך בחיילי הצבא ברחבי המדינה. חמישה המרכזים שוכנים בגרולי (פריבור), באוטמארזינגן (ארגאו), בהינוויל (ציריך), במונטצנרי (טיצ'ינו) ובתון (ברן). על אגף הלוגיסטיקה מפקד חייל בדרגת מייג'ור גנרל, אשר כפוף ישירות למפקד העליון של צבא שווייץ. מפקד אגף הלוגיסטיקה הנוכחי הוא דניאל באומגרטנר.[31]

אגף הפיקוד והתמיכהעריכה

אגף הפיקוד והתמיכה (בגרמנית: FUB; בצרפתית: BAC; באיטלקית: BAC) הוא הגוף הצבאי העוסק במתן תמיכה טכנולוגית לכוחות הצבא השווייצרי בתנאי שגרה וחירום. בין תחומי עיסוקו נמצאים תחומי התקשוב, הלוחמה אלקטרונית, אבטחת המידע לרבות הגנה מפני מתקפות סייבר, הקריפטוגרפיה, ובכלל זה הוא גם אחראי על תחזוק מערכות הרדאר של שווייץ ופיקוח את המרחב האווירי שלה, וכן על הפעלה שוטפת של רשתות התקשורת של הצבא. באגף מועסקים כ-19,000 עובדים בסה"כ, כאשר מתוכם 12,000 נמנים עם הזרוע הביצועית המרכזית של האגף - חטיבת התמיכה והפיקוד 41 (בגרמנית: Führungsunterstützungsbrigade 41). חטיבה זו היא בסדר גודל אוגדתי, והיא כוללת שישה גדודי מפקדה, עשרה גדודי קשר, וחמישה גדודי לוחמה אלקטרונית. מטה חטיבת התמיכה והפיקוד 41 נמצא בבולאך (ציריך). על אגף הפיקוד והתמיכה מפקד חייל בדרגת מייג'ור גנרל, אשר כפוף ישירות למפקד העליון של צבא שווייץ. מפקד אגף הפיקוד והתמיכה הנוכחי הוא ז'אן-פול תלר.[32]

דרגות צבא שווייץעריכה

דרגות חוגרים ונגדיםעריכה

דרגה פראבייט פראבייט פראבייט ראשון קורפורל סרג'נט סרג'נט מאסטר סרג'נט מאסטר סרג'נט סרג'נט ראשון סרג'נט ווארנט שני סרג'נט ווארנט ראשון סרג'נט ווארנט ראשון סרג'נט ווארנט ראשון
גרמנית Soldat Gefreiter Obergefreiter Korporal Wachtmeister Oberwachtmeister Feldweibel Fourier Hauptfeldweibel Adjudant Unteroffizier Stabsadjutant Hauptatjudant Chefadjutant
צרפתית Soldat Appointé Appointé-chef Caporal Sergent Sergent chef Sergent-major Fourrier Sergent-major chef Adjudant sous-officier Adjudant d'état-major Adjudant-major Adjudant-chef
איטלקית Soldato Appuntato Appuntato capo Corporale Sergente Sergente capo Furiere Sergente maggiore Sergente maggiore capo Aiutante sottufficiale Aiutante di stato maggiore Aiutante maggiore Aiutante capo
מקבילה צה"לית טוראי טוראי טוראי ראשון רב-טוראי סמל סמל סמל ראשון סמל ראשון סמל ראשון רב-סמל רב-סמל ראשון רב-סמל מתקדם רב-סמל משנה

דרגות קציניםעריכה

דרגה לוטננט שני לוטננט ראשון קפטן מייג'ור לוטננט קולונל קולונל קולונל בריגדיר גנרל מייג'ור גנרל לוטננט גנרל גנרל
גרמנית Leutnant Oberleutnant Hauptmann Major Oberstleutnant Oberst Fachoffizier Brigadier Divisionär Korpskommandant General
צרפתית Lieutenant Premier-lieutenant Capitaine Major Lieutenant-colonel Colonnel Officier spécialiste Brigadier Divisionnaire Commandant de corps général
איטלקית Tenente Primo tenente Capitano Maggiore Tenete colonnello Colonnello Ufficiale specialista Brigadiere Divisionario Comandante di corpo generale
מקבילה צה"לית סגן-משנה סגן סרן רב-סרן סגן-אלוף סגן-אלוף אלוף-משנה אלוף-משנה תת-אלוף אלוף רב-אלוף

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 Dokumenten - Die Armee in Zahlen, Federal Department of Defence, Civil Protection and Sports
  2. ^ The World Factbook - Switzerland, Central Intelligence Agency, Retrieved 29 March 2014
  3. ^ "הצבא", במילון ההיסטורי של שווייץ
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 "Armee", Historisches Lexikon der Schweiz, 05/06/2008
  5. ^ "Army Technology – CV 90". Retrieved 2007-03-20.
  6. ^ "World Air Forces 2015 pg. 29". Flightglobal Insight. 2015. Retrieved 12 June 2015.
  7. ^ "510.107.0 Dienstreglement der Schweizerischen Armee vom 22. Juni 1994 (DR 04)". Federal Department of Defence, Civil Protection and Sports
  8. ^ "Auftrag der Armee". Federal Department of Defence, Civil Protection and Sports
  9. ^ McPhee, John (1983-10-31). "La Place de la Concorde Suisse-I". The New Yorker. p. 50. Retrieved 22 July 2013.
  10. ^ "Conscrits et recrues". Federal Department of Defence, Civil Protection and Sports. Retrieved 10 July 2009.
  11. ^ "Femmes dans l'armée". Federal Department of Defence, Civil Protection and Sports. Retrieved 10 July 2009.
  12. ^ "Définition de l'aptitude au service". Federal Department of Defence, Civil Protection and Sports. Retrieved 10 July 2009.
  13. ^ "Ordonnance sur la taxe d’exemption de l’obligation de servir". Federal Authorities of the Swiss Confederation. Retrieved 10 July 2009.
  14. ^ "Les chiffres du recrutement en 2008". Federal Department of Defence, Civil Protection and Sports. Retrieved 10 July 2009.
  15. ^ "Les Suisses de l‘étranger". Federal Department of Defence, Civil Protection and Sports. Retrieved 10 July 2009.
  16. ^ "Déroulement de l'école". Federal Department of Defence, Civil Protection and Sports. Retrieved 10 July 2009.
  17. ^ Referendums on 22 September 2013, Swiss Parliament, 28 June 2013. Retrieved, March 4, 2013(German)
  18. ^ 18.0 18.1 18.2 "Grosse Verbände". Federal Department of Defence, Civil Protection and Sports.
  19. ^ "Bat Gren", Swiss Land Forces. URL consultato il 18 luglio 2009.
  20. ^ 20.0 20.1 "Sondereinheiten der Armee". Federal Department of Defence, Civil Protection and Sports.
  21. ^ Alain François Berlincourt, Marco Jorio: Kriegsschiffe im Historischen Lexikon der Schweiz
  22. ^ Die heutige „Binnenmarine“. LVB Genie & Rettung. In: Explorer. Truppenzeitung Aufkl Bat 4. Nr. 3, 2012, S. 3, Digitalisat
  23. ^ "Lehrverband Genie/Rettung - Truppen". Swiss Land Forces. Retrieved 19 July 2009.
  24. ^ "The Present". Swiss Air Force. Retrieved 2 September 2009.
  25. ^ 25.0 25.1 Force Report: Swiss Air Force, Air Forces Monthly magazine in association with Air Forces Intelligence - The Online Air Arms Database, September 2009 issue.
  26. ^ 26.0 26.1 ייכנס לפעילות בחיל האוויר השווייצרי ב-2019. "VBS - Themen - Rüstungsprogramm 2015 - Übersicht". Vbs.admin.ch. Retrieved 2015-06-18.
  27. ^ "Operational capacity". FACTS. 30 June 2009. p. 20.
  28. ^ "Swiss fighters grounded during hijacking as outside office hours". news.yahoo.com. AFP. 17 February 2014. Retrieved 17 February 2014.
  29. ^ "Swiss jets not scrambled over hijacked plane because 'airbases closed at night'". Retrieved 24 December 2014.
  30. ^ 30.0 30.1 "Höhere Kaderausbildung der Armee (HKA)". Federal Department of Defence, Civil Protection and Sports.
  31. ^ "Die Logistikbasis". Federal Department of Defence, Civil Protection and Sports.
  32. ^ "Armed Forces Command Support Organisation - AFCSO". Federal Department of Defence, Civil Protection and Sports.