חיים הלברשטאם

רבי חיים הלברשטאם מצאנז
	ציור של לזר קרסטין
לידה	1797; ה'תקנ"ז; רפובליקת פולין
פטירה	19 באפריל 1876 (בגיל 79 בערך); כ"ה בניסן ה'תרל"ו
מקום קבורה	נובי סונץ'
תקופת הפעילות	? – 19 באפריל 1876
תחומי עיסוק	חסידות, פילוסופיה יהודית, אמונה, הלכה, קבלה
רבותיו	רבי נפתלי מרופשיץ
חיבוריו	דברי חיים
צאצאים	אהרן הלברשטאם; יצחק ישעיה הלברשטאם; מאיר נתן האלבערשטאם; שלום אליעזר הלברשטאם; יחזקאל שרגא הלברשטאם; ברוך הלברשטאם; דוד האלבערשטאם ;

רבי חיים הלברשטאם מצאנז (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו; ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ה בניסן ה'תרל"ו, 19 באפריל 1876), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז^[1]. רבי חיים מצאנז נחשב לאחד מגדולי מנהיגי יהדות מזרח אירופה בדורו, ואחד מהיוצרים החסידים החשובים והמשפיעים ביותר.

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תקנ"ז בעיר טרנוגרוד שבגליציה למרים, צאצאית של החכם צבי, ולרבי אריה ליבוש, (בן ר' שמחה הלברשטאם, חתן ר' ישעיה הלוי הורוויץ, בנו של המהר"ם מטיקטין). נולד למשפחת מתנגדים. בגיל 13, לאחר שנעשה חסיד, נלקח כחתן לרחל פיגא בתו של הרב ברוך פרנקל-תאומים, בעל ה"ברוך טעם". התחתן אחר כך עוד שלוש פעמים, בשנית עם אחות אשתו הראשונה, בשלישית עם בתו של הרב יחיאל צבי הירש אונגר מטרנוב (בנו של רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה) וברביעית עם בתו של הרב אלימלך טארים (בנו של רבי נתן לייב בנו של רבי מנחם מנדל מרימנוב). מנשותיו הראשונה והשלישית (שמה היה רעכיל דבורה) נולדו לו שמונה בנים ושבע בנות.

רבותיו המובהקים בחסידות היו החוזה מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, רבי צבי הירש מזידיטשוב ורבי אשר ישעיה מרופשיץ. הוסמך להוראה על ידי הרב משה יהושע העשיל אורנשטיין בעל ים התלמוד. בשנת תקפ"ח התקבל לרבנות בעיר צאנז. בשנת תק"ץ התחיל לנהוג באדמורו"ת. הוא נודע בהתלהבותו הסוערת בתפילה וכבעל צדקה גדול. נסעו אליו אלפי חסידים בהיותו בעל מופת ופועל ישועות. הנהגתו הייתה באופן של תקיפות ותביעה עצמית מצד אחד ומצד שני רחמים וחמלה על החלשים והעניים.

רוב בניו וחתניו שימשו באדמורו"ת, כשהמפורסם שבהם הוא בנו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה. אחד מבניו, רבי אהרן, מונה על ידו לכהן ברבנות צאנז. צאצאיו הנהיגו חצרות חסידיות רבות. החצרות הממשיכות את שושלת צאנז היום הן: צאנז-קלויזנבורג, צאנז-ז'מיגראד, באבוב, סטרופקוב, צאנז-גריבוב, טשאקאווא וגורליץ.

שיטתו בלימוד והלכה

הדגיש את חשיבות הבקיאות ואמר שאין להורות הלכה בהלכות שבת אלא למי שבקי במסכת שבת בעל פה. אף שהיה אדמו"ר חסידי לא עודד פרסום קבלה ברבים. בהלכה ידועה בייחוד שיטתו בנוגע להנחת תפילין 'מקום יש בראש לשני תפילין' שאין להקפיד על מקומן בראש בדיוק. כמו כן שיטתו בהלכות מקואות נחשבת בין המחמירות. התנגד בחריפות לשימוש במצות שנאפו במכונה ופסק שהן חמץ גמור, וללבישת ציצית שנטוותה במכונה. כמה מפסיקותיו ההלכתיות הסעירו את העולם החסידי, בהן פסיקה שבחורים לא נשואים צריכים להניח תפילין בחול המועד (בניגוד לנהוג בחסידויות אחרות) ופסיקה כי אדמו"רות אינה אמורה לעבור בירושה לבני המשפחה אלא לתלמידי האדמו"ר. מספר ניכר של ממשיכי ופרשני שיטתו ההלכתית פעלו בגאליציה ובהונגריה.

בעל מחבר ספר דברי חיים עה"ת ושו"ת

שער הספר דברי חיים על הלכות מקואות

מצבתו בעיר צאנז. 2016

האוהל שעל קברו וקברי בני משפחתו. צאנז, 2016

הנהגה ופעילות ציבורית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בזמנו התפתחה מחלוקת עזה בין חצרות סדיגורה וצאנז לגבי דרך התנהגותם של חסידים, וכמו כן על התנהגותו של רבי דוב בער מליווא, בנו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין. הוא כתב מספר מכתבים חריפים נגדו ונגד חצרות סדיגורה.

רבי חיים פעל בוויכוח הגדול שהיה בקרב יהדות הונגריה סביב מבנה הקהילות, ויכוח שהביא להיפרדות החרדים והקמת קהילות אורתודוקסיות נפרדות ביהדות הונגריה.

מתלמידיו הבולטים

משפחתו

אחיו הרב אביגדור היה רב בדוקלא. אחותו הייתה נשואה לרבי יוסף באב"ד, ה'מנחת חינוך'.

רבי חיים נישא כאמור ארבע פעמים, נשותיו היו הרבניות: רחל פייגא, אחותה של רחל פייגא, רעכיל דבורה ורבקה.
חמשת בניו הגדולים ושלוש בנותיו הגדולות היו מזיווג ראשון. השאר מזיווג שלישי.

בניו

בנו הגדול, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובא. משושלתו יצאה חסידות סטרופקוב.
בנו השני, רבי דוד הלברשטאם, מייסד חסידות קשאנוב.
בנו השלישי, רבי מאיר נתן הלברשטאם^[2], אביו של רבי שלמה הלברשטאם מייסד חסידות באבוב.
בנו הרביעי, רבי אהרן הלברשטאם, ממלא מקומו ברבנות צאנז. משושלתו יצאה חסידות גריבוב.
בנו החמישי, רבי ברוך הלברשטאם מרודניק, מייסד חסידות גורליץ, משושלתו התפצלו בין היתר: חסידות צאנז-ז'מיגראד, חסידות טשאקאווא וחסידות צאנז-קלויזנבורג.
בנו האחד עשר, אריה לייביש, נפטר בגיל 7.
בנו השנים עשר, רבי שלום אליעזר הלברשטאם, מייסד חסידות ראצפרט נרצח על ידי הנאצים בשואה.
בנו השלושה עשר, רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשכויב, נרצח על ידי הנאצים בשואה.

חתניו

רבי משה אונגר מדומברובה, בעלה של מרים (בתו השישית).
רבי אליעזר ירוחם בארון מקראקא. בנו של רבי ישראל יצחק מרדושיץ. בעלה של יוטא (בתו השביעית).
רבי מרדכי דב טברסקי מייסד חסידות הורניסטייפול. בעלה של רייצא (בתו השמינית).
הרב יצחק טוביה רובין מצאנז. בעלה של נחמה (בתו התשיעית).
רבי אהרן הורוויץ מדז'יקוב-בייטש. בעלה של טילא (בתו העשירית).
רבי אלעזר רוזנפלד מאושפיצין, בנו של רבי יהושע מקמינקא. בעלה של פראדיל (בתו הארבע עשרה).
רבי בצלאל יהושע מושקוביץ מגלינא. בעלה של גיטשא (בתו החמש עשרה).

כמו כן גידל את בתו החורגת, הינדא רחמה (בת אשתו רבקה והרב נפתלי צבי פרנס) שנישאה לרבי מאיר מלינסק. רבי מאיר גר אצלו לאחר חתונתו ושימש כדיין בבית דינו.

מספריו

ספריו של רבי חיים נקראו בשם "דברי חיים". הנושאים עליהם כתב:

שו"ת
פירוש על התורה
רעיונות על מועדים
מקוואות
פירוש על בבא מציעא
בירורים בשמות גיטין

לקריאה נוספת

אברהם חיים מיכלזון, מקור חיים, חידושי תורה וסיפורים, למברג תרע"ב
ביטאוני חסידות צאנז המביאים מדי חודש סיפורים ועובדות מחייו.
אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות, ספר א', ירושלים ה'תש"ט.
י"י אפל, משנתו ודמותו של ר’ חיים האלבערשטאם, המעין יג, ד (ה'תשל"ג) 60-71; יד, א 35–43
מאיר וונדר, כמה שנים חי רבי חיים מצאנז?, המעין יד, ג (ה'תשל"ד) 41-44.
יצחק רפאל, דברי הספד של הגאון רבי שמואל מוהליבר על האדמו"ר רבי חיים מסאנדז, סיני פ, ה/ו (ה'תשל"ז) 193-200.
יחזקאל סלומון, השפעת מרן ה"דברי חיים" מצאנז על התפשטות החסידות בהונגריה, היכל הבעש"ט א, א (ה'תשס"ג) צ-קג; א, ג: קיח-קכח.
איריס בראון, ר’ חיים מצאנז: דרכי פסיקתו על רקע עולמו הרעיוני ואתגרי זמנו, רמת גן ה'תשס"ד (דיסרטציה, אוניברסיטת בר-אילן).
יוסף וייסברג, רבנו הקדוש מצאנז, סדרת ספרים בהוצאת מפעל "קסת שלמה" ירושלים ה'תשל"ו.
אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק א, בני ברק, ה'תשמ"ו, עמ' קמ"ב-קס"ה.
דוד אסף, הציץ ונפגע: אנטומיה של מחלוקת חסידית, ידיעות ספרים, ה'תשע"ב.
אליעזר שריאל, "'צריך להתברר יפה על ידי רופאים מומחים': מקומה של האבחנה הרפואית בפסיקתו ההלכתית של רבי חיים הלברשטם מצאנז", בתוך: נתן שיפריס, שמואל פיינר, חנן גפני (עורכים), מגלי טמירין - תנועת ההשכלה היהודית בגליציה: היסטוריה, ספרות, הגות וזיכרון, אוניברסיטת חיפה, 2022.
צבי ברינר, קונטרס מעיין החיים, פסקים ומנהגים מה"דברי חיים" מצאנז וה"חתם סופר", מכון "זיכרון משה", בני ברק תשנ"ד; מהדורה רביעית תשע"ח
דרכי חיים – מנהגים והליכות של הרה"ק מצאנז, יצא לאור על ידי המשב"ק רבי רפאל צימעטבוים
תפארת חיים – תולדות והנהגות וסיפורי נפלאות, נדפס בגרוסוורדיין תש"א
זכרנו לחיים י"ל בשנת תרצ"ח ונדפס מחדש בשנת תשמ"ה
תהילת חיים, ליקוט אמרות ואגרות לבית צאנז, בעריכת הרב צבי בריננער, בני ברק תשנ"ג
ספר תהלים-תהלת חיים, אוסף דברי-תורה על ספר תהלים, בעריכת הרב צבי בריננער, בני ברק תשנ"ג
ספרי אורות חיים ודברי חיים על חנוכה, בעריכת הרב צבי בריננער, בני ברק תשנ"ו
אוצר החיים י"ל על ידי הרב יוסף דוד ויסברג
משנת הדברי חיים על התורה, י"ל על ידי הרב יעקב מאיר שמחה היילפרין
פרחי חיים י"ל על ידי רבי שלום גרשון אונגר
הגדה של פסח בתוספת קונטרס עקבי חיים י"ל על ידי רבי חיים יעקב רובין מציעשינוב
סדר הקפות דברי חיים בתוספת קונטרס פעמי חיים י"ל על ידי רבי אלטר אלעזר מנחם הלברשטאם
רבינו הקדוש מצאנז – תולדות הרה"ק מצאנז וצאצאיו ב' חלקים, י"ל על ידי הרב יוסף דוד ויסברג
כל הכתוב לחיים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חיים הלברשטאם בוויקישיתוף

חיים הלברשטאם, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
איריס בראון, "'ביטולה של תורה זה קיומה': פסיקה אולטרה-אורתודוקסית בניגוד להלכה למען תקנת החוטאים – דרכו ההלכתית של ר' חיים מצאנז כמקרה מבחן", תרביץ עח, חוברת ד', עמ' 555–591.
אדמו"ר רבי חיים (ליבוש) הלברשטאם מצאנז, באתר MyTzadik
חיים בן אריה ליבוש הלברשטאם (1797-1876), מצנז, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ אין להחליפו עם חיים צענזר, מחכמי הקלוייז בברודי
^ ראו עליו: הרה"ק רבי מאיר נתן מצאנז, "זכרונות המאור"

תקופת חייו של הרב חיים הלברשטאם על ציר הזמן
ציר הזמן

[1] אין להחליפו עם חיים צענזר, מחכמי הקלוייז בברודי

[2] ראו עליו: הרה"ק רבי מאיר נתן מצאנז, "זכרונות המאור"

[1]

[2]