גואטמלה

רפובליקת גואטמלה
**República de Guatemala**
דגל	סמל
	לחצו כדי להקטין חזרה
מוטו לאומי	מדינת האביב הנצחי
המנון לאומי	גואטמלה, גילי המנון
ממשל
משטר	דמוקרטיה נשיאותית
ראש המדינה	נשיא גואטמלה
ראש הרשות המבצעת	נשיא גואטמלה
נשיא גואטמלה	ברנרדו ארבאלו
שפה רשמית	ספרדית
עיר בירה	גואטמלה סיטי 14°38′N 90°33′W / 14.633°N 90.550°W; (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	הקונגרס של רפובליקת גואטמלה
גאוגרפיה
יבשת	אמריקה המרכזית
שטח יבשתי	108,889 קמ"ר (108 בעולם)
אחוז שטח המים	0.4%
אזור זמן	UTC - 6
היסטוריה
הקמה
הכרזת עצמאות מהאימפריה הספרדית ; פרישה מהפרובינציות המאוחדות של מרכז אמריקה	15 בספטמבר 1821 ; 17 באפריל 1839
ישות קודמת	הפרובינציות המאוחדות של מרכז אמריקה
דמוגרפיה
אוכלוסייה; (הערכה 1 בדצמבר 2024)	18,523,847 נפש (70 בעולם)
צפיפות	170.12 נפש לקמ"ר (77 בעולם)
	אוכלוסייה לפי גילאים
גילאי 0–14	31.58%
גילאי 15–24	20.34%
גילאי 25–54	38.12%
גילאי 55–64	5.12%
גילאי 65 ומעלה	4.85%
כלכלה
תמ"ג (2023)	102.05 מיליארד $ (70 בעולם)
תמ"ג לנפש	5,509$ (129 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי; (2022)	0.629 (136 בעולם)
מדד ג'יני	48.3 (נכון ל־2014)
מטבע	קֵצַאל‏ (GTQ)
בנק מרכזי	בנק גואטמלה
שונות
סיומת אינטרנט	gt
קידומת בין־לאומית	502
	www.guatemala.gob.gt
	(למפת גואטמלה רגילה) גואטמלה סיטי אנטיגואה פלורס קצאלטננגו קובאן טיקאל פקאיה מקסיקו בליז הונדורס אל סלבדור האוקיינוס השקט גואטמלה

ערך זה עוסק במדינה במרכז אמריקה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו גואטמלה (פירושונים).

רפובליקת גּוּאַטֶמַלָה (בספרדית: República de Guatemala) היא המדינה המאוכלסת ביותר באמריקה המרכזית. נכון ל-2018 מונה אוכלוסייתה כ-17 מיליון בני אדם,^[6] ובירתה גואטמלה סיטי.

לגואטמלה גבולות עם 4 מדינות: מקסיקו בצפון ובמערב, בליז בצפון-מזרח, הונדורס במזרח, ואל סלוודור בדרום-מזרח. בנוסף יש למדינה חופים בים הקריבי במזרח ובאוקיינוס השקט בדרום-מערב.

אטימולוגיה

השם "גואטמלה" מגיע מהמילה Nahuatl Cuauhtēmallān, או "מקום של עצים רבים", נגזרת של "עצים רבים" בשפת קיצ'ה (אנ').^[7],

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של גואטמלה

בין המאה ה-4 למאה ה-11 היוותה שפלת מחוז פּטֶן (El Petén) את המרכז של תרבות המאיה המשגשגת. לאחר קריסתן הפתאומית של ממלכות השפלה, המשיכו מדינות הרמה הדרומיות יותר להתקיים עד כיבושן על ידי הספרדים החל בשנת 1523. מחוז אַלְטָה-וֶרַאפּאס ידוע בעובדה שהצליח להתנגד לכוח החרב, אך נכבש בסופו של דבר על ידי עבודת המיסיונרים. כמעט כל הספרות הפרה-קולומבינית הכתובה נעלמה בשל המדיניות העקבית של הספרדים להשמיד את כתבי ה"כופרים". עם זאת, ספר אחד, ה"פּוֹפּוֹל ווּחְ" (Popol Vuh, "ספר המועצה" בשפת הקיצ'ה), שרד. ספר זה מתאר את מיתוס הבריאה של תרבות הקיצ'ה, ונחשב לאחד הטקסטים הפרה-קולומבינים החשובים ביותר.

את עצמאותה מספרד קיבלה גואטמלה ב-1821, תחילה כחלק מהאימפריה המקסיקנית הראשונה, ולאחר מכן כחלק מהפרובינציות המאוחדות של מרכז אמריקה. אך משמדינה זו התפרקה במהלך מלחמה שנמשכה מ-1838 ועד 1840, הפכה גואטמלה למדינה עצמאית.

מאותה עת ואילך גדושה ההיסטוריה של גואטמלה במהפכות, הפיכות, ממשלות לא דמוקרטיות והתערבויות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית. ה-CIA, עם תמיכה של החברה בגואטמלה ניצח על הדחת הממשל ב-1954. מבצע זה סימן את תחילתה של תקופה רוויית זעזועים ברפובליקה. מלחמת אזרחים בת 36 שנה הסתיימה בשנת 1996 עם חתימה על הסכם שלום עם כוחות הגרילה. 1983 מצוינת כשנה שבה נסתיימה האלימות הפוליטית והובילה לבחירות דמוקרטיות החל מ-1985 ועד היום. ב-31 ביולי 2022 נעשה ניסיון התנקשות בירי בשיירת נשיא גוואטמלה. הנשיא לא נפגע.^[8]

מלחמת האזרחים גבתה יותר מ-200,000 הרוגים. האו"ם מסייג בדוחות שונים את הסכסוך הזה של רצח עם: הרוב המכריע של הקורבנות הם חברים בקהילות הילידים של המאיה, שהואשמו בתמיכה בקבוצות מורדים. לפי הוועדה לבירור היסטורי, כוחות הממשלה אחראים ל-93% מהאלימות בסכסוך וקבוצות גרילה ל-3% (4% אינם מזוהים).^[9]

פוליטיקה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לפרלמנט של גואטמלה, הקונגרסו דה לה רפובליקה, יש בית אחד עם 158 מושבים, הנבחרים אחת לארבע שנים יחד עם הנשיא. הנשיא מתפקד כראש מדינה וגם כראש ממשלה בעזרת קבינט שהוא ממנה; הנשיא אינו רשאי להיבחר פעמיים.

בסתיו 2015 נערכו בחירות שבמרכזם עמדה שאלת השחיתות השלטונית. השחקן ג'ימי מוראלס זכה במירב הקולות בסיבוב הראשון וניצח בסיבוב השני. הוא החליף את ממלא מקום הנשיא, אלחנדרו מלדונאדו אגירה. הנשיא המכהן, מאז 2020, הוא אלחנדרו ג'יאמטיי.

מלחמת האזרחים גבתה יותר מ-200,000 הרוגים. האו"ם מסייג בדוחות שונים את הסכסוך הזה של רצח עם: הרוב המכריע של הקורבנות הם חברים בקהילות הילידים של המאיה, שהואשמו בתמיכה בקבוצות מורדים. לפי הוועדה לבירור היסטורי, כוחות הממשלה אחראים ל-93% מהאלימות בסכסוך וקבוצות גרילה ל-3% (4% אינם מזוהים).

בשנת 2023 הממשלה סגרה את העיתון שביקר אותה יומון 'אל פריודיקו' זאת בעקבות האשמה של הממשלה שהמוציא לאור של היומון בעבירות כספיות. על החלטה זו מחו ארגוני זכויות אדם בטענה שסגירתו של היומון מהווה מכה קשה לדמוקרטיה.^[10]

כלכלה

המגזר החקלאי מהווה רבע מהתל"ג, שני שלישים מן היצוא, וחצי מכוח העבודה. עיקר התוצרת היא קפה, סוכר ובננות. ייצור ובנייה מהווים חמישית מהתל"ג.

החתימה על הסכמי השלום בדצמבר 1996, שסיימה שלושים ושש שנות מלחמת אזרחים הסירה מכשול משמעותי על השקעות זרות. ב-1998, פגע ההוריקן מיץ' בגואטמלה, אך נזקיו שם היו מועטים בהשוואה לשכנותיה.

בין האתגרים הנותרים ניתן למנות את הגברת הכנסות הממשלה, גיוס תרומות מתורמים בינלאומיים, והגברת היעילות והשקיפות הן של הממשלה והן של פעולות פיננסיות במגזר הפרטי.

גאוגרפיה ומנהל

מפה של גואטמלה

מרבית המדינה היא הררית, למעט קווי החוף, והשפלה של מחוז פטן, המשתרע על פני צפונה של המדינה. אקלימה טרופי חם, אך ממוזג יותר ברמה. מרבית הערים מרוכזות בחלקה הדרומי, ההררי, של המדינה. הערים המרכזיות הן גואטמלה סיטי הבירה, קצאלטנאנגו, ואֶסְקְווִינְטְלָה. ההר הגבוה במדינה הוא טחומולקו. אגם אִיסָבָל, הגדול במדינה, ממוקם בקרבת החוף הקריבי.

מחוזות

גואטמלה מחולקת ל-8 אזורים גאוגרפיים (regiones) שמתחלקים ל-22 מחוזות (departamentos), עם בירות-מחוז (Cabecera):

אִיסַבַאל (Izabal)
אַלְטַה וֶרַאפּאס (Alta Verapaz)
אֶסְקְווִינְטְלַה (Escuintla)
אֶל פּטֶן (El Petén)
אֶל פּרוֹגְּרֶסוֹ (El Progreso)
אֶל קִיצֶ'ה (El Quiché)
בּאחַה וֶרַאפּאס (Baja Verapaz)
גואטמלה (Guatemala)
ווֶווֶטֶנַאנְגּוֹ (Huehuetenango)
חַלַאפּה (Jalapa)7
חוּטִיַאפּה (Jutiapa)
טוֹטוֹנִיקַאפּאן (Totonicapan)
סַקַאטֶפּקֶס (Sacatepéquez)
סַן מַרְקוֹס (San Marcos)
סַנְטַה רוֹסַה (Santa Rosa)
סוֹלוֹלַה (Sololá)
סוּצִ'יטֶפּקֶס (Suchitepéquez)
סַקַאפּה (Zacapa)
צִ'ימַאלְטֶנַאנְגּוֹ (Chimaltenango)
צִ'יקִימוּלַה (Chiquimula)
קֶצַאלְטֶנַאנְגּוֹ (Quetzaltenango)
רֶטַאלוּלֵאוּ (Retalhuleu)

המחוזות מחולקים ל-334 רשויות מקומיות (municipios).

דמוגרפיה

שוק למרגלות הכנסייה בצ'יצ'יקסטנאנגו

מקדשי מאיה עתיקים בטיקאל

אגם אטיטלאן

נכון לשנת 2023, אוכלוסיית גואטמלה מונה כ-17 מיליון איש. תוחלת החיים במדינה היא 73 שנה (71 לגברים ו-75 לנשים) ושיעור הפריון עומד על 2.62 צאצאים לאישה.

מרבית האוכלוסייה היא כפרית, אך קיימת מגמת עיור משמעותית.

על אף שהשפה הרשמית היא ספרדית, היא איננה מובנת לתושבים ילידים רבים. כ-22 שפות מאיה, בראשן שפת הקִיצֵ'ה, עדיין נמצאות בשימוש נרחב, בעיקר באזורים כפריים. בהסכמי השלום מדצמבר 1996 נקבע שמסמכים רשמיים מסוימים, בעיקר כאלו הקשורים לבחירות, יתורגמו למספר שפות מאיה. כמו כן, תושבים לאורך החוף הקריבי, בעיקר בעיירה ליווינגסטון, מדברים בשפת הגַרִיפוּנַה הקריבית.

הרכב אתני ודת

כ-43% מתושבי גואטמלה הם מסטיסים (בני תערובת של אירופאים ואינדיאנים אמריקאים), וכן אינדיאנים שנטמעו באוכלוסיית המסטיסים. אינדיאנים צאצאי מאיה, שלא נטמעו באירופאים, מהווים כ-43% מהאוכלוסייה. לבנים ואחרים מהווים את יתר האוכלוסייה 16.4%. קיימים במדינה גם אזרחים שחורים (בני הגריפונה), בעיקר לאורך החוף הקריבי. קיימות גם קהילות מהגרים שונות, בעיקר בעיר הבירה.

45% מהאוכלוסייה הם קתולים, אף שצורת הפולחן הקתולי במדינה משלבת אלמנטים רבים של פולחן מסורתי. כ-43% מהאוכלוסייה הם פרוטסטנטים, המורכבים מפנטקוסטלים ומיסיונרים אוונגליים. 10% מהאוכלוסייה מגדירים עצמם חסרי דת ואחוז אחד שומר על פולחן של דתות המאיה המסורתיות.

יהודי גואטמלה

ערך מורחב – יהדות גואטמלה

בגואטמלה כ-900 יהודים, בעיר הבירה יש כמה בתי כנסת, גן ילדים יהודי ובית ספר "תרבות" המשלים את לימודי היהדות לתלמידיו הלומדים בבתי ספר כלליים.

אנוסים רבים הגיעו לגואטמלה במאה ה-16. באחת הכנסיות בעיר העתיקה של העיר אנטיגואה, בירת המדינה לשעבר, נמצאת כנסייה שעליה סימנים יהודים מובהקים, כגון המנורה וכלי המשכן. כמרים המגיעים לכנסייה זו אף נוהגים לנשק את המשקוף הימני של הכנסייה טרם כניסתם. הם גם אומרים את הפסוק "שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא", אף שאינם מבינים את משמעותו. הרב אליהו בירנבוים סובר כי כל אלו הם סימנים שהשאירו האנוסים, על מנת להבדיל בין הכנסייה למקום תפילה יהודי.^[11]

ב-1947 היה חורחה גרסיה גרנדוס נציג גואטמלה בוועדת אונסקו"פ שעל בסיס הדו"ח שלה, קיבלה עצרת האו"ם את החלטת החלוקה. גרנדוס פרסם ספר זמן קצר לאחר השלמת משימתו בו הביע אהדה עצומה לעם היהודי ולמפעל הציוני.

תרבות

ההשפעות של תרבות המאיה מחד ושל תרבות הקולוניאליזם הספרדי ניכרות ברחבי המדינה. מסורות הלבוש והמזון של צאצאי המאיה עדיין נשמרות במקומות רבים, וקיימים אתרי-עתיקות מאיה רבים. לאורך החוף הקריבי ניתן לראות השפעות אפריקאיות במזון, בשפה, בשירים ובריקוד.

בקרב המאמינים המורמונים, גואטמלה נחשבת באופן מסורתי כמקום של ארץ לֶחִי-נֶפִי, אם כי זו אינה עמדתה הרשמית של הכנסייה.

גואטמלה היא חלק מארגון המדינות האיברו-אמריקניות, בו משתפות מדינות איברו-אמריקאיות פעולה בנושאי חינוך, מדע ותרבות.