רדב"ז

רב מצרי
(הופנה מהדף דוד בן זמרה)

רבי דָּוִד בֶּן שְׁלֹמֹה אִבְּן זִמְרָא (רדב"ז; ה'רל"ט, 1479קיץ ה'של"ג[1], 1573) היה פוסק הלכה וראש ישיבה, אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים, ולאחר מכן רב בצפת. חיבר שו"ת וכן פירוש למשנה תורה לרמב"ם.

רבי דוד בן זמרא
לידה 1479
ה'רל"ט
ספרד
פטירה 1573 (בגיל 94 בערך)
ה'של"ג
צפת
כינוי הרדב"ז
מקום קבורה בית העלמין העתיק בצפת
מקום פעילות צפת
תקופת הפעילות ?–1573 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי יוסף סרגוסי, רבי יצחק שולאל
תלמידיו רבי בצלאל אשכנזי, מהריק"ש
חיבוריו שו"ת הרדב"ז עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

 
שלט רחוב בירושלים על שם הרדב"ז. (בטעות נכתב בשלט הרידב"ז שהוא כינוי לרב יעקב דוד וילובסקי).

רבי דוד בן זמרא נולד בספרד בשנת ה'רל"ט (1479) למשפחה של תלמידי חכמים. בצעירותו למד אצל רבי יוסף סרגוסי. בזמן גירוש ספרד, בגיל 13, נדדה משפחתו לפאס אשר במרוקו, ומשם לצפת ולירושלים. בשנת ה'רע"ג 1513, עקב המצוקה הכלכלית בירושלים והפרעות, עזב הרדב"ז את ירושלים ועבר למצרים לישיבת רבי יצחק הכהן שולאל, שם מונה לאב בית דין. אחרי כיבוש מצרים על ידי העות'מאנים (שנת 1517), מונה רדב"ז למנהיגה של יהדות מצרים. רדב"ז היה אב בית דין, ראש ישיבה, גבאי צדקה והאחראי לרכוש הציבורי של יהדות מצרים. הוא התפרנס מסחר בתבואה ובעורות, והצלחתו הרבה בכך הביאה לו עושר רב.

אחרי ארבעים שנות רבנות במצרים עזב הרדב"ז את קהילתו ותפקידו, וחזר לירושלים (בשנת ה'שי"ג; 1553 לערך), ומשם עקר לצפת, הואיל ולא הייתה לו שלווה בירושלים. הרדב"ז חי בצפת עשרים שנה ונפטר בשיבה טובה בקיץ שנת ה'של"ג (1573), ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת בחלקת האריז"ל.

יש המציינים שנים אחרות כתאריכי לידתו או פטירתו, כדי להתאימם למסורת המובאת בספר קורא הדורות לפיה נפטר הרדב"ז בגיל 110.

בשנת תשע"ו (2015) גילה ד"ר ניסן שריפי, עורך דין ומרצה למשפטים, את מקום קברו המדויק של הרדב"ז, וזאת לאחר מחקר מעמיק בו סקר ד"ר שריפי מקורות רבים, אשר הצביעו על העובדה, כי הרדב"ז נקבר מימינו של קבר רבי משה מטראני (המבי"ט), בחלקת קבר האר"י, אשר היה תלמידו במצרים. כך, בכ"א בחשוון תשע"ו נערכה הילולה ראשונה על קברו של הרדב"ז, וזאת לאחר למעלה ממאה שנה של היעלמות קברו עקב איתני הטבע (רעידות אדמה וסחף קרקעי) בשילוב עם שימור לקוי של בית הקברות העתיק בצפת.[2]

פסיקותיו עריכה

הרדב"ז ביטל במצרים את השימוש הבלעדי במניין השטרות[3] וקבע את המניין לבריאת העולם למולד בהר"ד (כלומר מולד חודש תשרי של השנה שקדמה לבריאת אדם הראשון יוצא ביום שני, 5 שעות ו-204 חלקים), המניין הנהוג אז במערב וכיום גם במזרח, כמניין השנים הרשמי.

שתי פסיקות שלו התפרסמו במיוחד אחרי שנעשה בהן שימוש בפולמוסים הלכתיים בני זמננו. פסיקה אחת מתייחסת לדעתו כי ה'פלשים' באתיופיה הם יהודים לכל דבר ועניין, אם כי אסורים לבוא בקהל משום ספק ממזרות. פסיקה נוספת היא בתשובה תרצ"א, שם הוא כותב באריכות על חצר הר הבית בזמנו, כותב על המסורת להיכנס להר הבית, על זיהוי ה'צכרה' שבכיפת הסלע כאבן השתייה שם היה קודש הקודשים של בית המקדש ומתיר את הכניסה למקומות המותרים בהר הבית.

תלמידיו עריכה

אחד מתלמידיו הידועים הוא רבי בצלאל אשכנזי, מחבר השיטה מקובצת. כמו כן מהריק"ש היה תלמידו, ואף האר"י למד אצלו במצרים.

חיבוריו עריכה

 
מהדורה ראשונה של שו"ת הרדב"ז, חלק ג', פיורדא תקמ"א (1781)
  • כללי הגמרא - מודפס בספר "מהררי נמרים"
  • יקר תפארת - פרוש למשנה תורה של הרמב"ם. מודפס בחלקים אחדים של משנה תורה בדפוסים הנפוצים
  • מצודת דוד - ספר זה איננו הבאור הידוע "מצודת דוד" על הנ"ך, אלא באור לתרי"ג מצוות, אשר פירש את המצוות בדרש הפשט והסוד
  • מגן דוד - ספר קבלה אשר מבאר את אותיות הא"ב[4]
  • מגדל דוד או מכתם לדוד[5] - פירוש על שיר השירים על פי סוד.
  • כללי קיצור ספר הפליאה - ספר קבלי שיצא לאור בירושלים תרע"ד עם הגהות וביאורים מהרב מנחם מנכין היילפרין[6]
  • כתר מלכות - תפילה ליום הכיפורים
  • מבחר האמונות - ספר קבלה. אבד

ספרי שו"ת עריכה

הרדב"ז כתב למעלה מ-10,000 תשובות, אולם רובן אבדו. בסך הכל קיימות מעל 2,000 תשובות המכונסות בשלושה שו"תים:

  • שו"ת הרדב"ז[7]
  • שו"ת הרדב"ז ללשונות הרמב"ם[8]
  • שו"ת דברי דוד
  • שו"ת הון יוסף - אינו שייך לרדב"ז אלא לצאצא שלו - ר' יוסף זמירו

קישורים חיצוניים עריכה

על כתביו
על קברו

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מספר שנכתב בתקופתו "דברי שלמה" (ויניציאה שנ"ו) בתחילת דרשה על פרשת פינחס שנת של"ג "על שמועה שבאה מן הרב המובהק כמהר"ר דוד אבי זמרה שנתבקש בצפת". פרשת פינחס נקראת בדרך כלל בחודש תמוז (קיץ). וכן ב'תשובות ופסקי מהרי"ט החדשים' מכון ירושלים ה'תשל"ח בה הודפס בתחילתה מדברי המהרי"ט 'רשימות היסטוריות של רבינו יוסף מטראני', ושם עמוד כ מובאת עדותו כי הרדב"ז נפטר בשנת ה'של"ג.
  2. ^ כתבה באתר הידברות
  3. ^ יוסף סמברי, דברי יוסף, עמוד 409. הרב חיים יוסף דוד אזולאי, שם הגדולים: חלק א - מערכת גדולים
  4. ^ כתב יד, מגן דוד, מאה 15, פריס
  5. ^ ראו מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, חלק ב, באתר היברובוקס
  6. ^ כתב יד, כללי קצור ספר הפליאה, מאה 18, רמת גן
  7. ^ כתב יד, שו"ת הרדב"ז, מאה 17, וינה
  8. ^ כתב יד, שו"ת הרדב"ז ללשונות הרמב"ם, מאה 17, מוסקבה


תקופת חייו של הרב רדב"ז על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן