פתיחת התפריט הראשי

גנתון

מושב בישראל

גִּנָּתוֹן הוא מושב עובדים השוכן במועצה אזורית חבל מודיעין בסמיכות למושב בן שמן.

גנתון
Ginaton.jpg
מחוז המרכז
מועצה אזורית חבל מודיעין
גובה ממוצע[1] ‎57 מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 902 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -0.1% בשנה עד סוף 2018

היסטוריהעריכה

המושב נוסד בשנת 1951 על ידי עולי בולגריה שישבו לפני כן ביישוב בית עריף. השם סמלי, לקוח מתוך רשימת משפחות הכהנים (נחמיה י, ז). למייסדים הצטרפו עולים מהונגריה, מרומניה, מצפון אפריקה ומפרס.

בשנת 1960 נקלע המושב למשבר כלכלי קשה לאחר שצבר חובות כבדים, מאחר שהגידולים החקלאיים של המושב היו לא רווחיים. לטענת הסוכנות היהודית הסיבה למשבר הייתה העובדה ש-20 משקים במושב לא עסקו בחקלאות, והיוו נטל על שאר המשקים[2][3][4]. בעקבות המשבר הוכנה למושב תוכנית הבראה שכללה הוצאת 24 "משפחות לא יצרניות"[5].

פרשת קרקעות גנתוןעריכה

ביוני 1997, שילם הקבלן דוד אפל למושב 24.5 מיליון דולר, באמצעות חברת "מגדלי הזוהר" שבבעלותו, בעבור 1,400 דונם של קרקע חקלאית הממוקמת סמוך לכביש ירושלים-תל אביב, בצמוד לעיר לוד. אפל, שבאותה עת הקים את שכונת גני אביב בצידה השני של לוד, רצה להקים פרויקט דומה שיכלול אלפי דירות, שטחי מסחר ותעסוקה. התשלום בוצע על ידו מיד, וכל אחד מ-80 בעלי הנחלות במושב שלשל לכיסו כ-300 אלף דולר במזומן. העסקה בוצעה מבלי שהמושב ביקש אישור ממינהל מקרקעי ישראל, לא לפני ולא אחרי שחתם על חוזה המכירה ותוך הפרה מהותית של חוזה החכירה. דוד אפל לא דיווח עליה למינהל ולא היה לו אישור לשינוי יעוד מקרקע חקלאית לקרקע לבנייה[6]. לאחר שהאגודה השיתופית של המושב התעלמה מדרישת המינהל לשנות או לבטל את ההסכם, הוטלו סנקציות אישיות על חברי המושב, והמינהל הפסיק לתת שירותים כגון טיפול בבקשות לתוספות בנייה או לשינויים בבתי מגורים קיימים במושב, ואי מתן התחייבות לרישום משכנתה[7]. למרות זאת החליט שר הפנים אלי סויסה, בפברואר 1998, לחתום על המלצה לצרף לתחום השיפוט של העיר לוד את הקרקע. ההחלטה שהייתה מנוגדת להמלצה של ועדת חקירה לענייני גבולות, שמונתה לבחון את האפשרות לצירוף הקרקע חקלאית של גנתון ללוד[8].

לאחר ביצוע העסקה החל אפל, שיהיה חבר מרכז הליכוד, ללחוץ על שר התשתיות הלאומיות אריאל שרון שיפעל להפשרת הקרקע לבנייה[9][10]. באוקטובר 1998 נפגש עם אבי דרכסלר, שהיה באותה עת מנהל המינהל וניסה לשכנע אותו כי המינהל יסיר התנגדותו לעסקה[11]. דרכסלר סירב ובתגובה, אמר לו אפל כי יביא לפיטוריו[12]. בנוסף הופעלו לחצים על הוועדה המחוזית ועדה לתכנון ולבניי המרכז לאשר, במסגרת תוכנית אב חדשה לעיר לוד, בנייה על אדמות המושב. הוועדה החליטה לדחות את תוכניות הבנייה מפני שהן היו פוגעות בשטחים הפתוחים, הן לא היו תורמות שום תרומה ממשית לעיר לוד, והיו פוגעות בתוכניות לפיתוח התחבורה באזור, הרחבת כביש 1 ובתוכנית להקמת קו הרכבת המהיר לירושלים[13][14].

בספטמבר 2003 הגישה פרקליטות המדינה כתב אישום נגד אפל וחברת "מגדלי הזוהר", על ארבע פרשות שונות של שוחד ומרמה, בניהם גם עסקת גינתון. על פי כתב האישום, פעל אפל להשגת תמיכתם של עובדי ציבור בענייניו העסקיים באמצעות טובות הנאה כספיות שהעניק להם, במקרה של גינתון עם ראש עיריית לוד בני רגב[15]. בינואר 2004, הוגש כתב אישום נוסף נגד דוד אפל בחשד למתן שוחד לראש הממשלה, אריאל שרון, ולממלא מקום ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בין השאר בקשר לעסקת קרקעות גנתון[16]. כתב אישום בעבירות שוחד הוגש גם נגד המתווך ברוך ידיד, שתיווך בעסקת גינתון, ונגד משה משיח, ששימש יו"ר ועד מושב גינתון[17]. ביוני 2006 הוגש כתב אישום בפרשה גם נגד עיריית לוד בני רגב[18]. באפריל 2010 הורשע דוד אפל במתן שוחד[19][20].

פרשת קרקעות גנתון הייתה אחד האירועים שהביאו להרשעה גם בפרשת רשות המיסים. שוקי משעול, שהיה ממונה מע"מ באזור תל-אביב, סירב לאשר לחברת "מגדלי הזוהר" 14 מיליון שקל כהחזר מע"מ על העסקה, מאחר ומיד עם השלמתה הודיע המינהל כי היא אינה חוקית, ועל פי הכללים אין לאשר לעסקה החזר מע"מ. התיק נלקח מידיו, והממונים עליו אישרו את החזר המע"מ לחברה. שוקי משעול גם פוטר מעבודתו זמן קצר אחר כך[21].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ אהרון פלורנקו, גורמי המשבר במושב גנתון, הארץ, 8 ביוני 1960
  3. ^ מושב גנתון כל סף התמוטטות, קול העם, 8 ביוני 1960
  4. ^ א פלג, ה "פוקר של גנתון נסתיים בהפסד, מעריב, 2 ביוני 1960
  5. ^ נקבעו דרכים לשיקום גנתון, דבר, 16 ביוני 1960
  6. ^ המינהל: עיסקת מגדלי הזוהר-גינתון אינה חוקית - לא נתיר בנייה, באתר גלובס, 30 בנובמבר 1998
  7. ^ נעה ווסרמן-עמיר, ‏בכיר במינהל: יוטלו סנקציות אישיות על חברי מושב גינתון, באתר גלובס, 5 בינואר 1999
  8. ^ נעה ווסרמן ומיכל רוה, ‏שר הפנים אישר לצרף לתחום לוד שטחים ממושב גינתון בניגוד להמלצת ועדת חקירה, באתר גלובס, 4 בפברואר 1998
  9. ^ משה גורליהמאבק האמיתי הוא בין היועץ לפרקליטות. תיק שרון רק נקלע אליו, באתר הארץ, 5 במאי 2004
  10. ^ כתב האישום שגיבשה ארבל: שרון נקט פעולות המשרתות אינטרס של אפל, באתר ynet, 24 ביוני 2004
  11. ^ ברוך קראאפל התרברב: הצעתי למנהל מינהל מקרקעי ישראל "10 מיליון דולר שוחד", באתר הארץ, 15 במרץ 2004
  12. ^ כתב האישום המתוקן נגד דוד אפל, באתר הארץ, 20 בינואר 2004
  13. ^ דליה טל, ‏לוד: המחוזית לא אישרה בנייה על אדמות המושבים גינתון ובן שמן, באתר גלובס, 19 בינואר 2003
  14. ^ ערן פייטלסון, אדמות גינתון לא יחזקו את לוד, באתר הארץ
  15. ^ זיו מאור, לא המציא את השיטה, אבל פיתח השימוש בה לאמנות, באתר הארץ, 22 בינואר 2004
  16. ^ ברוך קראאפל יואשם היום במתן שוחד לשרון, באתר הארץ, 20 בינואר 2004
  17. ^ הדס מגן, ‏יזם נדל"ן ויו"ר מושב ועד גינתון לשעבר מואשמים בקבלת שוחד ממגדלי הזוהר, באתר גלובס, 7 בינואר 2004
  18. ^ יובל יועז, אישום: ראש העיר קיבל שוחד מאיש העסקים דוד אפל, באתר הארץ, 23 ביוני 2006
  19. ^ יניב קובוביץ, דוד אפל הורשע במתן שוחד לקידום פרויקטים נדל"ניים, באתר הארץ, 16 באפריל 2010
  20. ^ עמית בן-ארויה, דוד אפל הורשע במתן שוחד כדי להביא לבחירת ראשי ערים שיקדמו את ענייניו, באתר הארץ, 16 באפריל 2010
  21. ^ משה ליכטמן, ‏איך קיבל דודי אפל 14 מיליון שקל כהחזר מע"מ על עסקה שבוטלה?, באתר גלובס, 24 באוקטובר 2010