היסטוריה של השואה - השנים שלפני מלחמת העולם השנייה

אירופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה פצועה, חבולה ומוכה מנקודת מבטן של מדינות ואומות אחדות. במיוחד אזרחים בגרמניה הרגישו מושפלים בשל הסכמי הכניעה - הסכם ורסאי, משום שזה קבע כי גרמניה ובעלות בריתה הן האשמות הבלעדיות במלחמה, והטיל על גרמניה עונשים כבדים. ישנם היסטוריונים הטוענים כי כבר בעקרונות הסכם ורסאי נזרעו זרעי מלחמת העולם השנייה.

כבר בתקופה זו שלאחר תום מלחמת העולם הראשונה, צצו זרמים לאומניים ימניים, איטליה הפכה לפשיסטית, וגם בגרמניה החלה להתעורר תנועה של משוחררי צבא שלימים תהיה המפלגה הנאצית.

המפלגה הנאצית עד עלייתה לשלטון (1932-1919)עריכה

1919עריכה

1920עריכה

1921עריכה

  • 29 ביולי - אדולף היטלר נהיה ליושב ראש המפלגה הנאצית, ובעל סמכות מלאה ומוחלטת בה.

1923עריכה

1930עריכה

1932עריכה

המדיניות הנאצית כלפי היהודים (1939-1933)עריכה

בשש השנים הללו הוקמו הכלים והאמצעים לביצוע רצח העם והטיהור האתני על פי האידאולוגיה נאצית והאינטרסים של גרמניה כפי שתוכננו על ידי מנהיגי המפלגה הנאצית. במשך שש השנים הללו גילו מעצמות המערב אזלת יד בכך שלא הגיבו לחימושה של גרמניה כשבראשה דיקטטור. בין השאר, בשנים הללו גיבשו הנאצים בגרמניה חוקים המפלים לרעה את היהודים ומשפילים אותם. סופו של הליך זה, או המשכו, הוא פרוץ מלחמת העולם השנייה בתחילת ספטמבר 1939 במלחמת העולם השנייה נהרגו למעלה מ-60 מיליון בני אדם, כשלמעלה מ-20 מיליון מהם לא היו חמושים. למעלה משבעה מיליון פולנים נרצחו ולמעלה מחמישה מיליון רוסים, סרבים, סלובקים ויוונים נרצחו על ידי הגרמנים. בניגוד לרצח של לא-יהודים אחרים, רצח היהודים היה שיטתי, מכוון מראש ונעשה באופן פרוצדורלי וביורוקרטי. בתקופת השואה נרצחו כשישה מיליון יהודים, וגורשו, הורעבו ונוצלו מיליונים רבים נוספים. קהילות שלמות נספו ולא נותר מהן זֵכֶר. למעלה מ-90% מיהודי פולין, שמנו כשלושה מיליון נפש לפני המלחמה, נספו בגטאות, במחנות הריכוז ובמחנות ההשמדה.

1933עריכה

1934עריכה

1935עריכה

1936עריכה

1937עריכה

1938עריכה

1939עריכה

 
זגוגיות חנות מנופצות לאחר ליל הבדולח. מאחור ניתן לראות ציור של צלב הקרס

לקריאה נוספתעריכה

  • עופר ריחני, שואה: הכרוניקה, הוצאת אוריון, 2018.

קישורים חיצונייםעריכה