1945 במדע
שנה במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1945.
ארכאולוגיה
עריכה
- גילוי ספריית נגע חמאדי, אוסף פפירוסים מימי ראשית הנצרות עם טקסטים נוצרים וגנוסטיים עתיקים.
ביולוגיה
עריכה- סלבדור לוריא ואלפרד הרשי מוכיחים שלוירוסים יש מוטציות
טכנולוגיה
עריכה
- ארתור סי. קלארק מציג לראשונה את רעיון לווין התקשורת הגאוסטציונרי
- יצרנית המוצרים הצבאיים האמריקנית ריית'יאון רושמת פטנט על תנור מיקרוגל שהומצא על ידי עובד החברה פרסי ספנסר
- מכירות של עט כדורי בארצות הברית
- תחילת יצור של סלינקי, צעצוע סרנדיפי המשמש להדגמת עקרונות פיזיקליים שונים
- הפעלה של מתקן ההתפלה הראשון
כימיה
עריכה- גילוי פרומתיום, יסוד כימי מס' 61
- גילוי מבנה מולקולרי מרחבי של פניצילין על ידי דורותי קרופוט הודג'קין
- גילוי מבנה מולקולרי מרחבי של הסטרואיד כולסטריל יודיד על ידי דורותי קרופוט הודג'קין
- ילפרגדה סובארו מצליח להפיק חומצה פולית גבישית בדרגת ניקיון גבוהה
מדעי המחשב
עריכה
- פיתוח אלגוריתם מיון מיזוג על ידי ג'ון פון נוימן, שימוש מוקדם באלגוריתם הפרד ומשול למחשבים
- פיתוח Plankalkül, שפת תכנות ראשונה על ידי קונראד צוזה.
- תיאור ממקס על ידי וניבר בוש, מערכת היפרטקסט תאורטית שיושמה במידה רבה ב-World Wide Web
- 30 ביוני – פסרום דו"ח של ג'ון פון נוימן הכולל תיאור מפורט של ארכיטקטורת פון נוימן, מודל למבנה המחשב על פיו פועלים מחשבים עד היום
מוסדות
עריכה.jpg)
- לראשונה נבחרות שתי נשים כחברות בחברה המלכותית, קתלין לונסדייל ומרג'ורי סטיבנסון (Marjory Stephenson)
מתמטיקה
עריכהפיתוח תורת הקטגוריות על ידי סמואל איילנברג (Samuel Eilenberg) וסאונדרס מקליין (Saunders MacLane)
פיזיקה
עריכה
- 16 ביולי – ניסוי ראשון של נשק גרעיני; ניסוי טריניטי בו שימוש ב-6 קילוגרם פלוטוניום יוצר פיצוץ בעוצמה של 20 קילוטון TNT
- 6 ו-9 באוגוסט – הפצצות גרעיניות על הירושימה ונגסאקי ביפן
- 12 באוגוסט – פרסום דו"ח סמית, סיקור תוכנית מנהטן לשימוש באנרגיה אטומית למטרות צבאיות
- המצאת המיקרוטרון על ידי ולדימיר וקסלר (Vladimir Veksler)
פרסים
עריכה
- פרס נובל
- פרס נובל לפיזיקה – וולפגנג פאולי, אוסטריה, על גילוי עקרון האיסור, הקרוי גם עקרון פאולי
- פרס נובל לכימיה – ארטורי אילמארי וירטאנן, על מחקריו והמצאותיו בתחום החקלאות וכימיית התזונה, ובמיוחד על שיטת שימור החציר שלו
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה – אלכסנדר פלמינג, ארנסט בוריס חיין, הווארד וולטר פלורי בריטניה, על גילוי הפניצילין ותרומתו לריפוי מחלות מידבקות
נולדו
עריכה- 4 בינואר – ריצ'רד שרוק (Richard Royce Schrock), כימאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה על חלקו בפיתוח שיטת המטתזה בסינתזה אורגנית
- 26 בינואר – ג'ון קוטס, מתמטיקאי, יליד אוסטרליה, עוסק בתורת המספרים ובגאומטריה אלגברית
- 9 בפברואר – יוֹשִינוֹרִי אוֹסוּמִי, ביולוג של התא, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2016 בזכות הישגיו בתחום האוטופגיה
- 15 בפברואר – דאגלס הופשטטר, פיזיקאי ומדען מחשב אמריקאי ממוצא יהודי עוסק בתחום הבינה המלאכותית וחתן פרס פוליצר לשנת 1980 בזכות ספרו "גדל, אשר, באך"
- 20 בפברואר – ג'ורג' סמוט, אסטרופיזיקאי וקוסמולוג אמריקאי חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2006 על חלקו במיפוי קרינת הרקע הקוסמית
- 24 במרץ – רוברט בקר, פלאונטולוג אמריקאי המתמחה בדינוזאורים, ובפרט בהתנהגותם ובאקולוגיה שלהם.
- 3 במאי – ג'פרי סי. הול, גנטיקאי וכרונוביולוג אמריקאי. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2017, על חלקו בגילוי המנגנון המולקולרי המשפיע על השעון הביולוגי
- 19 ביולי – ריצ'רד הנדרסון (Richard Henderson), ביופיזיקאי סקוטי, עוסק בביולוגיה מולקולרית, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2017 על תרומתו בפיתוח מיקרוסקופיה אלקטרונית קריוגנית ברזולוציה גבוהה לבחינה של מערכות ביוכימיות בתמיסות
- 22 ביולי – אדל גולדברג, מדענית אמריקאית בתחום מדעי המחשב, לקחה חלק בפיתוח שפת התכנות Smalltalk-80 והטביעה את חותמה בתחום התכנות מונחה עצמים
- 1 באוגוסט – דאגלס אושרוף, פיזיקאי יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1996 על גילוי נוזליות על בהליום-3
- 28 באוגוסט – ויליאם אונרו, פיזיקאי קנדי, עוסק בכבידה, חורים שחורים וקוסמולוגיה, תיאר באופן תאורטי את אפקט אונרו (Unruh effect)
- 24 בספטמבר – איאן סטיוארט, מתמטיקאי בריטי, נודע בתרומתו לתורת הקטסטרופות וככותב של ספרי מדע פופולרי ומדע בדיוני.
- 2 באוקטובר – מרטין הלמן, קריפטוגרף יהודי-אמריקני, חתן פרס טיורינג לשנת 2015 על תרומתו לפיתוח הצפנת המפתח הפומבי
- 18 באוקטובר – דוסה מק'דאף, מתמטיקאית אנגליה, עוסקת בטופולוגיה וגאומטריה סימפלקטית
- 31 בדצמבר – לאונרד אדלמן, פרופסור יהודי-אמריקאי למדעי המחשב ולביולוגיה מולקולרית, ידוע בעיקר בזכות חלקו בפיתוח מערכת ההצפנה במפתח פומבי RSA, ופיתוחיו בתחום המחשוב המולקולרי.
נפטרו
עריכה.jpg)
- 6 בינואר – ולדימיר ורנדסקי, מינרולוג גאוכימאי וגאולוג רוסי וסובייטי, ממיסדי הגאכימיה, ביוגאוכימיה ורדיוגאולוגיה, חתן פרס סטלין, (נולד ב-1863)
- 15 בינואר – וילהלם וירטינגר (Wilhelm Wirtinger), מתמטיקאי אוסטרי, עסק באנליזה מרוכבת, גאומטריה, אלגברה, תורת המספרים ותורת הקשרים, (נולד ב-1865)
- 31 במרץ – הנס פישר, כימאי אורגני גרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1930, "על מחקרו בתחום הכלורופיל והסינתזה של הֶמין" (נולד ב-1881)
- 18 באפריל – ג'ון פלמינג, מהנדס חשמל ופיזיקאי אנגלי, ממציא הדיודה ב-1904 ואחראי לניסוח כלל יד ימין וכלל יד שמאל (נולד ב־1849)
- 4 באוגוסט – גרהרד גנצן (Gerhard Gentzen), מתמטיקאי גרמני, עסק ביסודות המתמטיקה ותורת ההוכחות, מת ברעב במחנה מעצר של הצבא הרוסי בפרג (נולד ב-1909)
- 10 באוגוסט – רוברט גודרד, פיזיקאי אמריקאי, מחלוצי מדע הטילים המודרני והאסטרונאוטיקה, (נולד ב-1882)
- 31 באוגוסט – סטפן בנך, מתמטיקאי פולני, ממייסדי ענף האנליזה הפונקציונלית (נולד ב-1892)
- 24 בספטמבר – הנס גייגר, פיזיקאי גרמני, חוקר הרדיואקטיביות, (נולד ב-1882)
- 1 באוקטובר – וולטר קאנון (Walter Bradford Cannon), פיזיולוג אמריקאי, טבע את המושג תגובת הילחם או ברח ופיתח את המושג הומאוסטאזיס (נולד ב-1871)
- 6 בנובמבר – יוג'ין בינגהאם, כימאי אמריקאי, פיתח את תחום הריאולוגיה ויישומו ההנדסי (נולד ב-1876)
- 20 בנובמבר – פרנסיס ויליאם אסטון, פיזיקאי כימאי בריטי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1922, על גילוי איזוטופים למספר גדול של יסודות לא-רדיואקטיביים בעזרת ספקטרוגרף המסה שהמציא, ועל הצגת כלל המספר השלם, (נולד ב-1877)
- 4 בדצמבר – תומאס הנט מורגן, ביולוג אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1933 על תגליתו כי הגנים, שנמצאים על הכרומוזומים, מהווים את יחידות הבסיס של התורשה (נולד ב-1866)
- 11 בדצמבר – שארל פברי, פיזיקאי צרפתי, התמחה בתחום האופטיקה והספקטרוסקופיה, יש לו חלק בגילוי שכבת האוזון ובהמצאת האינטרפרומטר פברי-פרו, (נולד ב-1867)
- 22 בדצמבר – ארתור קורן (Arthur Korn), פיזיקאי, מתמטיקאי וממציא גרמני, יהודי, חלוץ בתחום הטלקומוניקציה, תרם לפתוח הפקס, (נולד ב-1870)
