בלגים
בלגים (הולנדית: Belgen; צרפתית: Belges; גרמנית: Belgier) הם אנשים המזוהים עם ממלכת בלגיה, מונרכיה פדרלית במערב אירופה. מכיוון שבלגיה היא מדינה רב-לאומית, הקשר הזה עשוי להיות קשור למגורים, חוק, היסטוריה או תרבות, ולא אתניות. רוב הבלגים, לעומת זאת, שייכים לשתי קבוצות לשוניות או קהילות (הולנדית: gemeenschap; צרפתית: communauté) באזורים ההיסטוריים שלה: ולונים בוולוניה, דוברי צרפתית או ולונית, ופלמים בפלנדריה, דוברי הולנדית. יש גם פזורה בלגית משמעותית, שהתיישבה בעיקר בארצות הברית, קנדה, צרפת והולנד.
 | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| 11–12 מיליון | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
 בלגיה 10,839,905 ארצות הברית 352,630 קנדה 176,615 צרפת 133,066 הולנד 117,495 ספרד 52,000 איטליה 46,000 גרמניה 20,000-50,000 הממלכה המאוחדת 31,000 לוקסמבורג 22,000 שווייץ 17,000 טורקיה 12,000 דרום אפריקה 10,000 אוסטרליה 8,000 פולין 7,000 ברזיל 6,000 ישראל 6,000 פורטוגל 5,183 רומניה 5,000 יוון 5,000 בולגריה 3,000 אוסטריה 3,000 הונגריה 3,000 שוודיה 3,000 דנמרק 2,000 נורווגיה 2,000 אירלנד 2,000 מרוקו 2,000 מקסיקו 1,000 סלובקיה 1,000 מלטה 1,000 צ'כיה 1,000 | |
| שפות | |
| הולנדית, צרפתית, גרמנית, פלמית, ולונית | |
| דת | |
| נצרות קתולית, אי-דת, אסלאם | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
 פלמים,  ולונים, יהדות בלגיה |
אטימולוגיה עריכה
המהפכה הבלגית ב-1830 הובילה להקמת מדינה עצמאית תחת ממשלה זמנית וקונגרס לאומי.[1][2] השם "בלגיה" אומץ למדינה, ונגזר משמה של פרובינקיה גאליה בלגיקה, פרובינקיה רומית בצפון גאליה שלפני פלישת האימפריה הרומית בשנת 100 לפנה"ס היה מיושב על ידי הבלגים, תערובת של שבטים גרמאניים וקלטים.[3]
השם הלטיני קם לתחייה בשנת 1790 על ידי המדינות הבלגיות המאוחדות, המדינה קצרת המועד שנוצרה לאחר מהפכה נגד השלטון האוסטרי ב-1789. מאחר שלא הייתה קיימת אז מקבילה של שם תואר ל"בלגי", שם העצם הצרפתי "Belgique" אומץ כשם עצם וגם כשם תואר, תופעה שנשאלה מלטינית.[4] מהמאה ה-16 כונו ארצות השפלה והרפובליקה ההולנדית בלטינית "Belgica".
יחסים בין קהילות לשוניות בלגיות עריכה
הבלגים הם בעיקר לאום אזרחי (אנ') לפי דין הקרקע,[5] הידועה גם זכות כאזרחות מלידה, ואינם קבוצה אתנית הומוגנית.[6][7][8] הבלגים מורכבים משתי קבוצות לשוניות ואתניות עיקריות: דוברי ההולנדית (הנקראים הפלמים) ודוברי הצרפתית (בעיקר הוולונים), וכן קבוצה שלישית זעירה אך מוכרת חוקתית משני אזורים קטנים דוברי גרמנית. העדיפויות האתניות והלשוניות המתחרות הללו נשלטות על ידי "אזורים או קהילות" המוגדרים חוקתית, בהתאם לתחום החוקתי של הנושא, מבנה פוליטי בלגי מורכב וייחודי. מכיוון שבלגים רבים הם לפחות דו-לשוניים, או אפילו תלת-לשוניים, מקובל שרשתות עסקיות, חברתיות ומשפחתיות כוללות חברים מהקבוצות האתניות השונות המרכיבות את בלגיה.[דרוש מקור]
אזור הבירה בריסל תופס עמדה פוליטית ותרבותית ייחודית, שכן מבחינה גאוגרפית ולשונית הוא מהווה מובלעת דו-לשונית בתוך האזור הפלמי החד-לשוני. עם הקמתה של ממלכת בלגיה ב-1830 החלה עליית השפה הצרפתית בבריסל, והיא הפכה מעיר דוברת הולנדית כמעט כולה לעיר רב לשונית עם צרפתית כשפת הרוב ולינגואה פרנקה.[9]
מאז עצמאותה של בלגיה ב-1830 התואר החוקתי של ראש המדינה הבלגי הוא "מלך הבלגים" ולא "מלך בלגיה".[10][11]
פלמים עריכה
בתוך בלגיה מהווים הפלמים, כ-60% מהאוכלוסייה, קבוצה מובחנת המופרדת על ידי שפתם ומנהגיהם. עם זאת, בהשוואה להולנד מתפוררים רוב הגבולות התרבותיים והלשוניים הללו, מפני שהפלמים חולקים את אותה שפה, מנהגים דומים (אם כי רק עם דרום הולנד) ודת מסורתית עם ההולנדים.[12]
ולונים עריכה
ולונים הם עם דובר צרפתית שחי בבלגיה, בעיקר בוולוניה. הוולונים הם קהילה ייחודית בבלגיה,[13] וקריטריונים היסטוריים ואנתרופולוגיים חשובים (דת, שפה, מסורות, פולקלור) קושרים את הוולונים לצרפתים.[14][15] הם עשויים לדבר שפות אזוריות כמו ולונית או פיקארדית, וגם צרפתית.
אף על פי שכשלושה רבעים מדוברי הצרפתית בבלגיה חיים בוולוניה, תושבי בריסל דוברי הצרפתית נוטים שלא להזדהות כוולונים.
קהילה דוברת גרמנית עריכה
הקהילה דוברת הגרמנית בבלגיה היא אחת משלוש הקהילות הפדרליות המוכרות חוקתית במדינה.[16] שטח הקהילה, המכסה פחות מ-1,000 קילומטר רבוע במחוז לייז' בוולוניה, הוא כולל תשע מתוך אחת עשרה הרשויות של מה שנקרא הקנטונים המזרחיים. האוכלוסייה המקומית מונה למעלה מ-73,000 איש - פחות מ-1% מהאוכלוסייה הכללית. לאזור, הגובל בהולנד, גרמניה ולוקסמבורג, יש פרלמנט וממשלה משלו באויפן.
הקהילה דוברת הגרמנית מורכבת מהחלקים דוברי הגרמנית של האדמות שסופחו ב-1920 מרפובליקת ויימאר בעקבות חוזה ורסאי. בנוסף, בבלגיה של ימינו יש גם כמה אזורים דוברי גרמנית נוספים שהיו שייכים לבלגיה עוד לפני 1920, אך הם אינם נחשבים כיום רשמית לחלק מהקהילה דוברת הגרמנית בבלגיה: בלייברג-ולקרנאט-באאלן בצפון-מזרח מחוז לייז' וארלרלנד (העיר ארלון וכמה מהכפרים הסמוכים לה בדרום-מזרח מחוז לוקסמבורג הבלגית). עם זאת, ביישובים אלה השפה הגרמנית נמצאת בסכנת הכחדה רבה עקב אימוץ הצרפתית.[17]
דת עריכה
הכנסייה הרומית-קתולית הייתה באופן מסורתי דת הרוב בבלגיה, כאשר כ-65% מהבלגים מצהירים על עצמם כקתולים.[18] עם זאת, עד 2004, הנוכחות בכנסייה של יום ראשון הייתה רק כ-4 עד 8% (9% בפלנדריה בלבד). מחקר משנת 2006 בפלנדריה, שנחשבה זה מכבר יותר דתית מאזור בריסל או ולוניה, הראתה ש-55% מתושביה מכנים את עצמם דתיים, ו-36% אמרו שהם מאמינים שאלוהים ברא את העולם.[19]
דמוגרפיה עריכה
בבלגיה חיו 10,839,905 תושבים ב-1 בינואר 2010, עלייה של 601,000 בהשוואה לשנת 2000 (10,239,085 תושבים). בין 1990 (9,947,782 תושבים) ל-2000 הגידול היה 291,000 בלבד. אוכלוסיות פלנדריה, ולוניה ובריסל ב-1 בינואר 2010 עמדו על 6,251,983 (57.7% מאוכלוסיית בלגיה), 3,498,384 (32.3%) ו-1,089,538 (10.1%), בהתאמה.
בלגים בולטים עריכה
ערך מורחב – קטגוריה: בלגים
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^
Dobbelaere, Karel; Voyé, Liliane (1990). "From Pillar to Postmodernity: The Changing Situation of Religion in Belgium" (PDF). Oxford Journals, Oxford University Press: S1. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2 בנובמבר 2013. נבדק ב-25 בפברואר 2011.
{{cite journal}}: (עזרה); Cite journal requires|journal=(עזרה) - ^
Gooch, Brison Dowling (1963). Belgium and the February Revolution. Martinus Nijhoff Publishers, The Hague, Netherlands. p. 112. נבדק ב-18 באוקטובר 2010.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Bunson, Matthew (1994). Encyclopedia of the Roman Empire (Hardcover 352pp ed.). Facts on File, New York. p. 169. ISBN 978-0-8160-4562-4.
- ^ "un peu d'histoire: la révolution belgique". Canaris1790.be. אורכב מ-המקור ב-11 במרץ 2016. נבדק ב-28 ביוני 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ jus soli, definition from merriam-webster.com.
- ^ Hobsbawm and Ranger (1983), The Invention of Tradition, Sider 1993 Lumbee Indian Histories
- ^ Seidner,(1982), Ethnicity, Language, and Power from a Psycholinguistic Perspective, pp. 2–3
- ^ Smith 1987 pp.21–22
- ^ Levinson, David (1998). Ethnic Groups Worldwide: A Ready Reference Handbook. Phoenix, AZ: Oryx Press. p. 14. ISBN 1-57356-019-7.
- ^ Ramon Arango, Leopold III and the Belgian Royal Question, p.9.
- ^ Raymond Fusilier in Les monarchies parlementaires en Europe, Editions ouvrières, Paris, 1960, p. 350, wrote the Belgian regime of 1830 was also inspired by the French Constitution of the Kingdom of France (1791-1792), the United States Declaration of Independence of 1776 and the old political traditions of both Walloon and Flemish provinces.
- ^ National minorities in Europe, W. Braumüller, 2003, page 20.
- ^ Ethnic Groups Worldwide, a ready reference Handbook, David Levinson, ORYX Press, (מסת"ב 1-57356-019-7), p. 13 : « Walloons are identified through their residence in Wallonia and by speaking dialects of French.
- ^ Ethnic Groups Worldwide, a ready reference Handbook, David Levinson, ORYX Press, מסת"ב 1-57356-019-7, p.13 : "Walloon culture was heavily influenced by the French"
- ^ The Encyclopedia of the Peoples of the World, A Henri Holt Reference Book, page 645 : « Culturally there is continuity between the French and the Walloons, Wallon culture consisting mainly of dialect literary productions.
- ^ "DGlive FR, NL, EN - the German-speaking Community". אורכב מ-המקור ב-4 במאי 2014. נבדק ב-2014-06-11.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Vieste, Associazione per i popoli minacciati – Sudtirolo, Gesellschaft fuer bedrohte Voelker – Suedtirol, Lia por i popui manacià, Society for Threatened Peoples (APM/GfbV/LPM/STP). Webdesign Mauro di. "Gefaehrdete Vielfalt – Kleine Sprachen ohne Zukunft. Ueber die Lage der Sprachminderheiten in der EU. Ein Ueberblick der GfbV-Suedtirol. 8.11.2000". Gfbv.it. נבדק ב-12 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Discrimination in the EU in 2012" (PDF), Special Eurobarometer, 383, האיחוד האירופי: הנציבות האירופית: 233, 2012, נבדק ב-14 באוגוסט 2013
{{citation}}: (עזרה) The question asked was "Do you consider yourself to be. - ^ Inquiry by 'Vepec', 'Vereniging voor Promotie en Communicatie' (Organisation for Promotion and Communication), published in Knack magazine 22 November 2006 p. 14 (The Dutch language term 'gelovig' was translated in the text as 'religious', more precisely it is a very common word for believing in particular in any kind of god in a monotheistic sense or in some afterlife.