אורלי וילנאי
אורלי וילנאי (נולדה ב-28 ביולי 1972 בתל אביב) היא עיתונאית, פעילה בתחום החברתי ומנחה בטלוויזיה הישראלית.
 | |
| וילנאי, 2013 | |
| לידה |
28 ביולי 1972 (בת 47) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת תל אביב  |
| שנות פעילות | 1994-הווה |
| עיסוק | עיתונאית ואשת טלוויזיה |
| סוג כתב | הגשת "אורלי וגיא" בערוץ 13 |
| תחום סיקור | חברה, רווחה וכלכלה |
  | |
ביוגרפיהעריכה
וילנאי היא בתו של כתב קול ישראל, שמעון וילנאי ושרה, אשת חינוך מיוחד.[1] את שירותה הצבאי עשתה ביחידת המזל"טים של צה"ל, בימים בהם הייתה היחידה כפופה לאגף המודיעין.[2]
וילנאי היא בעלת תואר ראשון בתקשורת וטלוויזיה מאוניברסיטת תל אביב. בעלת תואר שני בתוכנית ללימודי ביטחון, אותו עשתה במקביל לעבודה כחוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב.
את דרכה הטלוויזיונית החלה כמנחה בערוץ הקניות. ב-1994 הנחתה וילנאי את התוכנית "ימבה קיץ" ששודרה בטלוויזיה החינוכית. בשנת 1998 החלה את עבודתה העיתונאית בערוץ הראשון של הטלוויזיה. בשנת 2000 מונתה לתפקיד כתבת לענייני רווחה. במקביל הגישה את תוכנית הבוקר של הערוץ לצדם של מאיר איינשטיין ואורי לוי. בתקופה זו שידרה כתבות שהקנו לה שם של בעלת קול חברתי נוקב. ב-2004 התפטרה בעקבות לחצים מצד מנכ"ל רשות השידור, יוסף בראל, למתן את כתבותיה.[3]
בשנת 2004 הגישה עם גיא מרוז בגלי צה"ל את התוכנית "יהיה בסדר" שעסקה בעוולות אזרחיות.[4]
וילנאי עברה לערוץ 2 שם המשיכה לעסוק בתחום החברתי. תחילה שימשה כתבת בצוות התוכנית "עובדה". בשנים 2006–2007 הגישה וילנאי יחד עם בן זוגה,[5] גיא מרוז את התוכנית "המשמר האזרחי" ב"קשת", ערוץ 2. בשנת 2008 בערב יום השואה תשס"ח הוקרן בערוץ 2 סרטם של וילנאי ומרוז "מוסר השילומים - המלחמה נמשכת", שבו האשימו את ועדת התביעות ואישים מטעמה בכך שהם מעכבים תשלומים המיועדים לניצולי השואה ומעדיפים את תקצובם של מוסדות שאינם קשורים לניצולים. ועדת התביעות טענה כי מדובר בעלילה אכזרית ומעוותת, ותבעה את בני הזוג. בהסכם פשרה הוחלט כי הם יפרסמו התנצלות ויעבירו לוועדה פיצוי בסך של 150 אלף ש"ח, שיועבר לארגון "עמך".[6]
בשנים 2009–2010, הגישה בערוץ 2 את תוכנית התחקירים "שתולים".
במקביל בשנת 2009 החלה וילנאי לעבוד בערוץ 10 שם הגישה יחד עם בן זוגה גיא מרוז, את התוכנית "אורלי וגיא בע"מ". בסוף ינואר 2011 החלו וילנאי ומרוז להגיש באותו ערוץ טלוויזיה, מדי יום, תוכנית בוקר בשם "אורלי וגיא". מיוני 2018 משודרת התוכנית בשעות הערב. במקביל הגישה עם מרוז באותו ערוץ את סדרת התוכנית "אורלי וגיא חוזרים עם תשובה".
בשנת 2014, השתתפה יחד עם מרוז בעונה השנייה של הסדרה הדוקומנטרית "מחוברים פלוס", המשודרת בהוט.
ב-23 במרס 2018 החלה להגיש בערוץ 10 את התוכנית "אורלי וחי" שעוסקת בבעלי חיים.[7]
לאחר מיזוג רשת וערוץ עשר, החל מ-2 ביולי 2019 החלו וילנאי ומרוז להגיש את תוכנית התחקירים "אורלי וגיא" בערוץ 13.
חיים אישייםעריכה
וילנאי אם לבן מנישואיה הראשונים לעודד פדרבוש.[5]
ב-31 בדצמבר 2008 נישאה בשנית, לגיא מרוז, בטקס אלטרנטיבי. בשנים 2011–2012 ניסה הזוג להביא לעולם ילד משותף, וכתוצאה מכך עברה וילנאי טיפולי הפריה חוץ-גופית. בני הזוג תיעדו את טיפולי ההפריה בסרטם "זוג או ילד" שהוקרן בערוץ 10.[8] לאחר שהטיפולים נכשלו היו בני הזוג למשפחת אומנה לילד אריתראי, שנולד להורים שהסתננו לישראל. בני הזוג מתגוררים בתל אביב.[9] בספטמבר 2017 התחתנו בני הזוג בטקס דתי רשמי.[10]
פרסיםעריכה
- בשנת 2007 זכתה באות עמותת אומ"ץ.
- בשנת 2009 זכתה ב"פרס פרימור" של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.[11]
- בשנת 2012 וילנאי ומרוז זכו בפרס "כד החלב", הניתן במסגרת פסטיבל הטלוויזיה "שובר מסך" של מכללת עמק יזרעאל, על עשייתם הטלוויזיונית.[12]
קישורים חיצונייםעריכה
- אורלי וילנאי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- כתבות התחקיר מהתוכנית "שתולים" בהנחיית אורלי וילנאי
- "אורלי וגיא בע"מ" אתר התוכנית באתר nana10
- הדס בשן, שומרת מסך, באתר ynet, 2 במאי 2007
- יעל קציר, נוסחת פטנט, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2007
קובי מידן, "אנשים בלילה" עם אורלי וילנאי, באתר iCast, 11 במרץ 2012- נועה רוזין, אורלי וילנאי וגיא מרוז: "אין שום דבר שהצופים שלנו לא יכולים לשמוע", באתר וואלה! NEWS, 17 בפברואר 2013
- יוני בינרט, צמודים, לוחמניים ומושכים אש: אורלי וילנאי וגיא מרוז בראיון זוגי, באתר Xnet, 4 באפריל 2013
- זיו ביילין, גיא מרוז: "אני רוצה לעשות פה מהפכה כלכלית - מורה טוב ומנהל בנק טוב ירוויחו אותו דבר; רוצה להיות ראש עיריית ת"א יחד עם אורלי בעשור הבא", באתר גלובס, 8 באפריל 2014
- קרן נתנזון ויץ, אורית מרלין רוזנצוויג, אורלי וילנאי: "כל בנאדם משלם מס בחייו, והמס שלי יחסית קל", באתר ynet, 4 ביולי 2016
- אילון נופר, "הייתי יכולה להיות היום חברת כנסת לפחות, אם לא שרה", באתר גלובס, 13 במרץ 2018
- קיץ ברבנר, אורלי וילנאי: "לא יכולתי לנשום, הייתי בטוחה שאסיים את חיי ככה", באתר מעריב אונליין, 15 באפריל 2018
- רוני קובן, פגישה עם אורלי וילנאי, כאן_11, 30 ביוני 2018
- שרי מקובר־בליקוב, אורלי וגיא נגד העולם, באתר "ידיעות אחרונות", 15 בנובמבר 2019
הערות שולייםעריכה
- ^ שרי שיין, "האהבה הזאת שלנו היא נס גדול", מוטק'ה, 11 בפברואר, 2020
- ^
לפי דבריה בתחילת ראיון זה, מתוך תוכנית הבוקר "אורלי וגיא": מפקד יחידת המזל"טים לשעבר: "קשה להאמין שנאסף מודיעין משמעותי", באתר של "רשת 13", 7 באוקטובר 2012 (במקור, מאתר "nana10")
- ^ זוהר ישראל, פרסום ראשון: אורלי וילנאי-פדרבוש התפטרה, באתר ynet, 12 במאי 2004
- ^ אלון הדר, סופשבוע, זוג או מרד, באתר nrg, 26 באפריל 2008
- ^ 1 2 אלון הדר, זוג או מרד, באתר nrg, 26 באפריל 2008 - במקור, מתוך מוסף "סופשבוע", מעריב
- ^ אורן פרסיקו, המלחמה מסתיימת בהתנצלות, באתר העין השביעית, 19 במרץ 2012
- ^ אורלי וחי באתר ערוץ 10
- ^ זוג או ילד: הסרט המלא, באתר של "רשת 13", 11 בספטמבר 2012 (במקור, מאתר "nana10")
- ^ יפעת הללי אברהם, פפראצי משפחתי: אורלי וגיא עם הילד החדש, באתר מאקו, 2 בפברואר 2015
מיקי לוין, אורלי וילנאי וגיא מרוז בדרך להפוך למשפחת אומנה, באתר מעריב אונליין, 14 בדצמבר 2014 - ^ מזל טוב: אורלי וגיא התחתנו כדת וכדין, באתר מאקו, 16 בספטמבר 2017
- ^ ערן בר-און, הוכרזו הזוכים ב"פרס פרימור" של הרשות השנייה, באתר ynet, 16 בנובמבר 2009
- ^ אלי אלון, פרס "כד החלב" לאורלי וילנאי וגיא מרוז, באתר "יופוסט"
