אהרן אבוחצירא

פוליטיקאי ישראלי
(הופנה מהדף אהרון אבוחצירא)

אהרן אבוחצירא (ג' בחשוון ה'תרצ"ט, 28 באוקטובר 1938ט"ו בתשרי ה'תשפ"ב, 20 בספטמבר 2021) היה פוליטיקאי ישראלי. כיהן כחבר הכנסת, שר בממשלות ישראל וכראש עיריית רמלה (19721977).

אהרן אבוחצירא
אהרן אבוחצירא, 1993
אהרן אבוחצירא, 1993
לידה 28 באוקטובר 1938
ג' בחשוון ה'תרצ"ט
מרוקו הצרפתיתמרוקו הצרפתית ארפוד, מרוקו הצרפתית
פטירה 20 בספטמבר 2021 (בגיל 82)
ט"ו בתשרי ה'תשפ"ב
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1949
השכלה אוניברסיטת בר-אילן
מפלגה מפד"ל, תמ"י, הליכוד
בת זוג ג'רמאן אבוחצירא
שר הדתות ה־7
20 ביוני 19775 באוגוסט 1981
(4 שנים)
תחת ראש הממשלה מנחם בגין
שר העבודה והרווחה ה־12
5 באוגוסט 19812 במאי 1982
(271 ימים)
תחת ראש הממשלה מנחם בגין
שר העלייה והקליטה ה־7
5 באוגוסט 19814 במאי 1982
(273 ימים)
תחת ראש הממשלה מנחם בגין
חבר הכנסת
21 בינואר 197413 ביולי 1992
(18 שנים)
כנסות 8 - 12
ראש עיריית רמלה
19721977
(כ־5 שנים)
הנרי חדד ←

במהלך שירותו הפוליטי הוגשו נגדו שני כתבי אישום, בראשון זוכה ובשני הורשע בשני מקרי גנבה ובמרמה והפרת אמונים.[1]

ביוגרפיה

עריכה
 
אהרן אבוחצירא, 2019

אהרן אבוחצירא נולד בעיר ארפוד במחוז תאפילאלת שבמרוקו.[2] אביו היה הרב יצחק אביחצירא (ה'בבא חאקי'), רב הערים רמלה ולוד, ואחיו של הבאבא סאלי.[3]

אבוחצירא עלה לישראל עם אביו ומשפחתו בשנת התש"ט (1949) וגדל ברמלה. הוא למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, בסמינר למורים בירושלים ובאוניברסיטת בר-אילן, שם רכש תואר B.A. בהיסטוריה ובספרות עברית. שימש במקצועו מורה בבית ספר תיכון.

פעילות ציבורית

עריכה

בשנת 1969 נבחר לראשונה כחבר מועצת העיר רמלה, ובשנת 1972, בגיל 33, נבחר לראש העיר וכיהן בתפקיד עד 1977.[3] ב-1974, נבחר לכנסת השמינית מטעם המפד"ל וב-1977 התמנה לשר הדתות.[4] במהלך כהונתו כשר הדתות נחקק חוק הרבנות הראשית לישראל בהובלת סיעת המפד"ל.

 
אהרן אבוחצירא 1978

נגד אבוחצירא עמדו 32 תיקים – לפי הדלפות המשטרה, לבסוף נותרו מהם שני תיקים בלבד, מאחד זוכה מחמת הספק ובשני הורשע.[5]

בשנת 1980, הוגש נגדו כתב אישום בגין קבלת שוחד,[6] והיועץ המשפטי לממשלה יצחק זמיר ביקש להסיר את חסינותו.[7] בפרשייה היו מעורבים עוד שלושה אישים: יועץ השר לשעבר, משה גבאי; היהלומן וחבר מועצת העיר בני ברק, שמואל דסקל; והרב שלמה עמרם קורח, הרב הספרדי הראשי של בני ברק.

לאחר התלבטויות הודיע אבוחצירא שהוא מוותר על חסינותו והיא הוסרה בינואר 1981. עד המדינה, שהיה אמור להעיד נגדו, שינה את עדותו במשטרה לאחר חרם רבנים ואבוחצירא זוכה מחמת הספק. מיד אחר כך הוגש נגדו עוד כתב אישום שכלל עבירות גנבה, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה וקשירת קשר לביצוע פשע. באפריל 1982 הוא הורשע, נדון לשלושה חודשי עבודות שירות והתפטר לאלתר מהממשלה.

לאחר זיכויו של אבוחצירא הודיע שבכוונתו לפרוש מהמפד"ל ולרוץ ברשימה נפרדת. אחת מטענותיו הייתה שהשר יוסף בורג, שהיה באותה עת שר הפנים, רצה "לחסלו" על רקע מזרחיותו.[דרוש מקור]

התנועה שהקים אבוחצירא נקראה "התנועה למסורת ישראל", ובקיצור: תמ"י. המפלגה התמודדה בבחירות בשנת 1981 וזכתה בשלושה מנדטים. התנועה הייתה תנועה דתית לאומית מזרחית, ובתעמולת הבחירות שלה הדגישה את הקיפוח של המזרחים. כדוגמה לקיפוח הוצגה הרדיפה, לטענתם, של אבוחצירא על ידי הממסד. בין הפעילים הבולטים במפלגה בתחילת דרכה היה בנימין בן אליעזר.

עם כינון ממשלת בגין השנייה, ב-5 באוגוסט 1981, מונה אבוחצירא לשר לקליטת העלייה ולשר העבודה והרווחה. לאחר הרשעתו (ראו לעיל) התפטר ב-2 במאי 1982 מתפקידו כשר העבודה והרווחה ויומיים לאחר מכן אף מתפקידו כשר לקליטת העלייה.

בשלהי שנת 1983 ריצה אבוחצירא את שלושת חודשי עבודות השירות שנגזרו עליו במתקן האפסנאות של המשטרה בבית דגן. הוא סיים לרצות את עונשו ב-2 בינואר 1984.[8]

בבחירות לכנסת האחת עשרה, שהתקיימן בשנת 1984, זכתה תמ"י במנדט אחד בלבד, שהיו כ-32 אלף קולות. לאחר שבנימין בן אליעזר נטש את המפלגה לטובת יחד של עזר ויצמן, כיהן אבוחצירא כח"כ היחיד מטעמה. בשנת 1988 הצטרף אבוחצירא לליכוד כסיעה עצמאית. לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה, ב-1988, התפרקה תנועת תמ"י ומרבית חבריה ומנהיגה הצטרפו לליכוד. אבוחצירא נבחר לכנסת ה-12 מטעם הליכוד.

לאחר פרישתו מן החיים הפוליטיים, נכנס לעסקי הנדל"ן.

חיים אישיים

עריכה

אבוחצירא היה נשוי לז'רמן, בתו של קרוב משפחתו הרב מכלוף אבוחצירא, אב"ד במרקש. התגורר באשדוד והשאיר אשה ושישה ילדים.[9]

אבוחצירא נפטר ב-20 בספטמבר 2021 בגיל 82.[10]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אהרן אבוחצירא בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
ראשי עיריית רמלה
מוסטפא אל-חרירי זיגה יעבץ מאיר מלמד יהודה שטיין אליהו סאלם לוי אהרן אבוחצירא הנרי חדד יורם רבי משה פרץ יואל לביא מוטי יצחקי מיכאל וידל
1920 - 1948 1948 - 1949 (מושל צבאי) 1949 - 1965 1965 - 1971 1971 - 1972 1972 - 1977 1978 - 1983 1983 - 1988 1988 - 1933 1993 - 2017 2017 (ראש עירייה זמני) 2017 - מכהן