הפיגוע בחרמש (2002)

הפיגוע בחרמש הוא פיגוע ירי קטלני שבוצע בידי מחבל פלסטיני בליל ה-28 באוקטובר 2002 (כ"ג בחשוון ה'תשס"ג) במהלך חדירה ליישוב חרמש בצפון השומרון. בפיגוע נרצחו שלוש מתושבות היישוב: אישה ושתי נערות בנות 14, ונפצעו שלושה נוספים באורח בינוני וקל.

הפיגוע בחרמש
חלק מהאינתיפאדה השנייה
תאריך 28 באוקטובר 2002
מקום חרמש
מטרה אזרחים
סוג פיגוע ירי
נשק קלאצ'ניקוב
הרוגים 3
מבצע גדודי חללי אל-אקצא
מספר מפגעים מחבל פלסטיני
מניע טרור אסלאמי לאומני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרקע לפיגוע עריכה

  ערך מורחב – האינתיפאדה השנייה

בערב הפיגוע, זמן מה קודם לו, הגיעה לכוחות הביטחון התרעה חמה על כוונת מחבלים לחדור לאחד מיישובי השומרוןיצהר, הר ברכה, איתמר, תפוח או אלון מורה. בעקבות זאת נקראו התושבים להישאר בבתיהם. כיתות הכוננות הוקפצו, ולאזור הגיעו כוחות ביטחון רבים.

הפיגוע עריכה

בליל ה-28 באוקטובר 2002 (כ"ג בחשוון ה'תשס"ג), סמוך לשעה 23:00, חדר מחבל פלסטיני – טארק אבו ספאקה, תושב טול כרם בן 22, חבר גדודי חללי אל-אקצא, הזרוע הצבאית של ארגון הטרור פת"ח – ליישוב חרמש שבצפון השומרון, כשהוא חמוש ברובה AK-47. גדר היישוב דרכה נכנס ליישוב הייתה רחוקה כ-15 מטרים מבתי היישוב.

תחילה חדר המחבל לבית משפחת אשל. הוא פתח בירי ופגע באורח אנוש באם המשפחה אורנה. בן זוגה, יובל, נפצע באורח בינוני מהירי. בני הזוג פונו לבית החולים הלל יפה בחדרה, שם נפטרה אורנה מפצעיה.

המחבל המשיך במסע הירי. אשה שעברה ברחוב פתחה בירי לעברו מנשקה האישי, אולם מעצור בנשק מנע ממנה להמשיך בירי.[1] נהג מכונית שעבר במקום ולא נפגע מהירי הזעיק את כוחות הביטחון. המחבל המשיך במסע הרצח והגיע לבית משפחת סרוסי. על מפתן הבית עמדו ושוחחו שתי נערות, לינוי סרוסי והדס תורג'מן. המחבל ירה בשתיהן ופצע אותן אנושות. מותה של לינוי נקבע במקום. הדס הוטסה במסוק אל בית החולים הלל יפה בחדרה ונפטרה על שולחן הניתוחים.[2]

בהמשך נפצע חייל באורח קל מיריות המחבל. חיילים נוספים, בראשם סגן מפקד פלוגת תותחנים שהוצבה ביישוב, הגיעו למקום וחיסלו את המחבל.[3][4][5] הפיגוע כולו נמשך כחמש דקות ובמהלכו הספיק המחבל לירות ארבע מחסניות.[6] גדודי חללי אל-אקצא, הזרוע הצבאית של ארגון הטרור פת"ח, נטלה אחריות על הפיגוע.[7]

הנרצחות בפיגוע עריכה

בפיגוע נרצחו שלוש מתושבות היישוב חרמש: אורנה אשל, בת 53, נשואה ואם לשלושה, מורה בתיכון רמות חפר. עסקה במשך שנים רבות בהידברות ושיח עם פלסטינים. לינוי סרוסי והדס תורג'מן, בנות 14, שתיהן תלמידות בית הספר התיכון ביישוב שקד. לינוי הותירה אחריה שני הורים ואח. הדס הותירה אחריה שני הורים, אח ואחות.

לאחר הפיגוע עריכה

יום לאחר הפיגוע הובאו למנוחות לינוי סרוסי, בבית העלמין ירקון בתל אביב,[8] והדס תורג'מן בבית העלמין בנתניה. ביום הבא הובאה למנוחות אורנה אשל בבית העלמין בקיבוץ מעברות, בו גדלה.[9]

כוחות הביטחון ערכו סריקות באזור אחרי מחבלים נוספים, אך אלה לא נתגלו. בבוקר שלאחר הפיגוע כינס ראש הממשלה אריאל שרון את הקבינט המדיני-ביטחוני, לדיון שעסק בין היתר בתגובות לפיגוע. אלוף פיקוד מרכז משה קפלינסקי הגיע ליישוב ושוחח עם תושבים על שיפור הגנת היישוב מפני חדירות מחבלים.

בבוקר שלאחר הפיגוע פרסמה מועצת יש"ע הודעה בה האשימה את שר הביטחון פואד בן אליעזר בהתעלמות מצורכי הביטחון של ההתיישבות ביהודה שומרון ועזה, חרף עשר חדירות קטלניות ליישובים השונים, והבטחות למיגון שלא קוימו. עוד דרשה המועצה מהשר "להפסיק את מסע ההסתה נגד המתנחלים".

ביוני 2005 דווח כי לאחר הפיגוע, וכן לאחר הירצחו של תושב היישוב יבגני ריידר בבקה א-שרקייה באותו חודש, החלו תושבים לעזוב את היישוב חרמש.[10] באפריל 2012 שבת רעב קובי סרוסי, אביה של לינוי סרוסי, מול משרד ראש הממשלה, בדרישה מאת ראש הממשלה להתערב ולסייע לו בעקבות מצב כלכלי קשה אליו נקלע.[11]

לכידת המשלח לפיגוע עריכה

ב-14 בנובמבר 2002 לכד כוח שייטת 13 את מוחמד נאיפה (המכונה "אבו רביע"), פעיל תנזים בכיר בטול כרם, האחראי לפיגוע הירי בקיבוץ מצר בו נרצחו חמישה ולפיגוע בחרמש.[12] באפריל 2003 גזר עליו בית הדין הצבאי בשומרון 13 מאסרי עולם וחמישים שנות מאסר נוספות.[13] ביתו נהרס בידי כוחות צה"ל.

בדצמבר 2018 בכנס המכון למדיניות נגד טרור ציין תת-גונדר יובל ביטון, קצין המודיעין הראשי של שירות בתי הסוהר, כי נאיפה תכנן מתאו בכלא חטיפת חייל, וכי התכנון סוכל בידי שב"ס.[14] באותה עת דווח כי תנאי כליאתו היו משופרים, וכי הם הוחמרו בעקבות חשיפת ניסיון החטיפה.[15]

בנו של נאיפה הורשע באי מניעת פיגוע הירי באזור התעשייה ברקן בו נרצחו בו נרצחו קים לבנגרונד־יחזקאל וזיו חג'בי. ביוני 2019 דווח כי נכלא עם אביו באותו תא בכלא גלבוע.[16]

האדרת הפיגוע והמחבל בידי הרשות הפלסטינית והפת"ח עריכה

בינואר 2003, במסגרת עידוד הטרור על ידי הרשות הפלסטינית, קיים משרד החינוך של הרשות הפלסטינית טורניר כדורגל בטול כרם שהוקדש להילול מחבלים רוצחים פלסטינים, ביניהם טארק אבו ספאקה שביצע את הפיגוע.[17] במאי 2012 שודרה ברשות השידור הרשמית של הרשות הפלסטינית תוכנית טלוויזיה תחת הכותרת "אסירי החירות", במסגרתה ביקרו בביתו של מוחמד נאיפה והיללו אותו ואת אמו, כ"אם מדהימה, הביאה למולדת גיבור ומפקד".[18]

בדצמבר 2016 חגג ארגון הטרור פת"ח בעמוד הפייסבוק הרשמי שלו את "10 הפעולות הבולטות ביותר" מיום הקמתו, ביניהן "פעולת התנחלות חרמש" – הפיגוע ביישוב חרמש.[19]

באוגוסט 2021 פנה בצלאל סמוטריץ', יושב ראש מפלגת הציונות הדתית, אל עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל, בדרישה להסיר מהרשת החברתית חשבונות המאדירים מחבלים, ביניהם דף אוהדים של מוחמד נאיפה, המשלח לפיגוע הכלוא בישראל.[20]

הנצחה עריכה

  • הפיגוע מונצח ביישוב חרמש במספר מקומות. ביישוב הוקם "גן הבנות" לזכר הנרצחות.[21] כמו כן, בפתח בית משפחת סרוסי מוצב לוח זיכרון לשתי הנרצחות במקום.[22]
  • אורנה אשל מונצחת בקיר זיכרון בבית הספר "רמות חפר" בו לימדה. כן הוקמה בבית הספר "קרן אשל", קרן כספית שמטרתה לסייע לילדים שהוריהם נתונים במצוקה כלכלית.
  • לזכר לינוי והדס נכתב השיר "זאת הארץ שלי", ובוצע בידי הזמר דורון מזר. ספריית בית הספר "עומר" בו הן למדו נקראה על שמן.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אורנה אשל לינוי סרוסי והדס תורג´מן הי"ד הן הנרצחות בחרמש, באתר ערוץ 7, 30 באוקטובר 2002
  2. ^ לידור שקד, "יום הפיגוע החל כמו כל יום שגרתי", ‏2 במרץ 2020
  3. ^ אפרת וייס ופליקס פריש, הפתח נטל אחריות לפיגוע בחרמש, באתר ynet, 30 באוקטובר 2002
  4. ^ אפרת וייס, הטרגדיה של היישוב חרמש, באתר ynet, 30 באוקטובר 2002
  5. ^ דוד רטנר,חיים שדמי,מאת עמוס הראל, תגובה מהירה של כוח האבטחה לא מנעה הרג האשה והנערות בחרמש, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2002
  6. ^ חמישה פצועים בפיגוע חדירה ליישוב חרמש בשומרון, באתר ערוץ 7, 29 באוקטובר 2002
  7. ^ נדב שרגאי,מאת עמוס הראל, הרוגה בת 12 ו-3 פצועים קשה בחדירת מחבל לחרמש, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2002
  8. ^ היום תובא למנוחות לינוי סרוסי הי"ד שנרצחה אתמול בפיגוע בחרמש, באתר ערוץ 7, 30 באוקטובר 2002
  9. ^ "שירות הארץ", אשה ושתי נערות נהרגו בפיגוע, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2002
  10. ^ דוד רטנר, רוב הבתים בחרמש כבר נטושים; עכשיו, אחרי רצח ייבגני ריידר, מחכים התושבים לראות מי עוד יעזוב, באתר הארץ, 22 ביוני 2005
  11. ^ אב שכול במצב כלכלי קשה שובת רעב מול בית רה"מ - רדיו קול חי, באתר רדיו קול חי, ‏במרץ 2012
  12. ^ נעצר בכיר בתנזים שהיה מעורב ברצח 5 ישראלים, באתר וואלה‏, 15 בנובמבר 2002
  13. ^ פליקס פריש, 13 מאסרי עולם למשלח המחבל למצר, באתר ynet, 29 באפריל 2003
  14. ^   יהושע בריינר, בכיר בשב"ס: מערכת הביטחון סיכלה תוכנית לחטוף חייל שהגה אסיר ביטחוני, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2018
  15. ^ אלחנן גרונר, תחקיר: האם רב מחבלים כלוא מעורב בפיגוע בברקן?, באתר הקול היהודי, ‏07/04/2019
  16. ^ בקשה דחופה לשב"ס: לעצור החגיגות, באתר ערוץ 7, 5 ביוני 2019
  17. ^ אל-חיאת אל-ג'דידה, טורניר כדורגל מהלל מחבלים מתאבדים, באתר מבט לתקשורת פלסטינית, ‏21/01/2003
  18. ^ טלוויזיית הרש"פ מאדירה את אימו של מחבל, באתר מבט לתקשורת פלסטינית, ‏19/05/2012
  19. ^ איתמר מרכוס, פתח מתגאה כי היא רצחה 116 ישראלים, באתר מבט לתקשורת פלסטינית
  20. ^   עטרה גרמן, ‏סמוטריץ' למנכ"לית פייסבוק: הסירי חשבונות של תומכי טרור, בעיתון מקור ראשון, 12 באוגוסט 2021
  21. ^ גן הבנות, באתר ארץ זוכרת יושביה
  22. ^ ליד ביתן של הבנות, באתר ארץ זוכרת יושביה