תר"ש תנופה

תוכנית רב-שנתית (2020–2024) בצה"ל
(הופנה מהדף תר"ש 'תנופה')

תוכנית רב-שנתית (תר"ש) תנופה היא תוכנית עבודה של צה"ל לחמש שנים שגיבש הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי, שהחלה בשנת 2020 וצפויה להסתיים בשנת 2024[1].

התר"ש הינה המצפן להפעלת הכוח ולבניין הכוח הצבאי, היא מתבססת על מסגרת אסטרטגית לשנות התר"ש (מגמות מאקרו בזירות הלחימה השונות, מאפייני האויב עימו נדרש להתמודד, מגמות גלובליות ולאומיות בתחומי הכלכלה, צבא-חברה, שינויים טכנולוגיים ועוד) ועל התפיסה לאורה יופעל הכוח הצבאי בשגרה, במערכה שבין המערכות (מב"ם) ובמלחמה. התוכנית כוללת את היעדים המרכזיים לבניין הכוח ואת חלוקת המשאבים למימוש יעדים אלו (תוכניות ופרויקטים, רכש אמל"ח וסד"כ, שינויים ארגוניים גדולים, יעדי המוכנות והאימונים של כוחות צה"ל, בניית תשתיות, צמצום וסגירת סד"כ מתיישן ועוד)[2].

התוכנית הוצגה לראש הממשלה ושר הביטחון, אך עדיין לא קיבלה את אישור הקבינט [3].

רקעעריכה

לרוב, תר"ש מתהווה כל 4-5 שנים, בדרך כלל עם כניסת רמטכ"ל לתפקיד. ב-20 ביולי 2015 פרסם צה"ל את התוכנית הרב שנתית "גדעון", שגיבש והוביל רא"ל במיל' גדי אייזנקוט. בליבת תר"ש "גדעון" עמדה העצמת המוכנות ללחימה – תוך הגברת האימונים לכוחות הסדיר והמילואים ותגבור המלאים בתחמושת וחלפים, לצד השתנות עמוקה בגודל הצבא[4]. התוכנית הגדירה את פעילות צה"ל למשך חמש שנים והסתיימה בדצמבר 2019 בהצלחה[2][4], ולאור הישגיה, גובשה תר"ש "תנופה"[5].

עם כניסת רא"ל אביב כוכבי לתפקידו כראש המטה הכללי, צה"ל קיים תהליך אבחון מעמיק, שעיקריו הן כי צה"ל ערוך למימוש משימותיו למול מתארי הייחוס, אך בראיה ארוכת טווח, ההישג ומשך הזמן שיידרש לעמידה ביעדי המלחמה נמצאים במגמת שחיקה. יתרה מכך, האויב מתעצם ומשתכלל הן באיכות והיקף האמל"ח והן בתפיסות הלחימה ונדרש להתאים את בניין הכוח הצה"לי לשדה הקרב המתפתח. לצד זאת, התפתחויות עולמיות, ובראשן, המשך ההתעצמות של איראן והאפשרות של חידוש תוכנית הגרעין שלה, חייבו חשיבה מחודשת בבניין הכוח. בינואר 2019, החל צה"ל בתהליך תכנון רב שנתי, שהסתיים בסוף 2019, עם פרסום התוכנית הרב-שנתית "תנופה". שנת 2020 היא השנה הראשונה למימוש תר"ש "תנופה"[6].

התוכנית הרב שנתית "תנופה" נבנתה לאורה של תפיסת ההפעלה לניצחון – גיבוש מאפייני הפעולה וההישג הנדרש מצה"ל בלחימה. תוכנית "תנופה" שמה דגש על הגדלת קטלניות צה"ל, חשיפת האויב הנעלם במרחב האורבני ותקיפה מהירה בעוצמה גדולה ובדיוק רב, כל זאת על בסיס יכולות רב זרועיות ורב ממדיות הממצות את עוצמת צה"ל במרחבים השונים. רתימת העוצמות הללו לטובת הקצה המבצעי – טקטי וחיבור יכולות מערכתיות לקצה הטקטי על ידי חיבור דיגיטלי של כולם לכולם (המג"ד עם הטייס, הטנק עם מפעיל הכטמ"ם וכו')[1].

תהליך גיבוש תר"ש תנופהעריכה

בינואר 2019 נכנס לתפקיד הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי, והחל להתוות את התוכנית הרב-שנתית "תנופה" לשנים 2020-2024. לצורך גיבוש התר"ש, הוביל הרמטכ"ל תהליך עומק שראשיתו בניית המסגרת האסטרטגית לשנים הקרובות, הגדרת מאפייני האויב ואופי הלחימה לאורם ייבנה הכוח הצבאי בשנות התר"ש, בירור וחקירה של המרכיבים הנדרשים לאופן פעולת צה"ל על מנת לעמוד בהישג הנדרש המבצעי, ובהתאם גיבוש תוכנית רב שנתית ליישום ומימוש מרכיבים אלו.

תהליך תכנון התר"ש כלל ארבע אבני דרך מרכזיות:

  1. סדנת הניצחון: סדנה שבמרכזה עמדה השאלה "כיצד צה"ל ינצח את המלחמה הבאה?". התוצר של הסדנה ותהליך העבודה הנלווה הינו "תפיסת ההפעלה לניצחון"[7]. תכלית התפיסה היא שיפור אפקטיביות הלחימה של צה"ל והגדלת היתרון הצבאי, לשם הכרעת האויב באופן מובהק ובזמן קצר, לצד שיפור המוכנות והתאמה למאפייני שדה הקרב באמצעות השתנות ומודרניזציה.
  2. סדנת הערכת המצב וכיווני פעולה: סדנה שעסקה בהערכת יכולות צה"ל למימוש "תפיסת ההפעלה לניצחון", אבחון הפערים המרכזיים והצבעה על כיווני הפעולה הנדרשים. תוצר הסדנה היה יציאה לדרך של כ-40 צוותים מטכ"ליים לגיבוש תוכניות בניין כוח במגוון תחומים[8].
  3. סיכום שלב גיבוש התר"ש: תהליך אינטגרטיבי לבחינת כלל המלצות הצוותים, מיקוד ותיעדוף בין התוכניות השונות לכדי גיבוש תוכנית בניין כוח רב שנתית לטווחי זמן שונים (טווח הזמן קרוב ועד 2030) במדרגות משאבים שונות[8].
  4. סיכום הרמטכ"ל לתר"ש: בסיום תהליך העבודה של הצוותים והסדנאות שהתקיימו, סומנו המרחבים המשותפים והתקיימו סדרת דיונים בראשות הרמטכ"ל למיקוד ההמלצות לתר"ש. התר"ש הוצג לדרג המדיני ובתוך צה"ל בכנסים רבי משתתפים[9].

חזון תר"ש תנופהעריכה

  1. ניצחון: הגדלה ניכרת של היתרון הצבאי לשם הכרעת האויב באופן מובהק ובזמן קצר, לצד שיפור המוכנות והתאמה למאפייני שדה הקרב, באמצעות השתנות ומודרניזציה שיובילו לחיזוק המודיעין והגדלת כושר חשיפת האויב, הגדלת הכושר ההתקפי והגברת ייצור המטרות, העצמת יכולות הקצה המבצעי, מימוש עקרון הרב־ממדיות ויצירת קישוריות רחבה, הנבטת שיטות לחימה חדשניות והטמעת אמל"ח מתקדם.
  2. האדם יקר: הטמעת עקרון "האדם יקר" והגדלת אטרקטיביות השירות, על ידי העמקת המשמעות והמנהיגות, היחס האישי, התרבות והתנאים של המשרתים בצה"ל. התפיסה מעצימה ומגבירה את הדגש שמושם על כוח האדם ועל מיצויו, והיא משמשת כעיקרון מנחה בתר"ש.[1][10]
  3. רוח לחימה וערכים: טיפוח צה"ל כצבא העם, ערכי וממלכתי, מעודד ביקורת והתייעלות, יוזמה וחדשנות, מהווה דוגמה ומופת, ונכון לכל משימה.
  4. מימוש: מימוש התר"ש במנהיגות נחושה בכל הרמות.

מאמצים ומאפשריםעריכה

התפיסה שגיבש צה"ל, מתארת את האופן שבו צה"ל מתכוון לפעול, מה המאמצים המרכזיים ומה הם המאפשרים את הפעולה של מאמצים אלו. המאמצים והמאפשרים קיבעו למעשה את שפת התר"ש.

התפיסה הגדירה שלושה מאמצים מרכזיים המביעים הגיון מבצעי מרכזי, רב-ממדי ורב-זרועי, כלומר, המשלב פעולה מסונכרנת בכלל הממדים בהם פועל הכוח הצבאי. ממדים אלו כוללים את הפעולה באוויר, ביבשה, בים, בחלל, במרחב הקיברנטי (סייבר), במרחב האלקטרו מגנטי (דיגיטל, ספקטרום) ועוד.

שלושת המאמצים הוגדרו כמהלומות רב-ממדיות, תמרון קטלני רב-ממדי והגנה רב-ממדית. בכלל המאמצים הוגדרו צורות תפקוד, המייצגים שיטות לחימה, תפיסות מבצעיות ואופני פעולה כיכולות צה"ליות מרכזיות.

  1. מהלומות רב-ממדיות: עוסקות ביכולות התקפיות, מדויקות ובהיקפים גדולים. תכליתן של המהלומות הינו לפגוע באויב באופן נרחב ובפרק זמן קצר על מנת ליטול ממנו יכולות מרכזיות באופן הפעולה שלו. המהלומות מתבצעות בכלל הממדים בהן צה"ל פועל, באופן מסונכרן ומאוגבר[11].
  2. תמרון רב-ממדי: עוסק באופן הפעולה של הכוחות המתמרנים בשטח האויב, לשם הסרת האיומים ושלילת יכולות האויב. התמרון הרב ממדי מתבסס על כוחות היבשה בשילוב ומיצוי היכולות ביתר הממדים (בדגש לממד האווירי)[12].
  3. הגנה רב-ממדית: הגנת הגבולות עוסקת ביכולות למנוע פעילות אויב במרחב הגבול בכלל, ובפרט חדירה למדינת ישראל. בבסיס התפיסה, עומד השילוב בין טכנולוגיה מתקדמת לאיתור ותקיפה של כוחות חודרים (אמל"ח או אנשים) לצד ביסוס של מכשול משמעותי למניעה ועיכוב של ניסיונות חדירה לשטח ישראל. תפיסת ההפעלה לניצחון קבעה את ההגנה מתמ"ס (רקטות) אויב כאחד היעדים המרכזיים של התר"ש. ההגנה מתמ"ס מתבססת על יכולות גילוי והתרעה, יירוט ומיגון[13].

המאמצים נשענים על שמונה מאפשרים המהווים יכולות רוחביות תשתיתיות.

החלטות מרכזיות ושינויים עיקרייםעריכה

תחום הארגון הוא רכיב מוביל ומרכזי בתר"ש שעיקרה הִשתנות צה"ל והעצמת יכולותיו על ידי שיפור התיאום, התכנון והפעלת הכוח הרב זרועית; ליבת עוצמתו של צה"ל טמונה בכוח האדם המשרת בו, במיצויו ובארגונו באופן מדויק ויעיל.[1]

עיקרי ההחלטות הארגוניותעריכה

  1. אגף לתכנון בניין הכוח הרב זרועי (אג"ת) – פיצול אגף התכנון במתכונתו הישנה לשני אגפים – אגף התכנון ובנין הכוח הרב זרועי (אג"ת) ואגף אסטרטגיה ומעגל שלישי, ומיקוד אג"ת, במתכונתו החדשה בבניין הכוח המטכ"לי והרב זרועי[14].
  2. הקמת אגף אסטרטגיה ואיראן למיקוד מערכתי במעגל השלישי – תפיסות, תוכניות אופרטיביות ובניין כוח[15][16][17].
  3. בזרוע היבשה הוקמה יחידה רב-ממדית העתידה לפעול בכל זירות המלחמה ובכל תוואי שטח בהתאם למאפייניו ולאתגריו המשתנים, תוך שהיא משמשת ככוח מתמרן רב זרועי, בעל כושר לחימה גבוה לאיתור, ולהשמדת אויב. בשגרה, ייעודה של היחידה הוא לפתח ידע ולהתנסות ביכולות מתקדמות על מנת לשכלל את השימוש המבצעי תוך כדי תחקור ולמידה בשטח כבסיס להטמעת היכולות בכוחות המתמרנים[18][11].
  4. הקמת מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית למימוש החזון הדיגיטלי המהווה רגולטור ומעצב מוביל בתחום הדיגיטל בצה"ל, ומימוש תוכנית האינטרנט המבצעי[19].
  5. הקמת מנהלת מטכ"לית לתחום הלוחמ"ם (לוחמה מועשרת מודיעין) למשימת הנגשת מודיעין לכוחות הלוחמים בשטח באופן שיאפשר להתמודד עם אתגר חשיפת האויב בצורה מיטבית, שילוב המודיעין במערכות הלחימה ולספקו ללוחמים באופן ישיר ואפקטיבי[20].
  6. הקמת מנהלת מטרות כגוף ייעודי העוסק בייצור מטרות בזירות השונות על בסיס טכנולוגיות מתקדמות[21].
  7. התארגנות זרוע היבשה[22]:

עיקרי ההחלטות בתחום היכולותעריכה

  1. הגדלת כושר ההשמדה של הכוחות הלוחמים – קרי, הגדלת היקף החימוש והקטלניות של הכוחות הטקטיים.
  2. בתר"ש תנופה צפויה הצטיידות רחבה במגוון סוגי חימוש בהיקפים גדולים בראי עשור קדימה באוויר, בים ויבשה[30].
  3. שיפור איכות הרק"ם (רכב קרבי משוריין) והצטיידות בטנקים ונגמ"שים מתקדמים, לצד סגירת חטיבה 847 וירידה בסד"כ טנקים מתיישנים[12][31].
  4. סגירת טייסת 117[32][33][34].
  5. הצטיידות ביכולות מתקדמות לחשיפת אויב, רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים[30].
  6. שדרוג חטיבות ההגנה המרחביות לחטמ"ר חכם, המבוסס על טכנולוגיות מתקדמות של קישוריות רחבה, סנסורים חדשניים ובינה מלאכותית שיאפשרו זיהוי והפללה של פעילות חבלנית עוינת[35].
  7. שיפור והרחבת הכיסוי הארצי של מערך כיפת ברזל לצד המשך רכש מיירטים מול כלל האיומים[12].
  8. חיזוק העליונות בסייבר של מדינת ישראל והעצמת הפעילות בממד הקיברנטי, כמכפיל כוח ויתרון איכותי מול כלל האויבים בכלל הזירות – באיסוף, בהתקפה ובהגנה.
  9. הרחבת יכולות האיסוף והעיבוד בתחום המטרות, והקמת מנהלת מטרות ייעודית באגף המודיעין של צה"ל, על מנת להגדיל באופן ניכר את בנק המטרות.
  10. אגבור יכולת הרובוטיקה והבינה המלאכותית בצה"ל[36].
  11. מיצוי הממד האווירי על בסיס כלי טיס שאינם מאוישים לאיסוף והגברת הקטלניות מהווה נדבך מרכזי בתר"ש על ידי הגדלה ניכרת של היקף כלי הטיס הבלתי מאוישים בשימוש כלל משימות צה"ל[37].
  12. הקמת מתקני אימונים ללחימה אורבנית והרחבה משמעותית של האימונים מבוססי הטכנולוגיה הכוללים סימולטורים ומאמנים מתקדמים[23].
  13. שימור העליונות האווירית על ידי הרחבת יכולות האיסוף, התקיפה וההשרדה מול כלל האיומים בכלל הזירות[38].

אנשים ותרבות צבאיתעריכה

  • הטמעת תרבות צבאית – הצבא במקצוע, תרבות התחקיר, משמעת[1].
  • בטיחות – הוקם מערך בטיחות חדש, שמטרתו ליישם בכל הצבא הפקות לקחים בנושא איכות אימונים והכשרות, לצד מסקנות מתקריות בטיחות. לראשות המערך מונה תת-אלוף גברעם הגלילי, שנחשב בצה"ל למומחה בנושאי בטיחות[39].

נתונים סטטיסטייםעריכה

עלות כספיתעריכה

על פי צה"ל, אין בהגדרות התר"ש התייחסות לכסף הנדרש לכל דרך פעולה, כמו גם התייחסות לעלויות כוח אדם, אך כן ניתן להבין מה המקומות בהם יש שאיפה להשקיע.

ביציאה לדרך לתכנון התר״ש לא סוכם מתווה רב-שנתי למימוש, ממגוון סיבות, ובפרט עקב משבר הקורונה וההתנהלות ללא תקציב מדינה. בהתאם, צה"ל יצא לדרך במימוש מדורג של תוכנית "תנופה", על בסיס תיעדוף של מרכיבי התוכנית ומימוש בהיקף ובקצב המותאמים למציאות המשאבית הקיימת, תוך מיצוי מהלכי התייעלות מתוך הקיים.

תגובה ציבוריתעריכה

ביקורתעריכה

בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל במרץ 2020, נפגעה הכלכלה הישראלית ועלתה ביקורת ודרישה לדחות את התר"ש בעקבות העלות ומקורות המימון שהיא דורשת לצורך מימושה.[40][41][42][43]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא תר"ש תנופה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 התוכנית שתוביל את צה"ל בשנים הקרובות יוצאת לדרך. הצצה למה שהולך לקרות, צה"ל, ‏13 בפברואר 2020
  2. ^ 1 2 חגי עמית, לישראל אין ממשלה – אבל צה"ל כבר יודע מה יעשה עם התקציב בשנים הבאות, TheMarker, ‏24 באוקטובר 2019
  3. ^ טל לב רם, צה"ל יציג את התוכנית הרב־שנתית "תנופה" שגיבש הרמטכ"ל כוכבי, מעריב, ‏13 בפברואר 2020
  4. ^ 1 2 עמרי מילמן, צה"ל מציג את 'תוכנית גדעון': צמצום של 2,500 אנשי קבע ו-100 אלף מילואימניקים, כלכליסט, ‏20 ביולי 2015
  5. ^ גל פרל פינקל, נדרשת תנופה ליבשה, המכון למחקרי ביטחון לאומי, ‏6 ביולי 2020
  6. ^ מערכת ישראל היום, הרפורמה של רא"ל כוכבי במטה הכללי יוצאת לדרך, ישראל היום, ‏18 בפברואר 2020
  7. ^ אמיר בוחבוט, עם אלופים ורמטכ"ל במיל': מפקדי העבר ייעצו ל"סדנת הניצחון" של כוכבי, וואלה! NEWS, ‏6 באוגוסט 2019
  8. ^ 1 2 תא"ל עודד בסיוק, אל"ם ד"ר איל פכט, אל"ם ד"ר הדס מינקה, סא"ל חיים יונה, רס"ן אביעד גואטה, מה נשתנה בתכנון תר"ש תנופה? – תא"ל בסיוק, אל"ם ד"ר פכט, אל"ם ד"ר מינקה ושותפים, צה"ל
  9. ^ אור הלר, "לצבא קטלני יותר": בנט אישר את תר"ש תנופה, Israel Defense, ‏26 בינואר 2020
  10. ^ מערכת אתר צה״ל, מתוך הבנה מוחלטת שכל תוכנית בצה"ל, על אחת כמה וכמה "מפת הדרכים" של צה"ל, תלויה קודם כל בטיב משרתיה, יינתן דגש בתר"ש ׳תנופה׳ לנושא כוח האדם – האנשים בצה"ל., אתר צה״ל, ‏13 בפברואר 2020
  11. ^ 1 2 יחידה כזאת לא הייתה בצה"ל – עד היום, צה"ל, ‏1 בינואר 2020
  12. ^ 1 2 3 4 אמיר בוחבוט, רחפנים לגדודים, אוגדה חדשה ואלוף לאיראן: חזון כוכבי להתחדשות צה"ל, וואלה! NEWS, ‏13 בפברואר 2020
  13. ^ נועם אמיר, צה"ל הציב רשת מצלמות חכמה לסיכול טרור ביהודה, מקור ראשון, ‏26 ביולי 2020
  14. ^ אמיר בוחבוט, התכנית של כוכבי: אגף התכנון יתפצל, סגן הרמטכ"ל יוותר על סמכויות, וואלה! NEWS, ‏18 בפברואר 2020
  15. ^ עמירם ברקת, רשמית צה"ל מודיע על הקמת אגף אסטרטגיה ואיראן, גלובס, ‏18 בפברואר 2020
  16. ^ איתי בלומנטל, מהקיץ: "פיקוד איראן" של צה"ל יחל לפעול, ynet, ‏18 בפברואר 2020
  17. ^ יואב לימור, הרמטכ"ל מקדם: מפקדת העומק תוסב ל"מפקדת איראן", ישראל היום, ‏10 בפברואר 2020
  18. ^ מערכת ישראל היום, צה"ל חשף את "היחידה הרב-ממדית": כוח ראשון מסוגו בעולם להשמדת מטרות איכות, ישראל היום, ‏1 בינואר 2020
  19. ^ אור הלר, מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית של צה"ל יצאה לדרך, Israel Defense, ‏7 בנובמבר 2020
  20. ^ טל לב רם, יחידה רב-ממדית חדשה, שיפור הגמישות המבצעית: התוכניות של צה"ל, מעריב, ‏18 באפריל 2019
  21. ^ מכפילי כוח, צה"ל, ‏13 בפברואר 2020
  22. ^ השתנות זרוע היבשה, הקמת פיקוד ההכשרות והאימונים והתג החדש, צה"ל, ‏5 במרץ 2020
  23. ^ 1 2 אימונים והכשרות, צה"ל, ‏13 בפברואר 2020
  24. ^ לילך שובל, צה"ל הקים את "מערך התמרון המשולב", ישראל היום, ‏18 באוגוסט 2020
  25. ^ טל לב רם, רב זירתית ומותאמת לשדה הקרב המודרני: הכירו את האוגדה החדשה של צה"ל, מעריב, ‏17 באוגוסט 2020
  26. ^ אמיר בוחבוט, תמרון לעומק האויב במקום איו"ש: חטיבת כפיר תשנה את ייעודה, וואלה! NEWS, ‏22 בינואר 2020
  27. ^ עמי רוחקס דומבה, בפיתוח של צה"ל: גבול חכם וקטלני, Israel Defense, ‏4 ביוני 2020
  28. ^ יואב זיתון, "אלוף פיקוד איראן", יותר טכנולוגיות, פחות טנקים: תוכנית כוכבי, ynet, ‏13 בפברואר 2020
  29. ^ חנן גרינווד, תקיפה רב ממדית ושדרוג אופן הלחימה: כך תיראה מהפכת האימונים בצה"ל, ישראל היום, ‏5 במרץ 2020
  30. ^ 1 2 טל לב רם, רחפנים מתאבדים, חימוש מדויק ומחליף ליסעור: התוכנית הרב שנתית של צה"ל יצאה לדרך, מעריב, ‏13 בפברואר 2020
  31. ^ נועם אמיר, הרמטכ"ל כוכבי הציג את "תנופה", התר"ש השאפתני בתולדות צה"ל, מקור ראשון, ‏16 בפברואר 2020
  32. ^ טייסת 117 "הסילון הראשונה" נסגרה, צה"ל, ‏30 בספטמבר 2020
  33. ^ דובר צה"ל, סגירת טייסת 117 "הסילון הראשונה", חטיבת דובר צה"ל, ‏30 בספטמבר 2020
  34. ^ אמיר בוחבוט, קיצוצים באימונים ופנסיות תקציביות: הקרב של כוכבי על תקציב הביטחון, וואלה, ‏27 במאי 2020
  35. ^ נועם אמיר, צה"ל הציב רשת מצלמות חכמה לסיכול טרור ביהודה, מקור ראשון, ‏26 ביולי 2020
  36. ^ דוד גולדברג, מנהלה מיוחדת ותוכנה חדשנית: כך מגבשים את "בנק המטרות" של צה"ל, חדשות JDN, ‏10 ביוני 2020
  37. ^ מהלומות אש, צה"ל, ‏13 בפברואר 2020
  38. ^ הגנה, צה"ל, ‏13 בפברואר 2020
  39. ^ יואב זיתון, יוזמת הרמטכ"ל הושלמה: הוקם מערך בטיחות חדש בצה"ל, ynet, ‏10 בפברואר 2020
  40. ^ רון בן ישי, בגלל הקורונה: צה"ל ייאלץ לעכב את הרפורמה המהפכנית שתכנן, ynet, ‏8 באפריל 2020
  41. ^ עמי רוחקס דומבה, תנופה בצל התכווצות התל"ג. דעה, ישראל דיפנס, ‏26 במאי 2020
  42. ^ יצחק בריק, תר"ש תנופה מציבה את מדינת ישראל בסיכון גדול, מקור ראשון, ‏14 באפריל 2020
  43. ^ דני זקן, הקורונה שינתה את מפת האיומים במזרח התיכון, האם הגיע הזמן גם לקצץ בתקציב הביטחון?, גלובס, ‏15 במאי 2020