שנות ה-20 של המאה ה-21

שנות ה-2020
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

שנות ה-20 של המאה ה-21 או שנות ה-2020 הן עשור השנים השלישי של המאה העשרים ואחת; העשור הנוכחי בלוח השנה הגרגוריאני. העשור החל ב־1 בינואר 2020 ויסתיים ב־31 בדצמבר 2029.

מאות:
המאה ה-20המאה ה-21המאה ה-22
עשורים:
2000–2009 - 2010–2019 - 2020–2029 - 2030–2039 - 2040–2049
שנים:
<<< - 2020 - 2021 - 2022 - 2023 - 2024 - 2025 - 2026 - 2027 - 2028 - 2029 - >>>

הדור שנולד במהלך העשור מכונה דור האלפא.

אירועים עולמייםעריכה

מלחמות בינלאומיותעריכה

 
לוחמי ארגון הטליבאן מסיירים בקאבול ברכב השטח HMMWV אותו הם לקחו שלל לאחר נפילת קאבול ב-2021 בתום מלחמת אפגניסטן, 17 באוגוסט 2021
  • המלחמה בטרור (2001 עד היום) - מספר קמפיינים אידאולוגיים, צבאיים, ודיפלומטיים אשר מבוצעים במטרה לסכל פיגועי טרור המתוכננים על ידי ארגונים שהוגדרו על ידי ארצות הברית ובעלות בריתה כארגוני טרור (בעיקר ארגונים אסלאמיסטיים כמו אל-קאעידה, חזבאללה, חמאס, ודאעש) ועל ידי סיכול המצב המתמשך בו מדינות מספקות חסות לארגוני טרור. את הקמפיינים השיקו ארצות הברית, עם תמיכה מנאט"ו ובנות ברית אחרות מיד לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001. היום המונח מיוחס בעיקר למלחמות אותם הובילה ארצות הברית והממלכה המאוחדת באפגניסטן ועיראק.
  • ההתערבות הצבאית נגד דאעש (2014 עד היום) - בעקבות ההתקדמות המהירה של ארגון המדינה האסלאמית (דאעש) בעיראק ובסוריה, בעקבות מעשי האלימות הברוטאליים שחברי הארגון מבצעים באלפי קורבנות, וכמו כן בשל החשש מכך שבמוקדם או במאוחר ארגון הטרור יתחיל לבצע פעולות טרור רבות במדינות שונות ברחבי העולם, במהלך קיץ 2014 ארצות הברית ובעלות בריתה הגבירו את מאמציהם לתת מענה לקיצונים האסלאמיים. מטרת ההתערבות הצבאית הייתה קודם כל לעצור את ההתקדמות של דאעש, לסייע לקבוצות המיעוט בהם הארגון מבצע רצח עם, ובסופו של דבר לגרום לכך שהארגון ייסוג מהאזורים אותם הוא כבש.

מלחמות אזרחיםעריכה

  • מלחמת האזרחים בקולומביה (1964 עד היום) - סכסוך מתמשך בין ממשלת קולומביה לבין מיליציות צבאיות למחצה, הנלחמים על הגדלת שטחי השפעתם במדינה.
  • רצח העם בדארפור (26 בפברואר 2003 עד היום) הוא רצח עם מכוון ושיטתי שמתבצע על ידי צבא סודאן והג'נג'וויד כנגד השבטים האפריקאים הילידים בחבל דארפור שבמערב סודאן מאז 2003 ועד היום.
  • המלחמה בצפון מערב פקיסטן (2004-עד היום) - סכסוך מזוין בין הכוחות המזוינים של פקיסטן לקבוצות מיליטנטים אסלאמיות (המורכבות מאנשי שבטים מקומיים, חברי ארגון הטליבאן, וחברי המוג'אהדין). העימות המזוין החל בשנת 2004 לאחר שהתגברו המתחים בעקבות כך שכוחות הצבא הפקיסטני החלו לחפש אחר חברי ארגון אל-קאעידה באזור ההררי וואזיריסטאן (Waziristan) שבפקיסטן והסלים בהמשך לכדי התקוממות מזוינת מצד אנשי השבטים המקומיים. בעקבות גל האלימות, למעלה מ-3,440,000 אזרחים נאלצו לעזוב את בתיהם ומעל ל-7,000 אזרחים נהרגו.
  • המלחמה בסחר בסמים במקסיקו (11 בדצמבר 2006 - עד היום) - סכסוך מזוין מתמשך בין קרטלי הסמים אשר נלחמים בגורמי אכיפת החוק במקסיקו. אף על פי שקרטלי הסמים המקסיקניים קיימים זמן רב, הם הפכו לבעלי השפעה רבה לאחר דעיכת קרטלי הסמים של קולומביה בשנות ה-90. קרטלי הסמים המקסיקנים שולטים בשוק הסמים הסיטונאי בארצות הברית. מעצרים של ראשי הקרטלים הובילו לגל אלימות כאשר הקרטלים מנסים להשתלט על נתיבי הסחר של הסמים אל תוך ארצות הברית. מעל ל-28,000 אנשים בסך הכל נהרגו בין דצמבר 2006 עד נובמבר 2010 כתוצאה מהסכסוך האלים בין קרטלי הסמים לגורמי אכיפת החוק במקסיקו.
  • המלחמה בסומליה (2009 עד היום) - סכסוך מזוין בו מעורבים בעיקר כוחות של "הממשלה הפדרלית הזמנית" (Transitional Federal Government, בראשי תיבות TFG) בסיוע כוח אפריקאי בן 8,000 איש בשם "משימת האיחוד האפריקאי לסומליה" (African Union Mission to Somalia, בראשי תיבות AMISOM) אשר נלחמים על השליטה במדינה מול הקבוצה האסלאמיסטית אשר המובילה את לוחמת הגרילה, הידועה כ"תנועת ההתנגדות העממית בארץ של שתי ההגירות". גילויי האלימות במהלך הסכסוך הובילו לכך שאלפי תושבים במוגדישו, בירת המדינה, נאלצו לעזוב את בתיהם.
  • מלחמת האזרחים ברפובליקה המרכז-אפריקאית (2012–היום) היא מלחמת אזרחים מתמשכת ברפובליקה המרכז אפריקאית (CAR) בה מעורבים הממשלה, מורדים מקואליציית "סלקה" (Séléka) המוסלמית ומיליציות "אנטי בלאקה" הנוצריות.
  • מלחמת הסמים בפיליפינים (30 ביוני 2016-עד היום) - סכסוך מזוין מתמשך בין קרטלי הסמים אשר נלחמים בגורמי אכיפת החוק בפיליפינים. ל-21 בדצמבר 2020 נרצחו מעל ל-5,900 איש נהרגו בפעולות נגד סוחרי סמים.

מהפכות ומחאות בולטותעריכה

מהפכות פוליטיות רחבות היקף ומחאות גדולות ובולטות שהתקיימו עד כה במהלך העשור כוללות את:

  • מחאת האפודים הצהובים (17 בנובמבר 2018-עד היום) - תנועת מחאה שהחלה ברשת האינטרנט, והובילה להפגנות שהחלו בצרפת ב-17 בנובמבר 2018, והתפשטו במהירות לולוניה, האזור המתועש לשעבר בדרום בלגיה. האפודים הצהובים נבחרו כסמל בשל החוק המחייב נהגים לשאת אותם בזמן הנסיעה, ולכן מדובר במוצר זול, זמין, ומושך תשומת לב. המחאות החלו בשל עלייה במחירי הדלק וביוקר המחיה, ובשל הטענה שנטל המס נופל באופן לא פרופורציונלי על מעמד הביניים, תושבי הפריפריה, ועל מעמד הפועלים. המוחים דורשים הפחתה במס על הדלק, העלאת שכר המינימום, ופיטורי נשיא צרפת עמנואל מקרון.
  • המחאות בהונג קונג ב-2019 ו-2020 (9 ביוני 2019-עד היום) - סדרה של הפגנות מחאה בהונג קונג ובמקומות נוספים ברחבי העולם בדרישה לבטל את הצעת החוק להסגרת מבוקשים לידי השלטון המרכזי בבייג'ינג, סין. המפגינים מביעים חשש כי הצעת החוק תגרום להונג קונג, אשר הוא אזור מנהלי מיוחד בסין, להיות כפופה לחוק הסיני, וכי תושבי הונג קונג יהיו כפופים למערכת משפט אחרת.
  • המחאות בצ'ילה ב-2019 ו-2020 (14 באוקטובר 2019-עד היום) - רצף של מחאות אזרחיות על רקע כלכלי ברחבי צ'ילה. המחאות החלו בחודש אוקטובר על רקע הכוונה לייקר את מחירי התחבורה הציבורית וכנגד יוקר המחיה. ב-25 באוקטובר הפגינו מיליון אזרחי המדינה בעיר הבירה סנטיאגו. במהומות נהרגו 19 בני אדם, כ-2400 נפצעו וכ-5000 אזרחים נעצרו.
  • המחאות בעיראק (2020-2019) (1 באוקטובר 2019-עד היום) סדרה של מחאות בתגובה לשחיתות, אבטלה ושירותים ציבוריים לא יעילים במדינה, לפני שהסלימו לקריאות להפיל את ממשל ולעצור את ההתערבות האיראנית בעיראק.
  • המחאות בלבנון ב-2019 ו-2020 (17 באוקטובר 2019-עד היום) - סדרה של מחאות ברחבי לבנון בתגובה לכישלונה של הממשלה למצוא פתרונות למשבר הכלכלי במדינה בשנה שקדמה להן.
  • מחאות ג'ורג' פלויד (26 במאי 2020-עד היום) - בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד, אזרח אפרו-אמריקני, בידי שוטר במיניאפוליס, החלו הפגנות רבות כנגד האלימות המשטרתית לכאורה, שהדרדרו להפרות סדר ומהומות אלימות. ההפגנות התפשטו ברחבי ארצות הברית, ומשם - לרחבי העולם.
  • ההסתערות על הקפיטול (6 בינואר 2021) - מפגינים תומכי נשיא ארצות הברית היוצא דונלד טראמפ הסתערו על בניין הקפיטול בוושינגטון הבירה, בניסיון לשבש את אישור קולות חבר האלקטורים בידי הקונגרס של ארצות הברית, לאחר נאום מחאה של טראמפ על תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית.
  • מחאת החקלאים בהודו (2020–2021) - מחאת החקלאים בהודו היא מחאה נגד שלושה חוקים שנחקקו בפרלמנט של הודו בספטמבר 2020. לדברי החקלאים, חוקים אלו מיטיבים עם תאגידים גדולים ופוגעים בחקלאים. לדברי הממשלה החוקים נועדו להקל על מכירות סיטונאיות של תוצרת חקלאית. ראש הממשלת הודו נרנדרה מודי הודיע שהחוקים יבוטלו.

התנקשויות, חיסולים, וניסיונות התנקשותעריכה

 
שינזו אבה

ההתנקשויות, החיסולים, וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור (לא בהכרח רק רציחות פוליטיות):

  • קאסם סולימאני (3 בינואר 2020) - גנרל-לוטננט איראני, אשר שימש כמפקד כוח קודס, הכוח האחראי לפעילות משמרות המהפכה האיראניים מחוץ לגבולות איראן, חוסל במתקפה אווירית של צבא ארצות הברית בנמל התעופה הבינלאומי של בגדאד. במתקפה חוסלו עוד 7 אנשים, בהם גם המפקד העיראקי-איראני אבו מהדי אל-מוהנדס, שעמד בראש אל-חשד א-שעבי (כוחות ההתגייסות העממית).
  • שינזו אבה (8 ביולי 2022) - ראש ממשלת יפן לשעבר נורה פעמיים בעת שנשא נאום בחירות בעיר נארה שביפן. אבה נפצע באורח אנוש ומת מפצעיו זמן קצר לאחר מכן.
  • איימן א-זוואהירי (31 ביולי 2022) - מנהיג אל-קאעידה חוסל במתקפה אווירית אשר בוצעה בקאבול שבאפגניסטן על ידי סוכנות הביון האמריקנית.

סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיותעריכה

עשור זה ממשיך מגמה של התחזקות הלגיטמיות הציבורית של מפלגות ימין קיצוניות, לאחר עשורים שבהם נחשבו מנודות מהזירה הפוליטית, בשל הלקחים הטראומטיים של מלחמת העולם השנייה, והקשרים בין חלק ממפלגות אלו למדינות הציר. הן עברו תהליך נירמול בשיח הציבורי וחלקן ניסו לרכך את תדמיתן.[1][2]

לצד זאת, אם בחציו האחרון של העשור הקודם התחזקו פוליטית מספר מנהיגים ברחבי העולם שאימצו מאפיינים של פופוליזם פוליטי, הרי שבסבבי בחירות של ראשית העשור הפסידו או נחלשו כמה מנהיגים המזוהים עם הפופוליזם. בשנים אלו, בצ'כיה הפסיד אנדריי באביש בבחירות; בארצות הברית הפסיד דונלד טראמפ.[3] ויקטור אורבן[4] מהונגריה וז'איר בולסונארו מברזיל נחלשו פוליטית על רקע אינפלציה גואה וגורמים נוספים.[דרוש מקור] במקביל, סיעות שזוהו עם הפופוליזם בעיני חלק מהציבור סיכמו להדק את שיתוף הפעולה בפרלמנט האירופי.[5] גודלו של הזרם הפופוליסטי ומידת השפעתו שנויים במחלוקת, בעיקר בשל הגדרתו המעורפלת.

באירופהעריכה

באפריקהעריכה

באמריקהעריכה

 
ב-5 בפברואר נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ זוכה משני האישומים במשפט ההדחה בתום הצבעה שנערכה בסנאט
  • משפט ההדחה של דונלד טראמפ - תהליך ההדחה של דונלד טראמפ, הנשיא ה-45 של ארצות הברית, החל ב-18 בדצמבר 2019, כאשר הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים של ארצות הברית החליט לפתוח בהליך ההדחה של הנשיא מתפקידו בטענות בדבר ניצול סמכות לרעה ושיבוש עבודת הקונגרס. ההדחה של הנשיא החלה לאחר שבחקירה רשמית של בית הנבחרים התגלה שטראמפ ביקש מנשיא אוקראינה לבדוק את פיטורי התובע האוקראיני לפי דרישתו של ג'ו ביידן ואת עניינו של בנו של ביידן שהועסק בחברה אוקראינית בעת שביידן היה סגן נשיא. בחקירה עלה שממשל טראמפ עיכב ל-55 ימים את הסיוע הכספי לאוקראינה, והדמוקרטים טענו כי זה נעשה במטרה להשפיע על החלטת ממשלת אוקראינה להכריז על חקירה נגד יריבו הדמוקרטי המוביל, ג'ו ביידן, וכן טענו כי שיבש מהלכי חקירה כשהורה לפקידי הממשל שלו להתעלם מזימונים להגשת מסמכים ולהעיד, בטענה לחיסיון. הדיונים בדבר הליך ההדחה בבית הנבחרים נמשכו מספטמבר עד נובמבר 2019, בעקבות תלונה שנתקבלה בידי חושף שחיתות, אודות תוכן השיחה עם נשיא אוקראינה. בהצבעה בבית הנבחרים תמכו כמעט כל הדמוקרטים, והתנגדו לה כל הרפובליקנים ושניים מהדמוקרטים. בכך הפך טראמפ לנשיא השלישי בהיסטוריה של ארצות הברית שבית הנבחרים אישר פתיחת הליך של הדחתו (לאחר אנדרו ג'ונסון וביל קלינטון), ולראשונה זה נעשה בלי תמיכה של חברים ממפלגתו של הנשיא. במשפט שהתנהל בסאנט, זוכה הנשיא.
  • הליך ההדחה של דונלד טראמפ ב-2021 (או הליך ההדחה השני של דונלד טראמפ) - הליך פוליטי משפטי שהחל בעקבות ההסתערות על הקפיטול. בהליך זה, הודח דונלד טראמפ, נשיאהּ ה-45 של ארצות הברית, בפעם השנייה על ידי בית הנבחרים האמריקאי של הקונגרס ה-117 של ארצות הברית ב-13 בינואר 2021, שבוע ימים בטרם תום נשיאותו. בית הנבחרים, בשליטה של המפלגה היריבה, המפלגה הדמוקרטית, אימץ סעיף הדחה בודד: הסתה להתקוממות. טראמפ הוא נשיא ארצות הברית היחיד (כמו גם נושא משרה פדרלית כלשהי) שהודח פעמיים על ידי בית הנבחרים, וגם היחיד שזוכה פעמיים במשפט ההדחה בסנאט, כאשר גם הליך ההדחה הקודם התקיים בזיכוי בסנאט בפברואר 2020. הרקע להליך ההדחה השני במספר של טראמפ, הוא ניסיונו של טראמפ לערער על תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020 בו הפסיד לג'ו ביידן. בסעיפי ההדחה הוזכרו, בין היתר, שיחת הטלפון טראמפ–רפנספרגר (אנ'), וכן טענות על הסתה להסתערות מצד טראמפ על מתחם הקפיטול שבוע קודם לכן. מליאת בית הנבחרים מצביעה בעד סעיף ההדחה נגד טראמפ, 13 בינואר 2021 ב-11 בינואר 2021, 5 ימים בלבד אחרי אירועי הקפיטול, הוצג סעיף ההדחה בפני מליאת הנבחרים, בו הואשם טראמפ ב"הסתה להתקוממות נגד הממשלה הפדרלית של ארצות הברית ופעולות בלתי-חוקיות בקפיטול". סעיף ההדחה הוצג תחת חסותם של למעלה מ-200 חברי בית הנבחרים. משפט ההדחה בסנאט הסתיים כמו קודמו, בזיכויו של טראמפ.
  • ג'ו ביידן החל לכהן כנשיא ארצות הברית ב-20 בינואר 2021
  • בתחילת העשור, התחזק השמאל הפוליטי באמריקה הלטינית. צ'ילה, פרו והונדורס בחרו כולן נשיאים מהשמאל ב-2021 וגם ברזיל וקולומביה ב-2022.[12] עם ניצחונו של לואיז אינסיו דה סילבה בבחירות לנשיאות, שבע הארצות הגדולות ביותר ביבשת עמדו להישלט בידי השמאל, בפעם הראשונה מאז ומעולם.[13]

במזרח התיכוןעריכה

אירועי האביב הערבי שהחלו בתחילת העשור הקודם המשיכו להשפיע על המזרח התיכון גם בעשור זה.

כלכלהעריכה

 
מדד הדאו ג'ונס ומדד ה-CAC 40 בין ינואר 2020 עד אפריל 2020

חברהעריכה

סביבהעריכה

העשור נפתח על רקע עיסוק בינלאומי שוטף בנושא הסביבה, ובניסיונות לגבש מדיניות עולמית לניהול מכסות פליטות פחמן והיבטים סביבתיים נוספים. בסוף 2019 קבעה אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים ועידה בינלאומית שעתידה להתקיים בנובמבר 2020 בגלאזגו (ונדחתה לשנת 2021), ובה ינסו המדינות לגבש הסכמה עולמית בנושא. עם פתיחת העשור בוחנות מדינות העולם את המשך מדיניותן בנושא זה.[15]

בועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2021) הושגו סיכומים לגבי המשך העשור. מדיניות בנושאי פליטות משפיעה למשל על תדירותם של אירועים אקלימים קיצוניים (שחלקם גורמים לאסונות טבע).[16]

אסונותעריכה

אסונות ידי אדםעריכה

אסונות טבעעריכה

בריאותעריכה

נגיף הקורונה החדש כפי שהוא נצפה תחת מיקרוסקופ אלקטרונים
אנשים בהונג קונג עם מסכות כירורגיות, 30 בינואר 2020

מגפת הקורונה (דצמבר 2019-עד היום) - בסוף שנת 2019 פרצה מגפת הקורונה ברחבי העולם. ההתפרצות של הנגיף זוהתה בתחילה בעיר ווהאן שבסין והיא התפשטה בהמשך ליותר ממאה מדינות ברחבי העולם. ב-11 במרץ 2020 הגדיר ארגון הבריאות העולמי את מחלת נגיף קורונה 2019 כמגפה. נכון ל-אמצע אפריל 2020 דווחו יותר מ-1.6 מיליון מקרים של אנשים שנדבקו בנגיף במעל ל-170 מדינות וטריטוריות ברחבי העולם, כאשר התפרצויות הגדולות ביותר עד כה התרחשו בסין, באירופה, באיראן, ובארצות הברית. נכון ל-אמצע אוקטובר 2020 מעל 1,100,000 בני אדם מתו מהמגפה המצטבר בכל העולם, ומעל ל-30,000,000 הצליחו להחלים מהמחלה (חלקם התמודדו עם לונג קוביד). הנגיף התפשט בכל העולם ודרש אמצעי תגובה מגוונים כמו שימוש בריחוק חברתי ופיתוח תרופות וחיסונים. אמצעים אלה סייעו לצמצם הדבקה או להקטין את נזקי המחלה. האמצעים הקיימים ואופי זני הגניף שהתפתחו גרמו לתגובה מותאמת.

אישים בולטים בעולם שמתו ממגפת הקורונה במהלך העשור כוללים בין היתר את מזכיר המדינה של ארצות הברית לשעבר קולין פאוול,[18] איש העסקים האמריקאי הרמן קיין,[19] המתמטיקאי הבריטי ג'ון הורטון קונוויי,[20] הקומיקאי היפני קן שימורה, והשחקן דייוויד פראוז.

מדע וטכנולוגיהעריכה

 
בתחילת העשור יצאו לשווקים לראשונה הסמארטפונים המתקפלים
אירועים צפויים בולטים בחקר החלל

תרבות פופולריתעריכה

קולנועעריכה

טלוויזיהעריכה

מוזיקהעריכה

ספרותעריכה

ספורטעריכה

המשחקים האולימפיים

במהלך העשור יתקיימו חמישה משחקים אולימפיים:

 
סמל אולימפיאדת טוקיו (2020) שנערכה בקיץ 2021
המונדיאל

במהלך העשור ייערכו שני מונדיאלים:

אליפות אירופה בכדורגל

במהלך העשור ייערכו שלושה משחקי אליפות אירופה בכדורגל:

  • יורו 2020 היה אמור להתקיים בין 12 ביוני ל-12 ביולי 2020 ב-12 מדינות שונות. זהו הטורניר ה-16 של אליפות אירופה בכדורגל. נדחה בשל מגפת הקורונה. הטורניר התקיים בין התאריכים 11 ביוני 2021 ל-11 ביולי 2021.
  • יורו 2024 יתקיים בגרמניה בקיץ 2024. זהו הטורניר ה-17 של אליפות אירופה בכדורגל.
  • יורו 2028 יערך בשנת 2028.

שנות ה-20 של המאה ה-21 בישראלעריכה

 
טקס חתימת הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לבחריין ואיחוד האמירויות הערביות בבית הלבן, 15 בספטמבר 2020
עמוד ראשי 
ראו גם – 2020 בישראל, 2021 בישראל, 2022 בישראל

אירועים משמעותיים בישראלעריכה

אירועים עתידיים צפוייםעריכה

אירועים צפויים בולטים בישראל:

 
החל מנובמבר 2022[דרוש מקור] צפויים בהדרגה להיפתח במהלך העשור הקווים השונים של מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הדמוקרטיה באירופה מתמודדת עם סערה - ולא ברור אם תשרוד אותה - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2022-09-30
  2. ^ How the far-right got out of the doghouse, POLITICO, ‏2022-10-03 (בAmerican English)
  3. ^ "צ'כיה מציגה: המדריך לסילוק מנהיג פופוליסט". הארץ. נבדק ב-2021-12-28.
  4. ^ "בברזיל, טורקיה והונגריה: האינפלציה מאיימת על שלטון האוטוקרטים". TheMarker. נבדק ב-2021-12-28.
  5. ^ Le Pen: The right takes step to build 'big European force', AP NEWS, ‏2021-12-04 (באנגלית)
  6. ^ אוני, אסף (2022-10-15). "כך הממשלות באירופה מנסות להתמודד עם משבר האנרגיה". Globes. נבדק ב-2022-10-31.
  7. ^ מאגרי הגז באירופה מתמלאים, המחיר צנח ב־70% מהשיא | כלכליסט, m.calcalist.co.il
  8. ^ Gas wars: How Putin sent EU energy prices rocketing, POLITICO, ‏2022-08-05 (בAmerican English)
  9. ^ Russia overshadows vote in EU's poorest country, BBC News, ‏2022-09-30 (בBritish English)
  10. ^ "קוטלת המלכים: האינפלציה מכה באירופה, והפוליטיקאים רועדים". TheMarker. נבדק ב-2022-10-31.
  11. ^ לקראת הפיכה: מורדים עצרו את נשיא בורקינה פאסו - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2022-01-24
  12. ^ איש הגרילה הפך לנשיא: ניצחון היסטורי לשמאל בקולומביה, www.ynet.co.il, ‏2022-06-20
  13. ^ וושינגטון, יואב קרני (2022-10-31). "לולה חוזר לשלטון בברזיל בגיל 77 אבל בקושי, ועל רקע פילוג פוליטי מר". Globes. נבדק ב-2022-10-31.
  14. ^ חצי שנה אחרי תחילת המלחמה: מה קרה לכלכלת רוסיה ומהי ההשפעה העולמית?, www.ynet.co.il, ‏2022-08-26
  15. ^ סוכנויות הידיעות, מחלוקת על ניהול מכסות פליטות: אין הסכמה בוועידת האקלים, באתר ynet, 15 בדצמבר 2019
  16. ^ שיטפונות וגלי חום: העולם מתמודד עם גיהינום עלי אדמות, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  17. ^ 20 הרוגים ו-920 פצועים ברעידת אדמה בטורקיה, שהורגשה גם בישראל, באתר ‏מאקו
  18. ^ בן יניב, קולין פאוול מת מקורונה בגיל 84, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 באוקטובר 2021
  19. ^ רויטרס‏, המועמד הרפובליקני לשעבר הרמן קיין מת מקורנה אחרי שהיה בעצרת של טראמפ, באתר וואלה!‏, 30 ביולי 2020
  20. ^ ד"ר יוסי אלרן, מכון דוידסון, מפתח "משחק החיים" מת מקורונה, באתר ynet, 13 באפריל 2020
  21. ^ "Adobe Flash end of support on December 31, 2020 - Microsoft Lifecycle | Microsoft Docs". Docs.microsoft.com. נבדק ב-2021-03-15.
  22. ^ אילן גלר, אדובי תחסל את הפלאש, וזה סופי, TGspot, ‏2017-07-26
  23. ^ סין מתכוונת לחצוב באסטרואיד שעליו מתכות יקרות, באתר ynet, 11 במאי 2017
  24. ^ מעריב אונליין, ‏מטחים כבדים לעבר ישראל; חמאס: "הפגזנו את בסיסי חיל האוויר" | עדכונים שוטפים, באתר מעריב אונליין, 19 במאי 2021
  25. ^ אנה אהרונהיים, ג'רוזלם פוסט, ‏מתה מפצעיה תושבת אשקלון בת 90 שנפצעה מפגיעת טיל ב"שומר החומות", באתר מעריב אונליין, 6 בפברואר 2022
  26. ^ סיכום השבוע הראשון באתר צה"ל באנגלית, נכון לבוקר 17 במאי 2021.
  27. ^ "US Secretary of State announces aid to Gaza". RTE. 25 במאי 2021. ארכיון מ-25 במאי 2021. נבדק ב-25 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ יגאל חי, לוחות זמנים להארכת המטרונית ליגור, לעכו ולטירת כרמל, באתר כלבו – חיפה והצפון, 11 בפברואר 2019