פתיחת התפריט הראשי

הפיגוע בנחל תלם הוא פיגוע ירי שהתרחש ביום שישי, 28 בדצמבר 2007, ובו נרצחו שני חיילי צה"ל בחופשה, בעת שטיילו בנחל תלם. אחד התוקפים נהרג בחילופי האש, ושניים אחרים הסגירו עצמם לרשות הפלסטינית, הועמדו לדין על-ידה ונידונו ל-15 שנות מאסר[1]. שניים מהתוקפים השתייכו לתנועת הפת"ח - אחד מהם היה חייל במנגנון הביטחון הלאומי הפלסטיני.

הפיגוע בנחל תלם
תאריך 28 בדצמבר 2007 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום נחל תלם עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°34′18″N 35°01′53″E / 31.571666666667°N 35.031388888889°E / 31.571666666667; 35.031388888889
סוג פיגוע ירי
הרוגים 2 חיילי צה"ל
מבצע 2 שוטרים פלסטינים, ואיש פלוגות אל-קודס של הג'יהאד האיסלאמי
מניע לאומני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האירועעריכה

 
אחיקם עמיחי
 
נעמה אוחיון מתארת את הפיגוע אותו שרדה במקום שבו התרחש

בבוקר יום שישי 28 בדצמבר 2007 יצאו אחיקם עמיחי[2] ודוד רובין[3], חיילי צה"ל תושבי קריית ארבע שהיו בחופשה ובבגדים אזרחיים (אך עם נשקם האישי) יחד עם צעירה נוספת, נעמה אוחיון, לטיול בנחל תלם שתחילתו בשטח C שבשליטה ישראלית, והמשכו בשטח B, שבו האחריות האזרחית היא פלסטינית והאחריות הביטחונית ישראלית. רובין, בן 21, שירת כלוחם בשייטת 13. עמיחי, בן 20, בנו של הרב יהודה הלוי עמיחי ונכדו של הרב משה צבי נריה, שירת במפקדת "שלדג".

במהלך הטיול חלף ליד המטיילים רכב שטח והמחבלים שישבו בו פתחו באש לעברם[4]. עמיחי ורובין השיבו אש מנשקם האישי. בסיום חילופי היריות נהרגו עמיחי ורובין. בטרם עזבו את המקום ביצעו המחבלים וידוא הריגה בישראלים, ולקחו את נשקם האישי. במהלך הקרב הסתתרה אוחיון מאחורי שיח גדול, וכאשר הסתלקו המחבלים הזעיקה את כוחות הביטחון.

כוחות הביטחון פרסו מחסומים וניסו ללכוד את המחבלים, אך הניחו בשגגה לרכבם של המחבלים לעבור על פניהם. החיילים הבחינו בסימני דם וירי, אך כיוון שידעו על ריב חמולות שהתרחש באזור, קיבלו את גרסתם של יושבי הרכב שקשרו את עצמם לסכסוך המשפחות.

תחקיריםעריכה

בדיקה העלתה כי למרות שגם הפת"ח, גם הג'יהאד האסלאמי וגם החמאס נטלו אחריות מיד לאחר הפיגוע, מבצעי הפיגוע היו שוטרים פלסטינים פעילי פת"ח, עלי עא חמיד רגב דנדיס ועמאר בדר עא חלים טהא. הם הסגירו עצמם לכוחות הביטחון הפלסטינים, שהשיבו לצה"ל את כלי נשקם של ההרוגים. המחבל שנהרג הוא סאמר נביל אל נאטשה, איש פלוגות אל-קודס של הג'יהאד האיסלאמי, בנו של איש העסקים הפלסטיני נביל אל נאטשה, מאנשי החמאס בחברון.

בשב"כ טענו כי המחבלים ארבו למטיילים בנחל, כדי לבצע את הפיגוע. אחד המחבלים שהבחין בירידתם לוואדי דיווח על כך לחבריו, והם יצאו לבצע את התקיפה. לעומת זאת סיפר אלוף פיקוד המרכז גדי שמני בפגישתו עם המשפחות, כי המארב לא היה ספציפית למטיילים בנחל, אלא החלטה שקיבלו המחבלים לפני זמן מה לבצע פיגוע, וכאשר הזדמנה לידם האפשרות לעשות זאת, הם מיהרו להוציא את זממם אל הפועל[5].

בעקבות האירועעריכה

בעקבות הפיגוע הגישה ישראל תלונה לנשיא מועצת הביטחון ולמזכ"ל האו"ם. במכתב התלונה נאמר כי "בעוד ישראל נותרה מחויבת לקדם את תהליך השלום ועקרונות אנאפוליס ולפיכך מקיימת פגישות רציפות עם הרשות הפלסטינית, אלה אינם נאבקים בטרור או עומדים בהתחייבויות השונות כולל מפת הדרכים"[6].

בפתיחת ישיבת הממשלה שלאחר הפיגוע התייחס ראש הממשלה, אהוד אולמרט באריכות לאירוע. בין היתר אמר: "האירוע מבליט את מה שממשלת ישראל אומרת לכל אורכו של התהליך המדיני בינינו לבין הפלסטינים: כל עוד הרשות לא תנקוט באמצעים הדרושים ובעוצמה הדרוש נגד ארגוני הטרור, ממשלת ישראל לא תוכל לבצע בשטח שום שינוי שיחשוף אותה לסכנות וייצור בעיות לביטחון מדינת ישראל". עוד ציין אולמרט כי "החיילים לחמו בגבורה ונרצחו בידי מחבלים"[7].

שר הביטחון, אהוד ברק, הגיב לפיגוע באמרו: "הלחימה פה היא זאת שתקבע שמקרים כמו רצח עידו זולדן לפני כחודש, ועמיחי ורובין בשבוע שעבר, יהיו המקרים החריגים, ושאת רוב המקרים אנחנו ניירט לפני הניסיון לביצוע הפיגוע"[8].

יושב ראש סיעת הליכוד בכנסת, ח"כ גדעון סער אמר כי "העובדה שגם רצח רובין ועמיחי ז"ל, ממש כמו רצח עידו זולדן ז"ל, בוצע על ידי אנשי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית - מלמדת על אווילות מדיניות ממשלת אולמרט-ברק בחיזוקו של אבו מאזן. המשך הוויתורים החד-צדדיים הכוללים שחרור מחבלים והעברת כלי נשק מסוגים שונים לרשות הפלסטינית היא סיוע ישיר שמעניקה הממשלה לטרור והפקרת ביטחון אזרחי ישראל". ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי-מפד"ל) הגיב בחריפות: "אם כבר משנים את ההגדרה דם על הידיים צריך להוסיף לרשימה הזו את אהוד אולמרט ואת כל חברי ממשלתו ששחררו מחבלים כמחווה לאבו מאזן, ציידו אותם בנשק ועכשיו גם מתכוונים לחנוק את ההתיישבות ביהודה ושומרון. ייתכן ששחרור הרוצחים נעשה בכוונה להגביר את הרג המתיישבים ביהודה ושומרון כדי לשרת את התוכנית המדינית של אולמרט"[9].

גדעון ספירו, איש השמאל הרדיקלי, מתח ביקורת על עצם כניסתם של המטיילים לשטח B, הנמצא בשליטה אזרחית פלסטינית ותיאר את הימצאותם שם כפרובוקציה והתגרות[10].

הרשות הפלסטינית הודיעה כי בכוונתה להעמיד לדין את המחבלים שהסגירו עצמם לידיה, וכי אין בכוונתה להסגירם לידי ישראל, על כך התרעמו מספר הורים שכולים, ובעתירה לבג"ץ דרש ד"ר אריה בכרך, אב שכול ומראשי "אלמגור - ארגון נפגעי טרור", שבג"ץ יורה לממשלת ישראל לפעול להסגרת רוצחי החיילים[11]. המדינה השיבה כי ההחלטה שלא לדרוש את הסגרת המחבלים ניתנה בהמלצת שב"כ, שהעדיף שהאחריות לשפיטת המחבלים וכליאתם תהיה בידי הרשות הפלסטינית. בתגובה אמר הרב עמיחי, אביו של אחיקם, שהחלטת הממשלה "משדרת רפיסות והפקרה של חיילי צה"ל"[12]. ב-22 בינואר 2008 הורשעו הרוצחים בבית משפט צבאי פלסטיני, ונגזרו עליהם 15 שנות מאסר[13].

הנצחת הנרצחיםעריכה

לזכר דוד ואחיקם הוקם ארגון "טיולי דוד ואחיקם" שמטרתו לטייל ככל האפשר בשטחי יהודה ושומרון. הארגון מבצע טיולים קבועים בימי שישי. סיסמת הארגון היא "במקום בו יעבור המטייל היהודי שם יעבור הגבול היהודי"[14] כפרפרזה לאמרתו של יוסף טרומפלדור "במקום בו תעבור המחרשה היהודית שם יעבור הגבול". בפועל מתקיימות שתי מסגרות נפרדות: צפונית: "טיולי דוד ואחיקם", המסיירים בשומרון ובבנימין, ודרומית: "טיולי אחיקם ודוד" המסיירים באזור יהודה.

נתנאל אלינסון, זוכה פרס מוסקוביץ' לציונות לשנת 2014, הוציא לזכרם את סדרת הספרים המדריך למטייל.

במלאת שש שנים למותו של דוד רובין הוציאה משפחתו ספר לזכרו "הדרך אל החלום", ובו קטעים מיומניו, קטעי מכתבים וסיפורים שסיפרו חבריו. הוריו וחבריו של דוד בנו לזכרו את בית הכנסת "צמח דוד" במצפה רמון[15].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עלי ואקד, הרשות גזרה 15 שנה על רוצחי המטיילים ליד חברון, באתר ynet
  2. ^ אחיקם עמיחי
  3. ^ דוד רובין
  4. ^ נדב שרגאיהניצולה מהפיגוע בוואדי: נתנו לג'יפ לעבור, ואז שמעתי שלוש יריות, באתר הארץ, 31.12.07
  5. ^ דברי האלוף הוקלטו על ידי המשפחה.
  6. ^ עידן יוסף, הפתח והג'יהאד: אנחנו הרגנו את שני החיילים, באתר nfc
  7. ^ אורי יבלונקה, "לא יהיה כל שינוי עד שהרשות תילחם בטרור", באתר nrg
  8. ^ יוני שנפלד, הרוצחים בפיגוע הירי - אנשי הפתח, באתר MSN
  9. ^ רונן ליבוביץ, "לממשלת אולמרט דם על הידיים", באתר nfc
  10. ^ גדעון ספירו, סמרטוט אדום - דור שני לקורבנות הכיבוש, באתר "הגדה השמאלית", 1.1.08
  11. ^ רותי אברהם, אב שכול עותר לדרוש הסגרת רוצחי החיילים בתלם, באתר nfc
  12. ^ ברק רביד ונדב שרגאי, אולמרט נענה לבקשת הרשות להשאיר בידיה את רוצחי החיילים בנחל ליד חברון, באתר הארץ, 18.1.08
  13. ^ עלי ואקד, הרשות גזרה 15 שנה על רוצחי המטיילים ליד חברון, 22 בינואר 2008, ynet חדשות
  14. ^ טיולי דוד ואחיקם - חוג מטיילי השומרון באתר מרכז הסיור והלימוד אלון מורה
  15. ^ גל עד לזכרו של דוד רובין, www.gal-ed.co.il


האינתיפאדה השנייה - אירועים עיקריים, מסודרים לפי רצף כרונולוגי
שנת 2000 הרוגים:
יש' 47
פל' 299
פסגת קמפ דייוויד (יולי) | רצח דוד בירי (27.9) | עליית אריאל שרון להר הבית (28.9) | מהומות הר הבית (9. 29) | התפשטות המהומות ברחבי יש"ע, ופרשת מוחמד א-דורה (30.9) | אירועי אוקטובר 2000 (10. 10 - 1) | הלינץ' ברמאללה (12.10) | ירי על שכונת גילה בירושלים | תחילת פיגועי ירי בשטחים | מכונית תופת מתפוצצת בשוק מחנה יהודה (2.11) | תחילת ה"סיכולים הממוקדים" (9.11) | פיגוע התאבדות ראשון במחולה (22.12)
שנת 2001 יש' 247
פל' 538
ועידת טאבה (21-27.1) | בחירות בישראל לראשות הממשלה (6.2) | הרוגים ישראלים ראשונים בפיגוע התאבדות - בנתניה (4.3) | פיגוע ההתאבדות הראשון בקניון השרון (18.5) | הפיגוע בדולפינריום (1.6) | הפיגוע במסעדת סבארו (9.8) | פיגועי 11 בספטמבר (ארצות הברית) | רצח רחבעם זאבי (17.10) | סיכול ממוקד של מחמוד אבו הנוד (23.11) | הפיגוע בעמנואל (הראשון) (12.12) | ערפאת קורא להפסקת אש (16.12) |
שנת 2002 יש' 453
פל' 1033
לכידת ספינת הנשק קארין איי (3.1) | חיסול ראאד אל-כרמי (14.1) | פיגוע בת המצווה בחדרה (17.1) | הפיגוע במחסום עין עריכ (19.2) | "מרץ השחור" - 135 ישראלים נרצחו בפעולות טרור | הפיגוע בשכונת בית ישראל (2.3) | הפיגוע בוואדי חרמיה (3.3) | הפיגוע באוטובוס בוואדי ערה (20.3) | הפיגוע במלון פארק (27.3) | מבצע חומת מגן (10.5 - 29.3) | הפיגוע במסעדת מצה (31.3) | הקרב בג'נין מעורר תשומת לב בינלאומית רבה (3.4 - 12.4) | הפיגוע במועדון השפילד קלאב בראשון לציון (7.5) | הפיגוע בצומת מגידו (5.6) | הפיגוע בעמנואל (השני) (16.6) | הפיגועים בקו 32א בצומת פת (18.6) ובגבעה הצרפתית בירושלים (19.6) | מבצע דרך נחושה | ג'ורג' בוש קורא להקמת מדינה פלסטינית ולהחלפת ערפאת (24.6) | משה יעלון מחליף את שאול מופז כרמטכ"ל צה"ל (9.7) | חיסול סלאח שחאדה על ידי מטוס קרב - "פצצת הטון" (22.7) | הפיגוע ברחוב אלנבי (19.9) | הפיגוע בצומת כרכור (21.10) | הפיגוע בקניון ערים (4.11) | הפיגוע בקיבוץ מצר (10.11) | הפיגוע בציר המתפללים (15.11) | החלה הקמת גדר ההפרדה | הפיגוע בקו 20 בירושלים (21.11)
שנת 2003 יש' 212
פל' 553
פיגוע ההתאבדות הכפול בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב (5.1) | הפיגוע בקו 37 (5.3) | מותה של רייצ'ל קורי בהתקלות עם דחפור די-9 ברפיח (16.3) | אבו מאזן מתמנה לראש ממשלה (19.3) | פרסום מפת הדרכים (30.4) | ועידת עקבה (4.6) | הפיגוע בקו 14א (11.6) | ה"הודנה" (19.8 - 29.6) | הפיגוע בקו 2 בירושלים (19.8) | אבו מאזן מתפטר מראשות הממשלה (6.9) | הפיגוע בצריפין והפיגוע בקפה הלל (9.9) | הפיגוע במסעדת מקסים (4.10) | השלמת החלק הצפוני של גדר ההפרדה | ירי רקטות קסאם על שדרות | שרון מכריז על תוכנית ההתנתקות בכנס הרצליה (18.12)
שנת 2004 יש' 117
פל' 468
הפיגוע בקו 14א (22.2) | הפיגוע בנמל אשדוד (14.3). | סיכול ממוקד של אחמד יאסין (22.3) ורנתיסי (17.4) | רצח טלי חטואל ובנותיה‏ ומשאל מתפקדי הליכוד בנושא ההתנתקות (2.5) | אסון הנגמ"שים (12.5-11.5) | מבצע קשת בענן (25.5 - 18.5) | הרוגים ראשונים מקסאמים בשדרות (28.6) | ירי אלפי רקטות קסאם ופצמ"רים על שדרות וגוש קטיף | הפיגוע בבאר שבע (31.8) | מבצע ימי תשובה (15.10 - 30.9) | מותו של יאסר ערפאת (11.11)
שנת 2005 יש' 45
פל' 425
אבו מאזן נבחר לראש הרש"פ (9.1) | פסגת שארם א-שייח (9.2) והתחלת ה"תהאדיה" | יובל דיסקין מחליף את אבי דיכטר כראש השב"כ, דני חלוץ מחליף את יעלון כרמטכ"ל (1.6) | ביצוע ההתנתקות (12.9 - 15.8) | מבצע גשם ראשון (1.10 - 23.9) | פיגוע התאבדות בחדרה (26.10) | פיגוע ההתאבדות השלישי בקניון השרון (5.12) | חידוש ירי הקסאמים והסיכולים הממוקדים | חשיפת מנהרת טרור במעבר ארז (10.12) | ארגוני הטרור מודיעים על סיום ה"תהאדייה" בסוף השנה (10.12) שמתמוטטת עוד באמצע החודש
ערכים משניים: אבידות באינתיפאדה השנייה | הטקטיקה באינתיפאדה השנייה | האינתיפאדה השנייה בתרבות
ראו גם: הסכסוך הישראלי-פלסטיני | טרור פלסטיני | פיגועי התאבדות בישראל