תר"ש תנופה

תוכנית רב-שנתית (2020–2024) בצה"ל
(הופנה מהדף תר"ש 'תנופה')

תוכנית רב-שנתית (תר"ש) תנופה היא תוכנית עבודה של צה"ל לחמש שנים שגיבש הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי, שהחלה בשנת 2020 וצפויה להסתיים בשנת 2024[1].

התר"ש היא המצפן להפעלת הכוח ולבניין הכוח הצבאי, היא מתבססת על מסגרת אסטרטגית לשנות התר"ש (מגמות מאקרו בזירות הלחימה השונות, מאפייני האויב עימו נדרש להתמודד, מגמות גלובליות ולאומיות בתחומי הכלכלה, צבא-חברה, שינויים טכנולוגיים ועוד) ועל התפיסה לאורה יופעל הכוח הצבאי בשגרה, במערכה שבין המערכות (מב"ם) ובמלחמה. התוכנית כוללת את היעדים המרכזיים לבניין הכוח ואת חלוקת המשאבים למימוש יעדים אלו (תוכניות ופרויקטים, רכש אמל"ח וסד"כ, שינויים ארגוניים גדולים, יעדי המוכנות והאימונים של כוחות צה"ל, בניית תשתיות, צמצום וסגירת סד"כ מתיישן ועוד)[2].

לרוב, תר"ש מתהווה כל 4–5 שנים, עם כניסת רמטכ"ל לתפקיד. ב-20 ביולי 2015 פרסם צה"ל את התר"ש גדעון, שגיבש והוביל רא"ל במיל' גדי איזנקוט. בליבת התוכנית עמדה העצמת המוכנות ללחימה – תוך הגברת האימונים לכוחות הסדיר והמילואים ותגבור המלאים בתחמושת וחלפים, לצד השתנות עמוקה בגודל הצבא[3]. התוכנית הגדירה את פעילות צה"ל למשך חמש שנים והסתיימה בדצמבר 2019 בהצלחה[2][3], ולאור הישגיה, גובשה תר"ש "תנופה"[4].

עם כניסת רא"ל אביב כוכבי לתפקידו כראש המטה הכללי, צה"ל קיים תהליך אבחון מעמיק, שמסקנותיו הן כי צה"ל ערוך למימוש משימותיו למול מתארי הייחוס, אך בראייה ארוכת טווח, מובהקות ההישג ומשך הזמן שיידרש לעמידה ביעדי המלחמה נמצאים במגמת שחיקה. יתרה מכך, האויב מתעצם ומשתכלל הן באיכות והיקף האמל"ח והן בתפיסות הלחימה ונדרש להתאים את בניין הכוח הצה"לי לשדה הקרב המתפתח. לצד זאת, התפתחויות עולמיות, ובראשן המשך ההתעצמות של איראן והאפשרות של חידוש תוכנית הגרעין שלה, חייבו חשיבה מחודשת בבניין הכוח. בינואר 2019, החל צה"ל בתהליך תכנון רב שנתי, שהסתיים בסוף 2019, עם פרסום התוכנית הרב-שנתית "תנופה". שנת 2020 היא השנה הראשונה למימוש תר"ש "תנופה"[5].

התוכנית הרב-שנתית "תנופה" נבנתה לאורה של תפיסת ההפעלה לניצחון – גיבוש מאפייני הפעולה וההישג הנדרש מצה"ל בלחימה. תוכנית "תנופה" שמה דגש על הגדלת קטלניות צה"ל, חשיפת האויב הנעלם במרחב האורבני ותקיפה מהירה בעוצמה גדולה ובדיוק רב, כל זאת על בסיס יכולות רב חיליות, זרועיות וארגוניות ורב ממדיות הממצות את עוצמת צה"ל במרחבים השונים. בפועל הכוונה ברתימת היכולות המערכתיות העוצמתיות לטובת הקצה המבצעי–טקטי, צבא יבשה דיגיטלי, על ידי העלאת צה"ל לענן – חיבור של כולם לכולם (המג"ד עם הטייס, הטנק עם מפעיל הכטמ"ם או כלי ימי וכו')[1] כאשר כל כלי לחימה ויחידת קצה הם גם סנסור המתריע בפני איומים, רוכש מטרות ומפיץ את המידע ל'דסק' עורפי המתכלל את כלל המידע מהיחידות המתמרנות ומוציא ל'מכרז' את המטרה וגם 'הדק' המסוגל להסיר איומים ולחסל מטרות שיוקצו לו על ידי ה'דסק'.

גיבוש התוכנית

עריכה

בינואר 2019 נכנס לתפקיד הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי, והחל להתוות את התוכנית הרב-שנתית "תנופה" לשנים 20202024. לצורך גיבוש התר"ש, הוביל הרמטכ"ל תהליך עומק שראשיתו בניית המסגרת האסטרטגית לשנים הקרובות, הגדרת מאפייני האויב ואופי הלחימה שלאורם ייבנה הכוח הצבאי בשנות התר"ש, בירור וחקירה של המרכיבים הנדרשים לאופן פעולת צה"ל על מנת לעמוד בהישג הנדרש המבצעי, ובהתאם גיבוש תוכנית רב-שנתית ליישום ומימוש מרכיבים אלו.

תהליך תכנון התר"ש כלל ארבע אבני דרך מרכזיות:

  1. סדנת הניצחון – סדנה שבמרכזה עמדה השאלה "כיצד צה"ל ינצח את המלחמה הבאה?". התוצר של הסדנה ותהליך העבודה הנלווה הוא "תפיסת ההפעלה לניצחון"[6]. תכלית התפיסה היא שיפור אפקטיביות הלחימה של צה"ל והגדלת היתרון הצבאי, לשם הכרעת האויב באופן מובהק ובזמן קצר, לצד שיפור המוכנות והתאמה למאפייני שדה הקרב באמצעות השתנות ומודרניזציה.
  2. סדנת הערכת המצב וכיווני פעולה – סדנה שעסקה בהערכת יכולות צה"ל למימוש "תפיסת ההפעלה לניצחון", אבחון הפערים המרכזיים והצבעה על כיווני הפעולה הנדרשים. תוצר הסדנה היה יציאה לדרך של כ-40 צוותים מטכ"ליים לגיבוש תוכניות בניין כוח במגוון תחומים[7].
  3. סיכום שלב גיבוש התר"שתהליך אינטגרטיבי לבחינת כלל המלצות הצוותים, מיקוד ותיעדוף בין התוכניות השונות לכדי גיבוש תוכנית בניין כוח רב-שנתית לטווחי זמן שונים (טווח הזמן קרוב ועד 2030) במדרגות משאבים שונות[7].
  4. סיכום הרמטכ"ל לתר"ש – בסיום תהליך העבודה של הצוותים והסדנאות שהתקיימו, סומנו המרחבים המשותפים והתקיימה סדרת דיונים בראשות הרמטכ"ל למיקוד ההמלצות לתר"ש. התר"ש הוצג לדרג המדיני ובתוך צה"ל בכנסים רבי משתתפים[8].

חזון התוכנית

עריכה
  1. ניצחון – הגדלה ניכרת של היתרון הצבאי לשם הכרעת האויב באופן מובהק ובזמן קצר, לצד שיפור המוכנות והתאמה למאפייני שדה הקרב, באמצעות השתנות ומודרניזציה שיובילו לחיזוק המודיעין והגדלת כושר חשיפת האויב, הגדלת הכושר ההתקפי והגברת ייצור המטרות, העצמת יכולות הקצה המבצעי, מימוש עקרון הרב־ממדיות ויצירת קישוריות רחבה, הנבטת שיטות לחימה חדשניות והטמעת אמל"ח מתקדם.
  2. האדם יקר – הטמעת עקרון "האדם יקר" והגדלת אטרקטיביות השירות, על ידי העמקת המשמעות והמנהיגות, היחס האישי, התרבות והתנאים של המשרתים בצה"ל. התפיסה מעצימה ומגבירה את הדגש שמושם על כוח האדם ועל מיצויו, והיא משמשת כעיקרון מנחה בתר"ש.[1][9]
  3. רוח לחימה וערכים – טיפוח צה"ל כצבא העם, ערכי וממלכתי, מעודד ביקורת והתייעלות, יוזמה וחדשנות, מהווה דוגמה ומופת, ונכון לכל משימה.
  4. מימוש – מימוש התר"ש במנהיגות נחושה בכל הרמות.

מאמצים ומאפשרים

עריכה

התפיסה שגיבש צה"ל, מתארת את האופן שבו צה"ל מתכוון לפעול, מה המאמצים המרכזיים ומה הם המאפשרים את הפעולה של מאמצים אלו. המאמצים והמאפשרים קיבעו למעשה את שפת התר"ש.

התפיסה הגדירה שלושה מאמצים מרכזיים המביעים הגיון מבצעי מרכזי, רב-ממדי ורב-זרועי, כלומר, המשלב פעולה מסונכרנת בכלל הממדים בהם פועל הכוח הצבאי. ממדים אלו כוללים את הפעולה באוויר, ביבשה, בים, בחלל, במרחב הקיברנטי (סייבר), במרחב האלקטרו מגנטי (דיגיטל, ספקטרום) ועוד.

שלושת המאמצים הוגדרו כ"מהלומות רב-ממדיות", "תמרון קטלני רב-ממדי" ו"הגנה רב-ממדית". בכלל המאמצים הוגדרו "צורות תפקוד", המייצגות שיטות לחימה, תפיסות מבצעיות ואופני פעולה כיכולות צה"ליות מרכזיות.

  1. מהלומות רב-ממדיות – עוסקות ביכולות התקפיות, מדויקות ובהיקפים גדולים. תכליתן של המהלומות הוא לפגוע באויב באופן נרחב ובפרק זמן קצר על מנת ליטול ממנו יכולות מרכזיות באופן הפעולה שלו. המהלומות מתבצעות בכלל הממדים בהן צה"ל פועל, באופן מסונכרן ומאוגבר[10].
  2. תמרון רב-ממדי – עוסק באופן הפעולה של הכוחות המתמרנים בשטח האויב, לשם הסרת האיומים ושלילת יכולות האויב. התמרון הרב-ממדי מתבסס על כוחות היבשה בשילוב ומיצוי היכולות ביתר הממדים (בדגש לממד האווירי)[11].
  3. הגנה רב-ממדית – הגנת הגבולות עוסקת ביכולות למנוע פעילות אויב במרחב הגבול בכלל, ובפרט חדירה למדינת ישראל. בבסיס התפיסה, עומד השילוב בין טכנולוגיה מתקדמת לאיתור ותקיפה של כוחות חודרים (אמל"ח או אנשים) לצד ביסוס של מכשול משמעותי למניעה ועיכוב של ניסיונות חדירה לשטח ישראל. תפיסת ההפעלה לניצחון קבעה את ההגנה מתמ"ס (רקטות) אויב כאחד היעדים המרכזיים של התר"ש. ההגנה מתמ"ס מתבססת על יכולות גילוי והתרעה, יירוט ומיגון[12].

המאמצים נשענים על שמונה מאפשרים המהווים יכולות רוחביות תשתיתיות.

החלטות מרכזיות ושינויים עיקריים

עריכה

תחום ה"ארגון" הוא רכיב מוביל ומרכזי בתר"ש שעיקרה הִשתנות צה"ל והעצמת יכולותיו על ידי שיפור התיאום, התכנון והפעלת הכוח הרב-זרועית; ליבת עוצמתו של צה"ל טמונה בכוח האדם המשרת בו, במיצויו (למשל, באמצעות צמצום כוחות סדירים) ובארגונו באופן מדויק ויעיל.[1]

עיקרי ההחלטות הארגוניות

עריכה
  1. פיצול אגף לתכנון בניין הכוח הרב זרועי (אג"ת) לשני אגפים: אגף התכנון ובנין הכוח הרב זרועי (אג"ת) ואגף אסטרטגיה ומעגל שלישי, ומיקוד אג"ת, במתכונתו החדשה, בבניין הכוח המטכ"לי והרב-זרועי[13].
  2. הקמת אגף אסטרטגיה ואיראן למיקוד מערכתי במעגל השלישי – פיתוח תפיסות, תוכניות אופרטיביות ובניין כוח[14][15][16].
  3. הקמת יחידה רב-ממדית, שעתידה לפעול בכל זירות המלחמה ובכל תוואי שטח בהתאם למאפייניו ולאתגריו המשתנים, תוך שהיא משמשת ככוח מתמרן רב-זרועי, בעל כושר לחימה גבוה לאיתור, ולהשמדת אויב. בשגרה, ייעודה של היחידה תחת זרוע היבשה לפתח ידע ולהתנסות ביכולות מתקדמות על מנת לשכלל את השימוש המבצעי תוך כדי תחקור ולמידה בשטח כבסיס להטמעת היכולות בכוחות המתמרנים[10][17].
  4. הקמת מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית למימוש החזון הדיגיטלי המהווה רגולטור ומעצב מוביל בתחום הדיגיטל בצה"ל, ומימוש תוכנית האינטרנט המבצעי[18][19].
  5. הקמת מנהלת מטכ"לית לתחום הלוחמ"ם (לוחמה מועשרת מודיעין) למשימת הנגשת מודיעין לכוחות הלוחמים בשטח באופן שיאפשר להתמודד עם אתגר חשיפת האויב בצורה מיטבית, שילוב המודיעין במערכות הלחימה ולספקו ללוחמים באופן ישיר ואפקטיבי[20].
  6. הקמת מנהלת מטרות – גוף ייעודי העוסק בייצור מטרות בזירות השונות על בסיס טכנולוגיות מתקדמות[21].
  7. התארגנות זרוע היבשה[22]:

עיקרי ההחלטות בתחום היכולות

עריכה
  1. הגדלת כושר ההשמדה של הכוחות הלוחמים – קרי, הגדלת היקף החימוש והקטלניות של הכוחות הטקטיים.
  2. בתר"ש תנופה צפויה הצטיידות רחבה במגוון סוגי חימוש בהיקפים גדולים בראי עשור קדימה באוויר, בים ויבשה[30].
  3. שיפור איכות הרק"ם (רכב קרבי משוריין) והצטיידות בטנקים ונגמ"שים מתקדמים, לצד סגירת חטיבה 847 וירידה בסד"כ טנקים מתיישנים[11][31].
  4. סגירת טייסת 117[32][33][34].
  5. הצטיידות ביכולות מתקדמות לחשיפת אויב, רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים[30].
  6. שדרוג חטיבות ההגנה המרחביות לחטמ"ר חכם, המבוסס על טכנולוגיות מתקדמות של קישוריות רחבה, סנסורים חדשניים ובינה מלאכותית שיאפשרו זיהוי והפללה של פעילות חבלנית עוינת[12].
  7. שיפור והרחבת הכיסוי הארצי של מערך כיפת ברזל לצד המשך רכש מיירטים מול כלל האיומים[11].
  8. חיזוק העליונות בסייבר של מדינת ישראל והעצמת הפעילות בממד הקיברנטי, כמכפיל כוח ויתרון איכותי מול כלל האויבים בכלל הזירות – באיסוף, בהתקפה ובהגנה.
  9. הרחבת יכולות האיסוף והעיבוד בתחום המטרות, והקמת מנהלת מטרות ייעודית באגף המודיעין של צה"ל, על מנת להגדיל באופן ניכר את בנק המטרות.
  10. אגבור יכולת הרובוטיקה והבינה המלאכותית בצה"ל[35].
  11. מיצוי הממד האווירי על בסיס כלי טיס שאינם מאוישים לאיסוף והגברת הקטלניות מהווה נדבך מרכזי בתר"ש על ידי הגדלה ניכרת של היקף כלי הטיס הבלתי מאוישים בשימוש כלל משימות צה"ל[36].
  12. הקמת מתקני אימונים ללחימה אורבנית והרחבה משמעותית של האימונים מבוססי הטכנולוגיה הכוללים סימולטורים ומאמנים מתקדמים[23].
  13. שימור העליונות האווירית על ידי הרחבת יכולות האיסוף, התקיפה וההשרדה מול כלל האיומים בכלל הזירות[37].

אנשים ותרבות צבאית

עריכה
  • הטמעת תרבות צבאית – הצבא במקצוע, תרבות התחקיר, משמעת[1].
  • בטיחות – הוקם מערך בטיחות חדש, שמטרתו ליישם בכל הצבא הפקות לקחים בנושא איכות אימונים והכשרות, לצד מסקנות מתקריות בטיחות. לראשות המערך מונה תת-אלוף גברעם הגלילי, שנחשב בצה"ל למומחה בנושאי בטיחות[39].

נתונים סטטיסטיים

עריכה

עלות כספית

עריכה

על פי צה"ל, אין בהגדרות התר"ש התייחסות לכסף הנדרש לכל דרך פעולה, כמו גם התייחסות לעלויות כוח אדם, אך כן ניתן להבין מה המקומות שבהם יש שאיפה להשקיע. כלומר, בוצע תיעדוף חלקי ושטחי בלבד של ניתוב תקציבי לפעולות התר״ש.

ביציאה לתכנון התר"ש לא סוכם מתווה רב-שנתי למימוש ממגוון סיבות, ובפרט עקב משבר הקורונה וההתנהלות ללא תקציב מדינה. בהתאם, צה"ל יצא לדרך במימוש מדורג של תוכנית "תנופה", על בסיס תיעדוף של מרכיבי התוכנית ומימוש בהיקף ובקצב המותאמים למציאות המשאבית הקיימת, תוך מיצוי מהלכי התייעלות מתוך הקיים.

תגובה ציבורית

עריכה

ביקורת

עריכה

בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל במרץ 2020, נפגעה הכלכלה הישראלית ועלתה ביקורת ודרישה לדחות את התר"ש בעקבות העלות ומקורות המימון שהיא דורשת לצורך מימושה[40][41][42][43].

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא תר"ש תנופה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 התוכנית שתוביל את צה"ל בשנים הקרובות יוצאת לדרך. הצצה למה שהולך לקרות, באתר צה"ל, ‏2020-02-13
  2. ^ 1 2   חגי עמית, לישראל אין ממשלה - אבל צה"ל כבר יודע מה יעשה עם התקציב בשנים הבאות, באתר TheMarker‏, 24 באוקטובר 2019
  3. ^ 1 2 עמרי מילמן, צה"ל מציג את 'תוכנית גדעון': צמצום של 2,500 אנשי קבע ו-100 אלף מילואימניקים, באתר כלכליסט, 20 ביולי 2015
  4. ^ גל פרל פינקל, נדרשת תנופה ליבשה, מבט על, גיליון 1344, 6 ביולי 2020, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  5. ^ מערכת ישראל היום, הרפורמה של רא"ל כוכבי במטה הכללי יוצאת לדרך, באתר ישראל היום, ‏2020-02-18
  6. ^ אמיר בוחבוט‏, עם אלופים ורמטכ"ל במיל': מפקדי העבר ייעצו ל"סדנת הניצחון" של כוכבי, באתר וואלה‏, 6 באוגוסט 2019
  7. ^ 1 2 תא"ל עודד בסיוק, אל"ם ד"ר איל פכט, אל"ם ד"ר הדס מינקה, סא"ל חיים יונה, רס"ן אביעד גואטה, מה נשתנה בתכנון תר"ש תנופה? – תא"ל בסיוק, אל"ם ד"ר פכט, אל"ם ד"ר מינקה ושותפים, באתר צה"ל
  8. ^ אור הלר, "לצבא קטלני יותר": בנט אישר את תר"ש תנופה, באתר Israel Defense, ‏2020-01-26
  9. ^ מערכת אתר צה״ל, מתוך הבנה מוחלטת שכל תוכנית בצה"ל, על אחת כמה וכמה "מפת הדרכים" של צה"ל, תלויה קודם כל בטיב משרתיה, יינתן דגש בתר"ש ׳תנופה׳ לנושא כוח האדם – האנשים בצה"ל., באתר צה״ל, ‏2020-02-13
  10. ^ 1 2 יחידה כזאת לא הייתה בצה"ל – עד היום, באתר צה"ל, ‏2020-01-01
  11. ^ 1 2 3 4 אמיר בוחבוט‏, רחפנים לגדודים, אוגדה חדשה ואלוף לאיראן: חזון כוכבי להתחדשות צה"ל, באתר וואלה‏, 13 בפברואר 2020
  12. ^ 1 2   נועם אמיר, ‏צה"ל הציב רשת מצלמות חכמה לסיכול טרור ביהודה, בעיתון מקור ראשון, 26 ביולי 2020
  13. ^ אמיר בוחבוט‏, התכנית של כוכבי: אגף התכנון יתפצל, סגן הרמטכ"ל יוותר על סמכויות, באתר וואלה‏, 18 בפברואר 2020
  14. ^ עמירם ברקת, ‏רשמית צה"ל מודיע על הקמת אגף אסטרטגיה ואיראן, באתר גלובס, 18 בפברואר 2020
  15. ^ איתי בלומנטל, מהקיץ: "פיקוד איראן" של צה"ל יחל לפעול, באתר ynet, 18 בפברואר 2020
  16. ^ יואב לימור, הרמטכ"ל מקדם: מפקדת העומק תוסב ל"מפקדת איראן", באתר ישראל היום, ‏2020-02-10
  17. ^ מערכת ישראל היום, צה"ל חשף את "היחידה הרב-ממדית": כוח ראשון מסוגו בעולם להשמדת מטרות איכות, באתר ישראל היום, ‏2020-01-01
  18. ^ אור הלר, מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית של צה"ל יצאה לדרך, באתר Israel Defense, ‏2020-11-07
  19. ^ סא"ל ליאור לוי, מוכנות צה"ל לטרנספורמציה הדיגיטלית, באתר כתב העת מערכות, גיליון 488, ‏יולי 2020
  20. ^ טל לב רם, ‏יחידה רב-ממדית חדשה, שיפור הגמישות המבצעית: התוכניות של צה"ל, באתר מעריב אונליין, 18 באפריל 2019
  21. ^ מכפילי כוח, באתר צה"ל, ‏2020-02-13
  22. ^ השתנות זרוע היבשה, הקמת פיקוד ההכשרות והאימונים והתג החדש, באתר צה"ל, ‏2020-03-05
  23. ^ 1 2 אימונים והכשרות, באתר צה"ל, ‏2020-02-13
  24. ^ לילך שובל, צה"ל הקים את "מערך התמרון המשולב", באתר ישראל היום, ‏2020-08-18
  25. ^ טל לב רם, ‏רב זירתית ומותאמת לשדה הקרב המודרני: הכירו את האוגדה החדשה של צה"ל, באתר מעריב אונליין, 17 באוגוסט 2020
  26. ^ אמיר בוחבוט‏, תמרון לעומק האויב במקום איו"ש: חטיבת כפיר תשנה את ייעודה, באתר וואלה‏, 22 בינואר 2020
  27. ^ עמי רוחקס דומבה, בפיתוח של צה"ל: גבול חכם וקטלני, באתר Israel Defense, ‏2020-06-04
  28. ^ יואב זיתון, "אלוף פיקוד איראן", יותר טכנולוגיות, פחות טנקים: תוכנית כוכבי, באתר ynet, 13 בפברואר 2020
  29. ^ חנן גרינווד, תקיפה רב ממדית ושדרוג אופן הלחימה: כך תיראה מהפכת האימונים בצה"ל, באתר ישראל היום, ‏2020-03-05
  30. ^ 1 2 טל לב רם, ‏רחפנים מתאבדים, חימוש מדויק ומחליף ליסעור: התוכנית הרב שנתית של צה"ל יצאה לדרך, באתר מעריב אונליין, 13 בפברואר 2020
  31. ^ נועם אמיר, הרמטכ"ל כוכבי הציג את "תנופה", התר"ש השאפתני בתולדות צה"ל, באתר מקור ראשון, ‏16 בפברואר 2020
  32. ^ טייסת 117 "הסילון הראשונה" נסגרה, באתר צה"ל, ‏2020-09-30
  33. ^ דובר צה"ל, סגירת טייסת 117 "הסילון הראשונה", באתר חטיבת דובר צה"ל, ‏2020-09-30
  34. ^ אמיר בוחבוט‏, קיצוצים באימונים ופנסיות תקציביות: הקרב של כוכבי על תקציב הביטחון, באתר וואלה‏, 27 במאי 2020
  35. ^ דוד גולדברג, מנהלה מיוחדת ותוכנה חדשנית: כך מגבשים את "בנק המטרות" של צה"ל, באתר חדשות JDN, ‏2020-06-10
  36. ^ מהלומות אש, באתר צה"ל, ‏2020-02-13
  37. ^ הגנה, באתר צה"ל, ‏2020-02-13
  38. ^   מערכת אתר צה"ל, טקס פרידה מ"מרכבות הפלדה", באתר צה"ל, 19 באוגוסט 2020
  39. ^ יואב זיתון, יוזמת הרמטכ"ל הושלמה: הוקם מערך בטיחות חדש בצה"ל, באתר ynet, 10 בפברואר 2020
  40. ^ רון בן ישי, בגלל הקורונה: צה"ל ייאלץ לעכב את הרפורמה המהפכנית שתכנן, באתר ynet, 8 באפריל 2020
  41. ^ עמי רוחקס דומבה, תנופה בצל התכווצות התל"ג. דעה, באתר ישראל דיפנס, ‏26 במאי 2020
  42. ^ יצחק בריק, תר"ש תנופה מציבה את מדינת ישראל בסיכון גדול, באתר מקור ראשון, ‏14 באפריל 2020
  43. ^ דני זקן, ‏הנגיף הפחית את האיומים במזה"ת: הזדמנות לקצץ בתקציב הביטחון?, באתר גלובס, 15 במאי 2020