גרהם גרין

סופר בריטי
(הופנה מהדף גראהם גרין)

גרהם גריןאנגלית: Graham Greene;‏ 2 באוקטובר 1904 - 3 באפריל 1991) היה סופר אנגלי.

גרהם גרין
Graham Greene
לידה 2 באוקטובר 1904
ברקהמסטד, אנגליה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 באפריל 1991 (בגיל 86)
ווה, וו, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Henry Graham Greene עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Corseaux עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בייליול קולג', ברקהמסטד קולג'ייט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות A Gun for Sale, The Third Man, The Power and the Glory, האמריקאי השקט עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1925 עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ אוולין וו, ג'וזף קונרד, Karl Stern, מרסל פרוסט, מיגל דה סרוואנטס, הנרי ג'יימס, ג. ק. צ'סטרטון, הנרי ריידר הגרד, פורד מדוקס פורד, פרנסואה מוריאק, רוברט לואיס סטיבנסון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ויויאן גרין (15 באוקטובר 19273 באפריל 1991) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים קרוליין גרין, פרנסיס גרין עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס לזכר ג'יימס טיט בלק (1948)
  • פרס ירושלים (1981)
  • פרס דוס פסוס (1980)
  • פרס שייקספיר (1968)
  • The Grand Master (1976)
  • פרס הות'ורנדן (1941)
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות (20 באוקטובר 1983)
  • עמית החברה המלכותית לספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
www.grahamgreenebt.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדות חייו עריכה

גרהם גרין נולד ב-2 באוקטובר 1904 בברקהמסטד, עיירה היסטורית בדרום-מזרח אנגליה, למשפחה מיוחסת של סופרים ומלומדים, ובהם הסופר רוברט לואיס סטיבנסון. אביו, צ'ארלס גרין, היה מנהל בית הספר המקומי.

גרין למד בבית הספר שניהל אביו, והמשיך בבייליול קולג' שבאוניברסיטת אוקספורד. יצירתו הראשונה, קובץ שירים בשם "Bubbling April", יצאה לאור ב-1925, עוד במהלך לימודיו.

עם סיום לימודיו, ב-1926, המיר דתו לנצרות הקתולית, והפך לוחם לעקרונותיה, נושא הבא לידי ביטוי ברבים מספריו. בשנים 1930–1926 עבד בעיתון "טיימס". ספרו הראשון, "האיש שבפנים", יצא לאור ב-1929.

בשנת 1927 נישא לוויויאן דייריל-בראונינג, הוליד בת ובן, אולם די במהרה התרחק מאשתו, אף שנשאר נשוי לה עד מותו. גרין היה חובב נשים כפייתי כמעט. פרט לקשריו עם עשרות פרוצות היו לו ארבע אהבות גדולות - דורותי גלובר, תפאורנית, הליידי קייתרין וולסטון (שהייתה אהבתו ותשוקת חייו הגדולה), השחקנית השוודית אניטה ביורק, והצרפתייה איוון קלואטה, שליוותה אותו בשלושים שנות חייו האחרונות ופרסמה ספר זכרונות על חייהם, "בחיפוש אחר התחלה", החושף צדדים נסתרים באישיותו.

בשנים 1939-1935 היה מבקר קולנוע, והביא לסגירת כתב-העת שבו כתב, עקב הערה שכתב אודות שירלי טמפל וגרמה להגשת תביעת דיבה נגד כתב-העת[1]. בשנת 1948 שהה באי קאפרי שבמפרץ נאפולי, קנה בו בית קטן והחזיק בו יותר מ-40 שנה. הוא נהג לחזור אליו לביקורים קצרים, בעיקר באביב ובסתיו, עד ימיו האחרונים, כשהיה חולה מכדי לנסוע[2].

גרין יצא לראשונה מאירופה ב-1935, במסע לליבריה, ובהמשך חייו הרבה לתור בעולם, בין היתר באפריקה ובאמריקה הלטינית. בשהותו מחוץ לארצו עסק בעבודה עיתונאית ודיפלומטית, ובמקביל פעל כסוכן של סוכנות הביון הבריטית MI6. ב-1941 יצא לסיירה לאון מטעם סוכנות הביון, ושהה שם עד 1943. הארצות שבהן חי ועיסוקיו כסוכן חשאי היוו נושאים מרכזיים ביצירתו. שלושת אחיו - אליזבת דניס וריימנוד ויו שרתו אף הם בשירותי הריגול הבריטיים. במשך 40 שנה, מסוף שנות ה-40 ועד מותו ב-1991, עקבה אחריו הבולשת הפדרלית של ארצות הברית, וחיברה דו"חות מפורטים עליו ועל השקפותיו הפוליטיות. במסמכים חשאיים שפורסמו לאחר מותו, עלה כי סוכני הבולשת חקרו את מעשיו של גרין ובחנו בדקדקנות את מפגשיו ושיחותיו. בין השאר השיגו מידע על שיחות שניהל עם ידידו, מנהיג קובה, פידל קסטרו והסופר גבריאל גארסיה מארקס[3].

גרין היה פעמים אחדות מועמד לקבלת פרס נובל לספרות, אך הפרס לא הוענק לו. בשנת 1967 היה מועמד מוביל, אך בסופו של דבר זכה בו הסופר הגואטמלי מיגל אנחל אסטוריאס[4]. בשנת 1974 החליטה ועדת הפרס להעניק אותו לשניים מחברי הוועדה, הסופרים השוודיים איווינד יוהנסון והארי מרטינסון, בהעדיפה אותם על-פני שלושת המועמדים המובילים באותה שנה — גרין, ולדימיר נבוקוב, וסול בלו. החלטה זו ספגה ביקורת חריפה.

ב-1981 זכה בפרס ירושלים. בשנותיו האחרונות חי באנטיב בריביירה הצרפתית ובויוויי שבשווייץ.

גרין נפטר ב-3 באפריל 1991. כשהיה על ערש דווי חתם על מסמך בו משפט אחד, המבהיר שהוא ממנה לעצמו ביוגרף רשמי יחיד, נורמן שרי. אירוע שהוביל למאבק בין הנהלת עזבונו לספריית אוניברסיטת ג'ורג'טאון, שמחזיקה באוסף גדול של מסמכיו[5].

יצירתו עריכה

ספריו של גרין מתאפיינים בהרפתקאות ומתח שמרתקים את הקורא, יחד עם חיבוטי נפש של הגיבורים. עלילותיהם מתרחשות במדינות רבות, ומעוגנות בהתרחשויות האקטואליות בהן. "האמריקאי השקט", למשל, שיצא לאור ב-1955, הוא רומן העוסק בתחילת המעורבות האמריקאית בווייטנאם.

גרין נחשב כיום לאחד מענקי הפרוזה האנגלית של המאה העשרים.

הוא העמיד אף תרומה משמעותית לקולנוע, לרבות בתסריטו לסרט "האדם השלישי" (בבימויו של קרול ריד, 1949) הנחשב, על פי משאלי מבקרים, לאחד מטובי הסרטים הבריטיים מאז ומעולם, וישנם המחשיבים אותו כסרט האפל הטוב ביותר שהופק בבריטניה. גרין שיתף פעולה עם הבמאי קרול ריד פעמיים נוספות, בסרטים "האליל שהכזיב" (1948) ו"האיש שלנו בהוואנה" (1959).

מחזותיו, לעומת זאת, זכו לתגובות פושרות בעיקר.

ספריו עריכה

מרבית ספריו של גרין תורגמו לעברית. אלה שלא תורגמו מופיעים כאן בשמם המקורי. רבים מספריו וסיפוריו עובדו לקולנוע ולטלוויזיה.

פרוזה עריכה

  • The Man Within 1929
  • The Name of Action 1930
  • Rumour at Nightfall 1932
  • Stamboul Train 1932
  • It's a Battlefield 1934
  • אנגליה חוללתני (1935)
  • The Basement Room 1938: סיפורים קצרים (קרול ריד ביים את "האליל שהכזיב" ב-1948 לתסריט של גרין, המבוסס על סיפור מהקובץ)
  • ברייטון רוק (1938): לבטים מוסריים-דתיים. תרגם יואב כ"ץ, פן וידיעות ספרים, 2011. (עובד פעמיים לקולנוע, ב-1947 (גרין היה שותף לכתיבת התסריט) וב-2010)
  • The Confidential Agent 1939
  • העוז והתפארת (1940): על המאבק במקסיקו בין המדינה האתאיסטית לכנסייה. תרגם דוד שחר, הספריה לעם, הוצאת עם עובד, 1960. (עובד פעמיים לסרט טלויזיה, ב-1957 בכיכובו של סם וונמייקר, וב-1961 בכיכובו של לורנס אוליבייה)
  • The Ministry of Fear 1944: על פעולות הגיס החמישי
  • עיקרו של דבר (1948) (עובד ב-1953 לסרט קולנוע בכיכובו של טרבור הווארד)
  • האדם השלישי (1950): מתרחש בווינה מיד לאחר מלחמת העולם השנייה. (עובד לסרט בכיכובו של אורסון ולס)[6]
  • סוף הרומן (1951): מתרחש בלונדון בזמן מלחמת העולם השנייה ומיד לאחריה. (עובד לסרט ב-1955 וב-1999). תרגמה עפרה אביגד, עם עובד, 2022[7][8]
  • The Destructors 1954
  • האמריקאי השקט (1955): רומן על תחילת המעורבות האמריקאית בווייטנאם, תרגמה מרים ארן (בחתימת שושנה ודל), ספרית פועלים, 1958; תרגם יותם ראובני, הוצאת מודן, 1985; תרגם יואב כ"ץ, ספרי פן ומשכל 2012. (עובד פעמיים לקולנוע - סרט שיצא ב-1958 וסרט בכיכובו של מייקל קיין - 2002)[9]
  • האיש שלנו בהאוואנה (1958), פרודיה על סוכנות הביון הבריטית. תרגם אהרן אמיר, הוצאת מעריב, 1985; תרגם יואב כ"ץ, פן וידיעות ספרים, 2012. (עובד לסרט בשנת 1959)[10]
  • כמאכולת אש (1960): מתרחש במחנה מצורעים בלב הג'ונגל בקונגו. תרגם א"ד שפיר, הוצאת עם עובד, 1963.
  • השחקנים (1966), תרגם אמציה פורת, הוצאת עם עובד, 1967.
  • מסעותי עם דודתי (1969), תרגם חנוך ברטוב, הוצאת עם עובד, 1971[11]. (עובד לקולנוע ב-1972, בכיכובה של מגי סמית').
  • קונסול של כבוד (1973), תרגם אמציה פורת, הוצאת עם עובד, 1973. (עובד ב-1983 לסרט קולנוע בשם "Beyond the Limit", בכיכובם של מייקל קיין וריצ'רד גיר).
  • הגורם האנושי (1978), תרגמה ג' אריוך, הוצאת עם עובד, 1979.
  • דוקטור פישר מז'נבה או מסיבת הפצצה (1980), תרגמה חנה הרציג, הוצאת עם עובד, 1980.
  • מונסיניור קיחוטה (1982), תרגם אביטל ענבר, הוצאת מעריב, 1983.
  • הקפטן והאויב (1982), תרגמה אופירה רהט, הוצאת מעריב, 1989.
  • האדם העשירי (1985): עורך דין צרפתי מוחזק בשבי הגרמנים במלחמת העולם השנייה, ומגיע אתם לעסקה שעליה ישלם כל חייו. תרגם יותם ראובני, הוצאת מודן, 1985. (עובד לסרט טלוויזיה ב-1989, בכיכובו של אנתוני הופקינס)
  • המפסיד זוכה בכל (1990), תרגמה עופרה עופר, הוצאת מודן, 1996. (עובד לסרט בשם Strike It Rich)
  • Collected Short Stories : סיפורים קצרים
  • The Invisible Japanese Gentlemen 1965: סיפור קצר
  • May We Borrow Your Husband? סיפור קצר (עובד לסרט טלוויזיה ב-1986)

מחזות עריכה

  • The Living Room 1953
  • The Potting Shed 1957
  • The Complaisant Lover 1959

ספרי מסעות עריכה

  • Journey Without Maps 1936
  • The Lawless Roads 1939
  • In Search of a Character: Two African Journals 1961

אוטוביוגרפיה ועוד עריכה

  • A Sort of Life 1971
  • Ways of Escape 1980
  • A World of My Own 1992: יומן חלומות, יצא לאור לאחר מותו
  • Yours Etc, Letters to the Press 1945-1989
  • The Graham Greene Film Reader: Reviews, Essays, Interviews & Film Stories

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה