פתיחת התפריט הראשי

רְכָסִים היא מועצה מקומית במחוז חיפה, הממוקמת בעמק זבולון, כ-5 ק"מ מדרום מזרח לחיפה, מצפון לכפר חסידים ומדרום לאבטין. היישוב מונה כיום כ־10,000 נפשות, ורוב אוכלוסייתו כיום היא חרדית.

רכסים
רכסים חדש קונוסים.png
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה דן כהן
גובה ממוצע[1] ‎97‏ מטר
תאריך ייסוד 1957
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 11,838 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎150
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎4.2%‏ בשנה עד סוף 2017
  - צפיפות אוכלוסייה 3,631 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎51
תחום שיפוט[2] 3,250 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎218
32°45′07″N 35°06′03″E / 32.7520128319666°N 35.1009369594596°E / 32.7520128319666; 35.1009369594596
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
2 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4277
    - דירוג מדד ג'יני
‎79
לאום ודת[2]
יהודים: 99.9%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 17.8%
גילאי 5 - 9 13.7%
גילאי 10 - 14 11.7%
גילאי 15 - 19 10.8%
גילאי 20 - 29 17.2%
גילאי 30 - 44 13.9%
גילאי 45 - 59 8.5%
גילאי 60 - 64 2.3%
גילאי 65 ומעלה 4.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 19
–  יסודיים 12
–  על-יסודיים 8
תלמידים 3,234
 –  יסודי 2,473
 –  על-יסודי 761
מספר כיתות 165
ממוצע תלמידים לכיתה 20.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל רכסים נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

תוכן עניינים

תולדות היישובעריכה

ראשיתה של רכסים בשתי מעברות שהוקמו בכפר חסידים בשנת 1950. בעת ההחלטה להקים את המעברות בשנת 1950, הוחלט על הקמת מעברת ל-150 משפחות בכפר חסידים[3] וכבר באוקטובר 1950 התגוררו במעברה משפחות עולים. העולים התגוררו במעברה בצריפונים[4], בדונים[5] ואוהלים[6]. בפברואר 1951 הוחלט על הקמת מעברה נוספת בכפר חסידים[7]. בשנת 1952 הוקם במקום שיכון על ידי חברת רסקו[8] עבור משוחררי צה"ל מכפר חסידים[9].

בשנת 1954 הוחל בבניית שיכון נוסף, של חברת משכנות, על רכס סמוך לשכון רסקו[10]. גם חברת שיכון ההסתדרותית החלה בבניית שיכון משלה במקום, על הרכסים דרומית מזרחית לכפר חסידים, צפונית לקריית טבעון[11]. שיכונים אלו נבנו לצורך פינוי המעברות[9] בכל אזור חיפה, אולם בגלל התנגדות תושבי מעברות אחרות שוכנו בהם רק מעטים[12].

בשנת 1955 עברה ישיבת כנסת חזקיהו לכפר חסידים, לאדמות אותם קנה הרב נח שמעונוביץ. הישיבה התחילה את דרכה בחמישה צריפים שהוקמו על ידי הכפר ותורמים של הישיבה[13]. בתחילת 1956 חוברו השיכונים לרשת החשמל[14].

בסוף שנות ה-50, רוב תושבי שיכון רסקו היו חילונים, בעוד השיכון של משכנות היה דתי[15]. בשיכון רסקו היה בית ספר יסודי ממלכתי ובשיכון משכנות היה בית ספר ממלכתי דתי[16]. ברכסים לא היה בית ספר תיכון והתלמידים שבקשו ללמוד בתיכון נסעו לקריית טבעון[17]. ביישוב היו עולים ממגוון של מדינות, בהם מיוצאי הודו. בשנת 1962 הגיעה האוכלוסייה במקום ל-2600 נפשות, והתוכנית הייתה להגיע ל-12,000[9]. בשנת 1965, היו ברכסים 14 בתי כנסת: ארבעה בתי כנסת אשכנזיים, שלושת תימניים, שלושה בנוסח מרוקו, שניים של יהודי הודו, אחד תוניסאי ואחד עיראקי[18], שהיו ברובם הגדול במבני קבע בשכונת משכנות[19]. בסוף שנות ה-60 נבנה מבנה קבע לבית הכנסת בשיכון רסקו[20]. באמצע שנות ה-60 הוקם ברכסים סמינר של בית יעקב[21].

בשנות ה-60, תושבי המקום היו בעיקר עולים, במעמד סוציואקונומי נמוך. רובם עבדו מחוץ ליישוב, בחיפה ובמפרץ[22]. כמחצית התושבים היו בטיפול לשכת הסעד[19]. לטענת ראש המועצה, המקום היווה פתרון דיור זמני לחסרי אמצעים, עד שיוכלו לאסוף מספיק כסף לעבור לדירה בחיפה[17]. בסוף שנות ה-60 הוחל בהקמת מערכת ביוב מרכזית[23] ומרכז מסחרי[24]. בתחילת שנות ה-70 הוחל בהקמת 80 יחידות דיור ברכסים לאחר שבמשך כעשור לא הייתה בעיירה בנייה חדשה[25].

החל משנות ה-90 החל תהליך התחרדות מואץ ביישוב. בשנת 1995 סער היישוב כשנסגר בית הספר החילוני האחרון "זבולוני" ותלמידיו עברו לבית הספר הסמוך בנשר. כתוצאה מהתהליך עזבו תושבי היישוב החילונים והיישוב הפך לחרדי לכל דבר. ביישוב התפתחו קהילת "חיי תורה" בהנהגת הרב יוסף ברנדייס ורב היישוב, הרב יעקב מאיר זוננפלד, וקהילה ספרדית בהנהגת הרב משה תנעמי, רבה של קהילת "אור חדש". בני הקהילה החרדית מורכבים מהזרם הליטאי, הספרדי והתימני. ברכסים יש גם קהילה גדולה של חוזרים בתשובה[26].

בתחילת אוגוסט 2019 אישרה הועדה מחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז חיפה תוכנית מתאר שתגדיל את אוכלוסיית היישוב עד ל-35 אלף תושבים בעתיד.[27]

המועצה המקומיתעריכה

באפריל 1956, בעת שבשיכונים התגוררו כ-1500 נפשות, הוחלט שהמקום יוכרז כמועצה מקומית[28] וביולי 1959 כוננה המועצה[29][30]. בסוף 1960 התקיימו לראשונה בחירות למועצה המקומית. לקראתם, נרשמו בחורי הישיבה כתושבי המקום לאחר פנייה לבית המשפט שכפה על המועצה לרשום אותם כתושבים[31]. תשעת הנציגים שנבחרו כללו ארבעה נציגים של ההסתדרות, ארבעה נציגים של החזית הדתית ונציג אחד של חרות. הנציג הרביעי של המועצה נכנס למועצה על חודו של קול, ותוצאות הבחירות בוטלו בעקבות ערעור לבית המשפט על כשרות של קול אחד בבחירות[32].

בבחירות בשנת 1965 קיבל המערך 5 מנדטים והחזית הדתית קיבלה ארבעה מנדטים[33]. בבחירות בסוף 1973 קיבלה המערך 5 מתוך 9 מנדטים. המפד"ל קיבלה שני מנדטים ורשימת למען רכסים קיבלה שני מנדטים[34]. בשנת 1978 התחלקו המנדטים באופן שווה בין המערך, הליכוד והחזית הדתית[35].

בשנת 1993 מונה לראשונה ראש מועצה מהמגזר החרדי, משה טוויל, עקב פסילתו (בעקבות תקלה טכנית בהגשת המועמדות) של המועמד הדתי מטעם הליכוד, יעקב ישראל.

מבנה היישובעריכה

רכסים בנויה על ארבע גבעות (עם תכנון לגבעה החמישית-גבעת הפרסה) וזהו מקור שמה. בגבעה א' הוותיקה נמצאות השכונות: משכנות, שיכון רסק"ו, קריית אור חדש וישיבת כנסת חזקיהו. בגבעה ב' נמצאות השכונות: הוורדים, לב אליהו, גבעת החרובים ובני תורה. גבעה ג' נמצאת בתהליך בנייה ואכלוס חלקי ונמצא בה בית הספר תשב"ר הרב, בית ספר יסודי לבנות אוהל שרה, בית ספר יסודי לבנים יקרי רכסים, תיכון רכסים לבנות. בגבעה ד' נמצאות השכונות בנה ביתך ונוף הרכס. מצפון ליישוב במעלה ההר קיימת בריכת אור חדש ובסמיכות אליה בית ספר לילדים מוגבלים "צוהר לטוהר".

ביישוב מספר נקודות ציון כגון כיכר המועצה וגן האוניה. בכניסה ליישוב מרכז מסחרי קטן הכולל מספר חנויות ומוסכים. בכפר חסידים הסמוך ליישוב קיימת צרכניית מזון גדולה. בכניסה לרכסים בסמוך לגבעה ב' קיים אזור מסחרי זעיר. כמו כן בכיכר המועצה מאפיה קטנה ומכולת.

ראשי המועצהעריכה

רבני היישוב הם הרב האשכנזי יעקב מאיר זוננפלד המכהן גם כראש ישיבת כנסת חזקיהו לצעירים והרב משה תנעמי שכיהן בעבר כרב הספרדי ביישוב. רבנים נוספים בולטים המתגוררים ביישוב הם הרב יוסף ברנדייס - אב"ד ק"ק חיי עולם, הרב יצחק שכטר - רב השכונות הצפוניות, ורבני ישיבת כנסת חזקיהו: הרב יהושע מן, הרב עובדיה ברוידא והרב מרדכי חייקין.

מוסדות חינוךעריכה

  1. ישיבת כנסת חזקיהו אשר נוסדה ב-1949 בזכרון יעקב על ידי הרב נח שימנוביץ בעצת החזון איש, וב-1955 קבעה את משכנה ברכסים. לצד הישיבה פועלת ישיבה קטנה, תחת אותו שם.
  2. יקרי רכסים מוסדות לציבור הספרדי אשר נמצא ביישוב.
  3. "ישיבת רכסים" בראשות הרב אליהו ציון סופר. קבעה את משכנה בקריית אור חדש בשנת תשס"א, לאחר שעברה מטלזסטון שם הוקמה כשנתיים קודם.

גנים, בתי ספר יסודיים לבנים (יקירי רכסים) ולבנות (אוהל שרה), תיכון בנות:״ממגד גבעות״, שתי ישיבות קטנות לצעירים: ״אוהלי שמואל״, ״תורת אבות״ כולל לאברכים - ״בית ניסים״

נתוני אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים ברכסים 11,838 תושבים (מקום 150 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לרכסים דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 17.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 5,223 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[36]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

 

גלריית תמונותעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ האדמיניסטרציה המקומית במחנות העולים, חרות, 10 ביולי 1950
  4. ^ דליקת קוצים, על המשמר, 6 באוקטובר 1950
  5. ^ בדונים נשרפו, שערים, 27 באוקטובר 1952
  6. ^ תושבי מעברת כפר־תסידים לא ישלימו עם תנאי חייהם הירודים, קול העם, 14 בספטמבר 1951
  7. ^ מעברות חדשות יוקמו בגליל, הצופה, 22 בפברואר 1951
    עוד 22 מעברות, דבר, 26 בפברואר 1951
  8. ^ פעולות השכון, חרות, 5 במרץ 1953
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 א. מרקוביץ, כביש נצרת מוביל לחיפה, מעריב, 4 במאי 1962
  10. ^ נחלת אבות - שכון ליהודים קשישים מארה"ב - יבנה ע"י משכנות בנתניה, הצופה, 16 באוגוסט 1954
    1542 דירות לעולים וותיקים נמצאות בבנייה ע"י משכנות, הצופה, 10 במאי 1955
  11. ^ ז. לבון, תכנית השיכון בשנים הקרובות, דבר, 20 בינואר 1954
  12. ^ אנשי מעברת דויד הפגינו בחיפה בתביעת שיכון במקום, על המשמר, 24 בנובמבר 1952
  13. ^ ישיבת כנסת חזקיהו עוברת לכפר חסידים, הצופה, 29 באפריל 1953
  14. ^ ישובים חוברו לרשת החשמל, למרחב, 1 בפברואר 1956
  15. ^ א. טל רון, איחולים לאדמו"ר ההסתדרות, חרות, 29 בינואר 1958
  16. ^ הורחב בי"ס ממלכתי דתי בשכון בכפר חסידים, הצופה, 20 בנובמבר 1957
  17. ^ 17.0 17.1 רכסים: כופים תקציב על ראש המועצה, מעריב, 14 בדצמבר 1970
  18. ^ החיים הדתיים ברכסים קובעים דמותה של העיירה, הצופה, 26 בספטמבר 1965
  19. ^ 19.0 19.1 רכסים - ישוב קטן ובעיות לרוב, על המשמר, 9 בפברואר 1967
  20. ^ ברכסים יוקם בית־כנסת, הצופה, 27 באוגוסט 1968
  21. ^ צבי שדה, החיים הדתיים ברכסים של מעלה, הצופה, 12 בספטמבר 1969
  22. ^ תובעים מעמד של ישוב עולים לעיירה רכסים, הצופה, 24 במאי 1963
  23. ^ עבודות פתוח ברכסים - בהשקעת מאות אלפי ל"י, מעריב, 28 באוגוסט 1968
  24. ^ מרכז מסחרי, הצופה, 15 באוקטובר 1968
  25. ^ הוחל בהקמת 80 דירות ברכסים, דבר, 23 בנובמבר 1972
  26. ^ מאת תמר רותם, מהפך בבני ברק של הצפון: חרדי אשכנזי במקום חרדי ספרדי, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2003
  27. ^ אריק מירובסקי, ‏הוועדה המחוזית חיפה אישרה הגדלת העיירה רכסים ל-35 אלף תושבים, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2019
  28. ^ מועצה מקומית נפרדת תקום ליד כפד־חסידים, על המשמר, 26 באפריל 1956
  29. ^ כוננה מועצה מקומית חדשה ב"רכסים", הצופה, 28 ביולי 1959
  30. ^ מועצה מקומית חדשה ברכסים, הצופה, 7 באוקטובר 1959
  31. ^ בחורי ישיבה תובעים זכות בחירה ברכסים, הבוקר, 30 בספטמבר 1960
    אושרה זכות בחירה לתושבי רכסים, הצופה, 17 באוקטובר 1960
  32. ^ ביהמ"ש ביטל הבחירות ברכסים, למרחב, 12 בפברואר 1961
  33. ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות למועצת המועצה המקומית רכסים, ילקוט הפרסומים 1235, עמ' 493
  34. ^ הודעה ב דבר תוצאות הבהירות למועצה המקומית רכסים, ילקוט הפרסומים 1987, עמ' 868
  35. ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות למועצה המקומית רכסים, ילקוט הפרסומים 2493, עמ' 484
  36. ^ פרופיל רכסים באתר הלמ"ס