האיגוד האסטרונומי הבינלאומי

ארגון גג אסטרונומי בינלאומי, לא-ממשלתי המאגד איגודים אסטרונומיים לאומיים ואנשי מחקר מקצועיים מרחבי העולם
(הופנה מהדף IAU)
Disambig RTL.svg המונח "IAU" מפנה לכאן. לערך העוסק בInternational Association of Universities, ראו ארגון האוניברסיטאות העולמי.

האיגוד האסטרונומי הבינלאומיאנגלית: The International Astronomical Union, בראשי תיבות: IAU) הוא ארגון גג אסטרונומי בין-לאומי, לא-ממשלתי המאגד איגודים אסטרונומיים לאומיים, אנשי מחקר מקצועיים וחובבי אסטרונומיה מרחבי העולם. מטרת האיגוד היא לקדם את מדע האסטרונומיה על כל היבטיו, באמצעות שיתוף פעולה בין-לאומי והובלת התיאום העולמי של האסטרונומיה. פעילות הארגון כוללת חינוך, תקשורת, מחקר ופיתוח, פרסומים, הנגשת מדע האסטרונומיה לאוכלוסיות שונות בעולם באמצעות הקמת משרדים ייעודיים, ייזום פרויקטים, כנסים והרצאות. פעילות הליבה של ה- IAU היא ארגון מפגשים מדעיים. מדי שנה האיגוד נותן חסות לתשעה סימפוזיונים בין-לאומיים ובכל שלוש שנים, האיגוד מקיים אספה כללית שבו מתקימים שישה סימפוזיונים, כ-15 פגישות מיקוד, ופגישות עסקיות ומדעיות אינדיבידואליות של החטיבות, הוועדות וקבוצות העבודה. לאיגוד ארבעה שותפים ונציגים בשלושים וארבעה ארגונים בין-לאומיים[1] ובנוסף חבר ב מועצת המדע הבין-לאומית המאחד גופים מדעיים ברמות שונות בכל מדעי החברה והטבע.[2] ארבעת שותפי האיגוד הם: המרכז הבין-אוניברסיטאי לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה (באנגלית: Inter-University Centre for Astronomy and Astrophysics, בראשי תיבות: IUCAA), פיתוח אפריקה באמצעות רדיו-אסטרונומיה (באנגלית: Development in Africa with Radio Astronomy), החברה המלכותית לאסטרונומיה (אנ'), והמועצה המייעצת לדור החלל. לאיגוד האסטרונומי הבין-לאומי יש תוכנית אסטרטגית שבה מתוארים חמשת היעדים של הארגון לטווח השנים 2020 – 2030 והפעילויות הנדרשות כדי לעמוד ביעדים אלה.[3] היעדים הם: 1. הובלת התיאום העולמי של האסטרונומיה ושיפור התקשורת והפצת ידע אסטרונומי בקרב אסטרונומים מקצועיים. 2. קידום כולל של האסטרונומיה בכל מדינה. 3. קידום השימוש באסטרונומיה ככלי לפיתוח בכל מדינה. 4. הנגשת הציבור למידע אסטרומי. 5. חינוך והוראת אסטרונומיה בבתי הספר.

האיגוד האסטרונומי הבינלאומי
The International Astronomical Union
IAU logo.svg
סמליל האיגוד האסטרונומי הבינלאומי
IAU National Members.svg
חברים לאומיים מ-82 מדינות
מדינה צרפתצרפת  צרפת
מטה הארגון פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים undefined עריכת הנתון בוויקינתונים
חברים 82 חברים לאומיים, סה"כ 13677 חברים פרטיים (נכון למרץ 2020)
יושב ראש אווינה ואן דיסהוק עריכת הנתון בוויקינתונים
מזכיר כללי תרזה לאגו
תאריך הקמה 1919 עריכת הנתון בוויקינתונים
IAU.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שער הכניסה לבנין האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי בפריז, צרפת.

היסטוריהעריכה

האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי, הידוע בראשי התיבות של שמו האנגלי IAU, נוסד ב-28 ביולי 1919 עם מיזוגם של מספר איגודים בין-לאומיים קודמים. הכוח המניע מאחורי הקמתו היה האמריקאי ג'ורג' אלרי הייל (אנ'), שהיה איש רב-פעלים בארגונה של האסטרונומיה בארצו, ולאחר מכן ברחבי העולם. ב-1922 התכנסה האספה הכללית הראשונה של האיגוד, בהשתתפות נציגים של תשע מדינות (ארצות הברית, קנדה, בלגיה, הממלכה הבריטית, יפן, יוון, צרפת, איטליה ומקסיקו) ועד 1925 הצטרפו ל-IAU עוד 13 מדינות. הנשיא הראשון של האיגוד היה בנג'מין ביילוד.

חברי האיגודעריכה

חברי האיגוד מסווגים למספר קטגוריות:[4] חברים לאומיים - המייצגים איגודים אסטרונומיים מקצועיים, סה"כ 82 חברים, (לדוגמה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מייצגת את ישראל החל משנת 1954); חברים פרטיים - מדענים מקצועיים בעלי תואר ד"ר לפחות, העוסקים במחקר והוראה, סה"כ הם מונים 13,059 כשמתוכם פעילים 10,569; חברים זוטרים - מדענים צעירים שהשלימו את לימודי הד"ר שלהם בין השנים 2020-2015, הם בשלב הראשוני של הקריירה שלהם, באחד מענפי האסטרונומיה וסיווגם במעמד זה, הוא למשך שש שנים, הם מונים 533 כשמתוכם 531 מוגדרים כפעילים; חברי כבוד - אנשים שתרמו מהותית להתפתחות המחקר האסטרונומי בארצם, שאינם אסטרונומים מקצועיים. בקטגוריה חדשה זו משנת 2018 נבחרו סה"כ 9 חברים;[5] חברים עמיתים - מעמד זה מוענק לפרטיים שאינם חברים באיגוד, אך מעורבים בפעילות במסגרת קבוצת עבודה, ועדה או מחלקה, במעמד זה, יש סה"כ 75 חברים, המעמד הוא זמני ויש לאשרו מחדש בעת האספות הכלליות ובהמלצת המסגרת שבה המועמד פעיל. באיגוד יש סה"כ 13,593 (11,091 גברים, 2502 נשים) (מתוכם 533 חברים זוטרים) חברים מקצועיים וזוטרים, כשמיתוכם יש סה"כ 11,100 חברים פעילים (מקצועיים וזוטרים). בישראל יש 107 חברים (96 גברים, 11 נשים).[6] נכון למרץ 2020, יש באיגוד סה"כ 82 חברים לאומיים, וסה"כ 13677 חברים פרטיים המגיעים, סה"כ מ-107 מדינות ברחבי העולם.

רשימת החברים הלאומייםעריכה

להלן רשימת ארגונים המייצגים קהילות אסטרונומיות מקצועיות לאומיות (נכון למרץ 2020}:

מדינה | ארגון | שנת הצטרפות | מספר חברים | מעמד | קטגוריה (VIII-I)

אוקיאניהעריכה

אירופהעריכה

אמריקה הדרומיתעריכה

אמריקה הצפוניתעריכה

אסיהעריכה

אפריקהעריכה

חברים לאומיים שחברותם הופסקהעריכה

ניהול וארגון מדעיעריכה

האיגוד מאורגן בתשע חטיבות נושאיות (A-J), 35 מחלקות ו- 54 קבוצות עבודה שמאורגנות על ידי הוועד המנהל, על ידי החטיבות או על ידי ועדות, על מנת לבצע משימות מוגדרות היטב לפרקי זמן קצובים. בנוסף לכך, ישנם מרכזי מחקר ומשרדים ייעודיים אזוריים ברחבי העולם. אחד המשרדים הוא משרד האסטרונומיה לפיתוח (אנ') שהוקם בשנת 2011 במטרה לקדם את השימוש באסטרונומיה ככלי להתפתחות. שתי קבוצות מחקר ידועות פועלות במסגרת חטיבה F והן : קבוצה ראשונה היא קבוצת העבודה למינוח גרמי שמיים (אנ') ותפקידה לתת את השמות לכל גרמי השמיים. קבוצה שנייה היא מרכז כוכב הלכת המינורי (אנ') האחראית על כל גרמי השמיים במערכת השמש מסוג כוכב לכת מינורי.

רשימת החטיבות, תחומי המחקר ועיסוקן:

  • חטיבה A - אסטרונומיה בסיסית
  • חטיבה B - מתקנים, טכנולוגיות ומדעי נתונים
  • חטיבה C - חינוך, הנגשה לציבור ומורשת
  • חטיבה D - תופעות אנרגיה גבוהה ופיזיקה בסיסית
  • חטיבה E - שמש והליוספרה
  • חטיבה F - מערכות פלנטריות ואסטרוביולוגיה
  • חטיבה G - כוכבים ופיזיקת כוכבים
  • חטיבה H - חומר בין כוכבי ויקום מקומי
  • חטיבה J - גלקסיות וקוסמולוגיה

האסיפות הכלליותעריכה

החל משנת 1922, האספה הכללית של האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי מתכנסת כל שלוש שנים, למעט התקופה שבין 1938 ל־1948 (עקב מלחמת העולם השנייה).

מספר האספה הכללית שנה עיר מדינה
#1 1922 רומא איטליה   איטליה
#2 1925 קיימברידג' הממלכה המאוחדת   הממלכה המאוחדת
#3 1928 ליידן הולנד   הולנד
#4 1932 קיימברידג' ארצות הברית   ארצות הברית
#5 1935 פריז צרפת   צרפת
#6 1938 סטוקהולם שוודיה   שוודיה
#7 1948 ציריך שווייץ   שווייץ
#8 1952 רומא איטליה   איטליה
#9 1955 דבלין אירלנד   אירלנד
#10 1958 מוסקבה ברית המועצות   ברית המועצות
#11 1961 ברקלי ארצות הברית   ארצות הברית
#12 1064 המבורג מערב גרמניה   מערב גרמניה
#13 1967 פראג צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה
#14 1970 ברייטון הממלכה המאוחדת   הממלכה המאוחדת
#15 1973 סידני אוסטרליה   אוסטרליה
#16 1976 גרנובל צרפת   צרפת
#17 1979 מונטריאול קנדה   קנדה
#18 1982 פטרס יוון   יוון
#19 1985 ניו דלהי הודו   הודו
#20 1988 בולטימור ארצות הברית   ארצות הברית
#21 1991 בואנוס איירס ברזיל   ברזיל
#22 1994 האג הולנד   הולנד
#23 1997 קיוטו יפן   יפן
#24 2000 מנצ'סטר הממלכה המאוחדת   הממלכה המאוחדת
#25 2003 סידני אוסטרליה   אוסטרליה
#26 2006 פראג צ'כיה   צ'כיה
#27 2009 ריו דה ז'ניירו ברזיל   ברזיל
#28 2012 בייג'ינג הרפובליקה העממית של סין   הרפובליקה העממית של סין
#29 2015 הונולולו ארצות הברית   ארצות הברית
#30 2018 וינה אוסטריה   אוסטריה
#31 2021 פוסאן דרום קוריאה   דרום קוריאה

נשיאי האיגוד האסטרונומי הבינלאומיעריכה

להלן רשימת הנשיאים החל משנת 1919 (נכון לשנת 2020):[7]

פרסומיםעריכה

לאיגוד יש הסכם שיתוף פעולה החל משנת 2004 עם הוצאת אוניברסיטת קיימברידג' להוצאה לאור של פרסומי האיגוד. האיגוד מפרסם דוחות שנתיים תמטיים, דוחות של החטיבות, הוועדות וקבוצות העבודה, ספרים, עלונים, קולוקוויום, סימפוזיון, פגישות טכניות, פרוטוקולים, דוחות אסטרונומיה, עיתונים של האספה הכללית, פגישות אזוריות, עיקרי האסטרונומיה, עלוני מידע, הנגישים ברובם אונליין באתר הרשמי של האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי.

מענקים ופרסיםעריכה

האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי מעניק מספר מענקים ופרסים:[8]

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • Adriaan Blaauw, History of the IAU: The Birth and First Half-Century of the International Astronomical Union, 1st ed, Springer Netherlands, 1994, eBook ISBN 978-94-011-0978-9 .
  • Johannes Andersen, David Baneke and Claus Madsen, The International Astronomical Union: Uniting the Community for 100 Years, Springer International Publishing, 2019, eBook ISBN 978-3-319-96965-7.
  • Christian Sterken, John Hearnshaw and David Valls-Gabaud, Under One Sky: The IAU Centenary Symposium (IAU S349), Cmbridge University Press, 2019, ISBN 9781108471596.

קישורים חיצונייםעריכה

עיינו גם בפורטל

 

פורטל מדעי החלל הוא שער לכל הערכים בנושאי מדעי החלל. בפורטל מוצגים קישורים לערכים בתחומי מדעי החלל, וביניהם, ערכי אסטרונומיה, ערכי אסטרופיזיקה, ערכי קוסמולוגיה, וערכים על אישים שעסקו בתחום.

אתרים רשמייםעריכה

  •   אתר האינטרנט הרשמי של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (באנגלית) (באנגלית)
  • דיאגרמה המציגה את קשרי הגומלין של האיגוד עם משרדיו (באנגלית)
  • אתר המשרד לאסטרונומיה עבור פיתוח (באנגלית)
  • אתר מרכז כוכב הלכת המינורי (באנגלית)
  • אתר האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי 1919–2019 (באנגלית)
  • אתר קבוצת העבודה למינוח גרמי שמיים (באנגלית)
  • אתר פיתוח אפריקה באמצעות רדיו-אסטרונומיה (באנגלית)
  • אתר המרכז הבין-אוניברסיטאי לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה (באנגלית)

אתרי מדיה ועיתונותעריכה

הערות שולייםעריכה